דב מורן: "הדרייב להרוויח מיליארדים בכל מחיר על גב כולנו זה חולי" - MarkerTV - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צפו בווידיאו

דב מורן: "הדרייב להרוויח מיליארדים בכל מחיר על גב כולנו זה חולי"

יזם ההיי-טק בראיון ל-TheMarker: "נוחי דנקנר לוקח את כספנו במונופולים שונים, לא משקיע פה באף תעשייה, ושורף את הכסף בהשקעות כושלות בחו"ל. זה שווה מחאה"

104תגובות

>> מארגני צעדת המיליון שתתקיים מחר יכולים לרשום לעצמם לפחות V אחד ברשימת המשתתפים המשתייכים למועדון המיליונרים הישראלי. יזם ההיי-טק דב מורן, לשעבר הבעלים של אם-סיסטמס ומודו, מתכוון לצעוד עם מלוא האמונה והכוונה ברחובות תל אביב במוצאי שבת, לצד הצעירים שלא גומרים את החודש. ולא, זה ממש לא נראה לו מוזר.

"כל אחד צריך ללכת להפגנה הזאת", אומר מורן, שיהיה גם אחד הדוברים בכנס ישראל 2021 של TheMarker שייערך ביום ראשון הקרוב במכללה האקדמית תל אביב-יפו.

"הלוואי שיהיו לא מיליון, אלא 2 מיליון מפגינים", הוא אומר. "אולי זה מה שיעורר את חברי הכנסת. אולי זה יגרום להם להרגיש לא נוח בכיסא שלהם. המחאה הזאת מוצדקת מכל בחינה שהיא. היא נפלאה ומראה שהעם הזה לא אדיש, כי אדישות זה דבר נורא. המחאה הזאת היא מכלול של דברים: זה הדיור, התקשורת, יוקר המחיה והיחס הלא צודק לאנשים מבחינה כלכלית. זאת עובדה שאם אתה שייך לעשירון התחתון עד השלישי אי אפשר לגמור כאן את החודש.

"בסך הכל תושבי ישראל לא מרוויחים רע. זה לא שהמשכורת הממוצעת כאן נמוכה יחסית לעולם המערבי. השאלה היא כמה כסף נשאר, או בעצם כמה לא נשאר בכיס לאנשים בעשירון הרביעי או החמישי אחרי המיסוי הגבוה והמחירים הגבוהים למצרכי היסוד. אני מזדהה ואוהב את המוחים - גם אם במסגרת המחאה יש סיסמאות קצת בעייתיות כמו 'צדק חברתי'".

דב מורן
אייל טואג

מה בעייתי בצדק חברתי?

"זאת סיסמה נהדרת, אבל אין צדק חברתי וגם לא יהיה. אין טעם לשאוף לצדק חברתי אבסולוטי, כי אז מדובר בקומוניזם - כולם עניים מאוד במידה שווה. מצד שני, צריך ללחום נגד האי-צדק החברתי והקפיטליזם החזירי".

האמת, אני לא בדיוק מבין איך כל זה נוגע אליך. אתה דב מורן - אתה עשיר היי-טק.

"יש לי עובדים ואני קשור אליהם ומזדהה עמם. החל ממי שאחראי על המעבדה ומשכורתו לא מי יודע מה, וכלה בעובדים שהמשכורות שלהם לכאורה גבוהות ויפות, וגם להם קשה לסגור את החודש. נכון, התעשרתי, יש לי כסף. אבל אני חושב שהתעשרתי מהמצאה, מעבודה קשה, מיצירה - לא ממונופול. אני מרגיש טוב עם מה שאני. אני מרגיש שאני יכול להזדהות עם התופעה. באתי משם. לא ירשתי כספים, אני חי בתוך עמי".

בתור ישראלי עשיר, איזה יחס מקבלים העשירים בישראל?

"התעשרות בפני עצמה היא לגיטימית. הטבע האנושי דוחף אותנו לרצות להתעשר, וללא השאיפה הזאת העולם היה גווע ברעב או שהיינו עוד חיים בין העצים. אבל יש הבדל בקרב המתעשרים באיך שהם התעשרו. האם זה עושר מיצירה או המצאה - או ממניפולציה של גיוס כספים וניצול מונופוליסטי.

דודו בכר

"עם זה שהכסף בישראל מושקע על פי תכתיבים של סחטנות קואליציונית וקבוצות לחץ - אני עוד יכול לחיות. אבל כשהכסף שלנו - זה שנלקח מאתנו על המזון שקנינו, שיחות הטלפון שניהלנו, הבניין שבנינו וכספי הפנסיה שלנו - הולך על מניות של קרדיט סוויס, מניה שנסחרת בבורסה כשכל ילד יכול לספר לך שכמו שהמניה עולה היא יכולה גם לרדת, או כשהכסף הולך על איזו קרן השקעות כושלת בבריטניה ועל הימור כושל למדי של רכישת מגרש במיליארד דולר בלאס וגאס - זה נורא בעיני" (מורן מתייחס להשקעות של קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, ג"ג).

"אי.די.בי לוקחת מיליארדי שקלים מתושבי המדינה ומעבירה אותם לחו"ל לכיליון, אבל בכל זאת בנהריה יש טיילת על שם החברה, כי היא תרמה 100 אלף שקל לספרייה בעיר. זה נורא בעיני. עיני לא צרה בנוחי דנקנר, אני משוכנע שהוא איש נפלא שרוצה בטובת אזרחי ישראל, אבל הוא לוקח את כספנו במונופולים שונים, לא משקיע פה בתעשייה, ושורף את הכסף בהשקעות כושלות בחו"ל. זה שווה מחאה".

החיים אחרי מודו

התבטאות כל כך חריפה נגד איש העסקים המרכזי ביותר במשק כמו דנקנר היא יוצאת דופן. מורן, שפותח את הפה, גם יודע להסביר למה שאר אנשי העסקים שותקים: "יש משהו מפחיד באמירה הזאת נגד הטייקונים. יש משהו מפחיד בלצאת נגד הבנקים וחברות הביטוח. זאת מדינה קטנה. אם אתה יוצא נגד האנשים האלה, אתה יוצא ממעגל חברתי ונפגע עסקית, כי אותו מנכ"ל בנק אולי לא יאשר לך את האשראי שביקשת, או שלא יציעו לך תפקיד קוסם בעתיד".

למה בכל זאת מורן מוכן לומר מה שאחרים לא יעזו להגיד לעולם? מן הסתם, זה קשור לאישיותו הבלתי מתפשרת, אבל לא רק. מורן, שהונו מוערך בעשרות מיליוני דולרים, התעשר ב-2006 כתוצאה ממכירת חברת אם-סיסטמס, מפתחת הדיסק-און-קי, תמורת 1.6 מיליארד דולר לחברת סאנדיסק - מה שמאפשר לו להמשיך ולהיות איש עסקים ויזם מבלי להזדקק בהכרח להלוואות מהבנקים.

ואולם גם זה כנראה לא ההסבר היחיד. כיום מורן הוא יותר צנוע ועניו מבעבר, ויש לכך סיבות טובות: לאחר מכירת אם-סיסטמס, מורן לא נח על זרי העושר, אלא בחר להמשיך לסטארט-אפ חדש - מודו, שעמל במשך כמעט ארבע שנים על פיתוח מכשיר סלולרי זעיר ותיכנן להילחם בסמארטפונים של אפל וסמסונג.

ההתחלה נראתה מבטיחה, לפחות זאת תמונת המציאות שמורן ניסה לצייר. "עכשיו כל מה שנותר לנוקיה הוא להתפלל", צוטט באותם ימים - באימרה שהוא מקפיד להכחיש עד היום, אבל גם אם אינה מדויקת, הרי שלכל הפחות העבירה את הלך הרוח של מורן באותה תקופה. באותם ימים גם לקח מורן את כל 200 עובדי מודו לתערוכת הסלולר השנתית בברצלונה באקט חריג, שאולי חיזק את תחושת הקולקטיב של עובדי החברה, אבל נתפש כפינוק ראוותני ומיותר.

אבל למרות גל יחסי הציבור שהחברה יצרה, המציאות טפחה על פניה כשהבינה שמכשיר הסלולר מהדור הראשון שפיתחה לא מתאים למציאות הצרכנית שנוצרה במדינות מערביות, כאשר טרנד הסמארטפונים כובש את הציבור. כתוצאה מכך, נאלצה החברה לפתח במהירות את מודו 2. ואולם המשבר הכלכלי וקריסת חברת התוכנה סקיי, שפיתחה עבור מודו את מערכת ההפעלה למכשיר - הכריעו אותה.

יח"צ

אף על פי שגייסה 120 מיליון דולר משורה של משקיעים, כמו סופטבנק, קוואלקום, ג'נרלי ומשקיעי הון סיכון, הגיעה מודו למצב שבו נאלצה לגייס כסף מהציבור באמצעות הנפקה. אבל ביום ההנפקה בישרו למורן החתמים שהם מצליחים לגייס עבורו רק 10 מיליון דולר מהמוסדיים, בעוד שמורן תיכנן לגייס 20 מיליון דולר.

באותה נקודה החליט מורן לוותר, לסגור את החברה ולפטר את 130 עובדיה. "החלטתי שרמת הסיכון בגיוס כזה של 10 מיליון דולר בלבד היא גבוהה מדי, ולא הייתי מוכן לסכן כך את כספה של גברת כהן מחדרה. אני עדיין סבור שבגיוס של 20 מיליון דולר הסיכוי להצלחה היה גדול, והסכום היה מספיק להעביר את החברה את הסף הנדרש עם הדור השלישי של הטלפונים שלנו, שתכננו ליישם בכסף זה", אומר מורן. במאי רכשה גוגל את מאגר הפטנטים של מודו עבור 17 מיליון שקל, וכך בא הפרק של מודו לסיומו.

כעת, שמונה חודשים מאז שבית המשפט מינה כונס נכסים למודו, מורן מסרב להתייאש. בלי משקיעים, בלי לייצר כותרות בעיתונים, במשרד צנוע בבית פרטי במושב בשרון, עם צוות קטן של עובדי מודו לשעבר - מנסה מורן לשקם את האגו הפצוע והמוניטין שנפגע אנושות מאז ההתרסקות עם מודו.

הראיון אתו מתקיים במושב בלב השרון, במשרדי חברת הסטארט-אפ החדשה שלו, INTOeTV, העוסקת בתחום הטלוויזיה האינטראקטיבית. "אל תצלמו את חזית הבית", מבקש מורן למנוע פרסום מיותר, ומסרב להסגיר את הכתובת המדויקת. בכניסה למשרדים יש מדשאה, ולצדה רחבת בטון עם שולחן רחב וכיסאות גינה. פנים הבית נראה צנוע הרבה יותר מאשר במשרדי מודו בכפר סבא - שגם הם לא היו ראוותניים.

הפעם העדיף מורן להתחיל בקטן. הוא מסרב בשלב זה לקחת כסף ממשקיעי הון סיכון ומשקיע במיזם אך ורק מכיסו הפרטי. "אני משתמש בכספי בלבד. אני לא לוקח השקעות כדי שאוכל להיות במצב שבו אני מקבל החלטות בלי שיש לי מחויבות לאחרים. וזה לא שאחרים לא רוצים להשקיע בי - להפך".

במודו הושקעו 120 מיליון דולר והיא לא הצליחה. נכשלת?

"כשאתה הולך ומשקיע בהיי-טק, יש סיכוי שתפסיד. זה לגיטימי להפסיד. מי שלא מעז, לא מצליח. הקמתי חברה והעסקתי בה מאות אנשים שקיבלו הרבה ידע וניסיון. האנשים האלה התפזרו בין חברות והם לוקחים כל חברה שאליה הם הגיעו ומרימים אותה, וכך הבאתי תועלת עקיפה. השקעתי 15 מיליון דולר מכספי במודו - והפסדתי אותם. זה כישלון, אבל הכאב הגדול לא היה ההפסד הפיננסי האישי שלי, אלא העובדה שאיכזבתי את משקיעי ועובדי. יש תסכול על כך שהיה חסר כל כך מעט בשביל להגיע להצלחה אחרי העבודה הקשה הזו של כל האנשים הטובים שהלכו אתי את כברת הדרך הזו".

את INTOeTV מורן מסרב לחשוף. מבין רסיסי המידע שקלטנו, אנו מבינים שהפיתוח של החברה יאפשר לצופים במקומות שונים המחוברים לרשת לצפות יחדיו בשידורים באמצעות שלט הטלוויזיה. "אנחנו מקווים לצאת עם המוצר בתחילת 2012. אני מקווה שהוא יבצע מהפכה. זה האופי שלי, אני מחפש מוצרים שיעשו אימפקט. בפיתוח הנוכחי אני מנסה לצפות איך העולם הולך לפעול מול מסך גדול בבית, שאני לא יודע אם עוד לקרוא למסך הזה טלוויזיה".

מורן מבהיר כי "INTOeTV זה רק אחד הסטארט-אפים שלי. יש לי כמה ואני נהנה לפגוש יזמים צעירים עם רעיונות מעניינים ולהשקיע בהם". לפי רשם החברות, כיום מורן משקיע ומעורב, בין השאר, בביומאס (חברה בתחום הביוטכנולוגיה), בליגיר (חברה בתחום החינוך), בוויירלס מדיקל ובסנסיבל מדיקל (שתיהן בתחום הציוד הרפואי).

"האי-צדק מתחיל ברגולציה כושלת"

במחאה החברתית מעורב מורן בצורה רגשית לא פחות מבעסקיו, והוא לא חושש להביע דעות שנדיר לשמוע באופן פומבי מאנשי עסקים במעמדו, גם על טייקונים וגם על רגולציה.

"אני לא מת על הכללות, אבל בעיקרון טייקון - בהתייחסות הנגטיבית שלו - זה מי שעשה את כספו מהליך פיננסי, קנה-מכר, וניצל הזדמנות לא במובן חיובי, אלא במובן של נצלנות - עשה את כספו על גבם של הרבה אנשים. בעצם הוא נהיה עשיר, ועם ישראל נהיה הרבה יותר עני. יש גם כאלה המכונים טייקונים שבעצם עשו את כספם בעמל רב וללא ניצול כספי ציבור או מעמד מונופוליסטי. אין לי בעיה עם מי שהתעשר בצדק ובנה לעצמו בית גדול. מי שעושה לביתו זה על הכיפאק. תרוויח מיליון, חמישה מיליון, אבל הדרייב הזה להרוויח מיליארדי שקלים בכל מחיר על גב השאר זה חולי.

"מי שמרוויח הרבה וחוזר ומשקיע בישראל ומקים ומייצר מקומות תעסוקה, שונה ממי שמטרתו היחידה היא להתעשר ולצבור הון לו, לדור שאחריו ולעוד כמה דורות. הבעיה היא כשלא מחזירים כסף מוסדי. זה כספי הפנסיה שלנו. זה לא תקין. בחרת להקים כמה חברות ולקחת עבורן כסף ציבורי? אל תתחבא מאחורי מסך החברות בע"מ".

באחרונה אמרת שיש כאן חזירות קפיטליסטית.

"נכון. קח לדוגמה את כל נושא המיסוי של הנפט והגז. אתה רואה שבסופו של דבר מתווכחים על שיעור המס שהטייקון ישלם על המיליארד השלישי שירוויח. בשביל מה הוא צריך את זה? מה הקטע של המיליארד השלישי? אתה באמת צריך לדאוג לעתיד הכלכלי של הבן של הבן של הבן שלך? אז בסדר, תעשה חתונה ב-7 מיליון שקל, תקנה מטוס פרטי, אבל להפעיל לוביסטים ולהילחם בחברי כנסת? לאיים בלברוח מהמדינה? זאת בעיני חזירות. וזה קורה כאן בהרבה אלמנטים.

"אבל אסור להכליל. יש הבדל בין הטייקונים. כל אחד מטפל אחרת בענייניו. לב לבייב לא דומה לאילן בן דב, שלא לא דומה למוטי זיסר. לפעמים מתנפלים על כולם באותו אופן, וזה לא צריך להיות כך".

מאיפה החזירות הזאת מגיעה?

"האי-צדק מתחיל ברגולציה כושלת וממשיך בהליך שלטוני, זה שבעקבותיו לח"כים ולממשלה שלנו אין אחריות אמיתית לרווחת האזרח. יש לי סיפור שמתאים לעניין: ב-2001 כל שוק ההיי-טק קרס, מחירי הזיכרון קרסו וכולם הפסידו כסף. חבר שלי מסמסונג התקשר לשש חברות שפיתחו וייצרו שבבי זיכרון, ואמר להם שאי אפשר להמשיך להפסיד ככה כסף, כי אז כולם יפשטו את הרגל, ולכן צריך לקבוע מחיר מינימום שאף אחד לא יירד ממנו, וכך קרה.

"הממשל האמריקאי עלה על זה והשתמש ב'דילמת האסיר' כדי לחשוף את התרגיל הלא חוקי הזה. הממשל אמר לחברות: 'אנחנו יודעים שעשיתם תיאום מחירים, והראשון שיודה בכך - לא נכניס אותו לבית סוהר'. מה קרה? החברה הראשונה שנשברה היתה מיקרון. היא הודתה שהיתה שותפה לתיאום מחירים ונקנסה בכ-100 מיליון דולר, כולל קנס אישי לכל המעורבים. לאט לאט נשברו כל שאר החברות, שקיבלו קנסות של מאות מיליוני דולרים והמנהלים הבכירים נשלחו לכלא. תראה באיזו נחישות האמריקאים טיפלו במקרה הזה של תיאום מחירים, וזה עבד.

"בישראל אנחנו חיים בסיטואציה שבה שלושה גופים (מורן מתייחס לחברות הסלולר, ג"ג) יכולים לוותר על תוכנית שיחות בתמחור זול באותו היום ובאותה השעה. אין מצב שזה לא תואם ביניהם, ולמרות זאת - זה עובר בשלום. אנחנו מקבלים את זה כלגיטימי, אף אחד לא אומר שזה נורא והמשטרה לא קוראת למנכ"לים לחקירה כדי לוודא את העניין לעומק.

"אגב, זה לא המנכ"לים. אין לי ספק שמנכ"ל סלקום לא הרים טלפון למנכ"ל פלאפון ואמר לו 'בוא נתאם מחירים', אבל מישהו בארגון שלו עשה את זה. התיאום הזה עבר בשלום, וזה לא אמור לעבור בשלום. במדינה מתוקנת, או יותר נכון במדינה קפיטליסטית מתוקנת, זה לא יכול לעבור בשלום. זה צריך לעבור טיפול - של המשטרה והממונה על ההגבלים העסקיים. ח"כים ושרים אמורים להקים קול מחאה אם הממונה על ההגבלים לא מטפל בזה, וזה לא קורה.

"הח"כים לא ממהרים לעשות זאת כי אנחנו חיים בסיטואציה שמעט אנשים שולטים על המשק. כל העסק זה מערכת מאוד קטנה ומרוכזת של מעט אנשים שמקושרים אחד לשני בצורה כזאת או אחרת, ויש להם שליטה והשפעה. שר או ח"כ שידבר נגד ויעשה נגד - כנראה יאבד תמיכה רלוונטית. גם אני, בעקבות האמירה שלי כאן, כנראה לא אוזמן יותר למסיבות של החבורה הזאת, וכשאפנה למי מהם, אקבל כתף קרה".

התופעה שאתה מתאר בשוק הסלולר קיימת בעוד שווקים?

"זאת מדינה קטנה. יש כאן מעט בנקים, שלפעמים משקיעים יחד ולפעמים לא. יש מעט שחקניות מזון. בכל אלמנט בחיים שלנו אנחנו נתקלים במעט שחקנים. אני לא חושב שהמנהלים שם הם אנשים רעים. להפך, יש שם אנשים נפלאים. אבל הנאמנות שלהם היא למקום העבודה, וכך זה צריך להיות, אחרת הם לא היו שם. לכן הם מנסים למקסם את הרווח. זאת מטרה לגיטימית כשהיא נעשית באמצעים לגיטימיים וכשיש רשות שמפקחת ודואגת שלא יהיה ניצול".

אז הבעיה היא הרגולציה. איך לדעתך אפשר לטפל בזה?

"כשיש משטר חזק שמונחה מטובת האזרח אפשר לדאוג לרגולציה חזקה. משטר כזה לא מפחד מהטייקונים ולא מושפע מלוביסטים. ביטול דמי הקישוריות, למשל, זאת תקנה מטופשת ומיושנת שהיתה צריכה להיעלם לפני הרבה שנים. היית מצפה שהח"כים יצעקו חמס על זה שלוקחים כסף לא מוצדק מכולנו, אבל לא רק שזה לא קרה, לכמה מהח"כים היה טיעון נפלא מדוע אסור לבטל את דמי קישוריות - כי אם יעשו את זה, יפגעו ברווחים של חברות הסלולר, שמוחזקות על ידי קרנות הפנסיה, ואז כל עם ישראל ייפגע. כל אחד מהח"כים שטען את הטענה הזאת חשוד בעיני בטמטום או בשחיתות. אי אפשר להגדיר זאת אחרת.

"יש בעיה קשה לגבי איך ח"כים נבחרים, כי הציבור מצביע למפלגה והוא לא יודע עבור מי הצביע במקום 28 ברשימה - שכדי להתברג בה הח"כים היו זקוקים להצלחה בפריימריס. את זה יכול להשיג מי שהוא קבלן קולות טוב, מי שיש לו קשר טוב עם מנהיג המפלגה או מי שיש לו דרגה גבוהה בצה"ל - מה שלא מכשיר אף אדם להבנה עסקית או חברתית. כך נראים הכנסת, השלטון והממשלה שלנו - אנשי צבא לשעבר ועסקנים.

"זה לא רק יוקר המחיה. תראה את החינוך המידרדר ומערכת הבריאות שלנו. שורש הבעיה הוא שנבחרי הציבור שאמורים ללחום למען רווחת הבוחרים - לא עושים זאת. זה תהליך הידרדרות של שנים. צריך לשנות את שיטת הבחירות, אבל לפוליטיקאים טוב עם הקיים - אז למה שישנו?"

"אני חרד לגורל ההיי-טק במדינה"

הביקורת של מורן על האופן שבו מתנהלת כיום ישראל, לא יכולה להיות מנותקת מכך שהעולם שבו הוא חי, עולם ההיי-טק, מנותק מהמציאות הכלכלית של יתר העובדים בישראל.

מורן מכיר את הטענה על שתי כלכלות - כלכלת ההיי-טק וכלכלת ישראל. "היי-טקיסטים הם אנשים שעובדים הרבה שעות, כי הם רוצים לעבוד הרבה שעות", הוא אומר. "ב-INTOeTV הגדרתי שיום רביעי זה 'יום 16:00'. הולכים הביתה ב-16:00. כל יום רביעי אני נלחם עם העובדים שילכו הביתה ב-16:00. אבל יש רק עובד אחד או שניים שהולכים הביתה בשעה זו, ואף אחד לא מסתכל עליהם בעין עקומה, להפך. כל השאר נשארים כי הם נהנים מהעבודה ויש להם אתגר גדול, לאו דווקא פיננסי. לכן גם מגיע להם שכר גבוה ואין בכך כל פסול.

"מצד שני, הפערים באמת גדלים וכיום אם אין לך כסף קשה מאוד להשיג כסף להקמת עסק, כי לבנקים נוח מאוד להקטין סיכונים, לקחת עמלות גבוהות ולא לתת הלוואות לתעשייה או להקמת עסקים חדשים. למה לסכן כסף כשיש מקור הכנסה כזה טוב של עמלות? לכן קשה למישהו שאין לו כסף מלכתחילה לפרוץ את המעגל הזה. עם זאת, תראה כמה קל היה לטייקונים לקבל השקעות באג"ח שלהם או הלוואות מהבנקים על מיזמים כושלים בעליל.

"אבל מי שמנסה להפוך את הענף הזה למשהו שמוגדר כהיי-טק נצלני, כמו ח"כ שלי יחימוביץ' ודומיה, פשוט לא מבין את הענף. הוא שופך את התינוק עם המים ועם האמבטיה. לגבי האבחנה הזאת של היי-טק מול השאר, יש מזל שבמדינה הזאת יש היי-טק, שלוקח אוכלוסייה מסוימת ומקדם אותה למעלה. זה מוביל לפריחה כלכלית שבסופו של דבר זולגת למטה - למכולת, לקבלנים, לבעלי מלאכה, לחברות התעופה ולאנשי לוגיסטיקה ותפעול. הדבר היחיד העצוב בהיי-טק הוא שאין פה יותר חברות ושנראה כאילו הקטר הזה נבלם.

"כשבודקים את העניין הזה לעומק, אפשר למצוא את השורשים שוב בהתנהלות הרגולציה, שמאפשרת לחברות הביטוח ליהנות מרווחים נטולי קשר לביצועיהם בניהול כספי החוסכים. בעצם, זה דרייב אדיר לחברות אלה לצמצם ככל האפשר את הוצאותיהם לטיוב הכסף, ולכן איפה מושקעים כספי הגמל שלנו? היכן שקל - באג"ח, בנדל"ן מניב ובכל מה שלא מחייב הבנה ועומק שעולים כסף. לכן חברות הביטוח לא מקימות חברות השקעה בחברות היי-טק בוגרות, ולכן אין צמיחה ויש מכירה מהירה של חברות או הנפקות טרם זמנן. חבר את זה לחינוך הכושל - ולכן אני חרד לגורל ההיי-טק במדינה.

"אסור שהאיום הביטחוני ימשיך לשמש עלה תאנה לתחלואים הכלכליים והחברתיים, כי בסופו של דבר האנשים הטובים ילכו מכאן. דנקנר ותשובה לא בונים לנו תעשייה. אותם מהנדסים ומדענים שהלכו מכאן, הם אלה שלא יקימו מפעל, לא ייצרו מקומות עבודה ולא יגדילו את היצוא. אם זה יימשך, האנשים שיישארו כאן יאבדו את הרצון להילחם, ייהפכו לאדישים ולבסוף נוכחד מבפנים ולא מבחוץ.

"אם נשב בבית בהפגנה של המיליון כי יותר כיף לראות טלוויזיה, זאת תהפוך להפגנת חצי מיליון או הפגנת 100 אלף ולא יקרה כלום. חייבים להמשיך עם הלחץ. אני מקווה שחברי בהיי-טק יצטרפו וישימו כתף - כדי ליצור כאן שינוי שיאפשר מדינה ערכית יותר, עם רמת צדק חברתי גבוהה יותר ואנשים מאושרים יותר".

מאי.די.בי נמסר בתגובה: "דב מורן טועה ומטעה. אי.די.בי משקיעה רבות במשק ובתעשייה הישראלית ודואגת לפרנסתם של עשרות אלפי משפחות ועובדים בישראל. מעבר לכך הדברים אינם ראויים להתייחסות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#