שחר חדש של צמיחה עומד בפתח הכלכלה הגלובלית - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שחר חדש של צמיחה עומד בפתח הכלכלה הגלובלית

לאחר חורף ממושך בכלכלה הגלובלית והתאוששויות שהכזיבו, מתרבות הראיות ברחבי העולם לחידוש הצמיחה, והפעם באופן מתואם בין הכלכלות המפותחות והמתעוררות

תגובות
דיילות סיניות בכיכר טיאננמן, בייג'ין. החששות ממשבר בסין דעכו והיצוא זינק ב 11%- , אבל הסכנה עדיין קיימת
Mark Schiefelbein/אי־פי

לאחר חורף ממושך בכלכלה הגלובלית, שנמשך במרבית העשור האחרון, מתחילים סימני אביב. נראה כי ב-2017, לראשונה מאז 2010, הכלכלות המפותחות והעולם העשיר ייהנו באופן מתואם מעלייה בצמיחה.

יש הרבה סיבות להמשיך לדאוג: הר החובות של סין, הפגמים ביסודות היורו, הפרוטקציוניזם של דונלד טראמפ ועוד. אבל יש סימנים לניצני צמיחה אמיתיים. במשך שישה חודשים ויותר הצטברו ראיות לשיפור בפעילות הכלכלית. זה ברור במיוחד בכלכלות ממוקדות יצוא באסיה, אך ניכר גם באירופה, בארה"ב ואף בכלכלות המוכות ביותר, כמו רוס­יה וברזיל.

הסימנים החזקים ביותר לצמיחה מצויים בעיקר בחלקים המחזוריים יותר של הכלכלה הגלובלית - הייצור. סקרי מנהלי רכש בארה"ב, גוש היורו ואסיה מגלים כי בתי החרושת עובדים במרץ רב. מרכזי סחר גלובלי, כמו טייוואן ודרום קוריאה, הומים פעילות, בעיקר בזכות ביקוש לשבבים. בדרום קוריאה גדל היצוא בפברואר ב-20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הייצור בסין צמח ב-11% בחודשיים הראשונים של השנה, לעומת 2016.

נתונים בתכבה

המרץ המחודש הזה ממחיש, בין היתר, כמה גרועה היתה השנה הקודמת, אך סימני החיים החדשים מוחשיים בהחלט. מדד של ג'יי.פי מורגן צ'ייס המשקף מסירה לרוכשים של מוצרים עתירי הון (כמו ציוד ייצור ומכוניות) מאותת כי ההשקעה בציוד גדלה בקצב שנתי של 5.25% ברבעון האחרון של 2016.

מעבר למגזר הייצור, המעסיקים האמריקאים, בניכוי חקלאים, הוסיפו 235 אלף עובדים למצבת כוח האדם בפברואר - יותר מהממוצע בחודשים האחרונים. מדד הסנטימנט הכלכלי של האיחוד האירופי, הכולל תעשיות ייצור, שירותים, בנייה וצרכנים, נמצא ברמה הגבוהה ביותר מאז 2011. לאחר רבעון רביעי חזק חזר הבנק המרכזי של יפן על תחזית לצמיחה של 1%-1.4% בשנת הכספים הנוכחית. אופטימיות כזאת מעלה שתי שאלות: מה עומד מאחורי ההתאוששות הזאת, והאם היא תתבסס?

מנה עדינה של אינפלציה

מקורם של שורשי התחייה נמצא בחודשים המוקדמים של 2016, כאשר הקריסה בשוקי המניות בשל חששות מהאטה בכלכלת סין הצטרפו לנפילה במחירים של מוצרי תעשייה. זה עורר חששות כי סין תצטרך לפחת באופן חד את המטבע שלה, ובכך לייצא דפלציה לשאר העולם - ולאלץ מתחרות להוריד מחירים או מדינות אחרות לפחת מטבעות.

הציפייה כי כלכלת סין תאט בחדות גרמה לנפילה במחיר של חומרי גלם. הנפט שקע לפחות מ-30 דולר לחבית, והחמיר את מצבן של ברזיל ורוסיה, שהיו שקועות ממילא במיתון. זה העצים גם את הלחץ להפחית השקעות בתעשיית פצלי השמן האמריקאית.

כדי לייצב את היואן, סין הוציאה 300 מיליארד דולר מיתרות המט"ח שלה בין נובמבר 2015 לינואר 2016. מגבלות ההון הודקו כדי למנוע בריחת הון לחו"ל, ובנקים הזרימו יותר כסף לכלכלה באמצעות אשראי. רוב הכסף שנשאר בסין הופנה לנדל"ן, מחירי הבתים זינקו ומס הקנייה על מכוניות קטנות נחתך בחצי. וזה עבד.

במהרה התאוששו המניות של יצרניות חומרי הגלם. מחירי עפרות הברזל זינקו ב-19% ביום אחד במארס 2016. הגבלתה של כריית פחם גרמה להתאוששות במחירים. מחירי הפלדה עלו בחדות, וכך גם ההשקעה בבנייה. הנפט טיפס בחזרה אל מעל ל-50 דולר לחבית, אם כי נחלש מעט מאז.

נתונים בתכבה

עד סוף 2016 מדד מחירי היצרן בסין ובאסיה חזר לעלות. התמ"ג הנומינלי של סין, שנבלם בקצב חד יותר מהתמ"ג הריאלי, חזר לטפס. בנקים מרכזיים נשמו לרווחה. ב-9 במארס השנה הכריז בגאווה מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי של אירופה, כי הסיכון הדפלציוני "נעלם ברובו".

ההקלה שהפגין היתה הכרה בכך כי מנה עדינה של אינפלציה היא אמצעי לשמן את מנוע הכלכלה הגלובלית. ברמה הגלובלית זה משפר את רווחי היצרניות ואת יכולתן לפרוע חובות, משחרר הון להשקעה בתשתיות ובציוד - ומגביר את הביקוש לעסקים אחרים, במעגל של היזון חוזר חיובי.

לאחר שהחששות בנוגע לסין והדפלציה שככו, התחילה תחייה בהשקעה ברווחי העתיד. ברבעון האחרון של 2016 ההשקעה העסקית ביפן עלתה בקצב שנתי של 8%, לפי נתוני התמ"ג. חברת המחקר גרטנר חזתה בדצמבר כי צרכנים וחברות יגדילו את השקעותיהם בטכנולוגיית מידע ב-2.7% ב-2017, לעומת 0.5% ב-2016. ג'ון לאבלוק, אנליסט מחקר בגרטנר, אומר כי הקפיצה הגדולה ביותר בהוצאות כאלה תהיה באזור אסיה־פסיפיק.

בארה"ב גדל היבוא של מוצרי צריכה וגם של מוצרים עתירי הון לתעשייה. "הרוח החיה", אומרים רבים, התעוררה במגזר העסקי בעקבות בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב בנובמבר, ודיבורים על קיצוץ מסים ורגולציה, ועל השבת טריליון דולר בהכנסות של חברות אמריקאיות, שהוחזקו בחו"ל כדי לחמוק ממס - ויתניעו שגשוג בהשקעה עסקית.

ואולם ג'יימס סטטלר, אנליסט מוצרים עתירי הון בברקליס קפיטל, מציין כי "אף אחד לא לחץ עדיין על כפתור ההשקעות הגדולות". חברות שעשויות להרוויח ממפץ השקעות כזה עדיין אינן רואות תנופה של ממש. קטרפילר, יצרנית בולדוזרים וציוד חפירה ובנייה, ציינה בדו"חות האחרונים שלה כי אינה מצפה לראות תנופה רבה לפני 2018. עד כה ההתאוששות בהשקעות הון גלובליות עולה בקנה אחד עם ההתאוששות ברווחים, אומר ג'וזף לופטון מג'יי.פי מורגן צ'ייס.

נתונים בכתבה

צמיחה מעבר לפינה

פרצי האופטימיות האחרונים לגבי הכלכלה הגלובלית כולם התבדו. ב–2010 התאוששות ממיתון בעולם העשיר התפוגגה בגלל משבר החובות באירופה. ברגע שאירופה יצאה ממיתון ב–2013, רמזים מהבנק הפדרלי בארה"ב כי יפסיק לקנות אג"ח במסגרת ההרחבה הכמותית עוררו בריחה מהשווקים המתעוררים. התגובה דעכה בתוך כמה חודשים, אבל היו לה השלכות.

הציפיות למדיניות מוניטרית מהדקת באמריקה, גם אם בעתיד המרוחק, פגעו בהיצע האשראי בשווקים המתעוררים. הלחץ הוחמר ב–2014 כשמחירי הנפט נפלו מיותר מ–100 דולר לחבית לחצי מזה בתוך כמה חודשים. מחיריהם של חומרי גלם תעשייתיים אחרים, שהתייצבו לאחר שיא שנרשם בהם ב–2011, התחילו ליפול. הנפילה בהשקעות בעקבות זאת פגעה קשות ביצואניות גדולות של חומרי גלם, כמו ברזיל ורוסיה, שנקלעו למיתון.

למרות זאת, עד סוף 2015 הבנק הפדרלי היה בטוח דיו בתחזיותיו כדי להעלות את הריבית ב–0.25%, לראשונה זה עשור. הוא ציפה לעוד העלאות, אבל הבעיות בסין והברקזיט בבריטניה גרמו לו לדחות את מהלכיו בשנה. כעת העלה שוב את הריבית, פעם בדצמבר ופעם החודש.

השחר הכוזב לא היה מפתיע: קשה מאוד להתאושש ממשברי חובות. הצריכה נפגעת, הבנקים חוששים למחוק הלוואות ולהתחיל לתת חדשות. והעולם היה צריך להתאושש לא ממשבר חוב אחד, אלא משלושה: משבר הסאבפריים בארה"ב, משבר האג"ח הממשלתיות באירופה ואז משבר החוב הקונצרני בשווקים המתעוררים.

ואולם השלב הראשון והכואב ביותר בהתאוששות השווקים המתעוררים מגיע לסופו. הגירעונות בחשבון השוטף הצטמצמו, ורוב המדינות תלויות עתה פחות בהלוואות זרות. המטבעות שלהן תחרותיים יותר. הריביות גבוהות, כך שיש להן מרחב תמרון להוריד אותן ולהגביר את הביקוש. ההוצאות של המגזר העסקי מתחזקות בהתאם לכך.

רוחב היריעה של ההתאוששות - מאסיה לאירופה ולארה"ב - מחזק את ההערכה שהצמיחה מעבר לפינה. עם זאת, יש מדינות שמצבן טוב יותר: הודו ואינדונזיה התאוששו במהירות; הצמיחה שלהן היתה חזקה ועקבית. בצד השני של הספקטרום נמצאות טורקיה, ובמידה מסוימת דרום אפריקה.

באמצע, יש סימנים שהמיתון הברוטלי של רוסיה וברזיל מגיע לסופו. האינפלציה שם נסוגה, וכוח הקנייה חוזר לידי הצרכנים. ברוסיה נפלה האינפלציה ל–4.6% בפברואר, לעומת שיא של 16.9% לפני שנתיים. ברבעון שהסתיים בספטמבר הצמיחה חזרה לתחום החיובי. הבנק המרכזי הוריד את הריבית מ–17% בינואר ל–10% החודש, וימשיך להורידה. פעילות הייצור צמחה במשך שבעה חודשים רצופים עד פברואר.

כלכלת ברזיל נסוגה שוב בסוף 2016, אבל האינפלציה יורדת לכיוון היעד, 4.5%, והבנק המרכזי הוריד את הריבית ב–2% ל–12.25% מאז אוקטובר. יצרניות סחורות אחרות באמריקה הלטינית, מלבד מקסיקו, שבה נפל הפסו מאז נבחר טראמפ, מורידות גם הן ריבית.

מפעל יגואר בבריטניה. האם ההתאוששות תתבסס?
בלומברג

הציפיות מופרזות?

עד כאן התחזית האופטימית. מה עם הסיכונים? אחד מהם הוא ששוקי סחורות גואים ומתייקרים יחנקו את הצריכה הפרטית בעולם העשיר, מפני שיגרמו להעלאת מחירים לרוחב הכלכלה. אבל המדדים של מחירי הליבה - שאינם כוללים מזון ואנרגיה - עדיין נמוכים. בשום מקום בעולם העשיר מדד הליבה לא מגיע ליעד של הבנקים המרכזיים, 2%, הנחשב לנחוץ להתאוששות מחזורית "נורמלית". ארה"ב הכי קרובה ליעד, עם 1.7% במדד הליבה, לעומת 1.9% במדד הרגיל. באירופה מדד הליבה תקוע ב-1%, והשכר צמח ב-1.3% בשנה שעברה, אבל מחירי הנפט דחפו את מדד המחירים הרגיל לאינפלציה של 2%.

סיכון נוסף הוא ציפיות מופרזות. התאוששות בביקוש המצרפי הגלובלי היא חדשות טובות, אבל קצבי הצמיחה יוגבלו במהירות הגידול בכוח העבודה ותוספת התוצר שאפשר לסחוט מכל עובד. במקומות רבים יש סיכוי טוב לצמיחה בתעסוקה, אך בארה"ב, יפן, גרמניה ובריטניה שוק העבודה כבר די צפוף. ארה"ב קרובה לתעסוקה מלאה. הצמיחה בשכר התאוששה ל-2.8%, ועולה בקנה אחד עם אינפלציה של 2%, אם הצמיחה של פריון העבודה תישאר ברמה של 1%. השכר עולה במהירות בתעשיות שבהן הוא נמוך ביותר, כמו בנייה, קמעונות, בתי מלון ותובלה, לפי מורגן סטנלי.

נתונים בכתבה

השכר עשוי לעלות עוד יותר אם פריון העבודה ישתפר, אבל הנסיגה שחלה בו מאז המשבר ב-2008 השפיעה על המדינות העשירות וגם על המתעוררות, ואין לה קץ באופק. בארה"ב התפוקה לשעה גדלה ב–1.3% ב–2016. אירופה לא הצליחה אפילו להגיע לשיעור צנוע זה. יידרש שינוי עצום בפריון העבודה כדי שהכלכלה האמריקאית תצליח להגיע לצמיחה של 4%, כפי שהבטיח טראמפ. ציפייה סבירה יותר היא צמיחה של 2% השנה, מעט יותר משל אירופה. המשך השקעות ודה־רגולציה עשויים לשפר את פריון העבודה במידה מועטה, ואולי לעודד שינוי. ללא שינוי כזה, הריבית במדינות העשירות תישאר נמוכה מהרמות שנחשבו נורמליות לפני 2007.

בסין, לא קשה לדמיין דברים שיטרפדו את ההתאוששות. אף שיש קונסנזוס ברזל ששום דבר רע לא יורשה לקרות לפני הקונגרס של המפלגה הקומוניסטית בסתיו, החוב הסיני הגדל עלול להפיל את השווקים. ניצחונות לפופולסטים באירופה עלולים לעורר משבר ביורו. גם אם זה לא יקרה, סופה של תוכנית הרחבה הכמותית באירופה, שסייעה לדכא את תשואות האג"ח הממשלתיות, עלול לחשוף את הבעיות המבניות שלא טופלו בגוש היורו.

הבנק הפדרלי בארה"ב עלול למהר מדי עם העלאת הריבית, לחזק את הדולר ולהפסיד הון (ומומנטום) שנדרשים להתאוששות בשווקים המתעוררים; וטראמפ עשוי לממש את את הבטחתו ולהטיל מכסים על מדינות שלדעתו נוהגות באופן לא הוגן בסחר, ובכך להפנות גב לגלובליזציה בדיוק בזמן שהגושים הכלכליים העיקריים בעולם מתחילים להסתנכרן סוף־סוף.

הסיכונים האלה אינם חדשים ואינם מפתיעים. מה שמביא משב אוויר רענן הוא שההתאוששות המחזורית הצליחה להתגבר עליהם. ייתכן שגן של שושנים ממתין לנו בקרוב.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם