תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מרק אנדריסן: מצפה לזינוק של עד פי 100 בעסקי העיתונות ב-20 השנים הבאות

אנדריסן מבסס את הערכתו בעיקר על תחזית לגידול עצום בביקוש לחדשות, בעיקר דרך הסמארטפון, ובשבירת המונופולים של הפצה ■ הוא ממליץ לעיתונים לקחת אחריות על איכות הפרסום: "אין שום תירוץ לפרסומות להלבנת שיניים ומודעות ביזאריות שמתפרסמות בתוך תוכן איכותי. זה אסון"

תגובות

עתיד העיתונות - מזהיר, כך מאמין מרק אנדריסן, משקיע ההון סיכון והיזם שהקים בין היתר את נטסקייפ. בניגוד לרבים החוששים כי עסקי החדשות נמצאים בדעיכה, בשל היצע חינמי באינטרנט והתפשטות העיתונות העממית, אנדריסן כתב באתר הקרן אנדריסן הורוביץ: "העיתונות תגדל פי 10 עד פי 100 ממה שהיא כעת ב-20 השנים הבאות". הוא נותן עצות למציאת מקורות הכנסה, ומזהיר כי העבר שבו מונופול על שליטה בהפצה שבו העיתונים נהנו ממשרדים יפים ונוצצים, חשבונות הוצאות גדולים והרבה מזכירות לא ישוב.

אנדריסן מונה את הסיבות לאופטימיות שלו: הראשונה, העיתונות השתנתה באורח מרתק בשנים האחרונות. הוא נותן לדוגמה את העובדה שבאינטרנט אפשר לתקן באופן דינמי סיפור, לשפר אותו "ולקרב אותו יותר ויותר לאמת", לדברי אנדריסן. "התוצאה היא שהדיוק גדל בחלוף הזמן. זה טוב לעיתונים ולעיתונאים, וגם למושאי הסיקור שלהם". עם זאת, מודה אנדריסן, זה מוריד את רף הכניסה – סיפורים מרושלים מתפרסמים, כי אפשר לתקן אותם אחרי כן.

הסיבה השנייה: ניתן לנהל את העיתונות יותר כמו עסק. לדברי אנדריסן זה טוב לאיכות ולאוביקטיביות של העיתונות. "עסק בריא הוא הבסיס לבניית מוצרים איכותיים ובני קיימא". כשמנתחים אותה כעסק, העיתונות עוברת כיום שינוי מהותי ויסודי שמשנה את פניה, לטוב ולרע. בין 1946-2005 העיתונים היו בעיקר מונופולים ואוליגופולים ששלטו בהפצה, אומר אנדריסן, עכשיו הם אינם כך.

בזכות האינטרנט, הוא כותב, ההפצה נהפכה לפתוחה לגמרי: כל אחד יכול ליצור ולהפיץ. אין רווח כספי משליטה בהפצה; תעשיות שהיו בעבר נפרדות מתנגשות באינטרנט – עיתונים, מגזינים, רשתות טלוויזיה, כבלים, שירותי הודעות. כולם מתחרים. שתי מגמות אלו מורידות מחירים. בה בעת, גודלו של השוק מתרחב דרמטית, עם צריכה הולכת וגוברת של חדשות כיום לעומת 10-20 שנים לפני כן. הגידול בנפח הוא החשוב משלושת המגמות, לדבריו. ההזדמנות הגדולה לתעשיית החדשות ב-5-10 השנים הבאות היא להגדיל את גודל השוק פי 100 תוך שהמחירים יורדים בסדר גודל.

print-image-1.1749636-1
אי-פי

אנדריסן שוטח את משנתו איך יכולים העיתונים להרוויח כסף בעידן זה.

ראשית, הוא מציין את גודלו הפוטנציאלי העצום של השוק, בהתבסס על הצמיחה בתחום הסמארטפונים. 5 מיליארד אנשים בעולם יוכלו לקרוא עיתונים באמצעות גישה ניידת לאינטרנט ב-2020. "עם זאת, עלינו להיות מתוחכמים יותר בהגדרה ובפילוח של השווקים. צריך להבין את המי, האיפה, המתי והלמה כדי לשרת את השוק המסיבי בהצלחה". הוא נותן דוגמה לכך שבשווקים רבים שמתפתחים כיום יש הצלחה לשני הקצוות של סוגי הדיווח העיתונאי: הרחב ביותר (הפונה להמונים), והעמוק ביותר (הספציפי מאוד). מה שבאמצע עלול להיעלם.

שנית, פרסום ימשיך להיות מרכזי עבור עסקי החדשות. אולם "עליהם לצאת מהמרוץ לתחתית של תוכן גרוע, מפרסמים גרועים ופרסומות גרועות. עסקים שעושים עיתונות איכותית צריכים לקחת אחריות על המפרסמים האיכותיים והפרסומות שלהם, או לעבוד עם שותפים שמטפלים בכך. אין שום תירוץ לפרסומות להלבנת שיניים ומודעות ביזאריות שמתפרסמות בתוך תוכן איכותי. זה אסון".

מנויים: לדברי אנדריסן, הנכונות לשלם תלויה בערך שמוצאים הלקוחות במוצר. הוא מציין כי שירותי פרמיום בתשלום על גבי שירות חינמי יהוו מקור הכנסות. ארועים כמו כנסים יכולים להיות מקור הכנסה מאחר שנוכחות אנושית נהפכת לנדירה יותר. מדיה צולבת: חדשות הן מקור טוב לספרים, טלוויזיה וסרטים. הוא מזכיר שטינה בראון ניסתה זאת עם "Talk" ונכשלה, משום שהקדימה את זמנה.

מימון המונים הוא הזדמנות ענקית לעיתונות חוקרת. צריך להפגיש בין אנשים שיש להם עניין בנושא מסוים עם הכתבים בשטח. רעיון נוסף הוא ביטקוין לתשלומי-מיקרו: אפשר לגבות כסף לפי סיפור או על בסיס הקלקות. פילנתרופיה: פרופובליקה ופירסט לוק מדיה הן דוגמאות לכך. לפי אנדריסן, אין שימוש מספיק בכך בעסקי העיתונות.

אנדריסן נותן לדוגמה את העיתונות החוקרת: לדבריו, סך התקציב העולמי של כל התחום הוא זעיר. "זה טוב, כי בעיות של כסף קטן קלות יותר לפתרון". הוא מציע על שילוב של פתרונות כמו מימון המונים, פילנתרופיה וסבסוד התחום על ידי תחומים רווחיים יותר. הצירוף, לדבריו, יממן בקלות את העלות הכוללת של עיתונות חוקרת.

אנדריסן נותן דוגמאות לארגוני חדשות מצליחים, לדבריו: AnandTech המסקר את תחום המחשוב; אטלנטיק – מותג ותיק ומכובד שמקבל נוכחות יומית גלובלית בזכות ההפצה הגלובלית; באזפיד, שרשימותיו הפופולריות ממונפות לעיתונות מעמיקה; גרדיאן, כעיתון מודפס שחצה בהצלחה לדיגיטל. פוליטיקו, לחובבי פוליטיקה כבדים; מנוע החיפוש Land; דה ורג', לחובבי טכנולוגיה וקהל צרכנים, שלדברי אנדריסן יצמח פי 10 בחמש השנים הבאות; וייס, בין היתר בזכות וידיאו; wirecutter - אימפריית חדשות גאדג'טים; ויירד, המגזין האהוב שחצי מהכנסותיו מגיעות מדיגיטל.

אנדריסן עצמו מושקע ב-Talking Point Memo הפוליטי; ביזנס אינסיידר העסקי; ופנדודיילי הטכנולוגי. עוד מציין אנדריסן את וושינגטון פוסט שנרכש על ידי ג'ף בזוס; פירסט לוק מדיה שנרכש על ידי פייר אומידייר והוציא את דה אינטרספט; וניו יורק טיימס, שלדבריו הצליח לאחר דרך קשה לחצות מהדפוס לאינטרנט בהצלחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם