כך נהפך גוש היורו למועדון שאיש אינו רוצה להתקבל אליו - גלובל - TheMarker

ועידת קרן המטבע // כך נהפך גוש היורו למועדון שאיש אינו רוצה להתקבל אליו

רעידת האדמה הקצרה שהורגשה במהלך ועידת קרן המטבע בטוקיו בסוף השבוע הזכירה את הזעזוע המתמשך בכלכלה העולמית מאז המשבר של 2008 ■ גוש היורו החבול והמחלוקת סביב הוצאת המדינות הסוררות ממנו משכו את רוב תשומת הלב ■ יו"ר קרן המטבע ויו"ר OECD הסכימו שיותר מצעדי צנע או תמריצים כלכליים, נדרשות רפורמות עומק שיתמקדו בהכשרות מקצועיות ובהגמשת שוק העבודה

טוקיו

>> יו"ר קרן המטבע הבינלאומית כריסטין לגארד ושר האוצר הגרמני וולפגנג שוובלה היו בעיצומו של דיון סוער בכינוס השנתי של הבנק העולמי וקרן המטבע הנערך בטוקיו, כשלפתע רעדה האדמה למשך שניות ארוכות.

הדיון נסב על אחת הדילמות המרכזיות שמעסיקות את אירופה: אם לפתור את המשבר באמצעות צנע או באמצעות תמריצים כספיים נוספים. שוובלה הציג את התפריט הגרמני המוכר למשבר: צנע, צנע, ועוד פעם צנע, ואילו לגארד הציגה גישה רחומה יותר של קצת צנע, קצת תמריצים וקצת רפורמות מבניות. ואולם רעידת האדמה השתיקה את כולם לשניות ארוכות.

ניק גוורינג, איש ה-BBC שהנחה את הדיון שהועבר בשידור חי, עצר אותו בניסיון להבין אם עליו לעזוב את האולם וללכת למקום בטוח יותר. הוא חיפש במבטו מישהו מאנשי המקום היפאנים כדי להבין מה עושים במצב כזה, וכך במשך שניות ארוכות, הדיון הסוער קיבל תפנית מוזרה. כשהאדמה פסקה מלרעוד, גרווינג אמר: "זו כנראה התגובה לדברים שאנחנו שומעים כאן". כשביררנו עם אחת מאנשי הצוות המקומי מה היתה עוצמת הרעידה היא אמרה: "זה לא משהו רציני. בערך 4 בסולם ריכטר. יש כאן כזו רעידה אחת לשבוע".

דיון בוועידת קרן המטבע
דיון בוועידת קרן המטבע
צילום: רויטרס

זה גם מה שקורה מאז אותה רעידת אדמה גדולה בספטמבר 2008. ארבע שנים לאחר משבר להמן ברדרס, והעולם עדיין ממשיך ללקק את הפצעים של אותה קריסה מהדהדת שהרעידה את השווקים. שנה אחר שנה מגיעים לכינוס של קרן המטבע והבנק העולמי, שרי אוצר, נגידים, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה וכמובן בנקאים, כדי לנתח ולהבין היכן אנחנו נמצאים כעת, ואיך יוצאים מהמצב הזה לעזאזל. הדיונים לא באמת מספקים פתרונות, אלא בעיקר משמשים להוצאת קיטור והחלפת דעות, אבל הם מאפשרים לבדוק את רעידות המשנה (אפטר שוק) של המשבר של 2008.

כבר לא מתעסקים רק בעולם השלישי

במשך הרבה מאוד שנים, כשהכלכלות המערביות שיגשגו, הוועידות האלה עסקו בבעיות של העולם השלישי, אבל בארבע השנים האחרונות העולם המפותח תופס את תשומת הלב. השנה יש הסכמה כללית שהבעיה המרכזית היא אירופה. אותו גוש כלכלי שנולד לפני 12 שנים, וחווה בשנים האחרונות משבר חמור שמאיים לפרק אותו. די ברור שזה החשש העיקרי של משתתפי הכינוס, וזה מביא אותם לדיון דיכוטומי למדי בשאלה איך ממשיכים מכאן: לפצל את היורו ולהוציא משורותיו מדינות סוררות כמו יוון, או שמא הפתרון הוא דווקא להמשיך קדימה עם איחוד פיסקלי (בגוש היורו חברות 17 מדינות שיש להן בנק מרכזי אחד, אבל כל אחת מנהלת את התקציב שלה בנפרד) ואיחוד של מערכת הבנקאות האירופית.

האפשרות של פיצול נראית כמו איום גדול שמפחיד מאוד את האירופאים. הכלכלות שלהם קשורות מדי זו בזו, וכל תזוזה או התפצלות נראית כמו מהלך ששומט את הקרקע מתחת ליסודות הגוש הכלכלי הצעיר הזה. לכן, שומעים כאן יותר את הקו שאומר: בואו נמשיך באיחוד שלנו ובכל הכוח.

אבל איך אפשר להמשיך קדימה כשקיים פער גדול בין מצבן של המדינות החברות ביורו? איך אפשר לדבר על גוש מאוחד כשמדינות הפריפריה (יוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה) נמצאות תחת לחץ אדיר לנקוט צעדי צנע קשים, כשבשאר המדינות המצב רגוע יחסית? זה מביא את הדיונים כאן לדיכוטומיה נוספת בשאלה מה התפריט הרצוי לשיקום היורו: צנע או תמריצים כלכליים.

הגרמנים מובילים את הקו של הצנע ומשוכנעים שאין מנוס ממנו. זה עניין של שכר ועונש. שר האוצר הגרמני שוובלה הסביר: "המדינות שניהלו מדיניות פיסקלית אחראית לא צריכות להיות בצנע. אבל אנחנו חייבים להיות ברורים שזה פתרון מתבקש במדינות כמו יוון ואחרות. אם לא נהיה ברורים לגבי הפתרון זה רק יסבך את המצב".

שוובלה נשאל אם הוא אינו מוטרד מהמחאה הציבורית בחלק מהמדינות בעקבות הצנע והוא השיב: "אני תמיד מודאג ממחאה ציבורית, אבל כדי להשיג צמיחה בת קיימא, צריך מדיניות בר קיימא".

יו"ר קרן המטבע לגארד לא כפרה לגמרי בצורך בצעדי צנע, אבל הציגה גישה רכה יותר מזו של השר הגרמני. היא תיארה את תהליך היציאה מהמשבר כמו ריצת מרתון. "השאלה של המינון בין צנע ובין תמריצים כלכליים קשורה לכל מדינה לפי מצבה היחסי. אין ספק שרמת החוב הנוכחית של חלק מהמדינות לא יכולה להתקיים, אבל נדרשים מהלכים נוספים, כמו רפורמות מבניות, כדי לפתור את הבעיה. ייקח יותר זמן ממה שחושבים כדי לפתור את המשבר באירופה".

מפגין מחוץ לאולם בטוקיו שבו נערכה הוועידה
מפגין מחוץ לאולם בטוקיו שבו נערכה הוועידה
צילום: רויטרס

הרפורמות שעליהן מדברים כאן מורכבות מכל התפריט המוכר: גמישות בשוק העבודה, הכשרות מקצועיות לצעירים, השקעות בתשתיות, מחקר ופיתוח ושינויים בתחום המיסוי. אנחל גורייה, יו"ר OECD, אמר: "רפורמות הן תמריץ חזק לכלכלות. הן שולחות לשוק מסר שמשהו חשוב קורה באותן מדינות שבהן זה מתבצע. דיברנו שנים רבות במונחים של מציאת מקום עבודה לכל החיים, אבל כעת צריך לחשוב על פיתוח יכולות מקצועיות והכשרה לכל החיים זה המפתח".

הדברים של גורייה נכונים לכל מקום בעולם, אבל הרפורמות שדרושות לאירופה הן לא רק בתחומים האלה, אלא גם במבנה גוש היורו. מאחר שברור שפירוק הגוש או פיצולו יגזרו על אירופה שנות משבר או מיתון ארוכות, לא נותר להם אלא לצעוד קדימה. אבל כשבוחנים את ההתפתחויות הכלכליות מאז הקמת הגוש, רואים כמה סימנים מדאיגים שמחלישים את המוטיבציה לצעוד קדימה, והתוצאה היא שהיורו נחלש.

עלויות השכר בספרד ובאיטליה זינקו

פרופ' יעקב פרנקל, יו"ר ג'יי.פי מורגן אינטרנשיונל, הציג בוועידה נתונים שממחישים את הבעיה האירופית. עד הקמת הגוש בתחילת שנות ה-2000, שיעורי האבטלה ברוב מדינות היורו היו דומים מאוד. אבל 12 שנים לאחר מכן רואים פערים דרמטיים בין המדינות. ההבחנה המקובלת היא בין מדינות הדרום (ספרד, יוון ואיטליה) ובין מדינות הצפון. הרעה נפתחה מדרום שם זינקו שיעורי האבטלה עד 25% בספרד. התפתחות זו הביאה את גוש היורו לשיעור אבטלה ממוצע שנמצא בקו עלייה מתמיד בשנים האחרונות ומגיע כעת ל-11.4% לעומת 7.8% בארה"ב, שבה חלה ירידה הדרגתית.

פרנקל טוען כי הקמת הגוש הגדילה את ההבדלים בין המדינות בכמה פרמטרים, ובהם עלויות השכר. בספרד ובאיטליה הן עלו ב-30%-40% מאז הקמת הגוש ואילו בגרמניה ב-10% בלבד. השינויים האלה יצרו חוסר שיווי משקל בין הדרום לצפון, אבל גם חוסר אמון.

משבר החובות ומשבר הבנקאות של אירופה גורמים למעגל קסמים של הפסקת מתן אשראי לעסקים, בעיקר כשמדובר בפעילות עסקית במדינות הדרום, וללא מקורות מימון האבטלה גדלה והיכולת לגבות יותר מסים קטנה. כדי לחדש את זרימת המימון נדרשת מערכת בנקאות שפועלת תחת פיקוח אחד מרכזי שתקטין את החשדנות ותחזק את ביטחונם של הבנקים לחדש את מתן האשראי. אבל לא רק.

כריסטין לגארד ושר האוצר הגרמני ולפגנג שויבלה
כריסטין לגארד ושר האוצר הגרמני ולפגנג שויבלה
צילום: רויטרס

ההערכות כאן הן שכדי שהבנקים האירופים יעשו את מה שבנקים צריכים לעשות - לספק מימון לפעילות עסקית - הם נזקקים להזרמת הון של כ-700 מיליארד יורו. יש כאן כמיהה די גדולה לאיחוד בנקאי שכזה, גם מצד בנקים שאינם ידועים כחובבי פיקוח. כך מנכ"ל בנק סנטנדר הספרדי, אלפרדו סאנז אבד, אמר באחד הדיונים ביום שישי כי "איחוד מערכת הבנקאות באירופה תחת פיקוח אחד צריך להיות הצעד המרכזי הראשון כדי לטפל בבעיות של גוש היורו. זה הכרחי לכלכלה אירופית חזקה".

למרות ההתלהבות הכללית, יש מי שפחות מתלהבת מהרעיון הזה. המפקח על הבנקים בגרמניה, אלקה קוניג, הביעה תמיכה מסויגת מאוד באיחוד כל בנקאי באירופה ובהצבת מפקח אחד על 7,000 הבנקים. "יש לנו תרבות, שפה ומסורת שונות ואתגרים מקומיים ייחודיים. גם אם יהיה פיקוח כללי על כל הבנקים באירופה, עדיין יידרש פיקוח מקומי".

החשדנות הגרמנית

הגישה הזו משקפת את החשדנות גדולה של הגרמנים מפני העברת האחריות על הבנקים שלהם לגוף חיצוני. התפישה העצמית שלהם כמובילי מדיניות כלכלית אחראית, בעיקר כשהם משלמים כעת חלק נכבד מהחשבון של משבר החוב המדינתי, מונעת מהם להעביר סמכויות נוספות למוסד חיצוני חדש. הגרמנים רוצים לעשות זאת בדרך שלהם, וכל עוד הם גם נראים כמנהלי כלכלה שפויה יותר וגם אלה שמשלמים את החשבון - נראה שדעתם תהיה דומיננטית. אם בהמשך ההתקדמות של בניית המוסדות האירופיים, לרבות השגת איחוד פיסקלי ובנקאי, ואם בשאלת המינון של הצנע.

מריו דראגי
מריו דראגי
צילום: רויטרס

כדי להבין את מצבה הנוכחי של אירופה כדאי להיזכר איך נראו הדברים לפני המשבר הנוכחי של היורו, אז מדינות רבות עמדו בתור כדי להתקבל כחברות בגוש. באותן שנים, ערכו חברי היורו מבחני קבלה קשים למי שרצה להצטרף כי זה היה מועדון מכובד מאוד. אבל כעת התהפכו היוצרות.

המחיש את זה יפה מארק בלקה, נגיד הבנק המרכזי של פולין וראש הממשלה לשעבר, כשנשאל אם יש לפולין עניין להצטרף לגוש היורו: "אם נראה שהבעיות של גוש היורו נפתרות ושספרד מתחילה להתאושש, יהיו אלה סימנים לכך שהגיע הזמן לבדוק את האפשרות להצטרף ליורו". זה כבר לא מועדון שעורך ועדת קבלה למועמדים, אלא מועדון שהמועמדים עורכים לו בדיקות נאותות. יעשו את הדברים הנכונים - יהיה על מה לדבר. לא יעשו? שיאכלו את הדייסה שבישלו בעצמם.

הסינים מחרימים את הוועידה, אבל שולחים מסרי הרגעה

לצד העימותים הכלכליים בשאלות של צנע או תמריצים, פיצול היורו או המשך איחודו, מרחף כאן עימות אחר, שקט אבל רב עוצמה, בין המדינה המארחת יפאן, ובין שכנתה, המעצמה השנייה בגודלה בעולם - סין.

הרקע הוא המחלוקת על השליטה באיי סנקקו (דיאיו בסינית), שהיפאנים החליטו על רכישתם לפני כמה שבועות, אף שסין טוענת לבעלות עליהם.

כתוצאה מעימות זה, הסינים החליטו להחרים את הוועידה ולשלוח משתתפים בדרג זוטר. כל המשתתפים הבכירים שתיכננו להשתתף ששמם מופיע בתוכנייה - לא הגיעו.

נציג אחד שבכל זאת הגיע הוא ד"ר יי גאנג, סגן נגיד הבנק המרכזי הסיני. גאנג שעשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטת אילינוי הגיע מוכן בצורה מעט משעשעת לדיונים כאן. עוד בטרם נשאל שאלה אחת, הוא כבר מנה את השאלות שמעניינות את העולם לגבי מצבה של סין.

"אתם בטח שואלים מה יהיה עם הצמיחה של סין. אז סין צמחה במחצית הראשונה של 2012 ב-7.8% והממשלה הסינית נקטה צעדים כדי לייצב את הצמיחה: הגדלת הוצאות חברתיות כמו בריאות, רווחה ותשתיות עם דגש על בעלי הכנסות נמוכות.

"אתם בטח תרצו לשאול על לחצים אינפלציונים בסין, אז יש קצת עלייה לקצב של 2.9% אבל אני חושב שבכל 2012 זה יהיה 2.7%. ואתם בטח רוצים לדעת האם יש סכנה להתפתחות בועת נדל"ן בסין, נכון? אנחנו מחושבים ששוק הדירות חשוב מאוד לצמיחה. מחירי הדירות בסין גבוהים, אבל הם התייצבו בשנה האחרונה. אנחנו צריכים לנקוט צעדים כדי למנוע בועת נדל"ן ולאפשר לשוק לייצב את עצמו".

אבל היתה שאלה נוספת שהוא לא התנדב לענות עליה, עד שאחת המשתתפות הפנתה אותה אליו כששאלה בצורה קצת פתלתלה וזהירה כיצד ישפיע העימות עם יפאן על הכלכלה הסינית. הקהל באולם נדרך וציפה לשמוע סקירה מעמיקה של האירוע הזה והשפעתו, אבל גאנג בחר להשיב בקצרה: "הכלכלה הסינית היא גדולה וחזקה. זה לא אירוע משמעותי".

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
01
שלמה גרינברג
  • 09:37
  • 14.10.12

לומר שגוש האירו הפך"למועדון שאיש אינו רוצה להתקבל אליו
זה פשוט לא נכון הבקשות להצטרף קיימות וחזקות כתמיד. האמת כאן פשוטה מאוד, למרות כול הבעיות האינטרס הכלכלי יגבר כי כול המדינות החברות מבינות שהגוש עדיף, מהבחינה הכלכלית, על הפיצול. המשבר אינו תוצאה של דרום:צפון או עמים חזקים מול חלשים, המשבר הוא תוצאה של חוסר במנגנוני פיקוח ובמדיניות מוניטארית ופיזקאלית אחת וכול זה יבוא כי האלטרנטיבות גרועות בהרבה.

הפופולריות בגלובל
הצעות מיוחדות