מנכ"לית הקרן החדשה לישראל: המחאה הפתיעה גם אותנו - אבל אנחנו לא מאחוריה - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראל 2021

מנכ"לית הקרן החדשה לישראל: המחאה הפתיעה גם אותנו - אבל אנחנו לא מאחוריה

רחל ליאל: "הדברים שאנחנו ניסינו להכניס במשך שנים באמצעות שורה שלמה של ארגונים - נקלטו"

24תגובות

"אנחנו על הקרקע כבר 33 שנים, עוסקים בקידום הדמוקרטיה בישראל באמצעות שלושה תחומי תוכן עיקריים. האחד, צדק חברתי כלכלי - זה שמככב במחאה הזאת ובכלל. הנושא השני הוא  זכויות אדם ואזרח והנושא והשלישי הוא כל הנושא של דת ומדינה, פלורליזם וחופש דת" - כך אמרה היום רחל ליאל, מנכ"לית הקרן החדשה לישראל.

"אנחנו במשך השנים נותנים מענקים למאות של ארגונים לשינוי חברתי שמקדמים את התחומים האלה שציינתי. יש לנו זרוע ביצוע בשטח שנקראת שתי"ל שנותנת ייעוץ לארגונים בהם אנחנו תומכים. באמצעות הארגונים האלה העברנו שורה של חקיקות, שינוי של תפיסות ושיח. אני חושבת שיש לקרן החדשה קרדיט מאוד גדול בעיצוב פני החברה פה", אמרה ליאל.

בכר דודו

נתנו לכם קרדיט מאוד גדול, על זה שאתם מימנתם את המחאה שתמכה בוועדת ששינסקי. טוענים עכשיו שאתם ממנים חלק מהמחאה החברתית שמתרחשת היום ברוטשילד. האם זה נכון?

"זה מאוד מחמיא שמייחסים לקרן החדשה את הכוח לממן את הכל. המחאה הזאת קמה בזכות צעירים מהדור החדש שקמו ועשו מעשה. היא הפתיעה גם אותנו, שימחה אותנו מאוד אבל לא אנחנו מאחוריה, אלא אם כן חושבים במובן של ערכים כלליים שאנחנו מקדמים במשך השנים - שהם מאוד דומים למה שהמחאה הזאת מקדמת.

"לא. אנחנו לא מימננו את המחאה ברוטשילד בכלל. אנחנו נתננו לפחות ארבעים מענקים קטנים למאהלים בפריפריה - לא למאהל ברוטשילד. לאוכלוסיות שרצינו שיהיו מעורבות יותר, כמו האוכלוסיה הרוסית, האוכלוסיה היוצאת אתיופיה, האוכלוסיה הדתית והערבית, שרצינו שיקחו חלק יותר פעיל.

"אנחנו השקענו במחאה הזאת באמצעות המענקים האלה בפריפריה, בסדר גודל של 160 אלף שקל עד עכשיו. מלבד זה ישנם בתוך המחאה הזאת הרבה ארגונים לשינוי חברתי שהקרן החדשה תומכת בהם שנים, והם עכשיו התגייסו כמו רבים אחרים שהתגייסו לצורך המאבק הזה - ואנחנו שמחים על כך".

את מדברת על התגייסות. אבל כשמסתכלים באופן כללי, אז דווקא הקול של המגזר החברתי, המגזר השלישי, קצת נעדר מהמחאה. רואים כוחות חדשים שאני לא בטוח שאנחנו יודעים להגיד אותם. איפה המגזר השלישי?

"זה נפלא שיש כוחות חדשים. זה החלום. אני מסתובבת, אתמול הייתי בהפגנה בירושלים ופשוט לא יכולתי לעצור את הדמעות. זה כמו חלום שהתגשם. זאת אומרת, הדברים שאנחנו דיברנו וחילחלנו וניסינו במשך שנים באמצעות שורה שלמה של ארגונים, באיזה שהוא מקום נקלטו. אבל הם נקלטו על ידי אנשים צעירים. זה פנטסטי. עכשיו איפה הארגונים לשינוי חברתי? הם שם, אבל לא הם המובילים.

"אני חושבת שאם תסתכלי על רבים מהחומרים שנכתבים, תראי שהם מתבססים על חשיבה שנעשתה על ידי הארגונים האלה. תקחי למשל גוף כמו הקואליציה לדיור בר השגה - קבוצה של למעלה מעשרה ארגונים שנתמכים על ידי הקרן החדשה. הם התחילו לדבר על הנושא של דיור בר השגה כבר לפני שנתיים-שלוש - כתבו מסמכים, חשבו. הם נותנים עכשיו את הידע לאותם צעירים שמובילים את המחאה. הם יכולים להשתמש בזה".

חלק מהפעילות שלכם לאורך שנים היתה תמיכה באוכלוסיות מאוד מוחלשות. אתמול בעיקר, וגם לאורך כל המחאה הזאת. יש קול וכוח מאוד גדול האם הם מוכלות או לא מוכלות במחאה הנוכחית. א- מה דעתך בנושא?. וב- האם לא השתנה משהו ביחסי הכוחות עכשיו?

אני שמחה על השאלה הזאת. כי אני חושבת שכשאת מסתכלת על זה, זה התחיל באמת ממחאה של מה שנקרא המעמד הבינוני, על נושא הדיור, זה התחיל ממשהו די ספציפי.. תשימי לב איך ב-7 שבועות האג'נדה התרחבה. זה כבר לא רק המעמד הבינוני. זה גם הסולידריות כלפי השכבות היותר מוחלשות בחברה. זה לא רק דיור. זה גם חינוך. זה גם בריאות. זה גם דמוקרטיה. היחס בין האזרח לשלטון. זאת אומרת שהמחאה באמת מדברת על סדר חברתי חדש. על שינוי סדרי עדיפויות. ולכן אני חושבת שלקבוצות המוחלשות לא היה את הכוח להוביל את המחאה הזאת לבד, אבל כשהן מצטרפות לתוך המעמד הבינוני הן יוצרות יחד. נוצרת פה איזו שהיא מאסה קריטית שאני רוצה להאמין שהיא באמת תוביל לשינוי".

בסוף היום העוגה היא אותה העוגה. האם לא בסוף היום, כשתהיה חלוקה מחדש של סדרי עדיפויות, לא ימצאו את עצמם אותם אנשי מעמד הביניים משלמים יותר מס כדי לתמוך באוכלוסיות המוחלשות?

תראי, מאוד תלוי מה יצא מוועדת טרכטנברג. זה עוד מוקדם להגיד. אני חושבת שהנחת היסוד שזו אותה העוגה, זו כבר הנחת היסוד ששמים עליה סימן שאלה גדול. אולי זה לא אותה העוגה. גם במובן הערכי מדברים על סולידריות, לא איזה קפיטליזם חזירי ואיזה שהיא מניפולציה שבעצם מפרידה ומשסה את הקבוצות אחת בשנייה, אלא חשיבה אחרת שמביאה את המשותף ומחברת. אז לא יהיה סיבה לחשוב למה אי אפשר לדאוג למעמד הבינוני, אבל גם לדאוג לאוכלוסיות המוחלשות. זה עניין של סדרי עדיפויות, של הגדלת העוגה. יש לנו מספיק אנשים חשובים ומומחים שיכולים להציע. אני בטוחה שאפילו היום בכנס ישראל 2021 נשמע משהו.

שאלה קצת אישית לסיום. איך את מסבירה את הקמפיין האלים כל כך והדמוניזציה שעשו לכם. זה בעצם לכן.

המחאה החברתית באה אחרי שנה וחצי עם הממשלה הכי ימנית בתולדות ישראל, כשישראל מותקפת בעולם בגלל המון סיבות ויש המון המון סיבות לימין לחפש ספינים לתלות את האשם.

"הקרן החדשה, בגלל שהיא קרן משפיעה, בגלל שהיא קרן חזקה, בגלל שהיא עוסקת בזכויות אדם, בגלל שהיא עוסקת במיעוט הערבי, בגלל שהיא מאמינה בשיוויון בין יהודים וערבים, היתה מהבחינה הזאת מטרה מאוד מאוד נוחה, מאוד קל לצאת בברד של הצעות חוק אנטי דמוקרטיות שמביישות את ישראל כדמוקרטיה.

"אני מקווה שהמחאה החברתית תשפיע בכיוון הזה של להבין שבדמוקרטיה יש מקום לריבוי דיעות ולארגוני זכויות האדם יש מקום. שיוויון בין יהודים וערבים זה משהו שמשרת את כולם - גם את המעמד הבינוני וגם את מדינת ישראל. הביקורת על מדינת ישראל לא באה ממקום של שנאת ישראל, אלא להיפך, ממקום של אהבת ישראל, ממקום שרוצים לתקן ולשפר וזה בדיוק מה שהקרן החדשה מנסה לעשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#