תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הורדת הריבית תציל את אירופה?

דראגי עושה צעד דרסטי - שמהווה "עוד מאותה תרופה" ■ זה אולי יקפיץ את האג"ח והמניות, אבל לא יתקן את כלכלת אירופה ובטווח הארוך יחמיר את נזקי הבועות ■ שאלות ותשובות

8תגובות
בלומברג

הבנק המרכזי של אירופה בראשותו של הנגיד, מריו דראגי, הכריז על הורדת ריבית, על הרחבת רכישות אג"ח לשם הזרמת כסף לממשלה, ואפילו על סבסוד הלוואות. כל זאת במטרה לדרבן את הביקוש והצמיחה בכלכלת גוש היורו החלשה. עם זאת, דראגי אמר כי אינו צופה שיהיה צורך בהורדות ריבית נוספות – ואמירה זו גרמה ליורו, שצנח ביותר מ-1% בעקבות ההכרזה על הורדת הריבית, לזנק בחזרה.

25 חברי מועצת הבנק המרכזי של אירופה התכנסו היום (ה') בפרנקפורט והודיעו על החלטתם להוריד את הריבית על פקדונות יומיים של בנקים ב-0.1%, למינוס 0.4%. בנוסף, ריבית הבסיס של הבנק המרכזי הורדה לאפס. כמו כן הורחבו רכישות האג"ח, המכונות הרחבה כמותית, ל-80 מיליארד יורו בחודש מ-60 מיליארד יורו - והן יחולו לא רק על אג"ח ממשלתיות אלא גם על אג"ח קונצרניות, המונפקות על ידי חברות. אם לא היה די בכך, הבנק המרכזי יתחיל בסדרה חדשה של הלוואות לטווח ארוך לבנקים ביוני.

במהלך זה דראגי ירה, פחות או יותר, את כל התחמושת שיש בידיו של נגיד של בנק מרכזי. פנתיאון אקונומיקס, חברת מחקר שווקים, כינתה את המהלך "ירי בזוקה"; אנליסטים רבים ציינו כי דראגי הכריז על מהלך אגרסיבי בהרבה ממה שציפו ממנו. דראגי אף הבטיח שימשיך לפעול כל עוד הסימנים מצביעים על דפלציה.

מדוע צריך דראגי להפעיל צעדיים דרסטיים כל כך?

פסל של סימן האירו בצבעי דגל האיחוד האירופאי

משום שכלכלת גוש היורו נתונה במצב של חולשה כרונית ודפלציה מהסוג שגרם לכלכלת יפן בדור האחרון להיפך לסקלרוטית ואפילו חסרת תקנה. תחזית הצמיחה לכלכלה גוש היורו הורדה מ-1.7% ל-1.4% ב-2016, ולשנה הבאה מ-1.9% ל-1.7%. תחזית האינפלציה היא ל-0.1% לעומת תחזית קודמת של 1%.

מהן ההשלכות של צעדו של דראגי?

בשוק ההון, ההשלכות ברורות: האג"ח הקונצרניות מטפסות, כי יש אבא עשיר שיקנה אותן, וכך גם האג"ח הממשלתיות. כשיש כסף שזורם בעורקי המערכת הפיננסית, גם אם הוא אינו מגיע לכיסי הצרכנים, יש הרבה משקיעים שיכולים ללוות אותו ולהשקיע במניות, שעשויות לתת להם רווחים טובים יותר מאשר כל ערוץ השקעה סולידי – שעכשיו נושא ריבית של פחות מאפס. עם ריביות כל כך נמוכות, יש עידוד רב לקנות נדל"ן, כפי שקרה במהלך הורדת הריבית הגדול של העשור הקודם.

מהי בעצם הבעיה בדפלציה?

דפלציה היא מצב שבו יש ירידת מחירים שנובעת לא מהתייעלות והורדת עלויות ייצור דווקא, אלא מחולשה בביקוש. כשהכלכלה חלשה והצרכנים מרגישים שעדיף להם לאגור את כספם או שהכנסתם נשחקת ואין להם תמריץ לצרוך, ומצד שני, כשתאגידים נמצאים במצב שבו הם חשים שאין ביקוש למוצרים ולשירותים שלהם ולכן הם ממעטים להשקיע בהקמת מפעלים חדשים וגיוס עובדים – הביקוש פוחת, והמחירים פוחתים איתו.

מצב כזה נוטה לייצר מעגל של היזון חוזר שבו החולשה מייצרת עוד חולשה. בנקים מרכזיים כיום מאמינים שטווח סביר של עליית מחירים שנתית הוא בסביבות 2%. המצב הנוכחי באירופה קרוב ל-0% ואפילו פחות מזה. זהו מצב הפוך לאינפלציה, שבה ביקוש יתר מביא לעליית מחירים. במצב של דפלציה, הבנקים המרכזיים רוצים לעודד את הצרכנים לצרוך יותר ולחסוך פחות, וכך גם את המשקיעים והתאגידים. והדרך לעשות זאת היא להוריד את הריבית.

מה אפשר לעשות לאחר שהריבית באפס?

ואולם, כשהריבית כבר באפס, הצעד הבא הוא הרחבה כמותית – קניית נכסים מהבנקים ומהשוק כדי להזרים אליו מזומנים. המהלך התבצע על ידי ארה"ב בשנים האחרונות בהיקפים של טריליוני דולרים, והופסק בשנה שעברה. למעשה, ארה"ב החלה להעלות את הריבית בסוף 2015, לנוכח התאוששות בצמיחה וירידה באבטלה. אבל עם החולשה בסין ובאירופה ובכלכלות המתעוררות, עלול הבנק הפדרלי להידרש להפסיק את המהלך האופטימי שלו.

בחודשים האחרונים נוכחו הצרכנים והמשקיעים לראות שיש חיים מתחת לאפס: בשוויץ ובשוודיה הבנקים הורידו את הריבית לשלילית. למעשה, גם באירופה ריבית הפקדונות של הבנק המרכזי כבר היתה שלילית זה מכבר. זהו מצב שלא מוכר בהיסטוריה של הכלכלה המודרנית, שיוצר אבסורד: במקום לקבל כסף על הפקדת כסף לחיסכון, צריך לשלם עליו.

אז מה רע בריבית שלילית ובהרחבה?

יש הרבה עוררין על התבונה שבמדיניות המוניטרית המרחיבה; הורדת הריבית וההרחבות הכמותיות יצרו בעיות רבות, החל בבועות נכסים, דרך תמריצים כלכליים מעוותים ועד הרחבת פערים בין עשירים לעניים. המחיר של מדיניות זו משולם על ידינו מדי יום ביומו זה קרוב לעשור, וככל שהררי החובות הולכים ותופחים בעולם, נצטרך להמשיך לשלם אותו בעתיד, וכמונו גם הדורות הבאים.

האם המהלכים האלה מספיקים כדי לתקן את הבעיה?

גם אם נסכים שלבנקים המרכזיים אין ברירה אלא להפחית ריבית – ואפילו להפוך אותה לשלילית – בתקופה של חולשה כלכלית מתמשכת, חייבים לדעת את זה: אין זו התרופה שתביא להחלמה. הריבית כבר אפסית ומדפסות הכסף של הבנקים המרכזיים עובדות זה שנים. כפי שהסביר בפרוטרוט "אקונומיסט", המגזין הכלכלי הנחשב – והשמרן – מדיניות של בנקים מרכזיים לא תספיק כדי לחלץ את אירופה, ארה"ב והעולם כולו, מהחולשה הכלכלית והצמיחה הדלה. לשם כך נדרשים אומץ ותבונה מצד הממשלות, ראשיהן ושרי האוצר שלהן, שעומדים ברובם חסרי אונים כבר שנים לנוכח המשבר המתמשך.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם