תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המודל הבא של העיתונות?

"גרדיאן" ממשיך להפסיד: הפרסום בדיגיטל לא מכסה על הפסדי הפרינט

ההפסדים מובילים את ראשי העיתון לבחון אפשרות להפעיל מודל של תשלום על תוכן - העומד בניגוד לערכי העיתון הליברליים

5תגובות

בשנה שעברה נישא העיתון "גרדיאן" הבריטי על גלי ההצלחה, לאחר שחשף את פרשת ההאזנות לטלפונים סלולריים בצהובון "ניוז אוף דה וורלד". אך עיתונות טובה לא בהכרח מביאה לעסקי עיתונות טובים. ב-15 בספטמבר ביטלה קבוצת גרדיאן מדיה את תוכנית הפרישה מרצון שלה, לאחר שלא הצליחה למשוך אליה 100 עובדים, כפי שההנהלה ציפתה. צעד זה עשוי להוביל למאבק עם איגוד העובדים.

מהלך כזה יהיה בעייתי עבור העיתון, שנחשב לשמאלני בדעותיו, ואולם הענף כולו סובל מבעיות בתקופה זו. בחודש שעבר דיווחה החברה על הפסד שנתי של כ-76 מיליון ליש"ט (121 מיליון דולר). חטיבת העיתון הפסידה 54 מיליון ליש"ט - כ-70%. אנדרו מילר, מנכ"ל קבוצת גרדיאן, רוצה לקצץ 25 מיליון ליש"ט בהוצאות עד מארס 2016, ומכר חלקים מהחברה, בהם חטיבת הרדיו.

במובן מסוים, מצבו של "גרדיאן" טוב מעיתונים אחרים. מאחוריו עומדת קרן סקוט, שמיועדת לשמר את קיומו לנצח. ל"גרדיאן" יש קופת מזומנים של 250 מיליון ליש"ט, וקרן השקעות, בנוסף למניות בחברות כמו המוציאה לאור של המגזין "אוטו טריידר", שהחברה יכולה להפוך לכסף נזיל בהיקף של 500 מיליון ליש"ט לפחות. אי לכך, העיתון יכול לשרוד יותר מעשור גם אם ההפסדים שלו יימשכו בקצב הנוכחי, אבל לא לנצח.

גרדיאן
אי–פי

רוב העיתונים הבריטיים סובלים מירידה בתפוצה ומפרסום חלש. "לכולם יש אותה דילמה, אבל אנחנו גלויים בנוגע לכך", אומר מילר. ואולם, ל"גרדיאן" יש כמה אתגרים ייחודיים. הקוראים של העיתון צעירים יותר מהקוראים של "טלגרף" או "טיימס", ולכן הם נוטשים את המהדורה המודפסת לטובת מהדורת הדיגיטל, אומרת האנליסטית קלייר אנדרס, ובעיתון הימרו בגדול על הסוס הצולע של פרסום דיגיטלי.

ההכנסות מאפליקציות לאייפד מזנקות

"גרדיאן" הוא האתר השלישי בפופולריות בעולם בין אתרי עיתונים, אחרי "דיילי מייל" ו"ניו יורק טיימס". ואולם פרסום דיגיטלי לא מכניס מספיק כסף כדי לכסות על הפסדי העיתון המודפס. ההכנסות של "גרדיאן" מהדיגיטל היו בשנה שעברה 46 מיליון ליש"ט, אך הפרסום אחראי רק ל-17 מיליון ליש"ט מתוך ההכנסות, והיתר מגיע משירותים כמו היכרויות באינטרנט ומכירה של אפליקציות לאייפד.

בסך הכל, תעריפי הפרסום הדיגיטלי ירדו, אך ההיצע לשטחי פרסום גדל. לפי הערכות, אתרי חדשות של עיתונים גדולים בבריטניה גובים כעת רק 7-9 ליש"ט ל-1,000 הקלקות, לעומת 12-15 ליש"ט לפני המשבר הכלכלי.

קבוצה גדלה והולכת של גורמים בתוך העיתון ומחוצה לו טוענת כעת כי העיתון צריך להתחיל לגבות כסף על התכנים באינטרנט. עוד ועוד אתרים מסביב עושים זאת: היריב העיקרי של "גרדיאן" בקרב העיתונים הליברליים, "ניו יורק טיימס", הציג שיטת גבייה לתכנים שלו במארס 2011. לפי נתונים שפירסמה החברה, נכון ליוני 2012 ל"ניו יורק טיימס" היו 532 אלף לקוחות משלמים בדיגיטל. בנק ברקליס ערך חישוב שלפיו סכום זה יכסה על הירידה בפרסום במהדורה המודפסת של העיתון - ואף יותר מכך.

מילר אומר כי החברה שלו תמשיך לבחון שיטות לתשלום, וכי הוא אינו מתנגד לכך עקרונית, אך שינוי כזה יהיה קשה מאוד מבחינה תרבותית. עורך "גרדיאן", אלן רוסברידג'ר, הוא נושא הדגל של עיתונות פתוחה, שמזמינה את הגולשים להשתתף בתוכני העיתון. הפעלת מודל של תשלום עבור תכנים, ובשל כך בלימת גישה לתוכן, עומדת בניגוד לערכים הליברליים של העיתון.

העובדה שיש מעט מאוד דחיפות למצוא מודל רווחי מדאיגה. לדברי מילר, זהו עדיין שלב מוקדם. החברה מעבירה משאבים לתוכן המקוון, מבצעת קיצוצים וממשיכה להתעקש על גישה חופשית וחינמית לתוכן. זה נראה פחות ופחות כמו אסטרטגיה עסקית ארוכת טווח. ובקרוב יהיה מאוחר מדי.

אינפו עמוד 21 הבלוגים צומחים יותר מהעיתונים ברשת

העיתונים המקומיים בארה"ב מתאימים עצמם לעידן הדיגיטלי

"ברלינגטון פרי פרס", העיתון הגדול ביותר במדינת ורמונט, ביצע ביוני שינויים נרחבים במראהו, במחירו ובאתר האינטרנט שלו. העיתון, שהוקם לפני 185 שנה, עבר מפורמט של דפים גדולים - "ברודשיט" - לפורמט טבלואיד הקטן יותר, והוסיף צבע לכל עמודיו. ההנהלה העלתה את מחיר העיתון, החלה לגבות תשלום על גישה לאינטרנט, ושיפצה את בית הדפוס בן ה-45 של העיתון. השינויים עוררו זעם רב בקרב הקוראים.

התגובות בברלינגטון משקפות את האתגרים הרחבים יותר העומדים בפני גאנט, מו"לית העיתון, ועשרות עיתונים אחרים בארה"ב, ובראשם "USA טודיי", כמו גם מו"ליות אחרות המנסות להתאים את העיתונים המקומיים לעידן הדיגיטלי. לקוראים הנאמנים נדרש זמן רב לקבל את השינויים הגדולים שמבצעים עיתונים. "פרי פרס", כמו עיתונים רבים אחרים, מנסה להמציא את עצמו מחדש בתנאים קשים. תפוצתו באמצע השבוע ירדה בעשור האחרון מ-48,871 ל-30,558 עותקים.

לויס מקלור, שמשפחתה החזיקה בשליטה בעיתון מ-1890 ועד למכירתו לגאנט ב-1971 מודאגת מפלח הקוראים הצעירים. "אני אקרא אותו עד שכבר לא אהיה מסוגלת לקרוא, כי אני קשורה אליו", היא אומרת. "אבל צעירים לא קוראים עיתונים. כל עוד יש כמה דורות שלא קוראים עיתונים, משהו אחר יתפוס את מקומם".

מייקל טאונסנד, העורך הראשי של "פרי פרס", אמר: "למדנו שצריך לתת לדברים קצת זמן". טאונסנד אמר כי אחת העוצמות של העיתון היא הצוות הבוגר שלו: שלושת הכתבים הבכירים בחדר החדשות, המונה 17 איש, נהנים יחד מ-120 שנות ניסיון. הוא העניק לכתבים אייפונים במטרה ליצור עיתונות מקיפה יותר באתר ובעיתון; הוא הגדיל את שיתוף הפעולה עם אמצעי מדיה אחרים של גאנט, וכך יצר שילוב של חדשות מקומיות עם חדשות ארציות וזרות.

לדברי נשיא ומו"ל העיתון, ג'ים פוגלר, "ברינגטון פרי פרס" שמר על 88% מהגולשים הייחודיים באתר, ומספר המנויים הדיגיטליים גדל. לפני השינויים היו לאתר 600 אלף מבקרים ייחודיים בחודש, וכעת יש לו כ-530 אלף גולשים ייחודיים. השניים לא ציינו מה קרה לפרסום המקוון, אך פוגלר אמר כי התגובה של המפרסמים היתה חיובית. "עברו שלושה חודשים וחצי מאז השינוי, ואנחנו מתאוששים ואף צומחים", הוסיף. "אנחנו לא פושטים רגל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם