איך התעשרה סין, מתי היא תצא מהמשבר - וכמה זה ישפיע על הכיס שלנו? - מאני טיים עונה 3 - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מאני טיים 3

איך התעשרה סין, מתי היא תצא מהמשבר - וכמה זה ישפיע על הכיס שלנו?

בפרק הראשון בעונה השלישית של סדרת הווידאו מאני טיים אנחנו מביאים את סיפורה של סין - ואיך זה משפיע על הארנק הפרטי שלנו

9תגובות

"הסינים מגיעים" — בישרו עמודי השער של עיתון "הארץ" בשבועות האחרונים. לא היתה זו אזהרה קסנופובית או תעמולה של דונלד טראמפ נגד המעצמה העולה ממזרח. זו היתה כרזת פרסומת לחברת תעופה סינית שמתחילה להציע טיסות ישירות לישראל.

הסינים כבר הגיעו היא הכרזה יותר מדויקת, אם נתבונן על במת הכלכלה העולמית. כלכלת סין ייצרה ב–2015 תוצר כלכלי בשווי נומינלי של 11.4 טריליון דולר - שני רק לזה של ארה"ב. ואולם במונחי שוויון כוח קנייה, לסין יש כבר כלכלה בגודל של 20.9 טריליון דולר, הגדולה ב–12% מזו של ארה"ב. סין עקפה בגודלה את ארה"ב כבר לפני שנתיים ותפסה את המקום הראשון בעולם.

סין היא גם היצואנית הגדולה ביותר בעולם: היא ייצאה סחורות ושירותים בשווי של 2.3 טריליון דולר ב–2015, יותר מכל כלכלה אחרת, והיתה השנייה ביבוא, עם 1.6 טריליון דולר. כך יכולה סין גם לצבור יתרות מט"ח עצומות מהכנסותיה ממכירה לעולם, ולהשפיע על רמות המחירים מכיוון שמוצריה נפוצים כל כך, ומצד שני, היא גם כוח קנייה עולה אדיר עבור מדינות שהיא שוק מטרה עבורן.

לאחר שצמחה במשך 15 שנים בקצב ממוצע של כמעט 12%, ובתוכן עשור של צמיחה של מעל 10%, ירדה בארבע השנים האחרונות צמיחתה של סין מתחת לקצב של 10% בשנה, עד שדעכה לפחות מ–7%. הבורסות שלה עברו טלטלה קשה, והיא צברה חובות עצומים, שמסתכמים ב–240% מהתוצר הכלכלי שלה.

רבים שואלים אם החולשה הזאת מעידה על דעיכה שתסתיים במשבר גדול, מכיוון שסין מקושרת מאוד לצמתים רבים בכלכלה העולמית, ומפני שהיא כל כך גדולה במונחים מוחלטים. התשובה אינה ברורה, אבל מה שבטוח הוא שהנהגתה עושה הכל כדי שהנחיתה תהיה רכה ושהכלכלה תצא ממנה מאוזנת. מאמצים אלה כוללים רפורמות בשוקי ההון והעבודה, מלחמה בשחיתות, ושינוי האיזון בכלכלה בין צריכה לתעשייה, בין השקעה בתשתית ויצוא לרמת חיים.

מכלכלה שולית למעצמת סחר

סיפור ההצלחה של כלכלת סין מתחיל במשברים קשים ונמשך בעבודה קשה וחרוצה שנמשכה עשורים רבים. נפילת הגוש הסובייטי דירבנה פתיחת שערים ונפילת חומות מסוגים רבים - ואחת מהן היתה חומת הסחר. מאז 1990 סין נהפכה מכלכלה שולית ועלובה למעצמת הסחר מספר 1 בעולם.

במשך 15 השנים האחרונות צמחה סין בקצב שנתי ממוצע של 11%, והמטבע שלה עלה מול הדולר ב–25% — נתון מרשים בהתחשב בכך שרוב הזמן המטבע הסיני היה מקובע באופן מלאכותי כדי לעודד את היצוא. אוכלוסייתה של סין גדלה באותו הזמן מ–1.276 מיליארד ל–1.375 מיליארד אנשים.

בייג'ינג סין קו רקיע

לסין היתה השפעה עצומה על העולם בדרכים רבות, ששתיים מהבולטות בהן קשורות לסחר: כקונה הגדולה ביותר של אנרגיה וסחורות, שנדרשו לתפעל את בתי החרושת שלה ולסייע בייצור תשתיות, כבישים ובתים, סין היתה הכוח המניע העיקרי מאחורי העלייה המטורפת במחירי הסחורות עד 2011 (למעט נסיגה והתאוששות ב–2008). עליית המחירים הזאת העשירה את המדינות המייצאות סחורות והכבידה מאוד על מדינות אחרות שמייבאות אותן, כמו על הצרכנים הישראלים שקנו דלק במחירים הולכים ונוסקים.

בתרשים בעמודים אלה אפשר לראות בבירור את המיתאם ההדוק בין צמיחתה של סין לבין מחירי הסחורות (על פי מדד הסחורות של רויטרס CRB), כולל סחורות חקלאיות, תעשייתיות ואנרגיה. סין שאבה מרחבי העולם משאבי טבע — החל ממערב אוסטרליה, שם קנתה מכרות של עפרות ברזל, אורניום ומינרלים, דרך אפריקה, שבה כבר שני עשורים היא תוקעת יתד במדינות עשירות באוצרות טבע ומשקיעה בתמורה בסלילת כבישים והקמת אצטדיונים, וכלה בכל מדינה שיכולה לייצא אליה נפט. סחורות חקלאיות גאו במחירן בזכות מעמד הביניים המתעשר של סין שצורך יותר סוכר, חיטה ובשר — ובעקיפין גם הסויה, התירס ושאר חומרי גלם למספוא בהמות התייקרו, שכן הביקוש לבשר גדל מאוד.

סין אולי הביאה להתייקרות חומרי הגלם, אבל היא גם ייצאה מוצרים זולים בכל מיני תחומים בהם טקסטיל, צעצועים וכלי עבודה, אלקטרוניקה ואפילו מחשוב. המוצרים הזולים האלה סייעו להוריד את יוקר המחיה ברחבי העולם, תוך שהם גם פוגעים בתעסוקה במקומות שבהם פועלים מקבלים שכר גבוה יותר. דיכוי המחירים הביא במקביל לירידה בשיעורי הריבית בעולם העשיר — ולהתנפחות של בועות נכסים.

עובדות מעניינות על כלכלת סין:
התוצר לנפש הוכפל פי 3 תוך 10 שנים בלבד.
סין מדורגת 23 במדד הפיתוח הפיננסי - בעוד שהונג קונג ראשונה וארה"ב שניה.
לסין שוק מניות תנודתי מאוד.

קשר נוסף בין סין לריבית בעולם נוצר דרך רכישות אג"ח של ממשלת ארה"ב שביצעה סין: רכישות אלה סייעו גם הן להוריד את הריבית על האג"ח, וכתוצאה מכך ריביות נוספות הקשורות אליהן. לכך היתה גם השפעה מפתיעה על הדולר האמריקאי - כפי שניתן לראות בתרשים. יש קשר הופכי חזק מאוד בין הצמיחה בסין לבין שער הדולר מול סל של מטבעות עולמיים.

המעבר מכלכלה ריכוזית לשוק חופשי, ההשקעה העצומה בתשתיות וביצוא על חשבון רמת החיים והצריכה הפרטית, כל אלה לא היו נטולי מחיר כלכלי כבד. מחירי הנדל"ן בסין גאו, ובמקביל לכושר הייצור העודף, נוצרו גם הררי חובות. הבנקים הסיניים דחפו אשראי לכל דכפין, עד שהגיעו למצב שבו מתוך חוב של 30 טריליון דולר, 6.6 טריליון דולר הם חובות גרועים שלא ייפרעו.

כעת השאלה החשובה מכל היא אם סין תוכל ליישם את צעדי המדיניות שנועדו להאט את כלכלתה ולאזן אותה בלי שהדבר יביא למשבר כלכלי. אפשר לדמיין תרחישים של פשיטות רגל של בנקים, זעם עממי ומחאת עובדים שהושבתו ממלאכה בתחומי ייצור פלדה ופחם, למשל. ואולם הנהגת סין מצוידת בכלים רבי עוצמה ובקופת מזומנים גדולה במיוחד שבאמצעותם תוכל לנווט גם במים סוערים. לעת עתה, חשוב להבין את ההשפעות שיש לכל אלה על חיינו - מההחלטות בדרגים הבכירים ביותר בבנקים המרכזיים ועד הארנק הפרטי שלנו.

מאני טיים: חלון לעולם הכלכלה

במשבר הכלכלי של 2008 התנפצו פרדיגמות ותפישות חברתיות־כלכליות־פוליטיות רבות. הרעיון שעושר מחלחל מראש הפירמידה לתחתיתה התגלה במערומיו. יתר על כן, הממסד הפיננסי נחשף כמי שלא פועל לפי מטרתו המקורית של תיווך בין המשתתפים השונים במערכת. תנועות מחאה קמו במדינות רבות, ועשו הרבה כדי לשנות את התפישות הציבוריות. שינויים של ממש במערכת הפיננסית לא התבצעו - הרגולציה אולי הוקשחה, ואולם כיום הבנקים עדיין גדולים מכדי ליפול, ריכוז העושר בידי מעטים רק גדל והלך - והפערים הכלכליים עמו.

סין מפעל מכוניות 09
בלומברג

אחד השינויים הגדולים שחלו מאז הוא העניין הגדל והולך במידע כלכלי ובעיתונות כלכלית. אנשים רוצים לקחת יותר אחריות על גורלם ועתידם, במיוחד בעולם שבו חוברים דמוגרפיה משתנה - בעיקר התארכות תוחלת החיים - ומהפכות טכנולוגיות שמייתרות מקצועות ועובדים רבים, כדי ליצור אי־ודאות גדלה והולכת.

מאני טיים הוא רעיון שצץ עוד לפני המשבר של 2008, ונדרשו לו כמה שנים ומאמצים רבים כדי להתגשם: ליצור סדרת וידאו שתפתח חלון לעולם הכלכלה עבור אנשים שאינם בהכרח קוראי עיתונים כלכליים. בעולם שהקצב בו מהיר, סרטונים קצרים ועתירי מידע נגיש, מלווים באיורים המרהיבים של אילה טל ומורן ברק שהונפשו בידי האנימטורית עדי אורן, אולי אינם בית ספר לכלכלה, אבל הם מהווים דרך טובה להתחיל להבין ולהשלים ידע על הצדדים הכי אישיים והכי אוניברסליים של חיים כלכליים - חיסכון, השקעה, משבר, מדיניות, תקציבים ותהליכים חשובים אחרים העוברים על שוקי העבודה, הסחורות, והעולם כולו.

בעונה השלישית של מאני טיים נגיש לכם את השלב הבא ברכישת ידע כלכלי: סדרת סרטונים שמגישים עובדות שצריך לדעת בנושאים שקשורים לקבלת החלטות כלכליות ועוד נושאים שמעוררים עניין רב. בפרק הראשון נעסוק בסין, המשבר המתעורר בה, ובשאלת המשך דרכה. למי שזהו מפגש ראשון שלו עם הסדרה מומלץ גם לצפות בעונות הקודמות, אבל אפשר גם להתחיל ישירות מהעונה השלישית.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם