רוצים צמיחה? תדאגו לשכר הוגן לעובדים - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים צמיחה? תדאגו לשכר הוגן לעובדים

הפתרון לדשדוש הכלכלי בעולם - חיזוק השכירים והגינות בחלוקת הכנסות התאגידים

4תגובות

כלכלנים רבים מסכימים עם התזה שהאינפלציה במשק היא תוצר של כמות הכסף במשק. כלכלנים רבים גם הזהירו מפני סכנת ההיפר אינפלציה כאשר בן ברננקי פצח בתכנית ההרחבה הכמותית הראשונה אי שם בשנת 2009 - והגדיל את המאזן של הבנק הפדרלי לממדים עצומים.

כעת, לאחר תכניות הרחבה כמותית רבות ברחבי העולם (בארצות הברית, יפן, בריטניה, אירופה וסין) אין סימנים להיפר אינפלציה, והבנק הפדרלי עדין מחכה לחזרת האינפלציה לרמת היעד בשיעור שנתי של 2%.

בעוד האינפלציה נעדרת מחיינו ברחבי העולם, שיעורי הריבית על אגרות חוב ממשלתיות בעולם עדיין קרובות לשפל היסטורי. אג"ח של ממשלת גרמניה ל-10 שנים מניבה תשואה של פחות מאחוז אחד, של יפן עוד פחות. אג"ח של ארה"ב נסחרת ב-2.5% תשואה לעשר שנים. 

בשוק ההייטק הישראלי חווינו השנה דיכוטומיה בין רמות גיוס הון לסטארט אפים אשר הגיעו לשיא חדש מאז פיצוץ הבועה, ובין מכירות של חברות ההייטק, מכירות שסבלו הצטמקות בדומה ליצוא הישראלי בכללותו. המצב כיום בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, הוא שקל יותר לגייס הון בהשוואה לאפשרות להרוויח הון כתוצאה ממכירות. כתוצאה מכך שכר ההייטק באופן כולל מאז שנת 2008 מדביק את קצב האינפלציה אך בקושי, והשנה השכר עולה בקצב נמוך יותר מתקציב ההעלאות אותו הקצו החברות בתחילת השנה, בעוד שחברות הסטארט אפ הישראליות חוות שנת שפע של גיוסים.

מה השתנה ב-2008? מדוע העולם אינו מצליח לחזור אל רמות הצמיחה המוכרות לפני המיתון הגדול? האם ייתכן שלא רק כמות הכסף משפיעה על רמת האינפלציה, האם ייתכן שגם דרך חלוקת הכסף בין בעלי ההון ובין השכירים משפיעה גם היא? האם ייתכן ששנים של מאבק עיקש ומוצלח באינפלציה בעולם כולו, הוא גם הסיבה למצב הכלכלי הנוכחי, מצב בו אירופה חוששת למעוד לדפלציה, ושאר המדינות המפותחות לא מצליחות לעמוד בקצב הצמיחה החזוי, שנה אחר שנה?

לכאורה ניתן לתאר אינפלציה כך – עובד מקבל חמישה שקלים עבור ייצור כדור אחד. במידה ואותו עובד יקבל עבור ייצור אותו כדור עשרה שקלים, נקבל אינפלציה של מאה אחוז לפחות, שכן בעוד תמורת הכדור קפצה במאה אחוז, הכדור נשאר אותו כדור בדיוק.

בזמנים בהן האינפלציה היתה האיום המוחשי ביותר על הכלכלה העולמית, הכלי הנפוץ ביותר למלחמה היה ריבית גבוהה של הבנק המרכזי. פול וולקר ידוע בעולם כולו כמי שניצח את האינפלציה בתפקידו כיו"ר הבנק הפדרלי בזכות כלי זה. המלחמה באינפלציה היתה חשובה ומועילה, שכן בזמנים של אינפלציה גבוהה, קשה היה לגייס אשראי ויזמים פחדו לפתוח מקומות עבודה חדשים לאור סביבה של חוסר יציבות. על כן כדי לחנוק את האינפלציה, היה צורך בחיזוק היזמים ובעלי ההון, על מנת לייצר צמיחה חזקה.

אם נחלק את הכלכלה העולמית בגסות לשתי תקופות, הרי התקופה שהחלה במשבר הגדול של שנות ה-30 הסתיימה במאבק המוצלח באינפלציה בתחילת שנות ה-80. התקופה של אינפלציה דועכת מסוף שנות ה-80 יצרה מעגל פורה של אשראי, ותקופה זו הסתימה במשבר האשראי הגדול של 2008.

אם ננתח את התקופה השנייה, חנק האינפלציה וחיזוק האשראי חיזק את האפשרות לעשות הון מאשראי על חשבון הצורך בעבודה. הצד השני של מטבע חיזוק בעלי ההון והיזמים הנו החלשת כח המיקוח של השכירים, הכלכלה העולמית הסכימה לשלם את המחיר של פגיעה בכח המיקוח של המשתכרים, על מנת לייצר הרבה מקומות תעסוקה חדשים. 

האם ייתכן שקצב הצמיחה העולמי החדש הנו תוצאת לוואי של ההצלחה ביצירת סביבה יציבה נטולת אינפלציה? במלחמה באינפלציה ניטל הכח מהשכירים לדרוש ולקבל העלאות שכר משמעותיות. הסביבה הבטוחה יצרה אפשרויות גיוס הון ועודף הון אשר לא היה מוכר קודם לכן. אלן גרינספאן דיבר על החידה שבה יש ריבית נמוכה על האג"ח למרות הצמיחה החזקה. בן ברננקי דיבר על פקק של חסכונות המחפש מעט מדי הזדמנויות השקעה. עודף ההון שרודף אחר מיעוט הזדמנויות השקעה, הופך את ההשקעה במכשירים פיננסיים, בחברות סטארט אפ בעלות מיעוט עובדים ומשוללות רווחים, להגיונית הרבה יותר.

אולי בעצם הגענו לקצה השני בתנועת המטוטלת, אולי חוסר האיזון ביחסים בין שכירים ובין בעלי ההון הגיעה לנקודת הקצה ההפוכה לזו בה היתה בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת? אולי כדי לייצר שוב צמיחה חזקה, צריך לחלק מחדש את ההכנסות בין בעלי ההון ובין השכירים?

האם ייתכן שכדי להגיע לצמיחה חזקה יותר, כדאי להגיע לתכנית עידוד הון חדשה. אולי אם ינתנו הקלות במס חברות ובמס על דיבידנד בתמורה לתשלום אחוז מינימלי של הכנסות החברות כמשכורות לעובדים, ובתמורה לגיבוש תכנית תגמול אחידה בין כל עובדי החברה, ממנכ"ל ועד העובד הזוטר ביותר, נקבל בתמורה צמיחה חזקה יותר. הכוונה כמובן אינה לשכר אחיד, אלא למבנה שכר אחיד. מבנה בו יוכר תכנית הבונוס ככלי המתאים לתמרוץ כל עובדי החברה, ולא לבכירים בלבד, וכך גם לגבי תגמול הוני.

חלוקה שוויונית יותר של ההכנסות עשויה לפתור את בעיית עודף ההון, הכסף שיגיע לידי העובדים יופנה לצריכה, וכך עסקים ירוויחו שוב ממכירות, ולא רק מיצירת הזדמנויות השקעה.

כבר כיום ממשלת יפן וממשלת דרום קוריאה נוקטות בצעדים אשר נועדו להבטיח את הגדלת משכורות השכירים בארצן, על מנת להגיע לצמיחה בת קיימא. ביפן הבינו שאין די בהרחבה הכמותית הגדולה בהיסטוריה ביחס לגודל הכלכלה, ומנסים לתמרץ את החברות להעלות את משכורות העובדים.

בדרום קוריאה עברה חקיקה אשר מבטיחה הטבות מס לסמסונג וחברות נוספות, בתמורה להעלאת משכורות. אנחנו בדרך, גם אם ממש בתחילתה.

גיל שלי הוא בעלים ומנכ"ל משותף בצבירן ייעוץ וסקרים

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם