האיש שמלביש את אנג'לינה ג'ולי: הדרך מהספסל בסנטרל פארק להון של חצי מיליארד דולר - גלובל ווולסטריט - TheMarker

האיש שמלביש את אנג'לינה ג'ולי: הדרך מהספסל בסנטרל פארק להון של חצי מיליארד דולר

סיפור הסינדרלה של אלי טהרי מתחיל במשפחה הרוסה בירושלים, ממשיך בבוטיק בגריניץ' וילג' ומסתיים במותג אופנה משגשג ■ אם לא שמעתם עליו זה מכיוון שהוא עדיין לא מצא את האיש "שיעשה צדק עם המותג" שלו בישראל ■ בינתיים הוא קונה כאן נדל"ן

סיפורים על טייקונים שמתחילים במשפט "הוא הגיע לניו יורק עם 100 דולר בכיס", מצליחים תמיד להסעיר את הדמיון. אבל כשהסיפור מתחיל במעברה בירושלים, עובר בפנימיות ברחבי ישראל, ומסתיים באימפריית אפנה ניו יורקית ובעסקי נדל"ן חובקי עולם - להצלחה ולמיליונים יש טעם מתוק יותר. במיוחד כשמדובר במעצב אופנה ישראלי, שכף רגלו מעולם לא דרכה בבית ספר לאפנה או בבית ספר למינהל עסקים. כשאלי טהרי השתחרר לפני 37 שנה מחיל האוויר, הוא בסך הכל רצה לבלות קצת בחו"ל ולבזבז את הכסף שחסך. אחיו, שעבד אז באל על, השיג לו כרטיס חינם לטיסה לניו יורק, וכך, עם הכשרה של חשמלאי וכמה גרושים בכיס, הוא נסע לתפוח הגדול וחי על תקציב של 3 דולרים ביום. בלילות טובים הוא ישן ב-YMCA, ובלילות טובים פחות הוא ישן על הספסלים בסנטרל פארק.

כיום טהרי הוא אחד ממעצבי אפנת העילית המפורסמים בעולם. הוא שולט בשני מותגי אפנה ובהשקעות נדל"ן בניו יורק ובישראל, ושוויו מוערך ב-400-500 מיליון דולר. בין המפורסמות שלובשות את בגדיו של טהרי נמצאת גם אנג'לינה ג'ולי, שלבשה שמלה בעיצובו בפסטיבל קאן.

אף על פי שטהרי פעיל בעולם האפנה כ-30 שנה, את הקפיצה הגדולה הוא עשה בחמש השנים האחרונות, ופתח 20 חנויות דגל בארה"ב. בנוסף, הוא מוכר בכ-600 חנויות ובתי כלבו במדינה וכן ב-300 חנויות מחוץ לה.

טהרי, הבעלים של קווי האפנה Elie Tahari לאפנה עילית לגברים ולנשים ו-Tahari ASL לחליפות נשים, לא נראה כמו מעצב על. הוא לובש ג'ינס וחולצה סגולה מכופתרת בעיצובו, ונועל סניקרס. הוא נטול מאפיינים חיצוניים המזוהים עמו - כמו שיערו הלבן האסוף ומשקפי השמש הכהים של קארל לאגרפלד, או השיזוף המוגזם של ג'ורג'יו ארמני. הוא נראה אחד משלנו, מישהו מהשכונה, שייהנה ממנת פלאפל בדוכן בדיוק כמו ממנת סושי בנובו.

הוא מדבר בקול שקט, בעברית חורקת ואטית שמעורבת באנגלית. הוא לא מתלהב, לא זורק שמות של מקורבים, לא מתהדר במה שהשיג ולא מדבר על החיים בחוג הסילון. טהרי שומר על אותה נימה שקטה כשהוא מספר על החיים במוסדות, על החיים בניו יורק בתחילת שנות ה-70 ועל החיים כיום, כמעצב על.

הישראלים מכירים את דונה קארן, את ג'ורג'יו ארמני ואפילו את ורה וואנג, אבל השם טהרי, שבבתי הכלבו הגדולים בניו יורק מתנוסס ליד שמותיהם של המעצבים הידועים, לא יגיד להם הרבה. הסיבה העיקרית לכך היא שבישראל אי אפשר לקנות את הבגדים שלו. כששואלים אותו מדוע, הוא לא מספק הסבר משכנע. "אני צריך את האדם המתאים שיפתח את החנות ויעשה צדק עם המותג".

חשמלאי ביום, מוכר בגדים בערב

רוב חנויות הדגל של טהרי הן בבעלותו, ומלבד זה הוא הבעלים של בנייני משרדים בניו יורק - ביניהם מגדל הזכוכית הראשון במנהטן, שנקרא כיום צ'ייס מנהטן בנק, בשדרה החמישית פינת רחוב 43, שם שוכנים גם המשרדים של טהרי. שווי הנדל"ן שלו מוערך ב-150 מיליון דולר.

"ב-20-30 השנה האחרונות כולם הצליחו בנדל"ן, אבל כעת יש משבר", אומר טהרי. "אני מעריך שעוד יהיו ירידות מחירים, והמשבר יהיה עמוק אף יותר - במיוחד בבנייני משרדים, מפני שהבנקים לא מעוניינים למחזר הלוואות ויותר יזמים יגיעו לנקודה שבה הבנק יסרב להעניק להם אשראי".

כידוע, המשבר לא פגע רק בנדל"ן. אנשים צורכים פחות ומחפשים דרכים לחסוך, כך שגם אפנת העילית נפגעה. "המשבר השפיע על הכלכלה ועל האפנה באופן משמעותי", הוא אומר. "אחד הצעדים שעשינו היה לפתוח את T-Thari - קו אפנה ברמות מחירים נמוכות יותר".

כשהגיע לניו יורק, עבד טהרי בעבודות מזדמנות: חשמלאי ביום ומוכר בחנות בגדי היפים בגריניץ' וילג' בערב. "נהניתי. ברחובות היו היפים, והפעילות של התנועה לשחרור האשה סחפה רבות. גריניץ' וילג' היה מרכז העניינים, ועבדתי בחנות בגדים כדי להכיר בחורות".

חנות הבגדים הזאת, שבעליה היה ישראלי בשם חיים לוי, סימנה את המפנה בחייו של טהרי: לא רק בגלל דריסת הרגל בעולם האפנה, אלא מפני ששם הוא למד בחינם את עיקרון השיווק הבסיסי ביותר. "חיים היה מגיע לחנות ושואל אותנו מה הבגדים המבוקשים ביותר, ואני נתתי לו רעיונות שהצליחו. לאט לאט הוא למד להעריך אותי, ואני הבנתי שהדבר החשוב ביותר באפנה הוא להבין מה הקונות רוצות ומה המחיר שהן יכולות לשלם. הבנתי שאם מייצרים מוצר שהן רוצות - הוא יימכר".

טהרי שאף לפתוח חנות משלו, אבל לא היו לו את האמצעים לכך. "ברחוב 53 והשדרה החמישית עמד בניין שיועד להריסה. בקומת הקרקע היתה מספרה ריקה, והצלחתי לשכנע את בעל הבניין שאני אשמור לו על הבניין תמורת הנחה בשכר הדירה. הוא נתן לי את החנות בחינם לשישה חודשים. הלכתי לרחוב קנל וקניתי בדים כדי לעצב את החנות".

פריצת הדרך הגדולה שלו לא איחרה לבוא: הוא הבין מחוג הלקוחות הפמיניסטיות שלו שנשים מחפשות חולצה שאפשר יהיה ללבוש ללא חזייה. טהרי התחיל לתפור את חולצת הצינור (Tube Top) - סטרפלס שנצמד לגוף.

לידתו של מותג

כמו כל פרק בסיפור עלייתו של טהרי מעוני לעושר, גם הסיפור של חולצת הצינור מלווה במודל שיווקי שאי אפשר למצוא בספרי הלימוד בבתי ספר למינהל עסקים. "בבית מלון בניו יורק התקיים יריד אפנה", הוא נזכר. "הלכתי בבוקר לבית המלון וביקשתי לשכור חדר כדי להציג את החולצות. הגעתי עם כמה דגמים ועם תמונות שמסבירות איך לובשים אותן. במשרדי היריד אמרו לי שאני יכול להזמין חדר רק ליריד הבא, שהיה אמור להתקיים שישה חודשים לאחר מכן.

"עליתי לקומה העליונה, והדבקתי את החולצות על הקיר. אנשים שעברו במסדרון ראו את הדוגמאות, והצגתי להם את העלון עם הפרטים שלי. נוצר סביבי תור, עד ששלחו את המאבטחים של המלון כדי לעצור אותי. עד שהם הגיעו, ירדתי קומה אחת ועשיתי שם את אותו הדבר. הצלחתי לעבור בכל הקומות של המלון, ובסוף היום קיבלתי הזמנות לייצור רבע מיליון חולצות".

טהרי, ששומר לאורך הראיון על איפוק ועל צניעות, מחייך כשהוא מספר על היום הגורלי הזה ששינה את חייו. ההזמנה היתה גדולה ממידותיו, וכדי לא לאבד לקוחות הוא פנה לחבר הוותיק חיים לוי והציע לו להתחלק בהזמנות. אחרי חצי שנה של ייצור חולצות, נתקל טהרי בקושי נוסף: "לחיים לא היה מלאי עבורי. הגעתי למתפרה שלו כדי לקחת חולצות, והוא אמר לי ?אין לי חולצות בשבילך'. ראיתי ארגז של חולצות ושאלתי אותו ?למי זה?' והוא אמר לי ?למייסיס'. והארגז הזה? ?לבלומינגדיילס'. יצאתי מהמתפרה כועס והחלטתי להקים בית חרושת משלי".

השיטה של טהרי היתה פשוטה. ייצור קולקציה הצריך משאבים כספיים שלא היו לו. ייצור פריט לבוש אחד, לעומת זאת, זול הרבה יותר. לכן הוא ייצר פריט אחד בכמויות גדולות ומכר אותו.

חולצות הצינור היו פריצת הדרך של טהרי, אך חליפות העסקים לנשים נהפכו לסמל שמזוהה אתו. גם אליהן הוא הגיע במקרה. "עד אז נשים לבשו לעבודה שמלות פוליאסטר פרחוניות. התחלתי לייבא סחורה מצרפת, וקיבלתי 30 ז'קטים שנמכרו כולם ביום אחד. לקחתי את הגזרה של הז'קט, והפכתי אותו לחליפה עם מכנסיים או עם חצאית. כך אשה שלבשה חליפה נראתה סקסית".

טהרי שיווק את החליפות תחת המותג Morning girl עד סוף שנות ה-70. את אבן הדרך הבאה בדרך לייסוד המותג אלי טהרי הוא הניח רק ב-1979, כאשר עובד שהיה אחראי על תכנון הגזרות, פנה אליו עם הצעה למכור מוצרי אפנה תחת השם טהרי. "הוא אמר לי שכל המעצבים מעתיקים מאתנו, ואני חשבתי שאני מעתיק מאחרים", הוא מספר.

טהרי לא התלהב מהרעיון, אבל אחרי שאותו עובד אמר לו שעבור אפנה ממותגת אפשר לגבות מחירים גבוהים יותר, הוא לא נזקק לשכנוע נוסף. המותג טהרי נולד ואתו מגוון גזרות, בדים איכותיים וכמובן מחירים גבוהים יותר.

לפני כ-15 שנה הקים טהרי את המותג Theory. הכל התחיל כשקנה מכנסיים מבד נמתח (סטרץ') של פראדה. "המכנסיים היו כל כך נוחים. פניתי לאנדרו רוזן, איש שיווק שהיה נשיא המותג אן קליין, ואמרתי לו ?בוא נעשה מכנסי סטרץ' לגברים'. הוא שלל את הרעיון, אבל אחרי שהכנתי לו זוג אחד לדוגמה הוא התלהב מהנוחות. הוא הציע לעצב מכנסיים כאלה לנשים, וזה הצליח מאוד. לאחר מכן הצלחנו לייצר חולצות סטרץ'". לפני כשבע שנים החליט טהרי למכור את חלקו במותג לקונצרן האפנה היפאני UNIQLO תמורת 110 מיליון דולר.

מרווק הולל לאיש משפחה

טהרי נולד ב-1952 בירושלים למשפחת עולים ממוצא איראני. הוא הבן הראשון של המשפחה שנולד בישראל. המשפחה, ששוכנה במעברת הקסטל, לא התאקלמה ולאחר שנה חזרה לאיראן. שם נולדה לטהרי אחות, וב-1957 שבה המשפחה לישראל, אז נולדה אחותו הקטנה.

הוריו של טהרי התגרשו בילדותו, ולאביו נולדו שלושה ילדים מאשתו השנייה. השירות הסוציאלי הוציא את טהרי ואת אחיו מהבית, והוא עבר למוסדות - שדה חמד בראשון לציון ומעון הילד בתל אביב. את נעוריו העביר בקבוצת שילר, ובתיכון למד בבית הספר הטכני של חיל האוויר.

הוא לא מתבייש באף פרט בביוגרפיה שלו: לא במחלת האפילפסיה של אמו, לא במערכת היחסים העכורה בין ההורים, ולא בעוני שבו חי עד הפריצה. באופן מפתיע, טהרי דווקא מברך על כך שלא גדל עם ההורים. "המזל שלי היה שהעזרה הסוציאלית שמה אותנו במוסדות. אם הייתי גדל בבית, הייתי מסובך בגלל התנאים הקשים".

כשהתגורר במוסדות, נשלח טהרי לעבודות מזדמנות, כמו רחיצת מכוניות ושליחויות עבור מכבסה. באחד הבתים שאליו הגיע כדי לאסוף כביסה התגורר יצחק רבין. לימים, לבשה לאה רבין עיצובים שלו.

עד לפני כעשר שנים היה טהרי רווק מושבע והולל. "אומרים שכסף הוא לא הכל בחיים", הוא אומר בחיוך. "מישהו היה צריך להגיד לי שגם סקס הוא לא הכל. הייתי רווק כי לא הבנתי עד כמה חשובים ילדים, משפחה ואהבה. הייתי נשוי לעסק וגם לא היה לי מודל מוצלח של זוגיות מהבית. כשהייתי רווק סבלתי. הייתי בליין וכבר לא אהבתי לצאת. הייתי עובר ממקום למקום ומבחורה לבחורה".

את אשתו רורי, הצעירה ממנו ב-20 שנה, הוא פגש במסיבה שערך לכבוד יום הולדתו ה-46, שאליה הזמין רק נשים. לדבריו, רורי - שהיתה אז בת 26 - "הגיעה בעיתוי טוב". לאחר שנישאו הוא מינה אותה למנהלת הפרסום ויחסי הציבור בחברה. לזוג שני ילדים: ג'רמי יהודה, 8, וזואי אסתר מלכה, 5.

ב-2004 רכש טהרי את בית ציוני אמריקה בתל אביב תמורת 30 מיליון שקל, וב-2006 רכש עשר קומות משרדים במגדל רסקו, הצמוד לבית ציוני אמריקה, תמורת 92 מיליון שקל. את ההשקעה בבניין רסקו הוא מימש שנה לאחר מכן תמורת 117.5 מיליון שקל.

בשנים האחרונות מנוהל בית ציוני אמריקה על ידי שולי זיו, שהפכה אותו מאנדרטה מוזנחת למרכז פעיל עם מסעדות, בר מוסיקלי, ושמונה אולמות כנסים והרצאות, בהשקעה של 1.5 מיליון דולר. בימים אלה הוא מושק מחדש תחת השם ZOA תל אביב. זיו מגדירה את המקום "מרכז עסקי שמשלב תרבות". המתחם הוא נכס מניב לכל דבר, וזיו רוצה להפוך אותו לפעיל יותר - "לא רק להשכיר חדרים, אלא לפתוח כאן סדנאות מעשיות לאנשי עסקים, סדנאות יצירה שיעבירו אמנים במטרה לפתח כישורי ניהול".

טהרי אומר שהוא מעריך את העובד הישראלי. "הם הכי טובים, לא עצלנים, חושבים ומסוגלים לקבל החלטות. בכל מקום שיש לי עובד ישראלי, אני לא דואג. בעבר, בעל האדמות היה הכי עשיר, ואחריו בעל הנפט. כיום, מי שיש לו את המוחות המבריקים ביותר, יהיה הכי עשיר. לכן ישראל תהיה מדינה עשירה - כמובן, בתנאי שיהיה שלום".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
08
Perhia Shemesh
  • 05:00
  • 18.07.09

Eli Thari is an incredible talented designer that uses first quality fabrics. 20 years ago I bought a black wool suite at B Altman department store on Fifth Avenue 34th Street which I wear every winter in NYC and receive complements. Thanks Eli for using great fabrics and classic styles.

07
מפוכח
  • 09:07
  • 19.07.09
06
החבר מבוגוטה
  • 19:16
  • 17.07.09
05
ישראלית בארה"ב
  • 21:52
  • 17.07.09

קניתי מעיל שלו שהיא אחת הקניות הכי מוצלחות שהיו לי ואם היה לי יותר כסף, הייתי קונה גם שימלה ועוד פריטים. הוא ממש מותג לצד כל הגדולים. לא היה לי מושג שהוא בכלל ישראלי. כל הכבוד שככה הוא הקים מותג כל כך מצליח בתחום כל כך תחרותי.

04
03
טין בפק
  • 18:43
  • 17.07.09

אז זה האיש שעשה את הסיבוב היפה על 10 הקומות במגדל דניאל פריש. הקונה ? ריט1.

02
  • 12:00
  • 17.07.09
01
ברק סן
  • 14:43
  • 17.07.09

הדברים שלו יקרים חבלז (גם בליגה אחרת), אבל אלי בכל זאת, תעשה כרטיס הנחה לישראלים. במיוחד כאלה שכבר חזרו מארה"ב ולא מרווחים בדולרים.

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בגלובל
הצעות מיוחדות