>> סוכנויות הידיעות

עבור משקיעים ברחבי העולם, ההתאוששות נראית כעסק מובטח. מדד המניות הגלובלי של MSCI עלה בכמעט 10% מאז יולי. העלייה מיוחסת בעיקר לפעילות הבנקים המרכזיים.

ביולי אמר נגיד הבנק המרכזי של אירופה (ECB), מריו דראגי, כי יעשה כל מה שנדרש כדי לשמור על גוש היורו. בתחילת ספטמבר הבטיח ה-ECB להיות המלווה של המוצא האחרון לממשלות, אך בתנאים מסוימים. מיד לאחר מכן, הכריז הבנק הפדרלי בארה"ב על סבב חדש של הרחבה כמותית (הדפסת כסף לקניית אג"ח), וכן הבטיח להמשיך לקנות נכסים עד שהאבטלה בארה"ב תהיה נמוכה יותר משמעותית. בנקים מרכזיים אחרים הלכו בעקבותיהם בהרחבות משלהם, בין היתר כדי למנוע ייסוף במטבעותיהם. וכל הפעלתנות הזו דחפה מעלה את מחירי המניות.

העלייה במניות נראית מוזרה לנוכח הנתונים הכלכליים הטריים. בחודשים האחרונים, הואטה הצמיחה הגלובלית לקצב החלש ביותר מאז המיתון ב-2009, מכיוון שהכלכלות הגדולות בעולם איבדו תנופה בו-זמנית. הכלכלה האמריקאית צמחה בפחות מ-2%; הצמיחה בסין, שעד לאחרונה היתה דו-ספרתית, הואטה ככל הנראה לכ-7%; כלכלת יפאן נסוגה לבטח ברבעון השלישי. והמיתון בגוש היורו לא מראה סימני התמתנות.

השווקים הפיננסיים, כמובן, מביטים תמיד קדימה. המשקיעים מהמרים כי ההרחבה המוניטרית המתמשכת - מאמציהם של הבנקים המרכזיים להוזיל את הכסף כדי לעודד את הפעילות הכלכלית - תעודד את הכלכלה העולמית. דראגי ועמיתיו ממלאים ללא ספק את חלקם. ואולם, האופטימיות של המשקיעים מתעלמת מהעובדה שהפוליטיקאים מתנהגים בחוסר אחריות מזעזע.

במובנים רבים, מעשיהם - או ליתר דיוק, אוזלת ידם - של המנהיגים היא הסיכון הגדול ביותר בטווח הקצר לכלכלות ארה"ב, אירופה וסין. בהתבסס על התנהגות המנהיגים באחרונה, הכלכלה העולמית עלולה להאט עוד יותר, ואפילו ליפול למיתון ב-2013.

הסכנה מיידית ביותר בארה"ב, בשל "התהום הפיסקלית" הידועה. תחת החוק הנוכחי, ארה"ב עלולה לסבול מהידוק תקציבי השווה בערך ל-5% מהתמ"ג, מכיוון שקיצוצי המס של ממשל בוש ושלל הטבות מס זמניות אחרות יפוגו בסוף השנה. בנוסף, אמורים להתבצע קיצוצים אוטומטיים עמוקים בתקציב הביטחון ובתקציבים אחרים באותו מועד. אם הפוליטיקאים לא יעשו דבר, המחנק התקציבי הזה יפיל את הכלכלה האמריקאית בחזרה למיתון.

האפשרות הזו מחרידה כל כך, עד שרוב האנשים מניחים שהפוליטיקאים יפעלו לפני סוף השנה או בתחילת השנה הבאה. אך אף אחד לא יודע בדיוק מה הם יעשו ומתי. דבר לא יקרה לפני הבחירות ב-6 בנובמבר, והקונגרס יימעט לפעול בין הבחירות לבין סוף השנה. האווירה של אי ודאות כלכלית משתקת את המגזר העסקי בארה"ב. המשקיעים אולי רגועים יותר - אך הנונשלנטיות שלהם מפוקפקת ביותר. כל פתרון סביר ידרוש פשרה בין הרפובליקאים לדמוקרטים בוושינגטון הבירה, ולאף אחד מהמחנות אין מצב רוח לפשרה. באופן אירוני, תעוזת הבנק הפדרלי אולי גרמה למחוקקים לא לדאוג לגבי אי האחריות שלהם עצמם.

בסין, הרפורמה הכלכלית מתעכבת. למען ההגינות, הפוליטיקאים הסינים היו חכמים ונמנעו מהילולת אשראי נוסח 2008, וכך הצליחו לעכב את ההאטה של השנה. אין להם תיאבון לעוד חגיגת השקעות. ואולם, הם לא עשו מספיק כדי להאיץ את המעבר מכלכלה מבוססת יצוא לכלכלה הנסמכת על צריכה מקומית. עליהם לפרק את המונופולים המקומיים ולעשות רפורמה רדיקלית בחוקי המס. במקום זאת, המפלגה הקומוניסטית שקועה עד צוואר בענייני פנים, כמו מי יקבל איזה ג'וב בעת חילופי השלטון. כתוצאה מכך, ההאטה בסין עלולה להיות ממושכת וכואבת מהנחוץ.

לא כל הפוליטיקאים מתנהגים בחוסר אחריות: מקסיקו קרובה לרפורמה גדולה בשוק העבודה; ברזיל שילבה תמריצים משמעותיים עם צעדים לקיצוץ מסי העבודה במדינה - שפוגעים בצמיחה; גם ממשלת הודו סוף סוף מזיזה את עצמה. אך בשלוש הכלכלות הגדולות בעולם, פוליטיקאים מהססים או גורמים לנזקים. הבנקים המרכזיים לבדם אינם יכולים להציל את הכלכלה העולמית. הגיע הזמן שגם הפוליטיקאים יירתמו למשימה.

מרקל תגיע לביקור ביוון

אלפי סטודנטים ותלמידי תיכון ברחבי איטליה התעמתו ביום שישי עם כוחות המשטרה בהפגנות נגד תוכנית הצנע של ראש הממשלה, מריו מונטי. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, צפויה לבקר ביוון ביום שלישי, והאיגודים מתכננים לקבל את פניה בהפגנות ענק.

באיטליה נערכו עצרות מחאה וצעדות בערים הגדולות, בהן רומא, מילאנו, נאפולי, טורינו, בולוניה ומודנה. המפגינים נשאו כרזות שעליהן נכתב "הצילו את בתי הספר ולא את הבנקים", "בואו נחזיר לידינו את בתי הספר והערים" וכדומה. המפגינים טוענים כי צעדי הצנע שממשלת איטליה מיישמת בהוראת האיחוד האירופי, גורמים להרס מערכת החינוך הציבורית.

במהלך ההפגנות התעמתו שוטרים המצוידים בציוד לפיזור הפגנות עם תלמידי תיכון, שניסו להגיע למשרד החינוך ברומא. אחד האזרחים אף התבצר על גג קתדרלת סנט פיטר בוותיקן במחאה על מדיניות הצנע ונגד האיחוד האירופי, אך בסופו של דבר התפנה.

מאז שפרץ המשבר בעוצמה לפני כשלוש שנים, אזרחים רבים איבדו את עבודתם, וסקרים אחרונים מראים התחזקות של מפלגות ימין ושמאל קיצוניות, שחלקן אינן תומכות בדמוקרטיה.

"הדמוקרטיה ביוון מתמודדת כנראה עם האתגר הגדול ביותר שלה", הזהיר סמאראס, שהתייחס לעליית הפופולריות של מפלגת השחר הזהוב בעלת הסממנים הניאו-נאציים. הוא השווה את יוון של היום לרפובליקת ויימאר הגרמנית בימים שלפני עליית הנאצים, ואמר כי המצב החברתי במדינה קשה מאוד. "יותר ויותר אנשים צריכים ללכת לבתי תמחוי ולמוסדות צדקה כדי לקבל ארוחה חמה".

עוד אמר סמאראס כי אין למדינה מאיפה לקצץ עוד, לאחר שהקיצוצים הגיעו כבר "עד לעצמות". האבטלה ביוון גואה, ובכל יום כמעט נרשמות הפגנות ומהומות ברחובות אתונה. הנתון בולט בעיקר בקרב צעירים: שיעור האבטלה בגילים 15-25 הגיע ל-55.4%. סמאראס אמר כי יוון זקוקה לסיוע באופן דחוף, וכי היא עשויה להגיע לחדלות פירעון כבר בחודש הבא. לדבריו, יוון יכולה להסתדר ללא הסיוע עד "סוף נובמבר. המזומן בקופה התרוקן".

גם מרקל לא שבעה נחת בסוף השבוע האחרון, לאחר שדווח ב"הנדלסבלאט" כי קרן המטבע הבינלאומית הודיעה לממשלת גרמניה שהיא מורידה את תחזית הצמיחה שלה ל-2012 ול-2013. על פי העיתון, קרן המטבע צופה שגרמניה תצמח ב-0.9% ב-2012 וב-2013, לעומת תחזיות קודמות לצמיחה של 1% ב-2012 ו-1.4% ב-2013. לפי העיתון, ההחלטה הרשמית תפורסם ביום שלישי.

כלכלת גרמניה נמנעה עד לאחרונה מהישאבות לתוך המשבר באירופה, אך אם יתברר כי התחזיות האלה נכונות, נראה כי הכלכלה הגרמנית תפתח את 2013 בחולשה - מה שעשוי להשפיע על ההתאוששות של כל גוש היורו והיציאה שלו מהמשבר. בנוסף, בשנה הבאה ייערכו בחירות בגרמניה, ונתונים אלה עשויים לסייע למתנגדים למדיניות הכלכלית שמנהיגים מרקל ושר האוצר שלה וולפגנג שויבלה.