דעה |

מדוע יש לפטור חרדים מגיוס, מגיל 18 ובכלל

הפגנה של הפלג הירושלמי במחאה על  מעצרו של עריק מגיוס , 21 בצדמבר 2020

השוויון בנטל מחייב גיוס של כולם. הנתונים לפיהם מסלולים מיוחדים גרמו לחרדים רבים להתגייס התגלו כמוטעים על ידי צוות הבדיקה בראשות האלוף (מיל') רוני נומה. ובכל מקרה, גיוס מרצון יחייב הוצאות אדירות (בכסף ובהתאמות, לרבות פגיעה בשוויון המגדרי), ולכן יהא בלתי שוויוני. המדינה הרי אינה נסמכת על רצונם הטוב של הלא־חרדים בבואה לגייס אותם. 

אולם, גיוס החרדים בכפייה, אינו אפשרי. מחזור של חרדים בני 18 עומד על יותר מעשרת אלפים איש. לכאורה, ניתן להכניס אלפי אנשים לכלא צבאי עד שיתרצו ויתגייסו. לכאורה גם ניתן לרסן את הפרות הסדר הציבורי הקשות הצפויות. אך, למעשה, מדינת ישראל אינה בנויה להתמודדות שכזו. לטוענים שטיעון דומה לא היה מתקבל אילו היה מדובר, למשל, במרד מסים, אשיב שההבדל בין השניים הוא בהיתכנות של התארגנות. את הלא־חרדים תוכל המדינה "לשבור" במעצרם של יחידים והרתעת כל היתר. לחרדים, בזכות לכידותם, עמידות גבוהה יותר. 

מבחינת משפט חוקתי קשה מאוד להצדיק אי־שוויון שכזה. אך ייתכן שאין מנוס מלהכיר בעובדה שמדיניות בת עשרות שנים יצרה מציאות שלא ניתן לשנותה. זה אכן לא־שוויוני, אך כזה הוא גם הפטור מגיוס שניתן לבנות דתיות, בעוד שבנות שאינן דתיות חייבות בשירות. הבחנה משפטית בין גברים לנשים בנושא הפטור מחובה לתרום למדינה, פסולה במידה זהה.

הקושי לגייס חרדים הוא מעשי. לעומת זאת, החלטת ממשלה להוריד את גיל הפטור ל-21, וגם זאת רק לתקופה קצרה שלאחריה יעלה לגיל 23, היא פוליטית. מבחינת עקרון "השוויון בנטל" אין הבדל בין פטור בגיל 21, 23 או 18, שכן בכל מקרה אין גיוס לצבא. מטרת הורדת גיל הפטור היא הסרת חסם לשילוב חרדים בשוק העבודה. אולם, לקביעת פטור מעל לגיל 18 יש משמעות אחת ויחידה: חיובו של הצעיר החרדי (שאינו רוצה להתגייס) ללמוד בישיבה.

מדוע שהמדינה תחייב צעירים חרדים ללמוד בישיבה שלוש או חמש שנים? כיצד מגדיל הדבר את רווחת תושבי ישראל? אם תפטור את החרדים מהחובה ללמוד בישיבה כדי להימנע מגיוס, הסיכוי שישתלבו בשוק העבודה גדול בהרבה מאשר שחרור מהישיבה בגיל 21, קל וחומר בגיל 23, אז הצעיר החרדי כבר הורה לילד או שניים.  

ולכן, ההסבר לכך שגיל הפטור אינו 18, הוא השאיפה לרצות את ההנהגה החרדית. להנהגה החרדית עדיף להשתמש ב"חרב" הגיוס כדי למשוך צעירים ללמוד בישיבה. מבחינת ההנהגה, עדיפה העלאת גיל הפטור ל-28 כפי שהיה עד 2014. בגיל מבוגר הסתברות החילון כתוצאה מחשיפה לחברה הישראלית, קטנה משמעותית. בנוסף, כשהלומדים עוזבים את הכולל (ישיבה לגברים נשואים, אברכים) החסך שלהם בהכשרה להפקת הכנסה בשוק העבודה, והיותם מטופלים בילדים, מגדילים מאוד את התלות שלהם בפוליטיקאים החרדים לצורכי פרנסתם.

הסיבה לכך שקואליציה ללא מפלגות חרדיות פועלת לרצות את ההנהגה החרדית, בניגוד לטובת המדינה שמקווה שהחרדים הצעירים יבחרו להשתלב בשוק העבודה, ובניגוד לטובת הצעירים החרדים שההסדר מגביל את חופש בחירתם, היא ברורה. פוליטיקאים שוקלים גם את הבחירות הבאות. זה בלתי נמנע, ובנסיבות קיצוניות, אפילו הכרחי. 

מה, בכל זאת, ניתן לעשות? ראשית, יש להעלות את שכר החיילים לשכר מינימום כשכר בסיס, עם תוספות לחיילים קרביים לפי האחוז שנהוג כיום. מדובר בהמון כסף, אבל זה יקטין את העוול שבאי־השוויון בנשיאת הנטל. כמו כן, יש משפחות נזקקות שהגיוס מונע מילדיהן לסייע בפרנסתן. מתן שכר מינימום לכולם יקל בלא ליצור סטיגמה ומבלי דרישות אדמיניסטרטיביות, שיקטינו את מיצוי ההטבה. זה עשוי אף להניע לא מעט חרדים להתגייס. 

שנית, יש להציע יותר הכשרות, איכותיות ושמתאימות גם לחרדים, לשוק העבודה. זו השקעה שהתשואה עליה  גבוהה, הן במונחי יעילות (הגדלת התמ"ג וההכנסות ממסים) והן במונחי צדק חלוקתי (צמצום אי השוויון והעוני). 

יורם מרגליות הוא  פרופסור  מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.  

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker