בריטניה, צרפת וגרמניה קוראות להגברת הסנקציות על איראן על מנת למוטט את הכלכלה האיראנית ולגרום לאיראן להיכנע לדרישות לשים קץ לתכנית הגרעין שלה, כך אומרים דיפלומטים באירופה. מהומות באיראן אל מול ערך המטבע הצונח ואינפלציה של יותר מ-25% מרמזות כי הסנקציות הקיימות כבר מכבידות על הכלכלה.
במכתב סודי ל-27 חברות האיחוד האירופי, שחלקים ממנו הגיעו לידי בלומברג, שרי החוץ של שלוש הכלכלות הגדולות באירופה ביקרו את איראן על היעדר השקיפות שלה ביחס לתוכנית הגרעין, וקראו להעלאת מחיר סירובם של מנהיגי איראן לשים קץ לתוכנית שלטענת ארה"ב, אירופה וישראל היא למעשה תוכנית נשק גרעיני. איראן טוענת כי התוכנית נועדה לאנרגיה ולמחקר רפואי בלבד.
"עד כה, איראן לא הגיבה בצורה חיובית להצעתנו", כתבו שרי בריטניה, צרפת וגרמניה במכתב מה-20 בספטמבר, בהתייחסם להצעה כי איראן תשים קץ לשימוש באורניום מועשר בתמורה לתמריצי תעופה ואנרגיה. "להיפך: החששות שלנו רק גברו", נאמר עוד במכתב, בהתייחסות לדו"ח מה-30 באוגוסט שפירסמה סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית של האו"ם, שמצא כי איראן הגדילה את מלאי האורניום המועשר שלה.
לקראת הפגישה הקרובה של שרי החוץ של האיחוד האירופי ב-15 באוקטובר בלוקסמבורג, דיפלומטים אירופאים ומקבלי החלטות פיננסיות באיחוד דנים בהצעות להידוק אחיזת החנק על איראן בתחומי האנרגיה, הפיננסים, המסחר והתחבורה - כך אמרו ארבעה גורמים באיחוד האירופי. בריטניה, צרפת וגרמניה מאמינות כי ניתן להגיע לפתרון דיפלומטי, אך מעריכות כי דרוש לשם כך לחץ נוסף על איראן. לצד ארה"ב, רוסיה וסין, שלוש המדינות מצויות במשא ומתן עם איראן מאז אפריל, אך תהליך זה טרם נשא פרי.
דיוויד כהן, סגן שר אוצר בארה"ב, מבקר השבוע בצרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה על מנת לדון בתיאום המאמצים להגברת הלחץ על ממשלת איראן. בין ההצעות הנדונות בבירות אירופה: צעדים לסגירת הפרצות המאפשרות לאיראן לעקוף את הסנקציות הקיימות, לדברי הדיפלומטים האירופאים. הצעות אלה כוללות הגבלת הפטורים הניתנים להקפאת נכסי הבנק המרכזי של איראן בתחום השיפוט האירופאי, מה שיקשה על איראן לגשת ליתרות המט"ח שלה ולייצב את הריאל.
הצעות אחרות של ממשלות גרמניה, בריטניה וצרפת כוללות שיתוף פעולה הדוק יותר עם ציי הסחר בעולם על מנת למנוע הסוואה של ספינות איראניות והידוק האיסור על מכירות טכנולוגיות שעשויות לשמש גם למטרות שלום וגם למטרות מלחמה. עונשים פיננסיים אחרים עשויים לכלול הגברת ההגבלות על עסקות הבנק המרכזי של איראן עם בנקים אירופאים, וחסימת "עסקות פרסה" שמתבצעות עבור איראן באמצעות בנקים שאינם איראניים. צעדים שכאלה יפגעו בצורה חמורה במסחר של האיחוד האירופי עם איראן.
אף שהאיחוד האירופי החיל אמברגו על נפט איראני ב-1 ביולי, הוא ממשיך לייצא מוצרים ושירותים בשווי מיליארדי דולרים לאיראן, לדברי מרק דובוויץ, ממכון המחקר פאונד יישן פור דפנס אוף דמוקרסיז (הקרן להגנת הדמוקרטיות), הקורא להגברת הסנקציות. לפי נתוני המכון, גרמניה ייצאה שירותים ומצרים בשווי 1.4 מיליארד יורו לאיראן בחודשים ינואר-יולי השנה. איטליה ייצאה לאיראן מוצרים ושירותים בשווי 550 מיליון יורו בחודשים ינואר-מאי השנה.
הריאל האיראני כבר נמצא בצניחה חופשית כשירד ביותר מ-40% תוך שבוע והגיע לשפל של 35 אלף ריאל לדולר בשוק הלא-רשמי. צניחת המטבע הפכה את הבשר למוצר יוקרה, הציתה זינוק במחירים והובילה צרכנים להתחיל לאגור מוצרים, לדברי בעלי חנויות בטהרן. שוטרים לפיזור מהומות ירו גז מדמיע אתמול וסגרו חלקים מטהרן לאחר שצניחת המטבע הובילה למהומות. מחיר החלב בטהרן זינק ב-9% אתמול. יו"ר הפרלמנט האיראני, עלי לריג'ני, העריך בשבוע שעבר כי האינפלציה באיראן הגיעה ל-29%.
מחירי מוצרי החשמל באיראן הוכפלו בחצי השנה האחרונה, ובעלי חנויות מסויימים מעדיפים לאגור מוצרים מאשר למכור אותם, בתקווה כי מחירם ימשיך לעלות, לדברי יחיא אבראהימי, בעל חנות מוצרי חשמל במרכז טהרן. הוא הוסיף כי סוחרים משתמשים יותר ויותר בדולר כבסיס לתמחור מוצרים.
"מרבית הלקוחות שלי פשוט מסתכלים על מוצרים בחלון הראווה וממשיכים ללכת", אמר בהרוז מדני, בעל קצביה בצפון מערב טהרן. "אני רואה אותם נכנסים למאפיה הסמוכה על מנת להאכיל משפחתם בלחם", סיפר. לדבריו, עלות תרנגולת, מוצר בסיס באיראן, הוכפלה בשנה האחרונה.
אך ביג'אן חג'פור, כלכלן איראני ויועץ אסטרטגיה היושב בוינה, אומר כי אינו מסכים עם "אלו הטוענים שכלכלת איראן מתמוטטת, או שיש תאריך שיתוק כלכלי". כלכלת איראן, לדבריו, גדולה ומורכבת מדי לכך, כאשר התעשייה המקומית ענפה דיה על מנת להחליף יבוא זר. לדבריו, איראן נמצאת תחת סנקציות כבר זמן כה רב, שמנהיגיה מצאו דרכים לעקוף את מרבית המכשולים. בראיון לבלומברג, אמר חג'פור כי הסנקציות "אינן משיגות את מטרתן", לשכנע את מנהיגי אירופה לנטוש את תוכנית הגרעין. לדבריו, ממשלת איראן והחברות הממשלתיות של איראן למעשה מרוויחות מהמגבלות על המסחר החוקי ומצניחת המטבע באמצעות פעילות ארביטראז' ושוק שחור, הסתרת נכסים וחוסר שקיפות.





