תובעים את המעביד? בפסק דין תקבלו פי שניים מאשר בפשרה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תובעים את המעביד? בפסק דין תקבלו פי שניים מאשר בפשרה

מחקר שבוצע בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה מגלה כי עובד שיתעקש לנהל את התביעה עד תום ויזכה בה, יקבל סכום כמעט כפול ממה שהיה מקבל אילו התפשר בבית הדין לעבודה

35תגובות

>> כמעט ואין עובד שזכויותיו לא נפגעו בצורה כזו או אחרת במהלך חייו המקצועיים ובראשו לא חלפה המחשבה לתבוע את המעסיק. רבים מהעובדים מוותרים מראש על החוויה המפוקפקת - אם בשל חשש מפיטורים או מהתנכלות מצד המעביד, אם בשל חוסר בידע או באמצעים כספיים להגשת התביעה, או אם בשל חוסר אמון במערכת המשפט.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ויתפרסם בכתב העת "עיוני משפט", מספק ממצאים מפתיעים שעשויים לסייע לכם בהתנהלות המשפטית מול המעביד בבית הדין לעבודה.

מהמחקר עולה כי אם ברצונכם להגדיל את סיכויי תביעתכם ואת סכום הפיצוי שאותו תקבלו מהמעסיק - לא מומלץ לנהל הליכי פשרה. עדיף לכם ללכת עד הסוף, כלומר, לקבל פסק דין בתביעתכם.

המחקר, שערכו פרופ' רונן פרי, ד"ר אורן גזל-אייל, עו"ד גל ליפשיץ ועו"ד אפרת פלוטניק-צדקיהו מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, התבסס על כ-300 תיקי דיון מהיר שבהם תבעו עובדים את מעבידיהם. מהמחקר עולה כי בהליכי פישור זוכים התובעים רק בכ-45% מהסכום הנתבע בממוצע, בעוד שכאשר התובעים אינם מתפשרים, וההכרעה בתיק נעשית בפסק דין, הזכייה הממוצעת של התובעים עומדת על 84% מסכום התביעה - כמעט כפליים. כאשר ההכרעה נעשית בפסק דין בדרך של פשרה שמוכרעת על ידי השופט (לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט), שיעור הסכום יורד ל-56%.

ניר פרי

מסקנת החוקרים היא שככל שההליך פורמלי יותר, ומבוסס יותר על הכרעה ולא על פשרה, כך זוכה העובד בנתח גדול יותר מתביעתו. החוקרים מוסיפים כי ממצא זה והמסקנה הנגזרת ממנו מאששים את ההנחה של רבים מהמבקרים של הליכי יישוב הסכסוכים החלופיים, שלפיה הליכים אלה מיטיבים עם החזקים (במקרה זה המעבידים) ופוגעים בחלשים (העובדים).

כסף זה לא הכל

הביקורת של מומחים רבים החוקרים את תחום יישוב הסכסוכים היא כי בחדר הגישור עלול הצד החלש לוותר על זכויותיו באופן לא מודע. בנוסף הם טוענים כי בהליך הפישור שואף המפשר להביא לסגירת התיק, מה שמעודד אותו ללחוץ על הצד החלש (שקל יותר להביאו להסכמה), ופחות על מי שמראה בקיאות בהבנת זכויותיו (המעביד), ולכן יקשה להביאו לוויתורים משמעותיים.

עם זאת, למרות המסקנה האמורה, נמנעים החוקרים מלקבוע באופן גורף כי הליכים בפני בית הדין אכן מיטיבים עם העובדים יותר מהליכי פישור, שכן לדבריהם, "מאזן הרווח וההפסד של העובד-התובע אינו מתבטא רק בסכום בו הוא זוכה בפסק הדין (או בפשרה). להליך המשפטי יש עלויות רבות נוספות, כמו עלות עורך הדין, במקרה שבו בוחר התובע להיות מיוצג, ועלויות הכרוכות בהכנה לדיונים, בהגעה אליהם ובמתח הנפשי הכרוך בקיומם".

TheMarker

החוקרים מסבירים כי הליך הפישור מהיר וזול יותר וכי לעתים ניתן להגיע במסגרתו לסוג של "השלמה" בין הצדדים, או להסדר שאינו כספי (כמו קבלת התנצלות), שלהם עשוי להיות ערך מוסף בעיני התובע. "אף שיש בממצאנו כדי לעורר חשש כי הליכי הפישור מיטיבים עם הנתבעים, אין אפשרות להסיק מסקנה כזו בוודאות", מסכמים החוקרים את הנקודה.

חוסר השקיפות משחק לידי הצד החזק

ד"ר גזל-אייל סבור שהממצא יכול ללמד על תופעה רחבה יותר לפיה מפשרים המעוניינים בעיקר להשיג פשרה בתביעות קטנות, יובילו לפשרות הנוטות יותר לכיוון הצד החזק בסכסוך. עם זאת, לדבריו, בגישור בתביעות גדולות יותר "בפני מגשר מקצועי, המאומן לפעול קודם כל לקידום האינטרס של הצדדים ולאו דווקא להשגת פשרה מהירה, אין להניח שיש הטיות שיטתיות כנגד צדדים מסויימים".

לעומת זאת, פרופ' פרי אומר כי מחקרים שנערכו בשיטות משפט אחרות מעידים כי גם בהליכי גישור עלולים חוסר השקיפות והעדר כללי משחק ברורים לשחק לידיהם של הצדדים החזקים.

יואב בכר

המחקר צריך לשמש נורת אזהרה למערכת המשפט בפרויקט מהו"ת, המתנהל כיום בכ-13 בתי משפט שלום. בפרויקט זה מחויבים בעלי דין בתביעות בסכומים נמוכים יחסית לערוך מפגש שמטרתו לבחון את האפשרות לגשר בין הצדדים. הפרויקט נחשב להצלחה גדולה במערכת בתי המשפט, מפני שכשליש מהתביעות המועברות לגישור באמצעותו מסתיימות בהסכם.

לדברי גזל-אייל, "חשוב שמערכת המשפט תבטיח שהגישור שיתקיים בעקבות מפגשי מהו"ת יוכוון לקידום האינטרסים של הצדדים ולאו דווקא להשגת פשרה מהירה. תמיד קיים החשש שבגישור המתחיל בעקבות פגישות מהו"ת, המגשר יפעל כמפשר וינסה להביא לסיום מהיר של ההליך כדי לרצות את בית המשפט שמינה אותו, במקום לסייע לצדדים לעבור את התהליך הארוך הדרוש בגישור כדי שתמצא הפשרה שמיטיבה עם שניהם".

בניגוד להשערתם הראשונית של החוקרים כי ייצוג של שני הצדדים על ידי עורכי דין מפחית את ההסתברות לסיים את הסכסוך בפשרה, לאור נטייתם הלוחמנית הידועה של עורכי הדין, ממצאי המחקר העלו כי ייצוג משפטי דווקא מגדיל את הסתברות הצלחתו של הליך הפישור.

לפי הממצאים, ההסתברות לסיום הסכסוך בפשרה במצב שבו אחד מהצדדים היה מיוצג היתה גבוהה יותר מאשר במצב שבו שני הצדדים היו לא מיוצגים (62.3% הסתברות לפשרה במקרה האחרון לעומת 72%-76% כשאחד הצדדים מיוצג), והסתברות ההצלחה של הפישור במצב שבו גם התובע וגם הנתבע היו מיוצגים היתה הגבוהה ביותר - 88.5%.

החוקרים הסבירו את הממצאים המפתיעים בכך שייתכן שבשל סכומי התביעה הנמוכים המגיעים לפישור בבית הדין, עורכי הדין עשויים להעדיף סיום מהיר של ההליך שכן שכר הטרחה מניהול הליך שיפוטי לא צפוי להיות גבוה. בנוסף, הסבירו החוקרים, עורכי דין יכולים להעריך טוב יותר את הסיכויים והסיכונים שבניהול הליך ולהעריך לאור זאת איזו פשרה תשפר את מצב הלקוח. כמו כן, עורכי הדין יכולים לצמצם את הטעויות וההטיות הקוגניטיביות של הלקוחות ובכך לסייע להצלחת הליכי הפישור.

אלא שכאמור, קבלת ייצוג משפטי וסיום הסכסוך בפשרה אינו בהכרח התרחיש הטוב ביותר הקיים עבור העובד התובע. בניגוד להשערות החוקרים, העלה המחקר כי סכום הפיצוי שלו יזכה התובע יהיה גבוה יותר דווקא בהיעדר ייצוג משפטי. לפי המחקר, כאשר התובע יוצג על ידי עורך דין, שיעור הפשרה - היחס בין הסכום שקיבל לסכום אותו תבע - דווקא פחת. לדוגמה, כאשר התובע היה מיוצג והנתבעת לא היתה מיוצגת, קיבל התובע 47.2% בממוצע מסכום התביעה, בעוד שכאשר שניהם לא היו מיוצגים, הוא קיבל 56% בממוצע מסכום התביעה.

אחד ההסברים שמספקים החוקרים לממצא זה, הוא שעורך הדין עשוי לנקוט בטקטיקה של "ניפוח" סכום התביעה לשם שיפור עמדות בהליך, ובכך להביא להקטנת שיעור הפשרה. הסבר אחר הוא שהממוצע של סכומי התביעה באותם מקרים בהם התובע לא היה מיוצג היה נמוך יחסית וככל שסכום התביעה קטן יותר, הגדלת שיעור הפשרה כרוכה בוויתור קטן יותר מצד הנתבעת במונחים אבסולוטיים.

הסבר אפשרי אחר שמובא על ידי החוקרים הוא שכאשר העובד אינו מיוצג, המפשר מסייע לו יותר מכפי שהיה נכון לסייע לו לו היה מיוצג והסיוע הזה היטה את שיעור הפשרה לטובת התובע.

אם למרות האמור ברצונכם לסיים את הסכסוך בפשרה מהירה, שיתרונותיה בצדה, כדאי לכם להיעזר בעורכי דין, ורצוי עוד יותר שיהיו אלה עורכי דין המתמחים בדיני עבודה. לפי המחקר, כאשר שני הצדדים יוצגו על ידי עורכי דין מומחים (המכונים "שחקנים חוזרים") ההסתברות לסיום התיק בפשרה היתה מרבית - כמעט 100%.

החוקרים מסבירים כי ייתכן שלאור ניסיונם, עורכי דין אלה מגיעים להליכים בהלך רוח לוחמני פחות ונכונות רבה יותר לפשרה. הסבר אחר שמספקים החוקרים הוא שהניסיון מאפשר להם להעריך טוב יותר את התוצאות הצפויות של הליך בפני בית הדין וכך פשוט יותר עבורם להגיע לסיכום ללא צורך בהליך כזה. עוד העלו נתוני המחקר כי בכל מקרה שבו התובע יוצג על ידי עורכי דין, שיעור הפשרה שקיבל היה גבוה יותר כשהייצוג נעשה על ידי עורך דין המתמחה בתחום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#