רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הפוליטיקאית המושחתת ביותר בוושינגטון": הכירו את הילרי קלינטון האמיתית

לכתבה
קלינטון באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, אתמולאי־אף־פי

האימה בקרב הממסד הפוליטי בארה"ב מעלייתו של דונלד טראמפ הופכת את קלינטון למושיעה של הדמוקרטיה האמריקאית ■ האם מאחורי הדימוי המהוגן מתנהלת פוליטיקאית מושחתת יותר מהמיליארדר חסר הרסן?

136תגובות

(פורסם לראשונה ב-24 במארס)

"הילרי קלינטון היתה מעורבת בשחיתות לאורך רוב חייה המקצועיים!". הציוץ הזה, שבקע בטוויטר באמצע חודש מארס וזכה לעשרות אלפי לייקים, לא הגיע מיריבה הנחוש של קלינטון בפריימריס הדמוקרטיים, ברני סנדרס, הנוהג לתקוף אותה על קשריה המפוקפקים לוול סטריט ולבנקים הגדולים, אלא ממי שעתיד להיות יריבה במרוץ הכללי לנשיאות - דונלד טראמפ - שהוכיח בעצמו, לאורך רוב חייו המקצועיים, כי המלה שחיתות אינה זרה לעסקיו.

כעת, כשקלינטון וטראמפ הבטיחו את ניצחונם בפריימריס, הכפפות כבר הוסרו לקראת קמפיין שאמריקה טרם ראתה בכמעט 200 שנה של בחירות דמוקרטיות: אשה ראשונה כמועמדת לנשיאות, מול מיליארדר חסר רסן שעלייתו המהירה בסקרים טילטלה אומה שלמה, שעה שהוא מגדיר מחדש שיאי טעם רע של השתלחות - הן בפוליטיקאים ממפלגתו שלו והן באוכלוסיות שגוון העור שלהם כהה יותר מבלוריתו הצהבהבה.

לנוכח האימה שאוחזת בממסד הפוליטי, הרפובליקאי והדמוקרטי כאחד, מהאפשרות שטראמפ ייבחר לנשיאות, הילרי רודהאם קלינטון כבר מתחילה להצטייר כמושיעה של ארה"ב וכמגינת הדמוקרטיה במעצמה החזקה בעולם. קלינטון נתפשת כאנטי־תזה לכל מה שטראמפ מייצג. היא בעלת ניסיון פוליטי ומדיני עשיר, בעוד טראמפ מעולם לא נבחר למשרה ציבורית; היא חלק בלתי נפרד מהממסד — הוא חובט בו ובפוליטיקאים שמייצגים אותו ללא הרף; היא נשענת על תרומות מתאגידים ובנקים גדולים — הוא מיליארדר שמנותק מהתלות בתרומות; היא המועמדת הבטוחה — הוא הדהים את כולם מלבד עצמו בנסיקה פוליטית שאיש לא צפה; היא התלמידה המצטיינת, הזהירה והמאופקת - הוא הבריון השכונתי שישרוף את המועדון; היא תוצר של גל הרב תרבותיות והתקינות הפוליטית ששטף את ארה"ב בעשורים האחרונים — הוא גזען שאינו בוחל בתיאורים מבחילים כדי לתקוף מקסיקאים ומוסלמים; היא פמיניסטית — הוא שוביניסט; היא אמריקה החדשה והנאורה — הוא אמריקה הישנה והחשוכה.

אולם האם ייתכן שבציוץ של טראמפ, שכונה על ידי קלינטון עצמה שקרן פתולוגי, יש יותר משמץ של אמת על מי שצפויה להפוך לאשה החזקה בעולם? האם ייתכן שמאחורי הדימוי המהוגן של קלינטון ועמדותיה המתקדמות, מתנהלת פוליטיקאית מושחתת יותר מהמיליארדר עם הבלורית? האם בעצם הילרי קלינטון כנשיאה צריכה לעורר דאגה אמיתית? נראה שלטראמפ בהחלט יש על מה להתבסס.

קלינטון בפאלם ביץ' פלורידה, אתמול. הוציאה את הרוח ממפרשי סנדרס
רויטרס

"מאז שנהפכה למועמדת לנשיאות, היא הפרה את חוקי האתיקה"

בתואר אחד כבר זכתה קלינטון באחרונה — בסוף 2015 היא נבחרה לפוליטיקאית המושחתת ביותר בוושינגטון. מי שהעניק לה את הפרס המפוקפק הוא ארגון השמירה על הדמוקרטיה FACT (The Foundation for Accountability & Civic Trust), הפועל לקידום שקיפות וניקיון כפיים במערכת הפוליטית. הארגון מזוהה אמנם עם עמדות שמרניות מובהקות, אולם ברשימת הפוליטיקאים המושחתים ביותר שהרכיב הופיעו 4 רפובליקאים מתוך 8 חברי קונגרס וסנאטורים. 

"נבחרי ציבור נשלחים לוושינגטון כדי לאכוף את החוק, ולכן הם צריכים לפעול ברמה הגבוהה ביותר של אתיקה. אפילו מראית עין של התנהלות פסולה יכולה לשחוק את אמון הציבור במהירות. מבחינה זאת, גברת קלינטון נמצאת בליגה משלה. FACT נאלץ להעניק קטגוריה נפרדת לקלינטון בשל מעורבותה בפרשות וחקירות נמשכות שונות…מאז שנהפכה למועמדת לנשיאות, היא הפרה כמה פעמים את חוקי הקמפיין והאתיקה", מסר הארגון, וסיפק שורה של נימוקים מטרידים לזכייה.

לטענת FACT, בזמן כהונתה כמזכירת המדינה, קלינטון העניקה עדיפות לחברת כרייה פרטית בשל קשרי החברה עם חתנה של קלינטון, בעלה של צ'לסי, מארק מזבינסקי, ועם אנשי עסקים שתרמו לקרן הפילנתרופיה של הקלינטונים. אותה קרן, שהוקמה ב–2001 על ידי הזוג הנשיאותי הפורש במטרה "לאחד בין אנשים כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר של המאה ה–21", העבירה לטענת FACT תשלומים אסורים של כמעט 350 אלף דולר לקמפיין הנשיאותי הכושל של קלינטון ב–2008.

לטענת הארגון, סיבה נוספת לזכייתה בפרס השחיתות נוגעת לקשרים פסולים בין הקמפיין הנשיאותי הנוכחי של קלינטון לבין עמותת העל (סופר פאק) Ready for Hillary, הכוללים רשימה של 4 מיליון כתובות דוא"ל שהעבירה העמותה לקמפיין. החוק הפדרלי אוסר במפורש על מועמד פוליטי לעמוד בקשרים או לקבל תרומות מעמותות על התומכות בו, וסביר כי רשימת המיילים שקיבלה קלינטון נועדה לגייס תרומות ישירות גם לקמפיין שלה. נימוק אחר הוא פגישות פוליטיות שקיימו אנשי הקמפיין של קלינטון עם סנאטורים בכירים במפלגה הדמוקרטית בתוך משרדי הסנאט, שאסורות על פי חוק.

מעל כל אלה מציין FACT את פרשת המיילים הבלתי נלאית, שמרחפת מעל קלינטון כענן שחור מאז החלה במרוץ הנשיאותי ועוד עלולה לטרפד את מינויה אם תיבחר לנשיאות. בדיוק לפני שנה נחשף כי קלינטון השתמשה בכתובת הדוא"ל הפרטית והלא מאובטחת לחלק מהתכתובות שלה כמזכירת המדינה ב–2009–2013, בניגוד לנהלים פדרליים. החקירה הובילה לצו בית משפט שחייב את קלינטון לפרסם את כל התכתובות הפרטיות שלה במסגרת תפקידה, ואולם חלק מהן צונזרו כשהתגלה כי הן נשאו מידע סודי ורגיש, כולל תכתובות שקשורות למתקפת הטרור הקטלנית על שגרירות ארה"ב בלוב ב–2012, שבה נרצח השגריר כריסטופר סטיבנס, המשמשת נשק בידי מתנגדיה של קלינטון לתפקודה הכושל בזמן משבר. בפברואר הודיע ה–FBI כי פתח בחקירה רשמית נגד קלינטון, שעלולה להמשיך ולפגוע בסיכוייה בהמשך הקמפיין.

ואולם מסקירה של קורות חייה של הילרי קלינטון נראה שכל זה הוא רק קצה הקרחון, וכי שורת הפרשות האלה היא רק השכבה העליונה בקריירה בת ארבעה עשורים, שלאורכה מעדה קלינטון שוב ושוב בצמתים שבהם היתה צריכה לבחור בין החיבור המשחית לכוח ולכסף הגדול — לבין ניקיון כפיים ושירות למען הציבור האמריקאי נגד מנגנונים עתירי עוצמה.

דונלד טראמפ בעצרת תמיכה בסנט לואיס
אי־פי

משטיפת כלים במפעל דגים — לדירקטוריון וולמארט

את פעילותה הפוליטית החלה הילרי רודהאם באמצע שנות ה–60, כסטודנטית צעירה למדע המדינה במסצ'וסטס, בתקופה של תסיסה פוליטית חסרת תקדים באוניברסיטאות שביטאה את ניצני המהפכה החברתית שתעבור ארה"ב בשנים שלאחר מכן. היא הצהירה על עצמה כ"שמרנית בראש וליברלית בלב", ונדמה שכבר אז היו לה כל הדעות הנכונות להצליח בפוליטיקה. היא תמכה באדוארד ברוק, שהיה לאפרו־אמריקאי הראשון שנבחר לסנאט, אירגנה שביתת סטודנטים בת יומיים לאחר ההתנקשות במרטין לותר קינג, ונהפכה לסטודנטית הראשונה במכללה שבה למדה שנושאת את הנאום בטקס הגמר. היא פעלה לקידום נשים ושחורים, סלדה מביטויי גזענות ואפליה, תמכה בתנועה נגד מלחמת וייטנאם, אך התנגדה לאידיאולוגיה רדיקלית נגד המנגנונים הפוליטיים המושחתים, והאמינה בשינוי מתוך המערכת.

לפרנסתה עבדה כסטודנטית בשטיפת כלים בפארק לאומי ובמפעל דגים, והמשיכה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת ייל, שם הכירה את ביל קלינטון. ב–1973 הם התחתנו, עברו לעיר הולדתו ליטל רוק שבארקנסו, שם השתלבה הילרי במשרד עורכי דין גדול, וב–1978 נהפכה ל"אשה הראשונה של המדינה", כשביל נבחר למושל ארקנסו, בגיל 32 בלבד.

"הילרי החלה את החיים הפוליטיים שלה כרפורמיסטית, בעידן שבו אפשר עוד היה להתנהל בצורה אתית בתוך המערכת, וכשהבנקאות, הפוליטיקה והאקדמיה בארה"ב עוד לא עוותו לחלוטין על ידי הכסף", כתב עליה באחרונה ב"האפינגטון פוסט" הבמאי הדוקומנטרי המוערך צ'רלס פרגוסון, שאחראי לאחד הסרטים הבולטים ביותר שנעשו על המשבר הפיננסי העולמי — "Inside Job". "מאז היו חייה רצף אכזרי של לקחים, פשרות, ובסופו של דבר בגידות. חלקן היו באשמתה, חלק היו של בעלה, ואחרות הגיעו מהלחצים והתמריצים שנוצרו על ידי השחיתות הגוברת של הממסד האמריקאי בדור האחרון", סיכם פרגוסון, בפוסט שנשא את הכותרת "הטרגדיה של הילרי קלינטון ובני דורה".

הפרשה הראשונה שנקשרה בשמה של גברת קלינטון הגיעה מיד עם בחירתו של בעלה למושל ב–1978. בשנה הראשונה לכהונתו, הרוויחה הילרי 100 אלף דולר מהשקעה של 1,000 דולר בלבד על חוזים עתידיים של בקר. ללא כל ניסיון השקעה קודם, תוך תשעה חודשים בלבד, היא קצרה רווח דמיוני של 10,000%, ככל הנראה בזכות מידע שקיבלה מהחלונות הגבוהים של תאגיד המזון טייסון פודס, שהיה אז המעסיק הגדול ביותר בארקנסו ותורם גדול של ביל קלינטון. הסכום הזה היה אז כסף גדול עבור הקלינטונים, משום שמשכורתו של ביל כמושל היתה צנועה — 3,300 דולר בחודש. הכסף שהרוויחה הילרי איפשר להם לקנות בית, לרכוש במניות ולהשקיע בגידולה של בתם היחידה צ'לסי. בתמורה, נהנתה טייסון פודס משורה של החלטות שהעבירה מדינת ארקנסו באותן שנים, בהן הלוואת מדינה של 9 מיליון דולר, לפי חשיפה של "ניו יורק טיימס" מ-1994.

החיבור של הילרי לתאגידים גדולים נמשך ב–1986, שעה שביל רץ לכהונה שלישית כמושל. הילרי, שעבדה אז בפירמת עורכי דין גדולה, הצטרפה באותה שנה לדירקטוריון וולמארט, שמנהל את ענקית הקמעונות מהעיר בנטוויל שבארקנסו. כאשה הראשונה שמונתה לדירקטוריון של החברה הגדולה בעולם, קלינטון התגאתה בדרך שהיא סוללת לנשים במגזר העסקי. ואולם במשך שש השנים שבהן כיהנה כדירקטורית בחברה, קלינטון שמרה על שתיקה רועמת כשוולמארט ניהלה קמפיין אגרסיבי מתמשך נגד איגודים מקצועיים, שניסו לייצג מאות אלפים מעובדי הרשת שזכו לשכר עלוב.

בהקלטות מישיבות עם בעלי המניות מ–1990 תועדה קלינטון כשהיא מפגינה את נאמנותה לחברה שהפכה את ניצול העובדים לחלק בלתי נפרד מהמודל העסקי הרווחי שלה. "אני תמיד גאה בוולמארט, במה שאנחנו עושים ובדרך שבה אנחנו עושים זאת, טוב יותר מכל חברה אחרת", אמרה באחת הישיבות. רבים מאותם עובדים עניים הצביעו לבעלה שוב ושוב בארקנסו, ואחר כך ברחבי ארה"ב, כשביל התמודד לנשיאות — וניצח פעמיים. הקלינטונים, שבין היתר השקיעו באותן שנים 100 אלף דולר במניות וולמארט, ידעו גם כיצד למנף את מעמדם לניצול משאבי החברה. הם השתמשו 14 פעמים במטוסים הפרטיים של וולמארט ב–1990–1991, כחלק ממסע הבחירות של ביל לנשיאות.

הקשרים בין הצדדים נמשכו עד היום: אליס וולטון, בתו של מייסד וולמארט סם וולטון, היא תומכת מרכזית בקמפיין הנוכחי של הילרי. היא תרמה ל–Ready for Hillary את סכום המקסימום המותר — 25 אלף דולר, ול–Hillary Victory Fund עוד 353 אלף דולר. הסכום הזה מתגמד לעומת הכספים שהעבירה וולמארט לקרן הפילנתרופית של הקלינטונים באמצעות קרנות הצדקה של החברה ושל משפחת וולטון — אלה נעים בין מיליון ל–5 מיליון דולר, לפי מסמכי קרן קלינטון. כשוולמארט מתמודדת בשנים האחרונות עם מחאת עובדים נרחבת נגד שכר רצפה של 7 דולרים לשעה, כדאי שבבית הלבן תשב נשיאה שקשריה עם ראשי החברה נמשכים כבר 30 שנה.

סנדרס נואם בפני תומכיו בספוקן, בוושינגטון
אי־פי

אם קשריה של הילרי עם וולמארט לא מריחים טוב, הפרשה הבאה כבר הצחינה מסירחון. ב–1992, בעיצומו של המרוץ הנשיאותי של ביל, חשף "ניו יורק טיימס" כי בזמן שהיה מושל ארקנסו, הקלינטונים היו שותפים בחברה להקמת דירות נופש בשם ווייטווטר, ששקעה בחובות ופשטה רגל. הפרשה הסבוכה כללה חשדות להתנהלות פלילית של בני הזוג, כשהנשיא לעתיד חשוד בכיסוי חובותיה של החברה באמצעות כספים ממשלתיים, שעה שאשתו סיפקה לחברה שבבעלותה שירותים משפטיים דרך פירמת עורכי הדין שבה עבדה אז.

החשיפה הובילה לשלוש חקירות פדרליות לאחר כניסתם של הקלינטונים לבית הלבן. הילרי נחקרה בחשד לניגוד עניינים ונקראה להעיד בבית משפט בנוגע להעסקתה בחברה כעורכת דין. היתה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה של ארה"ב שהגברת הראשונה נאלצת להעיד בפני חבר מושבעים. הפרשה הטילה צל קודר לאורך שנותיו של קלינטון כנשיא והסתיימה רק ב–2000, כשהיא עולה למשלמי המסים יותר מ–50 מיליון דולר. הזוג קלינטון יצאו ממנה ללא רבב, שעה ששותפיהם בחברה הורשעו ונשלחו למאסר לאחר שסירבו להעיד — צעד שהעלה חשד כי מידע שברשותם עלול להפליל את הקלינטונים. בשעותיו האחרונות כנשיא העניק להם קלינטון חנינה נשיאותית.

מחובות של 10 מיליון דולר - 
למולטי־מיליונרים

מעורבותה של הילרי בפרשת ווייטווטר ריחפה מעליה כשהגברת הראשונה היוצאת החליטה להיכנס בעצמה לפוליטיקה, עם ריצתה למושב הסנאט מטעם מדינת ניו יורק ב–2001. ואולם גם בקמפיין עצמו נאלצה הילרי להתלכלך לא מעט. קלינטון, שגדלה באילינוי ואת רוב חייה הבוגרים העבירה בארקנסו, ספגה ביקורת במפלגה ומחוצה לה על החלטתה להתמודד דווקא בניו יורק, שבה מעולם לא פעלה. היות שגם לא היתה תושבת המדינה — תנאי סף להתמודדות בזירה הפוליטית — היא הזדרזה לרכוש בית בעיירה קטנה בשם צ'פאקווה, כדי שתוכל להירשם כתושבת. הבית הזה שימש גם אכסניה לריהוט, חפצים ומתנות בשווי של 190 אלף דולר שהקלינטונים לקחו מהבית הלבן, בניגוד לחוק, כשהתפנו משם בתחילת 2001.

הביקורת נגד קלינטון במפלגתה החריפה לאחר שהתברר כי הפוליטיקאית הממולחת אינה בוחלת באמצעים כדי לגייס כספי תרומות לקמפיין שלה, גם על חשבון קמפיין הריצה לנשיאות של סגן הנשיא אל גור, שהיה אז בעיצומו. אנשיו של גור זעמו על הסטת משאבים לקמפיין של הילרי, ולאחר שהפסיד בפוטו־פיניש ליריבו הרפובליקאי ג'ורג' וו.בוש, עלו טענות כי הקמפיין של הילרי לסנאט עלה לגור בנשיאות. קלינטון השכילה גם לנצל לצרכיה את סמכויותיו של בעלה כנשיא פורש, כשבינואר 2001 חנן קלינטון ארבעה עבריינים מהקהילה החסידית של ניו יורק, שבתמורה הצביעה עבורה כמעט פה אחד בבחירות לסנאט. הילרי ניצחה באותן בחירות ברוב לא גדול.

ב–2001, עם פרישתו של ביל כנשיא ותחילת כהונתה של הילרי כסנאטורית, החל החיבור של השניים לכסף הגדול באמת. הקלינטונים יצאו מהבית הלבן עם חובות של כ–10 מיליון דולר, רובם כתוצאה מההוצאות המשפטיות הגבוהות על פרשות שונות שסיכנו את נשיאותו, בהן וווייטווטר ופרשת מוניקה לוינסקי. הם היו זקוקים נואשות לכסף, והרבה, והחלו להשיג אותו באמצעות מתן הרצאות ונאומים בסיטונות לכל דורש, שהפכו אותם למולטי־מיליונרים.

נתונים שפירסם CNN בפברואר העלו כי הזוג הרוויח יותר מ–153 מיליון דולר בנאומים מפברואר 2001 עד אפריל 2015, כשהילרי הכריזה על מועמדתה לנשיאות. בסך הכל העניקו השניים 729 נאומים, שעל כל אחד מהם קיבלו בממוצע 210,795 דולר. כמו כן דיווחו השניים על הכנסות של לפחות 7.7 מיליון דולר מ–39 נאומים לפחות שהעניקו לבנקים הגדולים, בהם UBS וגולדמן סאקס. הילרי לבדה קיבלה 1.8 מיליון דולר עבור שמונה נאומים לבנקים גדולים, לפי CNN, מתוכם 675 אלף דולר על שלושה נאומים לגולדמן סאקס, הנחשב לבנק ההשקעות הדורסני בוול סטריט — והמשפיע ביותר על פוליטיקאים. קלינטון סירבה לפרסם את תמלולי הנאומים שלה בפני הבנקים הגדולים, בנימוק שאף מועמד אחר לא נוהג כך.

החיבור הפיננסי של הקלינטונית לוול סטריט והבנקים הגדולים הוא תלת־שכבתי: ההכנסות זורמות הן לחשבונה האישי, הן לקרן הצדקה של הקלינטונים והן ככספי תרומות למרוץ הנשיאותי שלה. גולדמן סאקס, בנק אוף אמריקה, מורגן סטנלי וג'יי.פי מורגן תרמו עד כה לעמותות העל של קלינטון כמיליון דולר, לפי נתוני אתר opensecrets.org, המנהל מעקב צמוד אחר כספי תרומות של פוליטיקאים. החיבור הזה נהפך לעקב אכילס הבולט של קלינטון במרוץ הנוכחי ומוקד למתקפות עליה מצד סנדרס, שמבטיח כי יפרק את הבנקים הגדולים אם ייבחר לנשיא, ומסרב לקבל תרומות מתאגידים. "קלינטון ממומנת על ידי וול סטריט והכסף הגדול, הקמפיין שלנו ממומן על ידי האנשים", אמר סנדרס ל–CNN בחודש שעבר.

הרגולציה הרופפת על וול סטריט ועוצמתם של הבנקים הגדולים (מכדי ליפול), שחזרו לרשום שיאי רווח תוך כמה שנים מאז המשבר הפיננסי ההרסני שהם חוללו, עומדים במרכז ההתמודדות בין סנדרס לקלינטון. ב–2000, כשהקלינטונים יצאו מהבית הלבן, חמשת הבנקים הגדולים החזיקו ב–25% מהנכסים הבנקאיים בארה"ב. ב–2016, אם הקלינטונים ישובו לבית הלבן, הנתון הזה כבר עומד על יותר מ–45%.

"ההצעות של קלינטון לפיקוח על וול סטריט רק יגבירו את ההתנהלות הפסולה של המגזר הפיננסי", כתב באחרונה רוברט רייך, מהכלכלנים הבולטים בארה"ב ופרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת ברקלי. רייך, שכיהן כשר עבודה תחת נשיאות קלינטון, נזהר לא לתקוף ישירות את הילרי, אך נגע בחולשות של תוכניתה לפיקוח הדוק יותר על תעשיית הפיננסים האמריקאית.

ASSOCIATED PRESS

"הבנקים הגדולים ייכנסו שוב לצרות כמעט בוודאות אם לא יקרה מהלך דרמטי לבלום אותם, בהתחשב בהתנהלות שלהם מאז שהם חולצו. אבל במקום למנוע את זה באמצעות פירוקם, הילרי קלינטון נוקטת גישה זהירה יותר. היא רוצה להטיל עליהם היטלים גבוהים יותר, אבל לא על בסיס גודלם אלא על בסיס היקף ההלוואות לטווח קצר, כך שבנק גדול שנשען בעיקר על פיקדונות לא ייפגע", כותב רייך. "בעולם שבו הבנקים בוול סטריט לא קיבלו כוח פוליטי אדיר, הצעדים שמציעה קלינטון עשויים להספיק. אבל אם לא הבחנתם, הבנקאים, הסוחרים, מנהלי ההשקעות ומנהלי קרנות הגידור מחזיקים בעוצמה בלתי רגילה — והם המקור המרכזי של תרומות, לשתי המפלגות".

"עבדתי בוול סטריט. אני סקפטי שהילרי קלינטון תרסן אותם", היתה הכותרת של טור שפירסם באחרונה ב"גרדיאן" כריס ארנדה, סוחר לשעבר בחברת הפיננסים סולומון ברדרס. "אני חב כמעט את כל הקריירה שלי בוול סטריט לקלינטונים. אני לא לבד; רוב הבנקים חייבים להם את הקריירות שלהם, ואת עושרם. ב–25 השנים האחרונות הם — ועם הקלינטונים זה אף פעם לא רק ביל או הילרי — יישמו צעדי מדיניות שהציבו את וול סטריט במרכז האג'נדה הכלכלית של המפלגה הדמוקרטית, והפכו אותה ממפלגה שפועלת נגד וול סטריט — למפלגה של וול סטריט", כתב ארנדה.

"בעולמם של הקלינטונים, וול סטריט נשארת במרכז, מבחינה כלכלית ופוליטית. ובהתחשב בעוצמה ובהשפעה של וול סטריט, זה מקום מסוכן מאוד…תשאלו כל אחד שעבד בוול סטריט בשני העשורים האחרונים איזה פוליטיקאי פעל למענם הכי קשה, ורובם יודו שמדובר בקלינטונים. אני מסופק שזה ישתנה בקרוב".

"אחרי המשבר הפיננסי של 2008, הקלינטונים שמרו על שתיקה יוצאת דופן בנוגע לרגולציה על וול סטריט ובעיקר לגבי השאלה של תביעות פליליות…לא ביל ולא הילרי מעולם קראו להגשת תביעות פליליות או לפירוק של הבנקים הגדולים", הוסיף הבמאי פרגוסון. "ההצעות של הילרי אינן כוללות השלכת בנקאים סוררים לכלא או החרמה של הכספים שהרוויחו".

ב–2013 החל פרגוסון להפיק סרט דוקומנטרי על הילרי בשיתוף CNN, אך נתקל בקשיים לא צפויים. "אף אחד לא היה מעוניין לסייע לי. לא דמוקרטים, לא רפובליקאים, ובטח לא אף אחד שעבד עם הקלינטונים, מעוניין בגישה אליהם או חולם על משרה בממשל של הילרי". מבין יותר מ–100 אנשים אליהם פנה, רק שניים הסכימו להתראיין לסרט, והוא נאלץ לבטל את הפרויקט. "זה אמנם ניצחון לקלינטונים ולמכונות הכסף ששתי המפלגות נהפכו להיות, אבל אני לא חושב שזה ניצחון למדיה, או לאזרחי ארה"ב", אמר פרגוסון.

רויטרס

תרומות אפילו מממשלת אירן

את ההון הגדול ביותר מינפו ביל והילרי לקרן הצדקה שלהם, וגם שם הוכיחו גמישות יוצאת דופן בזהות התורמים לקרן ובניהול הכספים שלה. הקרן, שבשנים האחרונות נהנית מתרומות שנתיות בגובה של יותר מ–200 מיליון דולר, מנהלת פרויקטים בשורה ארוכה של תחומים, ממאבק בהתפשטות האיידס, דרך הגנה על חיות בסכנת הכחדה ועד סיוע לעסקים קטנים בעולם השלישי. בין התורמים לקרן, הקלינטונים לא היססו לקבל תרומות מממשלת אירן, שעה שארה"ב הטילה סנקציות על הרפובליקה האסלאמית.

במהלך 2008, כשהילרי מתמודדת על ראשות המפלגה הדמוקרטית, קיבלה הקרן 25–50 אלף דולר מקרן אלאבי, שהממשל האמריקאי זיהה כזרוע של הממשלה האירנית הפועלת בארה"ב. כמו כן בחרו הקלינטונים למנות באותה שנה לתפקיד מנהל הכספים של הקרן מולטי־מיליונר איראני בשם חסן נמאזי, שהורשע כעבור שנתיים בהונאת פונזי שבאמצעותה הרוויח 292 מיליון דולר. תורם מפתיע לא פחות של הקרן היה לא אחר מדונלד טראמפ, שתרם לזוג רבע מיליון דולר לפני שהחל את הקמפיין שלו במפלגה היריבה. "נכון, תרמתי להם, אבל לא ידעתי שהם ישתמשו בכסף למטוסים פרטיים ודברים כאלה", הסביר טראמפ ל"פוקס ניוז". "כאיש עסקים זאת המחויבות שלי להסתדר עם כולם, כולל הקלינטונים, וכולל דמוקרטים ושמרנים".

לאורך השנים, קרן הצדקה של הקלינטונים ספגה ביקורת על הניהול הפיננסי שלה. "הקרן מקבלת דירוג סביר מארגוני פיקוח חיצוניים, אף שהכסף לא תמיד הגיע למטרה שלשמה גויס", נכתב בסקירה שפירסם העיתון "אטלנטיק" בתחילת החודש על שורת הסקנדלים של הילרי. מלבד הגשת דו"חות כוזבים בהחזרי מס וניהול חשבונאי מעורר תמיהות, העיתון העלה שתי שאלות מרכזיות בנוגע לכספים שנותבו דרך הקרן: "איך עבודת הצדקה של הקרן משתלבת עם הנאומים למטרות רווח של הקלינטונים? ואיך הנאומים האלה מתיישבים עם עבודתה של הילרי כמזכירת המדינה?"

"הילרי קלינטון שבויה כיום בידי הכסף, הפוליטיקה, הבעל, התומכים, הקרן, החברים, הפריווילגיות וההזדמנויות", כתב פרגוסון, תומך מובהק של המפלגה הדמוקרטית. "קלינטון עברה לצד הלא נכון. היא לא הרחיקה לכת בצד הזה כמו טראמפ, טד קרוז ורפובליקאים ריאקציונים אחרים, אבל היא בצד הלא נכון. וזאת, למען האמת, טרגדיה אמיתית".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות