השבועון הכלכלי החשוב בעולם: ישראל זקוקה למדינה פלסטינית - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השבועון הכלכלי החשוב בעולם: ישראל זקוקה למדינה פלסטינית

בשתי סקירות נרחבות הסביר "אקונומיסט" מדוע הקמת מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי, ומדוע יש לחבר לשוק העבודה את החרדים והערבים

55תגובות

הגיליון של "אקונומיסט", השבועון הכלכלי החשוב בעולם, מוקדש השבוע לישראל. בכתבת השער שלו עוסק הגיליון בחשיבות של הקמת פלסטינית לישראל, ובהמשך מנתח העיתון את הכלכלה הישראלית ואת משבר הפריון שלה.

"הניצחון של ישראל על צבאות ערב שהקיפו אותה ב-1967 היה כה מהיר ומוחץ עד שיהודים רבים בעולם חשבו שהיתה מעורבת בו יד האלוהים", נכתב בפתח הכתבה על יחסי ישראל והפלסטינים במלאת 50 שנה למלחמת ששת הימים. "לפני מלחמת ששת הימים, ישראל פחדה משואה נוספת ואחרי המלחמה נהפכה לסוג של אימפריה. ישראל הדהימה את העולם וכבשה את האתרים הקדושים בירושלים ואת המקומות שבהם התרחשו סיפורי התנ"ך. אבל על האדמה הזו ישבו פלסטינאים רבים שישראל לא יכלה לגרש ולא יכלה לקבל אליה. אז, האם ההשגחה העליונה מחייכת אל ישראל או בוחנת אותה?

שער אקונומיסט, השבוע
אקונומיסט

"ב-50 השנים האחרונות ישראל ניסתה ליהנות משני הצדדים: לכבוש את האדמה באמצעות הקמת יישובים יהודיים עליה; לשמר על מעמדם נטול הזכויות של הפלסטינים תחת משטר צבאי, ולשלול הקמת מדינה עצמאית או להעניק להם שוויון פוליטי בתוך ישראל. הפלסטינאים פגעו בשאיפות שלהם באמצעות עשורים של אלימות שאינה מבחינה בין אדם לאדם. הנישול של הפלסטינאים פוגע בישראל, שהיא ללא ספק הצד החזק בין הצדדים וטוענת שהיא דמוקרטיה לדוגמה".

בהמשך הכתבה נטען ש"במקום להתנגד להקמת מדינה פלסטינית, ישראל צריכה להיות התומכת העיקרית של המדינה שתהיה שכנתה. זה לא בגלל שהקונפליקט העיקש הוא החמור ביותר במזרח התיכון, או כפי שחשבו בעבר, הגורם המרכזי לחוסר היציבות באזור... הסיבה שבגינה ישראל צריכה לשחרר את העם הפלסטיני היא כדי לשמור על הדמוקרטיה של עצמה", נכתב.

ב"אקונומיסט" מציינים כי ביקורו של טראמפ בישראל בשבוע הבא עשוי לסמן הזדמנות חדשה לשלום וכי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נראה מתוח לקראת הביקור, בעוד יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן דווקא אופטימי. ואולם במגזין מציינים כי שני הצדדים ינסו להכשיל ככל הנראה את הניסיונות של הממשל האמריקאי להניע תהליך שלום, ויאשימו זה את זה בכישלון.

בשבועון כותבים כי המצב יוצר מורכבות מסוכנת: "רוב הישראלים לא ממהרים להשיב שוב שטחים תמורת שלום. מצבם הביטחוני השתפר, הכלכלה משגשגת ומדינות ערב משתמשות בישראל כדי לקבל מודיעין הקשור לטרור ויצרו עמה ברית נגד איראן. הפלסטינים חלשים ומפולגים, ויכול להיות שהם לא יכולים לחתום על הסכם. אף שאבו-מאזן מתון, הוא לא פופולרי. הוא איבד את השליטה בעזה לטובת האיסלמיסטים, החמאס. מה יקרה אם החמאס ישלוט גם בגדה המערבית?"

ואולם ב"אקונומיסט" חוששים כי המשך המשבר ישחוק את מעמדה של ישראל בעולם ויסכן את הדמוקרטיה במדינה. "הפוליטיקאים במידה מחזקים עמדות לאומניות אתנו-דתיות ודוחקים לשוליים את הערבים והשמאלנים, ובהם ארגוני זכויות אדם", נכתב.

"ישראל חזקה מכדי שמדינה פלסטינית תאיים על קיומה. למעשה, מדינה שכזו חיונית לעתידה. רק כאשר תוקם מדינה פלסטינית, תוכל ישראל להשלים את הניצחון של 1967", נכתב בסיום המאמר.

בכתבה נוספת שסוקרת את כלכלת ישראל, משבח השבועון את מגזר ההיי-טק הישראלי, אך מזהיר גם מפני האתגרים שעומדים בפניו ובפני הכלכלה הישראלית. "ישראל מושכת כ-15% מהשקעות ההון סיכון בעולם בתחום אבטחת הסייבר – והוא אחד מהענפים שהופל אותה ל'אומת הסטארט-אפ, המערכת החדשנית ביותר בעולם מחוץ לארה"ב", נכתב בציון גם של החדשנות בתחום החקלאות, טכנולוגיית מים, שירותי בריאות דיגיטליים וטכנולוגיה פיננסית. עוד מציינים במגזין את חלקה החשוב של ישראל בבינה מלאכותית ובפיתוח מכוניות אוטונומיות, ואת עסקת הרכישה של מובילאיי על ידי אינטל תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר.

"זה מסמל שינוי אדיר משנות ה-80, כשישראל היתה על סף קריסה כלכלית. העובדה שכמעט נוצחה במלחמת יום כיפור הובילה לגידול חריג בהוצאות הביטחוניות לכ-30% מהתמ"ג ב-1975. עד 1984 הגיע החוב הציבורי ל-300% מהתמ"ג והההיפר-אינפלציה זינקה ל-450% בשנה". במגזין מציינים כי בעשור האחרון הצמיחה השנתית הממוצעת היתה כ-4% וכי שיעור האבטלה נמצא בשפל של 4.3%. "בישראל לא היה מיתון מאז שיא האינתיפאדה השנייה".

ואולם במגזין מציינים כי בישראל פועלות למעשה שתי כלכלות: מדינת הסטארט-אפ הגלובלית שמעסיקה רק כעשירית מהעובדים, בעוד ש-90% הנותרים עובדים בענפים לא יעילים שמוגנים מפני תחרות. "שיעור העוני בישראל הוא מהגבוהים בעולם העשיר משתי סיבות עיקריות: החרדים מתקיימים מקצבאות כדי שיוכלו לרכוש השכלה תורנית, והאזרחים הערבים שלא מקבלים שוויון".

"אקונומיסט" מציין גם את הציונים הנמוכים שמקבלים תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים במדעים, מתמטיקה וקריאה, מה שאמור לפגוע בכלכלה. ואולם יוג'ין קנדל, שעומד כיום בראש עמותת סטארט-אפ ניישן ושימש כראש המועצה הלאומית לכלכלה, מצוטט בכתבה כאומר שהמבחנים האלה לא מפריעים לכלכלת הסטארט-אפ. "הם חשובים ליתר התחומים בכלכלה. אנחנו צריכים תוצאות טובות במבחני פיזה כדי שנוכל לאמץ חדשנות, ולא בהכרח לפתח חדשנות".

פרופ' דן בן דוד, שעומד בראש מכון שורש, מזהיר כי הצמיחה בישראל היא תוצר של גידול במספר העובדים, ולא בפרודוקטיביות. "האוכלוסייה בישראל צומחת במהירות, וקיצוצים בקצבאות דחפו אנשים רבים, בעיקר נשים חרדיות, לעבוד". לדבריו, המימון העודף של ישיבות והתנחלויות פגע בהשקעה בתשתיות ובחינוך והבעיה של הפיצול הכלכלי רק תחריף מכיוון ששיעורי הפריון של החרדים והערבים גבוהים יותר מקבוצות אחרות באוכלוסייה. "ביחד הם יהוו בתוך 40 שנה מחצית מהאוכלוסייה, וללא שינויים חשובים, שיעור ההשתתפות הממוצע בשוק התעסוקה והפרודוקטיביות ירדו".

>> לכתבה המלאה ב"אקונומיסט"

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם