OECD: ישראל צריכה להתמקד בחינוך של חרדים וערבים ולהגדיל את התחרות - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

OECD: ישראל צריכה להתמקד בחינוך של חרדים וערבים ולהגדיל את התחרות

ארגון המדינות המפותחות פירסם דו"ח שבו קרא למנהיגים להתמקד באי שוויון ולא רק בצמיחה

4תגובות

פוליטיקאים חייבים להתמקד במדיניות שתבטיח צמיחה כלכלית חזקה ביחד עם חלוקה הוגנת יותר של ההכנסות אם הם רוצים להילחם בעלייה באי שוויון, כך קובע הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). בדו"ח "הולכים על צמיחה", זיהה הארגון פערים גדלים בחלוקת ההון ברבות מהמדינות העשירות, כשהעניים נפגעים הכי קשה.

OECD דוחק בממשלות להעדיף מדיניות שתבטיח להפחית את האי-שיוויון בזמן שהיא מעודדת צמיחה, כמו תמיכה בהשכלה לעובדים מעוטי יכולות וצעדים שיעודדו עוד נשים לצאת לעבוד.

הממצאים העיקריים של הדו"ח בנוגע לישראל הם כי פער ההכנסה לעומת מדינות אחרות ב-OECD ממשיך להצטמצם בהדרגתיות, בעיקר בגלל העלייה בשיעורי התעסוקה בקרב חרדים וערבים. ואולם הפרודוקטיביות של העובד הישראלי ממשיכה להיות נמוכה.

יום ראשון בחדר תלמוד תורה
גיל כהן-מגן

עוד נמצא כי נערכו רפורמות כדי להפחית את הכוח של חברות גדולות בשוק המקומי ונרשמה התקדמות מסוימת בשילות של קבוצות פגיעות בשוק התעסוקה. גם מספר התלמידים בכיתה והתשתיות בבתי הספר במגזר הערבי השתפרה, אבל בקצב אטי.

הארגון מציין גם כי מיקוד בחינוך באוכלוסייה הערבית והחרדית ישפר את מעמדם ביחד עם תוכניות שיעודדו אותם לצאת לעבוד במקום להסתמך על קצבאות. אבל הדבר שיועיל הכי הרבה לעניים בישראל, מצא OECD, הוא הגדלת התחרות בענפים הלא-סחירים, כלומר בתחום הקמעונות, חינוך, בריאות ובנייה.

בארגון אומרים כי סדר העדיפויות של ישראל צריך להתמקד בשיפור החינוך, לאור התוצאות הנמוכות במבחני פיזה, בעיקר במגזר הערבי והחרדי. הארגון ממליץ להמשיך לשפר את תשתית בתי הספר במגזר הערבי, עד שמספר התלמידים בכיתה יגיע לרמה הממוצעת בישראל. עוד ממליצים ב-OECD להעביר תקציבים נוספים לבתי ספר חרדיים – בתנאי שהם ילמדו גם לימודי ליבה.

עוד ממליץ הארגון להסיר חסמים רגולטורים לרישוי עסקים והסיר את הפיקוח על מחירים בענפים שונים ובעיקר על מוצרי יסוד. בארגון גם אומרים כי יש לפתוח את שוק החשמל בישראל לתחרות. בשוק הטלקום, ממליץ OECD להקים רגולטור עצמאי ולהגביר את התחרות בדואר, ברכבות ובשירותי המים.

סעיף חדש שהוסיף הארגון בנוגע לעדיפות של הממשלה קשור להגדלת התחרות בשוק המזון בישראל. לפי OECD יש קשיחות רבה בתעשיית המזון שכוללת הגבלות יבוא, פיקוח על מחירים וסובסידיות מעוותות בענף החקלאות – כל אלה מובילים לתחרות נמוכה ולמחירים גבוהים. לפי נתוני OECD, מדד הג'יני בישראל, לפי הכנסה פנויה, עלתה בין אמצע שנות ה-90 ל-2011 בכמעט 4% - מהנתונים הגבוהים בין מדינות OECD. כלומר, האי-שוויון בישראל גדל - ולמעמדות הנמוכים יש פחות הכנסה פנויה ביחס לעשירים.

ביחס ליתר מדינות הארגון, ובמסגרת המלצות של OECD, טוענים בארגון כי האי שוויון רק גדל בעקבות מדיניות מעודדת צמיחה. הדיון על צמיחה מכלילה, כלומר צמיחה שמגיעה לכל חלקי האוכלוסייה מתגבר בשנים האחרונות על רקע עלייה באי שוויון וריכוז הון רב אצל המעמדות הגבוהים.

"המשבר הכלכלי והתאוששות המגומגמת המתמשכת גרמו לפוטנציאל צמיחה נמוך יותר ברוב הכלכלות המפותחות, בזמן שכלכלות המתפתחות רבות מתמודדות עם האטה", נכתב בדו"ח.

כרמל שאמה-הכהן, שגריר ישראל ל-OECD, מסר בתגובה לפרסום הדו"ח כי הוא "כולל בשורות טובות ומשמחות ולצידן גם ביקורת והמלצות על החלקים הפחות מלבבים בכלכלה ובחברה הישראלית". לדבריו, "בתמונה הכללית כלכלת ישראל מצמצמת פערים במונחי תוצר אל מול 17 המדינות המובילות בארגון וכן מציגה שוק עבודה הולך ומשתפר בהרבה מובנים".

ואולם "מציב הארגון למדינת ישראל זרקורים ממוקדים על חלקים לא מלבבים וחלקם אף מטרידים כשבחלקם מזהה הארגון טיפול ראוי ואף תוצאות וחלקם האחר מציב את ישראל בתחתית הדירוג בארגון. מערכות החינוך היסודי מפגרות עדיין אחר הממוצע כשאלו של הערבים והחרדים הרבה מאחור".

עוד כתב שאמה-הכהן כי "הארגון מציין את התחרות הנמוכה בשוק המזון ואת המחיר שמשלמים על כך אזרחי ישראל בקופות וממליץ על הסרת מגבלות יבוא ומכסים הסרת פיקוח מחירים והסרת מכסות הייצור לחלב לביצים והקמח.

"הארגון שם דגש, ובצדק, על הביורוקרטיה והרגולציה הכבדות והמכבידות על פעילות ויעילות המשק ובפרט על היזמות העסקית והגדלת היצע הדירות.

המטרה של כולנו היא להפנים את ההערות וההמלצות הלא פשוטות באותה מידה של התשבחות ולפעול כך שכמה שיותר הערות יהפכו בדוח הבא לתשבחות".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם