רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם זול וגם מרתק: המהפכה של האוניברסיטאות המקוונות

ההצלחה הגדולה של הקורסים המקוונים ההמוניים עלולה לערער לחלוטין את מבנה האקדמיה המסורתי, שכמעט לא השתנה במשך מאות שנים ■ האם ההשכלה באמצעות האינטרנט תחליף את כיתת הלימוד או תשתלב בתוכה?

23תגובות

מהחצרות של אוקספורד ועד לגינות של הרווארד דרך רבים מארמונות הפלדה והזכוכית של ההשכלה הגבוהה, תקופת המבחנים מפנה את מקומה לחופשת הקיץ. בזמן שסטודנטים שוקלים את חייהם אחרי סיום התואר, האוניברסיטאות ניצבות בפני שאלות הנוגעות לעתידן שלהן. מודל ההשכלה הגבוהה המשלב הרצאות, דחיסת חומר ובחינות כמעט לא השתנה במשך מאות שנים. כעת, שלושה גלים משבשים מאיימים לערער את דרכי ההוראה והלמידה הממוסדות.

בחזית אחת, משבר מימון יצר גירעון שגם המוחות המבריקים ביותר באוניברסיטאות מתקשים לפתור. עלויות המוסדות גדלות, בשל השקעות יקרות בטכנולוגיה, משכורות מרצים והוצאות תופחות על מנהלה. כל זה מגיע בזמן שהממשלות מבינות שהן לא יכולות יותר להרשות לעצמן לסבסד את האוניברסיטאות במידה נדיבה כפי שעשו בעבר. קולג'ים אמריקאים נמצאים במיוחד תחת לחץ, ויש אנליסטים שצופים פשיטות רגל המוניות בתוך 
שני עשורים.

במקביל, מאיימת מהפכה טכנולוגית על המודל העסקי של ההשכלה הגבוהה. הצפה של תוכניות לימודים באינטרנט, רובן בחינם, פירושה שהידע שבעבר היה נחלתם של מתי מעט חופשי עכשיו לשימושו של כל אדם עם סמארטפון או לפטופ.

בוגרי אוניברסיטה בבלרוס
REUTERS

לשיבושים הטכנולוגיים והפיננסיים האלה מתלווה אתגר שלישי גדול: אם בעבר אוניברסיטאות הנחילו השכלה רק לאליטה מצומצמת, כיום הן אחראיות להכשרה ולימוד של עובדים שנמצאים במהלך הקריירה שלהם. איך הן ישרדו את הסערה הזאת - ומה יבוא במקומן אם ייכשלו בכך?

ירידה של 2% בהרשמה

האוניברסיטאות הטילו את רוב הגידול בעלויות על כתפי הסטודנטים. שכר הלימוד באוניברסיטאות פרטיות בארה"ב שאינן למטרת רווח עלה ב–28% במונחים ריאליים בעשור עד 2012 - וממשיך לטפס. שכר הלימוד באוניברסיטאות ציבוריות התייקר ב–27% בחמש השנים עד 2012. שכר הלימוד הממוצע בהן עומד כיום על כמעט 8,400 דולר בשנה לסטודנטים שלומדים בקולג'ים מקומיים, ויותר מ–19 אלף דולר בשנה בשאר המוסדות האקדמיים.

בקולג'ים פרטיים, שכר הלימוד הממוצע לשנה הוא יותר מ–30 אלף דולר (שני שליש מהסטודנטים נהנים ממלגות מסוג זה או אחר). חובות הסטודנטים בארה"ב הצטברו ל–1.2 טריליון דולר, ויותר מ–7 מיליון סטודנטים הגיעו לחדלות פירעון.

במשך תקופה ארוכה, היה נדמה שהחוב שווה את זה. עבור רוב הסטודנטים, "פרמיית התואר" לעבודות המתגמלות עדיין מכסה את שכר הלימוד. אבל לא כל הקורסים משתלמים בפני עצמם, וכאשר המשכורות של בעלי התואר דורכות במקום — לסטודנטים לוקח זמן רב יותר להתחיל להרוויח כמו שצריך. מספר הסטודנטים שנרשמים לאוניברסיטאות בארה"ב עלה מ–15.2 מיליון ב–1999 ל–20.4 מיליון ב–2011, אך כעת הוא נמצא בהאטה, וב–2012 נרשמה ירידה של 2% בהרשמה.

קולג'ים פרטיים קטנים נאבקים כיום לאזן את ספרי החשבונות שלהם. סוזן פיצג'רלד מסוכנות דירוג האשראי מודי'ס צופה "סחרור מוות" של סגירת מוסדות. וויליאם בואן, הנשיא לשעבר של אוניברסיטת פרינסטון, מדבר על "מגיפת עלויות", שבמסגרתה אוניברסיטאות משקיעות בהגזמה במרכזי תואר שני נוצצים, ספריות ומעונות כדי למשוך סטודנטים.

גם מבחינה פוליטית, מצב הרוח השתנה. הנשיא לשעבר ביל קלינטון והנשיא הנוכחי ברק אובמה אמרו שהאוניברסיטאות ניצבות בפני עתיד עגום אם לא ישכילו להפחית עלויות. בכך, סימנו קלינטון ואובמה שינוי בנטייה של פוליטיקאים מהמרכז־שמאל לתמוך בהוצאה ממשלתית על אקדמיה. קיצוצים שביצעו ממשלות של מדינות בארה"ב אוזנו במידה חלקית באמצעות גידול במענקים פדרליים לסטודנטים עניים (מענקי Pell). אך בקרוב, האוניברסיטאות האמריקאיות יקבלו יותר כסף משכר הלימוד מאשר ממימון ציבורי (ראו תרשים).

באסיה, האינפלציה בשכר הלימוד, שעלתה 
בכ-5% בחמש השנים האחרונות באוניברסיטאות המובילות, ליבתה את החרדות של מעמד הביניים לגבי עלות הקולג'ים. מדינות בדרום אמריקה מנסות לשמור את שכר הלימוד נמוך מספיק כדי להרחיב את מאגר הבוגרים. באירופה רמות סיבסוד הגבוהות, בשילוב שיעור נמוך יותר של נוכחות בקולג'ים, העניקו חסינות לאוניברסיטאות. ועדיין, שכר הלימוד עולה: ב–1998 בריטניה קבעה שכר לימוד נמוך של 1,000 ליש"ט בלבד (אז 1,650 דולר) בשנה, שב–2012 טיפס למקסימום של 9,000 ליש"ט (13,900 דולר).

העלויות המטפסות לא יכלו להגיע בעיתוי גרוע יותר. ברחבי העולם, הביקוש להסבות מקצועיות ולימודי המשך מזנק בקרב עובדים בכל הגילאים. הגלובליזציה והאוטומציה הפחיתו את מספר המשרות שבהן נדרשת רמה בינונית של השכלה. עובדים שיכלו להרשות זאת לעצמם רכשו עוד השכלה, בניסיון להישאר בקדמת עקומת הביקוש לעבודה. בארה"ב, ההרשמה למוסדות השכלה גבוהה של בני 35 ומעלה עלתה ב–314 אלף בשנות ה–90, בעוד שבעשור שעבר היא זינקה 
ב–899 אלף.

מורידים עלות, מרחיבים את הגישה

ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לאוטומציה לחדור למגזרים חדשים של הכלכלה - מהנהלת חשבונות ועד קמעונות. מודלים עסקיים מקוונים מאיימים על מגזרים שעד לאחרונה חמקו מסערת האינטרנט. קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן מאוניברסיטת אוקספורד סבורים שכ–47% מהמקצועות עשויים לעבור אוטומציה בעשורים הבאים. הם מצאו שהסיכויים שעובד יאבד את עבודתו כתוצאה משיפור טכנולוגי יורדים ככל שהעובד משכיל יותר.

אם הביקוש להשכלה גדל - מי יספק את ההיצע? האוניברסיטאות ניצבות כיום מול מתחרה חדש בדמות גל של קורסים מקוונים פתוחים, שמכונים MOOC. לקורסים הדיגיטליים האלה, שמועברים לסטודנטים באמצעות האינטרנט או אפליקציות, יש יתרונות משמעותיים על פני היריבים הממוסדים שלהם. עם עלויות נמוכות של סטארט־אפ ויתרון הגודל, הם מורידים את עלות הלימודים ומרחיבים את הגישה אליהם, באמצעות ביטול הצורך של סטודנטים ללמוד בשעה ומקום קבועים.

העלות הנמוכה של הקורסים המוצעים - פיתוח קורס אחד עולה כ–70 אלף דולר - מאפשר להם להימכר במחירים נמוכים או אפילו להינתן בחינם.

קלייטון כריסטנסן מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד סובר כי הקורסים הללו הם בעלי פוטנציאל להיות "טכנולוגיה משבשת", שתוביל לסגירה של אוניברסיטאות לא יעילות רבות. "15 שנה מהיום, יותר ממחצית האוניברסיטאות (בארה"ב) יפשטו רגל", חזה כריסטנסן בשנה שעברה.

ה–MOOC הראשון נפתח בקנדה ב-2008. ב–2012, שהוגדרה שנת ה–MOOC, גברה ההתלהבות מהרעיון. באותה שנה הוקמו שלושה מיזמים גדולים של קורסים פתוחים מקוונים: edX, ספקית קורסים ללא מטרות רווח שמנוהלת על ידי הרווארד והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT); קורסרה (Coursera), המשתפת פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד; ואודסיטי (Udacity), חברה למטרות רווח שהקים סבסטיאן תרון (Sebastian Thrun), שהעביר קורס מקוון בסטנפורד.

שלושת המיזמים סיפקו עד כה קורסים ליותר מ–12 מיליון סטודנטים. ב–edX אומרים שכמעט מחצית מהסטודנטים מגיעים ממדינות מתפתחות (ראו תרשים). המנכ"ל החדש של קורסרה, ריצ'רד לוין, לשעבר נשיא אוניברסיטת ייל, מתכנן התרחבות בדגש על אסיה.

למרות הפוטנציאל הרב, מיזמי ה–MOOC עדיין אינם טכנולוגיה משבשת באופן נרחב. רוב האוניברסיטאות והמעסיקים ממשיכים לראות בהשכלה מקוונת תוסף לקורסי התואר המסורתיים, לא תחליף. מוסדות יוקרתיים רבים, ובהם אוקספורד וקיימברידג', סירבו לעשות שימוש בפלטפורמות החדשות.

התשובה יכולה להיות שילוב של השניים. אנאנט אגארוול (Anant Agarwal), שמנהל את edX, מציע דרך אלטרנטיבית למסלול האמריקאי המקובל של תואר בן ארבע שנים. סטודנטים יכולים לעשות שנת מכינה באמצעות ה–MOOC, שאחריה הם ילמדו שנתיים באוניברסיטה ובשנה האחרונה יתחילו לעבוד במשרה חלקית בעודם מסיימים את חובות הלימודים באינטרנט.

מיזוג מסלולי הלימוד עשוי להתגלות כאטרקטיבי יותר מאשר תואר מקוון של ארבע שנים. הוא גם עשויים למשוך סטודנטים שמעוניינים לשלב לימודים עם עבודה או גידול ילדים, וכך לשחרר אותם מלוחות זמנים אקדמיים. מסלול כזה יכול גם להתאים לתחומי נישה: סטודנטים יכולים ללמוד זה לצד זה קורס באקזיסטנציאליזם צרפתי של אוניברסיטה אחת וקורס על דיאלקטים פורטוגזים של אוניברסיטה אחרת.

AP

התאמה מהירה של תכנים ודרכי העברה

יש אוניברסיטאות שכבר מוסיפות קורסים דיגיטליים לסילבוסים שלהן. אוניברסיטת אונופאר (Unopar) הברזילאית מציעה קורסים בעלות נמוכה באמצעות חומרים מקוונים וסמינרים שבועיים שמועברים דרך לוויין.

לאוניברסיטת מינרווה בארה"ב יש קריטריון כניסה שנועד להתחרות עם הקולג'ים הטובים ביותר בליגת הקיסוס, אבל בשכר לימוד נמוך בהרבה (כ–10,000 דולר בשנה, במקום עד 60 אלף דולר בשנה). 20 הסטודנטים הראשונים בדיוק התקבלו לתוכנית השנה הראשונה של האוניברסיטה בסן פרנסיסקו, ויעבירו את שאר הקורס בלימודים מקוונים כשהם מתגוררים מחוץ לארה"ב, תוך דגש על שהות בכלכלות מתעוררות - שורה טובה בקורות החיים.

מאז שעלה הגל הראשון של קורסים מקוונים ב–2012, תגובת הנגד התמקדה בליקויים בהם ובאי־הוודאות העסקית שלהם. אך אם מבקרי הגל סבורים שהם חסינים בפני מיזמי ה–MOOC, הם טועים כמעט בוודאות. בעוד שקורסים מקוונים יכולים להתאים במהירות את התכנים שלהם ואת דרכי העברתם, אוניברסיטאות מתמודדות עם עלויות גדולות ובעיות יעילות - והסיכוי שלהן לקבל עוד מימון מהקופה הציבורית הוא קטן.

בספר "The Idea of a University" ("הרעיון של אוניברסיטה") שפורסם ב–1858, המחבר ג'ון הנרי ניומן, חשמן (קרדינל) קתולי מאנגליה, הגדיר את מוסד האוניברסיטה של פוסט עידן הנאורות כ"מקום להעברה ולהפצה של מחשבה, באמצעות תקשורת בין־אישית, דרך היקף נרחב של מדינה". האידיאל הזה עדיין מעורר השראה בעידן שבו האפשרויות לתקשורת בין־אישית 
דרך האינטרנט הן כמעט 
בלתי מוגבלות.

Bloomberg

אבל החשמן גם הזהיר כי ללא מגע אישי, ההשכלה הגבוהה עלולה להיהפך ל"אוניברסיטה מאובנת, יצוקה בברזל ותקועה בקרח". אסור שהגל החדש של קורסים מקוונים ייהפך לכזה. עם זאת, כאלטרנטיבה שהם מציגים למודל היקר והמתפרש מדי של ההשכלה הגבוהה - סביר יותר שהם ישגשגו מאשר יתפוגגו.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם