המחקר המדהים שחושף: מורים מפלים לרעה את הבנות לעומת הבנים בציוני המתמטיקה - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחקר המדהים שחושף: מורים מפלים לרעה את הבנות לעומת הבנים בציוני המתמטיקה

בכיתה ו' מורים מפלים לרעה את הבנות לעומת הבנים בציוני המתמטיקה ■ התוצאה, כפי שמראה מחקר של פרופ' ויקטור לביא וד"ר אדית זנד, היא היעלמות בנות ונשים בגיל התיכון והאוניברסיטה מהמקצועות המדעיים - ופגיעה בהשתתפותן בשוק העבודה

69תגובות

כשהגיעו תוצאות המבחן הפסיכוטכני בכיתה ז', מתישהו בשנות ה–80, היתה ש' תלמידה מצטיינת בכל המקצועות, עם אבחון כמחוננת. המחנכת שלה והיועצת ישבו מולה, בבית ספר בשכונה בורגנית במרכז הארץ, והסבירו לה מדוע הרעיון שלה ללכת לתיכון עיוני וללמוד במגמה ריאלית הוא לא טוב.

"המבחן מראה שאת יותר טובה באמנות, את לא כזה גאון במתמטיקה", סיננה המחנכת. "אבל אני רוצה ללמוד מדעים", אמרה התלמידה, נבוכה מתשומת הלב ומעוצמת הוויכוח. הציון שלה במתמטיקה באותה עת היה 9, גבוה משל רוב התלמידים בשכבה שלה.

למזלה של אותה תלמידה, היא גדלה בבית שבו סגדו ההורים להשכלה. שניהם היו עולים ממדינות ערב שלא הספיקו לעשות תעודת בגרות במדינות מוצאם, ורצו מאוד שבנותיהן ישכילו ויגיעו לאוניברסיטה. למזלה הנוסף של אותה תלמידה, היו לה לפני אותה מחנכת נחרצת שתי מחנכות שטיפחו בה מגיל צעיר ביטחון עצמי ביכולותיה הלימודיות בכל המקצועות. ש' הלכה למגמה ריאלית בתיכון עיוני, הוציאה 10 בבגרויות במתמטיקה ופיזיקה, והמשיכה לתואר ראשון במדעים באוניברסיטה, עם ציונים גבוהים במיוחד במתמטיקה. בגיל 24 היא כבר השתכרה יותר משני הוריה.

המקרה של ש' הוא יוצא דופן. בעולם אמנם יש יותר נשים בעלות תואר ראשון בכוח העבודה מאשר גברים בעלי תואר ראשון; יש יותר סטודנטיות באוניברסיטאות ויותר בוגרות אוניברסיטה; שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה בישראל הוא מהגבוהים בעולם; ובכיתות הנמוכות בבית הספר בנות מצטיינות יותר מבנים בחשבון ומדעים. אבל בגיל מאוחר יותר - בלימודי מדעים וטכנולוגיה בתיכון ובאוניברסיטה, או במקצועות אלה בשוק העבודה, מתגלה פער עצום לרעת הנשים. בחברות הטכנולוגיה בעמק הסיליקון שיעורן של נשים הוא 25%–30%, ובתפקידי הנדסה ופיתוח אף פחות - ומצב דומה או גרוע מכך נראה בישראל. ההסברים לכך מרובים, החל מיכולות מולדות ומבנה מוח שונה, וכלה בהשפעות תרבותיות.

אפליה רבת שנים

מחקר חדש, שצריך לזעזע את אמות הספים של מערכת החינוך בישראל ורבות אחרות בעולם, התפרסם לפני כחודש ומציע הסבר אחר לגירעון של נשים בתחומים הריאליים. המחקר בדק הישגים של תלמידים בישראל לאורך השנים, והראה חד־משמעית, כי קיימת אפליה של מורים נגד בנות בתחום המתמטיקה בגיל צעיר, וכי אפליה זו מהדהדת לאורך השנים הבאות בחייהם של התלמידים.

המחקר התבצע על ידי ויקטור לביא, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה ומהאוניברסיטה העברית וד"ר אדית זנד, כלכלנית מבנק ישראל, ושימש כמאמר לדיון עבור הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) בארה"ב. הוא מראה שמורים מפלים לרעה תלמידות במקצועות המדעים והמתמטיקה בגיל בית הספר היסודי, ומוכיח כי בכך הם פוגעים בהצלחתן העתידית בחטיבת הביניים ובאוניברסיטה במקצועות אלה ובאופן כללי בהתקדמותן בלימודים. ההטיה הזו היא אחד הגורמים להיעדרותן המוחצת של נשים ממקצועות אלה בשוק העבודה ואף להשתכרותן פחות מגברים. כשמביאים בחשבון שרוב המורים בבית הספר היסודי הם מורות, אפשר להפנות את האצבע המאשימה באפליה כלפי נשים עצמן. "חשוב לציין שזה המחקר הראשון שבוחן את הסוגיה באופן ישיר ומעמיד ממצאים", אומר לביא.

בחינת הבגרות במתמטיקה
מוטי מילרוד

המחקר התבצע בישראל, בהתבסס על מידע רחב שזמין מבתי ספר יסודיים ותיכוניים: נתוני בחינות מיצ"ב ומבחנים פנימיים של בתי ספר. האוכלוסייה שנבדקה הם תלמידי כיתות ו' בתל אביב, ב–2002–2004.

על פי נתוני משרד החינוך ל–2009, 48% מהתלמידים שניגשו למבחן הבגרות בחמש יחידות במתמטיקה היו בנות ובפיזיקה הבנות היו רק שליש מהנבחנים לבגרות. בין הלומדים לבגרות בחמש יחידות במדעי המחשב רק 30% היו בנות. הפערים האלה מלווים את הבנות גם באוניברסיטה. כיום לומדות יותר נשים מגברים לתואר ראשון במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל - 54.6%, אבל קיימת חלוקה ברורה בין המינים. נשים מעדיפות ללמוד מדעי החברה והרוח, וגברים את שאר התחומים. כך למשל, ב–2008 נשים היו כ–59% מהסטודנטים במדעי הרוח וכ–80% מהסטודנטים לחינוך. בהנדסה ואדריכלות רק 28% מהסטודנטים היו נשים. מה הסיבה לכך?

השפעה לרעה על עתיד התלמידות

המחקר של לביא וזנד בא לבחון את תפקידה של הטיה מגדרית בסביבת בית הספר בגילאים צעירים על הישגי תלמידות ביחס לתלמידים בהמשך הלימודים. המחקר בחן שתי מערכות של הישגים: הציונים של מבחנים סטנדרטיים חיצוניים - שבהם הנבחנים לא מזוהים על ידי הבודקים במינם, ומקבלים, לפיכך, ציון שאינו מושפע ממינו של הנבחן. המערכת השנייה של ציונים היא זו שנותנים המורים לאותם תלמידים במבחנים הפנימיים, שבהם ידועה להם זהות התלמיד ומינו.

ההפרש בין ציונים במבחנים פנימיים שבהם הנבחנים מוכרים למורים לבין זה של חיצוניים שבהם אינם מזוהים על ידי הבודקים מעיד על הטיה מגדרית אצל המורים שנותנים את הציונים, כך הראו מחקרים קודמים.

ההפרש בפער הממוצע בין השניים בקרב הבנים בכיתה לפער הממוצע בין השניים בקרב הבנות בכיתה הוא מדד שמשקף הטיה סטריאוטיפית של המורה, אמרו החוקרים - אותן תפישות שיש למורים לגבי היכולות הקוגנטיביות של התלמידים בהתאם למינם. החוקרים משתמשים בהפרש בין הציונים כדי להעריך התנהגות שמפלה בין בנים לבנות בכיתה. "בנינו מדד שמשקף את התפישה של המורה לגבי פערים מגדריים - את תפישת העולם של המורה ביחס ליכולת של התלמיד בהתאם למגדר", אומרת זנד.

המחקר הראה כי במבחני עברית לא היה הבדל בציונים - לבנות היו ציונים מעט טובים יותר מהבנים במבחנים החיצוניים והפנימיים כאחד. במתמטיקה, לעומת זאת, היו פערים מובהקים. במבחנים החיצוניים, שבהן הבודקים לא יודעים מה מין הנבחנים, הבנות השיגו תוצאות טובות מהבנים. באותם מבחנים שנבדקו פנימית על ידי מורים שמכירים את התלמידים, הבנים השיגו תוצאות טובות יותר. תוצאה זו, אומרים החוקרים, מוכיחה חד משמעית כי המורים בבית הספר הפלו לרעה את הבנות בציונים במתמטיקה בגלל מינן.

החלק המרכזי של המחקר מתמקד בהשלכות של הטיה סטראוטיפית זו. מאחר שמורים מוצבים בכיתות באופן אקראי לחלוטין, כפי שנבדק והוכח במחקר, ניתן היה לבחון לא רק את מידת ההטיה ותוצאותיה בגיל בית הספר היסודי, אלא גם את ההשלכות ארוכות הטווח של ההטיה הזו - כיצד העובדה שיש מורה שמאמין שבנות פחות טובות במתמטיקה ומתייחס אליהן באופן שונה מהתייחסותו לבנים משפיעה על המשך דרכן האקדמית.

ויקטור לביא

ההשפעה, מסתבר, היתה עצומה: לבנות שהיו להן מורים עם דעות קדומות נגד בנות במתמטיקה היתה נטייה פחותה להמשיך בלימודי המתמטיקה והמדעים בתיכון — פחות מהן למדו במגמות מוגברות בתחומים אלה. ההטיה, מסתבר, עובדת גם לטובה לצד המועדף: לבנים שלמדו אצל מורים שהעריכו בנים כטובים יותר במתמטיקה היתה נטייה גדולה יותר מאחרים להמשיך בלימודי מדעים וללמוד לבגרות מוגברת. בנים שלמדו ביסודי אצל מורים שהאמינו כי יש להם עדיפות על בנות, הצליחו טוב יותר בהמשך לימודיהם, בחטיבת ביניים ובתיכון, מבנים שלמדו אצל מורים שלא סבלו מהטיה מגדרית.

יתר על כן - ההשפעה ניכרת גם בתוצאות מבחני בגרות. בנות שהופלו על ידי מורים בגיל בית הספר היסודי השיגו תוצאות פחות טובות באופן כללי בלימודים.

ממצאים כאלה צריכים לזעזע את מערכת החינוך. האם אתם מצפים שמשרד החינוך יעשה משהו משמעותי בהתבסס על המחקר שלכם?

לביא: "אני מסכים שהנושא חשוב מאוד ושצריך לקבל קדימות במדיניות חינוכית וחברתית־כלכלית. עדיין נדרשים משנה זהירות ובדיקות נוספות לפני הליכה לצעדי מדיניות. אני בטוח שניתן לתקן את המעוות. התפישה הסטריאוטיפית של מורים, גם אם לא באופן מודע, קשורה גם להוויה מחוץ לכותלי בית הספר, בבית ובחברה, ומהלכי מדיניות צריכים לשלב גם מעגלים אלה שמעצבים את התפישות החברתיות של פרטים ומוסדות. קצרה היריעה כאן מהעלאת כיווני פעולה למדיניות מתקנת, אך רעיונות יש ואפשר לקדם את חלקם בניסויים מבוקרים, שמהם נלמד מה עובד ומה לא בהקשר זה ואז ניתן להרחיב את הפעולה לכלל מדיניות כוללת.

"לצערי ממצאי מחקרים מהסוג שאני עושה לא זוכים בישראל לחשיפה תקשורתית דומה לזו שאני רגיל לה בארה״ב ובבריטניה. העבודה שאת מתייחסת אליה נסקרה בכתבות ב"ניו יורק טיימס" ובעיתונים רבים אחרים בעולם, אבל בארץ התהודה מועטה".

מה נראה לך שגורם למורות - כי זה בעיקר נשים בבית ספר יסודי - להתנהג בצורה כזו, ואיזה צורה לובשת האפליה?

"לעתים התפישות הסטריאוטיפיות שמנחות או משפיעות על עמדות ותפישות של פרטים יוצאות לפועל באופן לא מודע", אומר לביא. "יש מחקרים בפסיכולוגיה שבודקים את הנושאים הללו ויש להרחיב את כיוון המחקר שיענה על השאלות החשובות שאת מעלה. נשים, במקרה הזה מורות, אינן מנוטרלות מההשפעה של החברה והבית לגבי תפישה סטריאוטיפית של יכולות של בנות בתחומי המתמטיקה והמדעים. חשוב לציין שבמחקר שלנו אנחנו מגלים שיש מורים רבים שתפישתם חפה מכל סטריאוטיפיות מגדרית ויש גם שכיוון ההטיה אצלם הוא לטובת בנות. מחקר בעתיד יכול לנצל את השונות הזאת כדי להבין טוב יותר מה יכול להסביר את ההבדלים האלה בין מורות. מחקר כזה דורש שיתוף פעולה עם משרד החינוך כי הוא דורש פרטים על מורים ואולי גם איסוף מידע חדש לגביהם. אני מסכים ומאמין שכיוון מחקרי כזה יעשיר את היכולת שלנו להבין את התופעה ולתכנן מדיניות מתקנת".

תלמידות בארה"ב. לביא: "לצערי, מחקרים כאלה לא זוכים לתהודה בישראל"
אי־פי

לביא ציין גם כי מחקר דומה שהוא עורך עם נתונים מבתי ספר תיכוניים ביוון מצביע על ממצאים דומים. טיוטה של המחקר תתפרסם בעוד חודשיים. "המחקר יקדם את הידע בנושא כי הוא קושר את מדדי ההטיה של מורים לאפיקי הלימוד באוניברסיטה, צעד שלא ניתן היה לבצע עם נתונים מתל אביב. הצעד הבא הוא לבסס את הממצאים האלה על סמך מחקרים נוספים. יש בתכנון מחקר עם נתונים משוודיה, שם ניתן יהיה לקשור את האפליה בבית הספר היסודי והתיכון לפערי שכר כשפרטים מגיעים לשוק העבודה. אני אבצע מחקר דומה גם עם נתונים מישראל אם בקשתי לקבלת הנתונים תאושר".

יתר על כן, ההשפעה ניכרת גם בתוצאות מבחני בגרות. בנות שהופלו על ידי מורים בגיל בית הספר היסודי השיגו תוצאות פחות טובות באופן כללי בלימודים.

מאחר שלימודים בתיכון גם מהווים בסיס ללימודים באוניברסיטה בדרך כלל, ההשפעה מתפשטת לכל אורך החיים ולרוחב החברה. "המאמר הזה הוא הניסיון הראשון לקשור בין התנהגות מוטה של מורים כמקור לפערים בין מגדרים בהון האנושי, ובפרט בלימודי מתמטיקה ומדע. אנו מתמקדים בבחירות של בנים ובנות בנוגע לרמת הלימוד של מדעים ומתמטיקה בתיכון. בהקשר הישראלי, כמו במדינות אחרות, יש לבחירה הזו השפעה רבה בחינוך גבוה בהנדסה, מדעי המחשב ועוד", כתבו החוקרים.

המורים מגבילים 
את ההזדמנויות

כך יוצא, שמורה בכיתה ו' שאינה מאמינה ביכולות של תלמידותיה, בלי קשר לכישורים האמיתיים שלהן, עלולה להגביל את הזדמנויות הקידום המקצועיות שלהן בעתיד הרחוק. במקומות שבהן יש הטיה נרחבת בקרב מורים, מספר הנשים שילכו ללמוד באוניברסיטה מקצועות אלה יהיה נמוך. המחקר אפילו טרח לבדוק את ההשפעה על הכנסה בגיל 30.

איך ניטרלתם השפעות נוספות שעשויות להיות על התוצאות?

זנד: "כל המחקר בעצם בוחן את הסוגיה הזאת ומנסה להראות את הסיבתיות. המחקר מתבסס על ההשמה הרנדומלית של תלמידים בכיתות הלימוד. אנחנו בודקים את אקראיות ההשמה ומוודאים שמדד ההטיה אינו מתואם עם תכונות התלמידים ועם מאפיינים כיתתיים נוספים".

מהמחקר אפשר להסיק גם שבנות יכולות להתקדם ולהצטיין במדעים אם נחשפו למורים עם הטיה לטובת בנות, יותר מבנות שנחשפו למורים בעלי הטיה הפוכה. בתיכון יש פחות בנות במדעים, אבל היכולות של אלו שכן עוברות את המשוכה של האפליה בגיל צעיר גבוהות משל הבנים, לפי נתוני משרד החינוך. נכון ל–2009, במתמטיקה, 61% מהתלמידות סיימו את הבגרות בהצטיינות (ציון גבוה מ–85) לעומת 59% מהבנים; בפיזיקה 58% מהבנות הצטיינו לעומת 52% מהבנים. במקצועות שבהן שיעור הבנות נמוך משמעותית, שיעור המצטיינות גבוה הרבה יותר. לדוגמה, באלקטרוניקה ומחשבים 77% מהבנות הצטיינו לעומת 54% מהבנים.

אדית זנד
אדית זנד

המחקר בחן מאפיינים של התלמידים, משפחותיהם והמורים עצמם. כך התברר כי מורים מבוגרים יותר, ושאינם נשואים, נוטים יותר להעדיף בנים במקצועות המדעיים; מורים ממוצא אירופי או צפון אמריקאי הם שוויוניים יותר בגישתם.

כשיש פער גדול בהשכלה בין האם והאב של התלמיד לטובת האב, ההשפעה של ההטיה של המורים בגיל צעיר על התוצאה בגיל מבוגר גדולה יותר. המסקנה, אומרים החוקרים, היא שבבית שוויוני יותר גדלים ילדים שפחות מושפעים מההטיה של מוריהם. "מה שמפתיע ומעניין זה לבחון את הפער בין השכלת האב לאם. ככל שהפער גדול יותר לטובת האב, כך השפעת המורה יותר גדולה", אומרת זנד.

במערכת החינוך הישראלית, בפרט בגילאים הצעירים, יש דומיננטיות של מורות נשים. מה שאומר שאפשר להסיק מסקנות עצובות מהמחקר שלכם לגבי האינדוקטרינציה של הטיות מגדריות בקרב נשים.

זנד מאשרת שהרוב המכריע במדגם שנבחר היה של מורות, אבל בשל כך לא ניתן היה להשוות את ההטיה לזו של מורים גברים. "את העניין הזה לא יכולנו לבדוק בגלל מחסור במורים גברים במדגם אבל יכול להיות שהמצב היה חריף יותר".

בית ספר

מה אפשר לעשות כדי להתגבר על זה?

זנד: "קשה לענות על שאלת המדיניות האפקטיבית. התפישות הסטריאוטיפיות מושרשות ואינן בהכרח פועל יוצא של התנהגות מוכוונת ומודעת. אבל אפשר להניח שלהעלאת המודעות באופן כללי בחברה ובקרב מורים בפרט יכולה לצמצם את ממדי התופעה".

לביא: "ייתכן שהממצאים של המחקר הנידון יעניינו מישהו במשרד החינוך אם ייחשפו אליהם, כרגע אין לי קשר שיכול להוביל לחשיפה כזו. יש מעט רתיעה בישראל ממחקרים של כלכלנים בתחומים כגון חינוך, רווחה, משפחה ותחומים אחרים במדעי החברה. בעולם כמובן הגישה הרווחת היא שמחקרי כלכלנים בתחומים אלה דומיננטיים מאוד, מקובלים ומשפיעים רבות על קובעי מדיניות. אולי יום אחד גם אנו נזכה לכך".

אולי הפתרון טמון בו־זמנית גם בסיפורה של ש' וגם בתוצאות המחקר: בנות זקוקות לחיסון נגד האפליה במערכת החינוך, אפליה שקיימת בעולם - החיסון הזה צריך להגיע מצד הוריהן ומצד מורים שאינם לוקים בדעות הקדומות - בעיקר בכיתות המוקדמות.

לש' היה מזל כפול ומכופל - כשהגיעה למגמה הריאלית בתיכון, היא למדה אצל מורים למתמטיקה ופיזיקה שטיפחו בצורה מובהקת אותה ועוד בנות מצטיינות בכיתה. ואולם, ללא מערכות ההגנה שהועמדו לרשותה בגיל צעיר, היא לא היתה זוכה ללמוד אצלם לעולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם