הפקודות שאוסרות על סחר עם מדינות אויב - מתקופת המנדט - המזרח התיכון - TheMarker

הפקודות שאוסרות על סחר עם מדינות אויב - מתקופת המנדט

>> בישראל יש שני חוקים שאוסרים סחר עם מדינות אויב: "פקודת המסחר עם האויב" ו"פקודת היבוא והיצוא", שתיהן פקודות מנדטוריות משנות ה-30 של המאה הקודמת.

"פקודת המסחר עם האויב" אוסרת על סחר עם מדינות אויב. מדינות האויב המוגדרות כיום בפקודה הן איראן, סוריה ולבנון. לדברי עו"ד אביגדור דורות, עיראק - שעדיין נחשבת כמדינת אויב - הוחרגה מהפקודה על ידי שר האוצר באופן זמני עד יולי 2011.

כל עסקה עם מדינת אויב מהווה עבירה על הפקודה והמבצע אותה צפוי לעונש מאסר של עד שבע שנים וקנס כספי מרתיע. לפי סעיף שלוש לפקודה, "ייראה אדם כאילו סחר עם האויב אם היו לו כל קשרים מסחריים, כספיים או קשרים אחרים עם האויב או לטובתו, ובייחוד אם סיפק כל סחורות לאויב או לטובתו, קיבל סחורות מאויב או שסחר בכל סחורות, או הוביל כל סחורות, שנשלחו לאויב או נתקבלו ממנו או שנועדו לארץ האויב או נתקבלו ממנה".

כלומר, כל אזרח ישראלי שהוציא לפועל קשר מסחרי כלשהו באמצעות גוף שלישי משותף לישראלי ולמדינת האויב, ביצע סחר עם מדינות אויב שנחשב כעבירה לפי הפקודה.

עם זאת, במקרה שבו ישראלי עושה עסקים עם חברה זרה שאינה קשורה אליו באופן כלשהו, וחברה זרה זו היא שסוחרת עם מדינת אויב, ככל הנראה הישראלי לא ביצע עבירה. לפי החוק, יש צורך להוכיח כי האזרח הישראלי היה מודע לכך שהחברה הזרה סוחרת עם מדינת אויב.

"פקודת היבוא והיצוא" קובעת משטר של רישיונות יבוא ביחס למדינות שאינן מדינות אויב, אך לישראל אין יחסים דיפלומטיים אתן או שהן אוסרות על סחר עם ישראל. עם מדינות אלה נמנות סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי. היבוא ממדינות אלה לישראל אינו חופשי לחלוטין, ומתבצע לפי היתרים מיוחדים שמנפיקה המדינה, לפי שיקוליה.

החוק האמריקאי שנוגע לסנקציות על איראן נחקק ב-1996. לדברי דורות, ב-2010 תוקן החוק כך שהסנקציות על המדינה הורחבו וחוזקו. בין היתר הרחיבה ארה"ב את החוק כך שיחול מבחינה מינהלתית גם על חברות זרות. החוק המתוקן קבע שאפשר להימנע מלהפעיל סנקציות על חברות זרות אם הממשל האמריקאי פונה לממשלה שאחראית על אותן חברות זרות, והוא נוכח שהממשלה הזרה מפעילה בעצמה סנקציות נגד אותם גופים. דורות סבור כי אם הרשויות בישראל ינקטו סנקציות נגד קבוצת האחים עופר, האמריקאים יימנעו מהפעלת הסנקציות האלה בעצמם.

"לא מעמידים לדין בארה"ב את הזרים על עבירה ולא שופטים אותם, אלא מפעילים נגדם סנקציות כלכליות כדי לפגוע בהם בכיס", אומר דורות. "ההחלטה על הטלת סנקציות אינה ניתנת לערעור בבית המשפט בארה"ב. אם לאחר זמן החברה מתקנת את התנהלותה ניתן להסיר את הסנקציות".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
01
עוד משהו
  • 14:55
  • 26.05.11

חוק העונשין אוסר קשר עם אוייב או ארגון עויין או סוכן זר בשורת עבירות. הבעיה היא שחוק העונשין אינו מגדיר מהו "אוייב" וזה יוצר בעיה לאדם שרוצה לדעת אם מותר או אסור לו למכור למדינה פלונית [ נניח למשל - תימן, סעודיה וכו']. בעקבות פרשת מנבר הגדירו מהן הארצות האסורות לצורך פקודת איסור סחר עם האוייב, אבל עשו רק חצי עבודה כי ההגדרה לא חלה על כל דברי החקיקה.

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בהמזרח התיכון
הצעות מיוחדות