בעקבות "עמוד ענן": גוברת ההתעניינות בעולם בכיפת ברזל - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעקבות "עמוד ענן": גוברת ההתעניינות בעולם בכיפת ברזל

דרום קוריאה, סינגפור ואפגניסטן כבר הביעו עניין במערכת; עם זאת, מומחים בארה"ב מפקפקים ביעילותה

23תגובות

מאת תום שנקר וויליאם ברוד

ההצלחה שיוחסה על ידי ישראל למערכת יירוט הרקטות כיפת ברזל במהלך העימות האחרון עם החמאס הפיחה רוח במפרשי חסידי מערכות ההגנה מטילים בארה"ב, ומעוררת עניין בשוק הנשק העולמי מצד מדינות כמו דרום קוריאה, המתמודדות עם איום של רקטות קצרות טווח מצד שכנותיהן.

אולם גם התומכים הנלהבים ביותר במערכות נגד טילים בסדר גודל יבשתי, אשר יגנו על ארה"ב ומדינות אחרות בארגון נאט"ו, מודים במגבלותיה של כיפת ברזל, שהיא מערכת טקטית שנועדה ליירט רקטות לא מתוחכמות - שאינן אלא מטעני צינור מעופפים - עם טווח של פחות מ-80 קילומטרים.

מומחי טילים אמריקאים אף אמרו כי היו רוצים ראיות מוחשיות יותר לפני שהם מכריעים האם כיפת ברזל אמנם הצליחה ליירט מספר רב של רקטות כפי שישראל טוענת. המאפיין הבולט ביותר של כיפת ברזל, לדברי מומחים אפריקאים שבוחנים כעת בדיעבד את ביצועי המערכת במהלך מבצע "עמוד ענן", הוא כנראה התוכנה שלה: המערכת מצליחה להבדיל במהירות בין רקטות שנמצאות בדרכן לריכוזי אוכלוסיה לבין אלה שלא שווה ליירט, ומצליחות בכך לחסוך בהוצאות הפעלת המערכת היקרה.

מוטי מילרוד

העימות בין ישראל לחמאס מיקד את תשומת הלב העולמית במערכות הגנה מפני טילים, ובא בתקופה שבה ארה"ב ובעלות בריתה הערביות נטלו על עצמן עם המשימה היקרה של יצירת מערכת הגנה אזורית במפרץ הפרסי כדי להגן על ערים, מתקני זיקוק, צינורות נפט ובסיסים צבאיים מפני התקפה אפשרית מצד איראן.

"זה יאשרר את התפיסה ההגיונית לפיה מערכות כאלה יכולות למלא תפקיד בהגנה עליך", אמר אריק אדלמן, לשעבר סגן שר ההגנה האמריקאי לענייני מדיניות בתקופת הנשיא ג'ורג' וו. בוש. "הן יהפכו לרלוונטיות במיוחד ככל שנכנס לעידן שבו יש יותר מדינות שברשותן מלאי קטן של רקטות וטילים - ויותר מדינות שרוצות להתגונן מפניהן בצורה סבירה".

התוכנית להגנה על המפרץ הפרסי אמורה לכלול מערכות מכ"ם מתקדמות כמו גם שתי מערכות נגד טילים עם מערכות מכ"ם נלוות: מעכת היירוט Patriot Advanced Capability ומערכת Terminal High Altitude Area Defense. מערכות נשק אלו יהיו מקושרות למערכות מכ"ם וטילים על סיפון ספינות מלחמה אמריקאיות שיעגנו מול החוף.

תוכנית למערכת הגנה דומה באוקיינוס השקט מתבססת על מערכות מכ"ם ביפן, ספינות מלחמה האמריקאיות ומערכות יירוט קרקעיות באלסקה ובקליפורניה.

לאחרונה התמקד ממשל אובמה במערכת להגנת מדינות נאט"ו באירופה באמצעות מערכות מכ"ם מתקדמות המוצבות בטוריקה ומערכות יירוט ארוכות טווח שיוצבו תחילה ברומניה ובהמשך בפולין. גורמים אמריקאים הדגישו כי מערכות היירוט הספורות שהוצבו באירופה נועדו להגן אך רק מפני איום ירי טילים מאיראן, ולא יוכלו לספק מענה למאגר הטילים הגרעיניים של רוסיה; עם זאת, המערכת גרמה למתיחות ביחסים עם רוסיה.

במהלך העימות עם החמאס, ישראל דיווחה כי מערכת כיפת ברזל יירטה יותר מ-400 רקטות ששוגרו מרצועת עזה לעבר מרכזים מאוכלסים, עם 85% הצלחה. חמאס מצדו טען כי שיגר במהלך שמונת ימי המבצע יותר מ-1,400 רקטות, אך ישראל הצליחה להגביל את יכולתו של חמאס לשגר מספר גדול יותר מתוך 12 אלף הרקטות שהיו ברשותו באמצעות תקיפות מנע על מחסנים שבהם הן הוחזקו.

עם זאת, מומחים אמריקאים בתחום מערכות נגד טילים הביעו ספקות לגבי מערכת כיפת ברזל, שפותחה על ידי חברות ישראליות אולם קיבלה מימון אמריקני בסך 275 מיליון דולר. המומחים גם הזהירו הבזקים בהירים עשויים ליצור רושם חזותי של הצלחת יירוט מסחררת, בעוד שלמעשה מדובר רק בהתפוצצות ראש הנפץ של הטיל המיירט.

"פגשתי את החבר'ה בישראל, והם חכמים", אמר ריצ'רד מ. לויד, מומחה למערכות נגד טילים שרשם יותר מתריסר פטנטים בתחום והוציא שני ספרים שעוסקים בתכנון ראשי נפץ. "אבל לא ראיתי את מה שרציתי לראות", כדי להוכיח שכיפת ברזל אמנם רשמה הצלחה בהיקף שטוענת ישראל.

לויד, העובד בקבלנית המערכות הבטחוניות טסלה לאבס, אמר כי בדק עשרות תצלומים של רקטות שנפלו בשטח ישראל. לדבריו, רק במעטות מהן ניכרו סימנים לנזק שנגרם מפיצוץ ראש הנפץ של כיפת ברזל ומהמנגנון שבאמצעותו אמור להתבצע היירוט המבוסס על חלקיקי מתכת קטנים.

לויד הודה כי יתכן שחלק מהצילומים שראה היו של רקטות שלא יורטו על ידי כיפת ברזל מכיוון שלא כוונו לעבר אזורים מאוכלסים. "אני לא אומר שהמערכת לא טובה", הוא הדגיש. "אני אומר שאני זקוק למידע נוסף".

נשיא טסלה לאבס, ג'ורג סטג'יק, הביע אף הוא ספקות ואמר כי יתכן שהישראלים התפתו להגזים במידת ההצלחה של המערכת, כחלק ממהלך מחושב. "מנקודת מבט צבאית, לישראלים יש את כל הסיבות לספק הערכות מופרזות לגבי מידת יעילותה של המערכת כאמצעי הרתעה נגד ירי רקטות", אמר. גורמים רשמיים בישראל דחו את הטענות, ואמרו כי הם עומדים מאחורי הנתונים הסטטיסטיים שפרסמו לגבי מידת הצלחתה של כיפת ברזל.

"המספרים מדויקים מאוד", אמר גורם ישראלי במתמצא במערכת ואשר ביקש לשמור על עילום שם. "רבים מאותם סרטונים ותמונות צולמו על ידי אזרחים ולא על ידי אנשי מקצוע. אי אפשר ללמוד הרבה מסרטונים שצולמו באייפון".

יכולותיה של כיפת ברזל שונות לחלוטין מהנדרש כדי להגן על מדינה מפני טילים ארוכי טווח שישוגרו על ידי מדינות כמו איראן או צפון קוריאה, גם אם למדינות אלו יש מאגר טילים מוגבל. יתר על כן, המערכת תהיה חסרת משמעות בהגנה מפני מאגרים גדולים יותר של טילים בין יבשתיים של מדינות כמו רוסיה או סין.

עם זאת, דרום קוריאה הביעה עניין ברכישת כיפת ברזל כדי להגן על אזורים מאוכלוסים הנמצאים סמוך לגבול עם צפון קוריאה, המצוידת באלפי רקטות קצרות טווח. סינגפור אף היא מנהלת מגעים לרכישות כיפת ברזל, אמרו גורמים רשמיים.

ישראל מודה כי לא די בכיפת ברזל כדי לספק את מלוא צרכיה להגנה מפני טילים, ועוסקת בפיתוח קלע דוד - מערכת נגד טילים בטווח בינוני מסוג שיש בידי ארגון חיזבאללה בלבנון. בה בעת, מערכת החץ מיועדת נגד התקפת טילים בעלי טווח ארוך יותר שאיראן עלולה לשגר.

חסידי מערכות הגנה נגד טילים בארה"ב קוראים כעת לצבא ארה"ב לשקול את השימוש במערכת כיפת ברזל לתמיכה ביחידות קרקעיות מהסוג שמוצבות באפגניסטן. "אני חושב שהצלחת כיפת ברזל יצרה הזדמנות די גדולה", אמר ריקי אליסון, יו"ר ארגון Missile Defence Advocacy Alliance.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם