רוצים להיות עשירים מספיק כדי לעשות מה שאתם רוצים? - מאני טיים עונה 3 - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים להיות עשירים מספיק כדי לעשות מה שאתם רוצים?

חופש כלכלי תורם לצמיחה, לרווחה ואף לתחושת אושר - אך הוא חשוף לניצול לרעה ■ ההגדרות הטכניות שלו מתעלמות מסתירה פנימית במושגים כמו רגולציה וסחר חופשי, והשפעות הפערים הכלכליים והעוני על היכולת ליהנות ממנו ■ פרק 9 בסדרת הווידיאו מאני טיים

14תגובות

חופש כלכלי הוא אחד המושגים הכי מעוררי השראה בעולם הכלכלה. אך מה משמעותו עבורנו?

לכל אחד יש תשובה שונה: יש אנשים שחופש כלכלי משמעו עבורם להיות עשירים מספיק כדי לעשות מה שהם רוצים ולקנות מה שהם רוצים. לאחרים, זהו מושג מופשט יותר של שוק חופשי — מערכת שבה המחיר לשירותים ומוצרים נקבע בשוק פתוח על פי היצע וביקוש ובלי התערבות חיצונית, או של כוח אחר, למשל מונופול. חופש כלכלי, יאמרו ליברטריאנים, הוא מינימום חוקים. הוגי הקפיטליזם האמריקאי יאמרו שזהו חופש העיסוק — היכולת להתפרנס מעמל כפיך בלי להידרס — על ידי חזקים ממך.

בשנות ה–30 של המאה ה–20 כלל נשיא ארה"ב, פרנקלין ד' רוזוולט, בתוכנית הניו דיל, תחת הגדרת החופש הכלכלי, את החופש להתאגדות עובדים ואת הזכות לא לסבול ממצוקה, כבסיס למדיניות רווחה. בחזונו, חופש כלכלי אינו סותר את תפקיד הממשלה בחברה. בתפישה חברתית כזו, בני האדם זכאים להיות חופשיים מכבלי העוני, המשמש בית כלא שמונע מהם להגשים את יכולותיהם. אם היינו שואלים את צ'רלס דיקנס, הוא היה אומר כי בעולם שבו מענישים בעלי חוב — אין חופש כלכלי.

במאה ה–20 נהפך חופש כלכלי לשם נרדף להגבלת ההתערבות הממשלתית בכלכלה. אחת מאמות המידה המקובלות לבחינת מידת המעורבות הזאת היא גודלה של ההוצאה הממשלתית ביחס לתוצר המקומי הגולמי — היקף הפעילות הכלכלית שיוזמת ומממנת הממשלה. גודל החוב הממשלתי והגירעון אף הם נחשבים לפרמטרים רלוונטיים.

חופש כלכלי הוא גם עניין אישי — כלכלה יכולה להיות חופשית מהתערבות ממשלתית, אך האינדיווידואלים שבה לא בהכרח עשויים לחוש שיש ביכולתם לפעול בחופשיות.

מדדי חופש כלכלי המקובלים כיום מדרגים מדינות לפי שלל פרמטרים. אפשר למצוא מתאם גבוה בין חופש כלכלי לבין צמיחה, ולבין מדדים אחרים כמו תחרותיות. מכון קאטו הליברטריאני חישב ומצא כי יש מתאם בין תחושת האושר לבין החופש הכלכלי.

לפי מכון הריטג' השמרני מוגדר חופש כלכלי באופן הבא: "בני אדם חופשיים לעבוד, לייצר, לצרוך ולהשקיע בכל דרך שירצו. הממשלות מתירות לעובדים, להון ולמוצרים לנוע בחופשיות, ואינן מגבילות את חירותם מעבר לנחוץ כדי להגן על החירות עצמה".

כמתואר

במדדי החופש הכלכלי כיום, מובילות הונג קונג וסינגפור — באופן מפתיע, אלה שתי מדינות שאין בהן שלטון דמוקרטי חופשי. סין, שגם היא אינה דמוקרטיה, נהנתה מצמיחה ממושכת וחסרת תקדים בעוצמתה בזכות מהלכים לשחרר את כלכלתה מכבלי התכנון המרכזי. החופש הכלכלי שהעניקה לאינדיווידואלים וחברות הניב התעשרות גדולה בכל השכבות, אך גם איפשר את היווצרותם של פערים חברתיים. אחרי הונג קונג וסינגפור מדורגות ניו זילנד, שווייץ, אוסטרליה, קנדה וצ'ילה. ארה"ב מדורגת במקום ה–11, מתחת לבריטניה (10), אירלנד (8) ואסטוניה (9).

בתחתית דירוג החופש הכלכלי העולמי מופיעות צפון קוריאה אחרונה (178), קובה, ונצואלה, זימבבואה, אריתריאה ואפילו ארגנטינה. ישראל מדורגת במקום 35 נכון ל–2016, לאחר שזינקה ממקום 44 שבו היתה שנתיים קודם לכן.

מדד הריטג' ומדדי חופש כלכלי אחרים נעזרים בפרמטרים הבאים לקבוע את מידת החופש של הכלכלה.

שלטון החוק

1. זכויות קניין: ההגנה על זכויות לקניין פרטי, אכיפת החוקים, עצמאות או שחיתות במערכת המשפט, והסיכויים להחרמת רכוש.

2. שלטון החוק: חופש משחיתות — היעדר שחיתות פוליטית, על פי מדד השחיתות הנתפשת של טרנספרנסי אינטרנשונל.

חופש תקציבי

3. עד כמה חופשייה הכלכלה מנטל המס: שיעור מס הכנסה הגבוה ביותר; שיעור מס חברות; ונטל מס כולל כשיעור מהתמ"ג.

4. גודל הממשלה: שיעור ההוצאה הממשלתית מהתמ"ג, כולל צריכה והעברות. ככל שהוא גבוה יותר, החופש נמוך יותר.

יעילות רגולטורית

5. חופש עסקי: עד כמה מכבידה הרגולציה על הקמת עסק חדש והפעלתו, וכן סגירתו, כולל חוקי שכר מינימום, גמישות העסקה ופיטורים, מספר שעות עבודה ודרישות פיצויים.

6. חופש מוניטרי: נמדד על פי מידת ההתערבות המיקרו־כלכלית, כמו פיקוח מחירים. יציבות המחירים (כלומר האינפלציה) היא המדד העיקרי לכך, בנוסף לפיקוח מחירים.

שווקים פתוחים

7. חופש הסחר: חופש ממכסים ומחסומי סחר אחרים של יבוא ויצוא.

8. חופש השקעות: חופש ממגבלות על תנועת הון להשקעות והשימוש בו.

9. חופש פיננסי: חופש מהתערבות הממשלה במגזר הפיננסי, כולל הבנקים — בעלות ממשלתית, רמת הפיתוח של השוק והשפעת הממשלה על הקצאת אשראי ופתיחות לתחרות זרה.

מדידה בעייתית

האם קשה לנחש באילו מדדים מצטיינת ישראל ובאילו היא נחשלת לעומת מדינות אחרות?

ישראל מצטיינת בחופש מוניטרי, בחופש השקעות וסחר, ואף בזכויות קניין. היא חלשה בהוצאות ממשלתיות וחופש תקציבי, ולמרבה הצער, גם בחופש משחיתות.

הגדרות המדדים לחופש כלכלי כיום מתעלמות מבעיות פנימיות במדידה. רגולציה, למשל, יכולה להגן על צרכנים ולהעניק להם חופש בחירה גדול יותר. אך היא גם יכולה לשמש רחיים על צווארם של יזמים ועסקים קטנים שאינם יכולים לעמוד בעלויותיה, ולהשאיר את השוק פתוח רק לחברות ענק.

הסכמי סחר בין מדינות פותחים גבולות לסחר חופשי, אך מאפשרים לתאגידים רב־לאומיים לעקוף חוקים מקומיים ולתבוע ממשלות — מה שלא מעודד תחושת חופש כלכלי אצל הצרכנים והשחקנים הקטנים.

החופש הכלכלי, כמו השלטון הדמוקרטי, חשוף לניצול לרעה. תנועת נגד שחותרת לפגוע בו כדי לבלום את עליית האי־שוויון והריכוזיות עלולה לפגוע יותר מאשר להועיל. האיזון אינו צריך להיות בין חופש לבין צדק והגינות, אלא בין חופש הדדי של כל המשתתפים במשחק הכלכלי, קטנים, גדולים, חלשים וחזקים כאחד.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם