רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הזכות להעלים מהרשת השתתפותכם ב'אורגיה נאצית חולנית' מוצדקת אבל בעייתית"

אקונומיסט מנתח את הפסיקה נגד גוגל וטוען שהיא מוצדקת, אולם יישומה מוטל בספק - היא תגרום נזק ותאיים על הנגישות למידע באינטרנט

תגובות

מקס מוזלי גילה שהוא נהנה מפעילויות מיניות שרוב האנשים חושבים שהן מוזרות. אבל זה היה העסק שלו. אז כשב-2008 צהובון בריטי שכבר נסגר מאז קשר אותו בטעות כמשתתף ב"אורגיה נאצית חולנית", הוא תבע את העיתון על הפרת פרטיות וניצח. ההאשמות, עם זאת, נותרו באינטרנט. כשמקלידים "מקס מוזלי", גוגל מסייע בהשלמה אוטומטית של החיפוש: ארבע האפשרויות הראשונות הן "וידאו", "תביעה", "תמונות" ו-"סקנדל". מקס - ורבים אחרים שמרגישים שהחיים שלהם נגועים בהשמצות ודברים שאינם נוגעים להם רק משום שמנועי חיפוש קושרים אותם לשמותיהם - רוצים תיקון.

פוליטיקאים רבים באירופה חשים סימפטיה לכך. מדינות כמו צרפת ובריטניה איפשרו כבר מזמן למחוק רישום פלילי עם תחילת תקופת ההתיישנות. הפרלמנט האירופי תמך ב"זכות להמחק", אף שהפיכתה לחוק ידרוש את אישור כל אחת מ-28 המדינות החברות באיחוד. מוזלי זכה בסיבוב הראשון של קרב משפטי בגרמניה לחסימת התמונות המופיעות בחיפושי גוגל במדינה.

כעת בית המשפט העליון של האיחוד האירופי (ECJ) חיזק את המקרה בפסיקה תקדימית. עורך דין ספרדי, מריו קוסטחה גונזלס, תבע את גוגל משום שתוצאות החיפוש של שמו הפנו למאמר מעיתון מ-1998 על תביעה שיושבה מאז. בית המשפט פסק כי גוגל שולטת במידע בכפוף לחוק האירופי על הגנת המידע שנחקק ב-1995, שהעניק לאזרחים זכויות משמעותיות על מידע שאחרים מחזיקים בו עליהם.

מוטי מילרוד

בית המשפט קבע כי גוגל תהיה מחויבת לא להציג קישורים למידע שהוא "לא מדויק, לא רלוונטי… או מופרז", בהתחשב במטרה שלשמה הקישורים מוצגים ובזמן שחלף. אזרחים יוכלו לערער לרגולטורים של הגנת הפרטיות במדינה שלהם אם יסורבו על ידי החברה.

הרצון של בית המשפט להגן על קורבנות מפני מקרים של חוסר הבנה או זדון מובן. אבל את הזכות למחוק אזכורים יהיה קשה ליישם. אפילו אם גוגל תחויב לצנזר את תוצאות החיפוש שלה באירופה, התיקון הראשון לחוקה בארה"ב על חופש הביטוי לרוב גובר על סוגיית הפרטיות. עם מיומנות טכנית בסיסית, משתמשי אינטרנט באירופה יוכלו לבצע חיפושים בסגנון אמריקאי. אירופה לא תהיה מעוניינת להקים חומת אש כמו בסין כדי למנוע את זה.

ואפילו אם זה יהיה מעשי לחייב חברות למחוק את העבר, זה יגרום יותר נזק מתועלת. זה יכשיל כל מי שמעוניין למצוא אמת לא נעימה על כל אלה שמעוניינים לכסאות על העבר שלהם. הפסיקה של בית המשפט האירופי מגנה על האינטרס הציבורי, אבל סביר שהיא תגרום לגוגל להוריד אוטומטית כל תוכן שהוא ברגע שמישהו מתלונן, במקום לשקול כל מקרה לגופו.

הזכות להימחק גם תערער את יתרונה הגדול של רשת האינטרנט. הרשת היא למעשה ספריה בגודל שלא ניתן לדמיין, וכמו כל הספריות מלאה בחדשות, רכילות, חומר ארכיוני ודברים אחרים שיכולים להיות לא רלוונטיים, שגויים או מרגיזים ברמות שונות. הרשת הפכה את הנגישות למידע הזה חופשית יותר מאי פעם בהיסטוריה. מנועי חיפוש צריכים להיות כמו קטלוגים בספריה - ברורים וניטרליים, וללא חשש לגבי מה שהתוכן עשוי לחשוף, או האופן שבו ניתן להשתמש בו. זה צריך להיות עניינם של אזרחים, לא ממשלות, להבחין מה נכון ומה לא, מה מועיל ומה לא רלוונטי. אנשים צריכים להיות זהירים בויתור על הסמכות להפעיל כושר שיפוט בעניין הזה, אפילו לטובת בית משפט שבוחן לעומק את הסוגיה ותומך בצד החלש. 

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם