כמות המשרות בארה"ב עלתה מאז 2009 ב-2.1% אך במגזר הטיפול בילדים הכולל בעיקר גננים נפלה רמת התעסוקה ב-1.8%. אחת הסיבות היא משקי בית שלא מצליחים לעמוד בנטל הכלכלי של שליחת הילדים לגנים.
מרסי פרייס ובעלה עשו את החשבון - כלל התשלומים שלהם עבור פעילויות הילדים עולה על הסכום אותו הם משלמים כמשכנתא בעיר שיקגו. הם ארזו את המזוודות ועברו לאינדיאנפוליס, שם המשפחה של בעלה עוזרת להם בטיפול בילדים. "רק לשלוח את הילדים למעון יום היה עולה לנו כ-2,000 דולר בחודש", אמרה פרייס. "שנינו אוהבים לעבוד ואוהבים את הקריירות שלנו אז היינו צריכים לעבור למקום עם עלויות נמוכות יותר".
פרייס, 34, עובדת בתור מגייסת כספים לארגון ללא מטרות רווח ובעלה עובד במגזר החינוך. מאז המעבר, חמתה שומרת על בתם בת ה-4 חודשים פעמיים בשבוע בזמן שבנם הצעיר הולך לגן חובה.
כמות המשרות במגזר החינוך לגיל הרך נמצאת ברמה של לפני חמש שנים בזמן שיותר ויותר הורים מעדיפים לשמור על ילדיהם בבית, הממשל מקצץ בסובסידיות לטיפול בילדים ושיעור הילודה בשפל של 12 שנים.
הביקוש הנמוך לטיפול בילדים תורם לאבטלה, בעיקר אצל נשים שתופסות 9 מתוך כל 10 משרות במגזר, לפי לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית. "בכל פעם שמוציאים ילד ממעון ומפטרים עובד בתעשייה, זה פוגע בהתאוששות", אמרה ברברה ברגמן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון.
"ההתאוששות קשורה לעלייה בביקושים לשירותים ומוצרי צריכה", והירידה במגזר הטיפול בילדים מוסברת בחלקה בעלות היקרה של מעונות היום, אמרה ברגמן. הורים נשארים מחוץ למעגל העבודה אם לדעתם השכר הפוטנציאלי שלהם יהיה נמוך מעלויות הטיפול בילדים.





