מהפכת הדיגיטל ב"ניו יורק טיימס": "בניגוד למתחרים, אנחנו מעדיפים להיות מדויקים מאשר מהירים" - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת הדיגיטל ב"ניו יורק טיימס": "בניגוד למתחרים, אנחנו מעדיפים להיות מדויקים מאשר מהירים"

אחרי הירידה במספר המנויים בעיתון, מובילה קארון סקוג, מנהלת האתר של "ניו יורק טיימס", את מהפכת הדיגיטל בחברה ■ "תפקידי הוא להעביר לאתר אנשים שנשואים לפרינט", היא אומרת, ומסבירה למה חלק חשוב בעבודה שלה הוא דווקא להתעלם מדיווחים בטוויטר

4תגובות

ב-6:00 קארון סקוג היא הראשונה שמגיעה למשרדי "ניו יורק טיימס" במנהטן. היא עוברת על כל החדשות שהתרחשו בלילה, בעיקר מעבר לים, ומדברת עם הצוותים של העיתון בהונג קונג ובאירופה שהיו אחראים על הפעילות בזמן שמנהטן ישנה.

"אני מנהלת את האתר במהלך היום, ובין היתר מחליטה מה יהיה בעמוד הראשי. יש לנו דסק חדשות שלוקח תכנים ממוקדים אחרים כמו דסק החוץ, המדע או החדשות המקומיות, והוא עובד גם עבור העיתון וגם עבור האתר. אני שייכת לאתר", אומרת סקוג, שבשבוע הבא תגיע לישראל לכנס אשדוד לנשים ועסקים, שיתמקד השנה בעולם הדיגיטל.

"בבוקר אני קוראת הכל כדי לראות מה קורה, מה יש לנו ואיך אנחנו לעומת המתחרים, ומוודאת שהסיפורים הטובים ביותר של היום נמצאים אצלנו ומובלטים באתר, ואז בודקת את כל החדשות החמות ומוודאת שאנחנו מכסים את כל הנושאים האלה", מתארת סקוג.

עמ' 32 - עורכת "ניו יורק טיימס", ג'יל אברמסון (מימין), העורכת סוזן צ'ירה, המו"ל ארתור סולצברגר (מרים
רויטרס

בשלב הבא מגיעים כל העורכים לישיבת הבוקר שמנהלת סקוג ב-10:00. אם לפני כמה שנים ישיבת הבוקר עסקה אך ורק במה שייכנס לעיתון של היום הבא, כיום מנוהלת הישיבה עם אוריינטציה לדברים שיופיעו באתר האינטרנט.

"העורכים כיום עדיין מציעים רעיונות לשער של העיתון, אבל הם גם רוצים להגיע לעמוד הבית במהלך היום. המודעות לשעות הצפייה של הגולשים בכל העולם עלתה, וזה מתבטא בכל התחומים ובכל השלוחות שלנו בעולם", אומרת סקוג. במהלך היום מעבירה סקוג את המושכות לעיתון המודפס, והוא מקבל את הפוקוס, עם הדד ליין הקבוע של 21:00.

איחוד מערכות אטי

בתפקידה הנוכחי היא מכהנת רק שלושה חודשים, אבל כבר שמונה שנים היא מסתובבת בתפקידים שונים ב"ניו יורק טיימס". באתר היא נמצאת שלוש שנים, אבל מקפידה לציין כי אין באמת מערכת לאתר ומערכת לעיתון - ושתי המערכות עובדות כאחת. "החשיבה שלי היא לגמרי בדיגיטל. זה די נוראי, כי במשך שנים הייתי מנויה לעיתון, ועד היום אני מקבלת את העיתון, אבל יש לי אייפד מיני והאפליקציה שלנו היא הדרך הקלה ביותר עבורי לקרוא את העיתון.

"כיום אני שמה לב שאני מוסחת יותר בקלות כשאני קוראת את העיתון המודפס - אני רואה משהו אחר בעמוד ואז עוברת אליו, ואז חוזרת לסיפור או לא חוזרת לסיפור. כשאני קוראת בסלולרי או באייפד, אני רואה רק את הכתבה שאני קוראת".

לתוכנית ולהרשמה לכנס אשדוד לנשים ועסקים 2013:

כנס נשים 2013 אשדוד

איחוד המערכות של ה"טיימס" לא קרה בתוך יום, ולפי סקוג זהו תהליך שעוד לא הסתיים. כשב"טיימס" ניסו להבין איך לשלב את הפרינט עם הדיגיטל, הם יצרו צוות מיוחד שכונה צוות SWAT של עורכים, שבו היתה שותפה גם סקוג והוא עשה את שני הדברים - עיתון מודפס ואתר אינטרנט - וניסה ללמד עורכים אחרים מהעיתון על האתר. "הטיימס הוא עדיין מקום מסורתי, ואנשים לא קיבלו כל כך את האתר שלנו. הם היו נשואים לעיתון, והיה קשה מאוד לגרום להם לעבור אפילו לחלק מהזמן. זה היה חלק גדול מהתפקיד שלי - להעביר אנשים".

כיום, כשהיא מתעסקת רק עם סדר העדיפויות בדיגיטל, סקוג אומרת שהיא עדיין צריכה לשכנע כתבים ועורכים שרגילים להגיש חומרים עד 21:00 בשביל העיתון, להעביר לאתר. "אנחנו עדיין צריכים ללמד אותם שזה לא המצב, שהם חייבים להעביר משהו במהירות ואחר כך הם יכולים להרחיב את התכנים שלהם. אנחנו צריכים להאכיל את האתר ואנשים רעבים לחדשות במהלך היום, עוד לפני העמוד היפה שמוכן לעיתון".

מחפשים פתרון לירידה בהכנסות

באפריל דיווחה חברת "ניו יורק טיימס", המוציאה לאור את העיתון, על ירידה של 2% בהכנסות מפרסום ברבעון הראשון של 2013 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, תפוצת העיתון עלתה ב-6.5%, על רקע העלאת מחירי מנויי העיתון המודפס ופתיחת אפשרויות נוספות למנוי דיגיטלי.

הירידה במספר המנויים בעיתון המודפס ועליית כמות הגולשים באינטרנט מאלצת את מערכות העיתונים הגדולות בעולם למצוא מודלים חדשים להכנסות. לאחר שהכנסות מפרסום באינטרנט לא הצליחו להשוות את ההכנסות האבודות ממנויי הפרינט, השיקו חלק מאתרי החדשות מנויי דיגיטל הגובים תשלומים עבור גלישה. גם אתר "הארץ" החל ביוזמה זו בחודשים האחרונים.

"מודל המנויים הדיגיטלים שלנו הוא מוצלח וכיום יש לנו יותר מ-700 אלף מנויים באתר. אבל במקביל אנחנו גם עובדים על מוצרים חדשים ומשפרים את האפליקציות שלנו ואת עמוד הבית בתקווה למשוך קוראים חדשים", אומרת סקוג.

המשבר בעיתונות המודפסת גרר מערכות שלמות למצב של אי ודאות, שפגעה גם בעובדים. עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" המאוגדים הפגינו כמה פעמים בשנים האחרונות במחאה על שכרם, ובאחרונה על הפרדה שביקשה ההנהלה לעשות בין חוזי העבודה של עובדי המהדורה הדיגיטלית לבין חוזיהם של עובדי העיתון המודפס.

ניו יורק טיימס - מנויים

באוקטובר 2012 יצאו כ-300 מעובדי העיתון מהמערכת ושהו מחוץ לבניין במשך עשר דקות. הפעולה התבצעה בעקבות מזכר ששלחה גילדת עיתונאי "ניו יורק טיימס", שבו ביקשה מהם לצאת מהיציאה של הבניין ברחוב 40, ללכת רחוב אחד, ולהיכנס שוב לבניין מהכניסה שלו ברחוב 41, כדי להפגין את חוסר שביעות רצונם מהתקדמות המגעים.

עדיין לא נמצא פתרון משביע רצון דיו שישאיר את העיתונאים עם הראש מעל המים, אך בינתיים הם נכנסים לזירה הדיגיטלית מכל זווית אפשרית. במהלך הרחבת אתר האינטרנט, השיק ה"טיימס" מערכת בלוגים שתפחה וכיום היא כוללת 41 מדורים בנושאים שונים המרכזים בלוגים, שנכתבים הן על ידי עיתונאי העיתון והן על ידי הקוראים. בין אתרי הבלוגים הידועים של ה"טיימס" ניתן למצוא את בלוג העסקים דילבוק שהוקם על ידי אנדרו רוס סורקין, הבלוג הדיגיטלי ביטס ועוד.

האם שפע הבלוגים יכול לפגוע בדיווח העיתונאי המהימן?

"זו השאלה הכי גדולה והכי קשה שאנחנו מתמודדים עמה. כיום ה'טיימס' מצמצם את הבלוגייה שלו. החלטנו שזה לא התפתח בדיוק למה שרצינו. לאחרונה, לדוגמה, סגרנו את הבלוג מדיה דקוטר שהיה אחד הפופולריים, אנחנו מוודאים לאט לאט שאנחנו שומרים על אלה שהם אפקטיביים עבורנו".

מה נחשב לאפקטיבי?

ה"טיימס" מבצע הערכות ונפטר מחלק מהבלוגים. בזמן נתון בעבר היו לנו 48 בלוגי חדשות, רבים מהם היו חופפים. בחלק מהם היה קול אינדיבידואלי משמעותי מאוד וחלק התפרשו על המון נושאים. התחזוקה של כולם היתה קשה, גם מבחינה מנטלית וגם מבחינת כח אדם.

קרון סקוג
קרון סקוג

מה קורה כשיש חדשות בזמן אמת? מקשיבים לבלוגרים או לעיתונאים?

"הקוד שאנחנו מנסים לפצח הוא מה לעשות עם החדשות החמות כדי לוודא שאנחנו מדויקים ומהירים. באחרונה החלטנו ללכת עם הדיוק. הרבה ממתחרים שלנו לא עשו כך. אנחנו מנסים להיות זהירים אבל זה קשה, במיוחד בשבילי, אני מסתכלת על אתרים אחרים באינטרנט כמו באזזפיד, ועל טוויטר - טוויטר יכול לשגע אותך. אנחנו רואים כל כך הרבה דברים בחדשות מתפרצות, ואת רוצה שהקוראים ידעו שאנחנו עובדים קשה כדי להשיג מידע מהימן".

סקוג לוקחת לדוגמה את שני הפיצוצים במרתון בוסטון באפריל, שבהם נהרגו שלושה בני אדם ויותר מ-170 נפצעו. אחד הפרטים השגויים שפורסמו היה שהמחבלים נתפסו - עוד לפני שזה קרה בפועל; וכן שאחותו של אחד מהם גרה במורד הרחוב. "חלק מהעבודה שלי היה לא להתחרפן עם כל הדיווחים האלה. יש לנו מקורות טובים, המקורות שלנו אמרו לנו 'לא, זה לא נכון', אבל זה קשה מאוד לראות את כל הדיווחים ולהגיד לקוראים, 'חכו ואנחנו וניתן לכם את הסיפור במלואו'. בבוסטון נזהרנו מאוד לא לפרסם מידע שלא היינו בטוחה בו, וזה עבד לטובתנו, אבל זה לא אומר שזה יקרה כל פעם. העורכת שלנו הדגישה שחשוב שנהיה מדויקים, ואנחנו לא רוצים לחזור לקוראים שלנו ולפרסם תיקונים. אנחנו מנסים לפענח למה אנשים באים לקרוא את ה'טיימס' ולוודא שאנחנו עונים על זה".

בסוף המייל שקיבלנו מסקוג לא מופיע קישור לחשבון הטוויטר או הפייסבוק שלה. במקום זאת ניתן למצוא רק קישור ל-AIM -תוכנת המסנג'ר שהיתה הפופולרית ביותר בארה"ב בתחילת שנות ה-2000, וכיום, מסתבר, משמשת כרשת המסנג'ר הפנימית של "ניו יורק טיימס".

היא מודה במבוכה קלה שהיא לא פעילה בטוויטר, אף שהיא נושמת את עולם הדיגיטל. "כבר העירו לי כמה פעמים שאני צריכה להיכנס לזה, אבל פשוט יש לי חסימה שכזו. כבר עבר כל כך הרבה זמן שעכשיו זה נראה לי מגוחך", אמרה בנימה מתנצלת.

"אנשים חיבבו אותי"

המסלול של סקוג, 40, בעולם העיתונות נחשב למסלול המסורתי של העיתונות לפני עידן הדיגיטל. היא סיימה תואר ראשון בעיתונות באוניברסיטת מינסוטה ב-1994, ולאחר מכן החלה לעבוד בעיתון קטן בדרום מינסוטה. משם היא עברה לעיתון בינוני, בתחילת כמשכתבת ולאחר מכן כעורכת חדשות. בהמשך עברה לעבוד בעיתון "וירג'יניאן פיילוט", שנחשב לגדול יותר עם תפוצה של כ-250 אלף עותקים. בשלב הבא, ב-2005, "ניו יורק טיימס" הגיעו אליה דרך חברה שלה שעבדה בעיתון היוקרתי. מאז כניסתה לעיתון, הספיקה לעסוק בעריכה בתחומים שונים כמו חדשות פנים ומדע, ולאחר מכן גוייסה לצוות SWAT, ואחריו נשארה לעבוד באתר שבו היא נמצאת עד היום.

כשסקוג ניסתה להתקבל לתפקיד הנוכחי שלה, היא היתה אחת מבין שתי נשים מסך של 15 מועמדים מתוך המערכת. "אני חושבת שאחד היתרונות שלי היה שאני מכירה הרבה אנשים בבניין. עבדתי כאן בהרבה תחומים ותפקידים ואנשים חיבבו אותי.

"אני דיפלומטית מאוד, במסגרת התפקידים שמילאתי נדרשתי לדרוש מעורכים ומכתבים כתבה כזו או אחרת. הצלחתי לעשות את זה בדרך שלא הרגיזה אותם, וזה שיחק לטובתי. האישיות שלי, באופן כללי, מתאימה להשגת דברים מאנשים. אני לא בטוחה שזה קשור לזה שאני אשה, אבל אני נוטה לחשוב שכן. נשים נוגעות בדברים בעדינות יותר או אולי עם יותר הומור. אני יכולה לכעוס או להראות תסכול, אבל אני לרוב מגלה שהטקטיקה הזו לא מוצלחת, והיא מעצבנת אנשים. ה'טיימס' הוא מקום מאיים כי כולם חכמים מאוד. אני מקפידה להישאר רגועה ולשמור על ענווה - וזה עובד לטובתי".

"זה אולי נשמע טיפשי, אבל עברתי את כל הקריירה שלי בלי להבין שאני אשה. פשוט חשבתי שאני זהה לעובדים שלצדי", אומרת סקוג. "עם זאת, כשאני עולה בדרגות ב'טיימס', אני מתחילה להבין שהקול שלי צריך להיות חזק יותר, תרתי משמע - אני צריכה לדבר חזק יותר".

לסקוג התברר שכשהיא נמצאת עם חמשת הגברים שעמם היא עובדת באופן יומיומי, היא לפעמים מדברת, וגם הם מדברים, רק שאותה לא שומעים. זמן קצר לאחר מכן, כשהיא חוזרת על אותה הנקודה היא מצליחה להשיג את תשומת לבם והם תוהים למה היא חיכתה עם דבריה. "אין לי קול שקט, אבל הוא פשוט לא קול גברי. התקרית הזו גרמה לי לחשוב לראשונה - 'אני האשה היחידה בחדר הזה - אני חייבת להיות אסרטיבית יותר'.

"לא היו לי קשיים ב'טיימס' כי אני אשה, אבל אני כן מתחילה להיות יותר מודעת לכך שאני צריכה להיות חזקה יותר ואגרסיבית יותר. האמת שזה אומר להיות גברית יותר. זה נשמע נוראי, אבל אני מתכוונת בעיקר לדברים כמו נושא הקול שלי".

את מרגישה נוכחות נשית חזקה מסביבך?

"יש שני מפקחים מעלי, אשה וגבר. אם היא ‏(העורכת והסופרת סוזן צ'ירה, ס"פ‏) לא היתה שם, הייתי מרגישה אחרת. היא אשה חזקה מאוד, שהיתה עורכת דסק החוץ שנים רבות והיא אחד הקולות הבולטים ב'טיימס' אף שביום יום אני עובדת עם גברים בעיקר, היא עדיין הקול החזק בקבוצה, וזה מודל נהדר עבורי".

האם נשים נרתעות מעיסוק בנושאים פיננסיים?

"יש יותר נשים במחלקת העסקים של ה'טיימס' משהייתם חושבים. בראש המחלקה אמנם עומד גבר, אך הוא מוקף בהרבה נשים בתפקידים בכירים. בנוסף, יש לנו הרבה עיתונאיות צעירות שכותבות בסגנון ברור וחכם, בעיני אלה פנים נהדרות עבור ה'טיימס'".

ייתכן שנשים מגיעות לעיתונות העסקית במקום לנסות את מזלן בעולם העסקי?

"אפשר להגיד את זה על הרבה נושאים. האם נשים מגיעות להיות מורות לכימיה במקום לעבוד ככימאיות? זה סטריאוטיפ, אבל אני לא יודעת מה התשובה האמיתית. אני לא רואה את זה מתרחש אצלנו בעיתון. הכתבים שלנו עוברים בין הרבה מחלקות ותחומים. אולי זה נכון בעיתונים אחרים, אבל ל'טיימס' מגיעים כדי להיות עיתונאים - ולא בגלל שפיספסת קריירה במקום אחר".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם