רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עוקפים את וול סטריט

הג'ובס אקט של אובמה: "לא פחות ממהפכה"

החוק של הנשיא האמריקאי יאפשר לחברות חדשות לגייס מהציבור עד מיליון דולר בשנה ללא תשקיף ויציע הקלות רגולטוריות משמעותיות לגיוס כספים ■ ההצעה עברה בסנאט ובקונגרס, בניגוד לעמדת הבנקים הגדולים

2תגובות

"הרבה מאוד כסף מחפש הזדמנויות להשקעה לא רק בארה"ב, אלא בעולם כולו. אנשים אמידים היו שמחים לשים את הכסף שלהם בחברות צומחות, אבל החקיקה הנוכחית לא מאפשרת את זה. הג'ובס אקט בא לתקן את המצב הזה. מדובר על לא פחות ממהפכה", כך מתאר עו"ד שי ברנוב, שותף בשלוחה האמריקאית בבוסטון של פירמת עוה"ד הבינלאומית ZAG/S&W, את יוזמת החקיקה החדשה של ממשל אובמה בתחום המימון וניירות הערך, שתעבור ככל הנראה בסוף השנה.

הג'ובס אקט ("פעולת המשרות/חקיקת המשרות") היא הניסיון האחרון של אובמה להביא למיתון הדומיננטיות של וול סטריט בכלכלה האמריקאית ולייצר כמה שיותר משרות לשוק העבודה החלש - זאת לאחר שהמשבר הפיננסי של 2008 חשף את כשלי השוק של המשק האמריקאי. אחד החמורים מכשלי השוק הוא זה של שוק ההון האמרקאי: למרות שהרבה כסף מחפש הזדמנויות השקעה, חברות קטנות ובינוניות מתקשות מאוד בגיוס הון.

אי–פי

גם הזרמות ההון האדירות של הבנק הפדרלי למערכת הבנקאות האמריקאית ייצרה את השינוי הנדרש בתחום זה. הכספים אינם מחלחלים כלפי למטה לעסקים, וקצב יצירת המשרות עדיין איננו מספק. תעשיית שוק ההון של וול סטריט, שאמורה לייצר את הצינור המחבר בין משקיעים ובין חברות, סובלת בימים אלה מאובדן אמון של הציבור ומחזורי המסחר יורדים באופן דרמטי. מטרתו של הג'ובס אקט היא להביא לשינוי באמצעות יצירה של מדרג רגולטורי שיתאים את הרגולציה לגודל החברה ולהיקף הגיוס שהיא מבקשת לעשות.

הג'ובס אקט יוצר למעשה פתרונות מימון אלטרנטיביים לחברות קטנות ובינוניות שלא יכולות, או לא רוצות, לצאת לגיוס הון רגיל בבורסה בתנאים הנוכחיים. החוק פותח דלתות חדשות לחברות בשלבי הקיום השונים שלהן: החל מהסטרט אפ שמחפש מימון ראשוני ומתלבט איפה להירשם כחברה וכלה בחברות גדולות שכבר מוכנות ללכת להנפקה ראשונית. מנקודת מבטם של המשקיעים, החוק מאפשר להם להיחשף להזדמנויות השקעה גם כאשר מדובר על חברות שעדיין אינן מסוגלות לעמוד בכל תנאי הרגולציה הקיימים.

איך זה עובד?

בשנת ה-30 של המאה שעברה נקבעו מגבלות חמורות ביותר על מי שמבקש לגייס הון מהציבור מבלי להגיש תשקיף, ולרשום את המניות למסחר באחת מהבורסות המורשות. למשל, לחברה אסור כיום לפרסם את העובדה שהיא מגייסת הון בכלי התקשורת, או לפנות לאנשים בכל דרך אחרת ולגייס מהם כסף.

"התקנות כל כך מחמירות, שחברות ללא תשקיף לא יכולות לפנות אפילו לגופים מוסדיים שהן לא מכירות בהצעה להשקעה. מה שכן מותר לעשות זה לפנות לאנשים שאתה מכיר. בארץ זה אולי פשוט כי הכל קטן ואתה מכיר 5% מהמשקיעים, אבל בארה"ב זה הרבה יותר מסובך", מסביר עו"ד ברנוב בשיחת טלפון ממשרדו בבוסטון.

מייק סילברסטון

החלופה הראשונה של חברות שנזקקות לגיוס הון היא לפנות לברוקרים, שמכירים את המשקיעים הפוטנציאליים שיוכלו לייצר את ההיכרות הראשונית. אפשרות זו יקרה מאוד ולא מתאימה לחברות קטנות, אומר עו"ד ברנוב. החוק החדש יאפשר לחברות לעקוף את הברוקרים.

האפשרות הראשונה שמציע החוק החדש נוגעת למימון המונים ("קראוד פנדינג"), והיא מיועדת בעיקר לחברות קטנות שנמצאות ממש בתחילת הדרך. "בגלל המגבלות בחוק הקיים, חברה לא יכולה היום לעלות על אתר באינטרנט, לספר את הסיפור של המיזם שלה ולמכור מניות לציבור", מסביר ברנוב. מה שכן אפשרי הוא לתת מתנות כדי לקבל מימון התחלתי: "אם אתה כוריאוגרף למשל, אתה יכול לגייס כסף תמורת מתנות - מי שיתרום 50 דולר יקבל כרטיס להופעה. אתה לא יכול להציע למממן חלק בבעלות על העסק, שזה בעצם מניה".

עד מיליון דולר בשנה ללא תשקיף

החוק החדש קובע שתהיה לעסק אפשרות להציע מניות גם למי שהוא לא מכיר, ללא תשקיף, באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות מיוחדות. זאת כמובן תחת כמה מגבלות שנועדו להבטיח את כספו של המשקיע.

ראשית, קובע החוק, סכום הגיוס של חברה באפיק זה לא יעלה על מיליון דולר בתקופה של 12 חודשים. מגבלה נוספת תהיה על היקף ההשקעה של האינדיבידואל: אדם פרטי יוכל להשקיע עד 2,000 דולר בשנה או 5% מההכנסות שלו בכל השקעותיו באפיק המימון ההמוני שלו במצטבר.

על מנת לאכוף את ההגבלה הזו, מסביר ברנוב, בשלב הבא ייצאו תקנות שבהן ייקבע איך מזהים את המשקיעים ואת ההכנסה שלהם. לרוב, הוא מעריך, הקושי הזה ייפטר באמצעות דרישה של הצהרות מהמשקיע. מי שירצה לשים כסף יידרש לחתום על הצהרה לגבי סכומי ההשקעה במסלולים אלו ולגבי הכנסתו וההון העצמי שבידו. הצהרה שקרית תבטל את זכותו של המשקיע לסעד משפטי במקרה הצורך.

בנוסף, החוק קובע מגבלות על הפלטפורמות האינטרנטיות במסגרתן יוצעו מניות המימון ההמוני. הפלטפורמות ינוהלו על ידי צד שלישי תמורת תשלום קבוע. "בניגוד לברוקר שגוזר קופון, בפלטפורמות האינטרנטיות הללו איש הביניים לא נגוע בקונפליקט ולא מנסה לדחוף את העסקה בכל מחיר. ברגע שאתה לא יכול לתמרץ את איש הביניים באמצעות תמורה שהיא חלק מההשקעה, והתשלום שלו הוא קבוע מראש לא משנה כמה תגייס, זה מפחית הרבה מהתמריצים שהביאו לגיוסי היתר שראינו בוול סטריט", מסביר ברנוב.

אופציית המימון החדשה הזו, מציין ברנוב, תהיה רלוונטית למשקיעים הישראלים אבל לא לחברות הרשומות בישראל: מי שיוכל להינות מאפיק המימון החדש הזה יהיו אך ורק לחברות אמריקאיות. באופן מפתיע, דווקא עובדה זו הופכת את כל הסיפור לרלוונטי עבור סטרט אפים ישראלים. "הרבה פעמים ההתלבטות של חברות חדשות היא איפה להתאגד, בתל אביב או בדלאוור. כעת נוצר תמריץ חדש לחברות חדשות להתאגד דווקא בארה"ב. אבל זה לא בהכרח לחברה חדשה - גם עבור עסק שפועל 10 שנים מדובר על אופציית מימון חדשה. נכון שהדבר כרוך בעלויות מעבר, אבל בהחלט יכול להיות שזה יתגלה כמשתלם".

השלב הבא: פנייה למשקיעים מאושרים

מרכיב נוסף בג'ובס אקט נוגע ליכולת הפנייה של חברות לקבוצת משקיעים אמידה יותר - משקיעים מאושרים ("Credited Investors"). משקיע מאושר הוא כל מי שמרוויח מעל סכום מסוים בשנה, מי שבבעלותו נכסים בשווי של מעל מיליון דולר וכן גופים מוסדיים גדולים. ההגבלות הרגולטוריות לגבי ההשקעות שלהם חמורות פחות מתוך ההנחה שהם יכולים להרשות לעצמם להפסיד כסף.

כיום, גם כאשר מדובר על משקיעים מאושרים, לחברות אסור ליזום פנייה בהצעה להשקעה, אם לא קיימת היכרות מוקדמת בין הצדדים. "אתה לא יכול להציע לאנשים שאתה לא מכיר. אתה חייב קשר מינימאלי. גם אם המשקיע שלך עומד בתנאי סף כלכליים מסוימים, אתה יכול לגייס ממנו כסף רק אם קיימת היכרות ביניכם. האנג'לים, למשל, הם תמיד בקטגוריה הזו של משקיע מאושר", אומר ברנוב.

"בחוק החדש לעומת זאת, חברה יכולה לפרסם שהיא חברה פרטית שמחפש לגייס כסף. זאת, בתנאי שאתה מתחייב מראש לקחת כסף רק ממשקיעים מאושרים. זה לא יכול ללכת במקביל למימון ההמונים, אבל זה בהחלט יכול להיות השלב הבא כאשר הצרכים המימוניים גדלים".

הקלות רגולציה בהנפקה ראשונית

מרכיב שלישי, שנוגע לחברות שהצרכים המימוניים שלהם אפילו גדולים יותר, נותן שורה של הקלות לחברות שיוצאות להנפקה ראשונית בבורסה - כזו שדורשת תשקיף של ממש ורישום מניות בנאסד"ק או בבורסה של ניו יורק. כדי להבין על אילו הקלות מדובר, אומר עו"ד ברנוב, צריך להכיר את ההתפתחויות האחרונות בשוק ההון האמריקאי שהביאו להכבדה משמעותית בנטל הפיקוח והרגולציה.

"שתי שערוריות זעזעו את אמות הסיפים באמריקה בשנים האחרונות", הוא מספר. "פרשות אנרון, שבעקבותיה חוקק חוק הבקרה הפנימית (SOX), ונפילת ליהמן ברודרס שהביאה לתקנות דוד פרנק שמטילות יותר חובות דיווח ובקרה, לא רק על גופים פיננסיים. ה-SOX מציב לחברות ציבוריות סטנדרטים מאוד ברורים ונוקשים לבקרה ומחייב אישור מגוף חיצוני על כך שהבקרה הפנימית היא אפקטיבית. חברות מוציאות על זה מאות אלפי דולרים כי מדובר על שעות רו"ח יקרות וכי זה גורר אחריות אישית של נושאי משרה בחברה. זה שואב מחברות לא רק משאבי כספיים אלא גם תשומות ניהול. במקום שסמנכ"ל הכספים ייפגש עם משקיעים, הוא יושב במשרד ומוודא שהביקורת הפנימית עובדת כמו שצריך. אותו הדבר נכון לגבי תקנות דוד פרנק".

על פי הג'ובס אקט, חברות שיש להן פחות ממיליארד דולר הכנסות בשנה יהיו פטורות לחלוטין מהגשת דו"ח רואה חשבון בעניין בקרה פנימית, והן פטורות ממגבלות רגולטוריות נוספות בחמש השנים הראשונות לאחר ההנפקה. הפטור מהחובות הללו, סבור עו"ד ברנוב, מספיק כדי לגרום לחברות להירשם בארה"ב ולא בהונג קונג או בלונדון.

"מדובר על הקלות לאורך זמן ולאו דווקא להנפקה עצמה. זה נותן זמן לחברה להתארגן לקראת העומס של הרגולציה שיושת עליה בהמשך הדרך". ובכל זאת,, הג'ובס אקט כולל גם שינויים שיהפכו את ההנפקה עצמה לכדאית יותר. למשל, החוק החדש קובע שחברות יוכלו לעשות את כל התהליך של אישור לקראת הנפקה תחת מעטה סודיות, ולחשוף את רצונן ללכת להנפקה רק בשלב מאוחר מאוד.

"כשאתה מגיש מסמך רישום, רשות ניירות ערך האמריקאית נותנת הערות ומבקשת תיקונים. זה יכול לקחת כמה חודשים טובים. בזמן הזה כל המידע שלך חשוף לציבור וכולם יודעים שאתה הולך להנפקה. אם אתה רוצה לחזור בך מהמהלך, אתה בבעיה. זה הופך להיות כלי בידי המתחרים שלך לנגח אותך כאילו ההנפקה נכשלה. החוק החדש מאפשר לך להישאר מתחת לרדאר עד שלב הרוד שואו. זה הופך את התהליך לפחות מרתיע".

צפי לאישור: ינואר 2013

התקנות המשלימות לג'ובס אקט ייצאו ככל הנראה בינואר 2013, לאחר שהחוק עבר ברוב גדול בסנאט ובקונגרס ולאחר שהנשיא אובמה חתם עליו. "החוק משקף קונצנסוס נדיר בין הרפובליקנים ובין הדמוקרטים ובקרב כלל הציבור האמריקאי", אומר עו"ד ברנוב. "היה ברור לכל הפלגים שיש כשל שוק בגיוס הון מחד, וכסף שמחפש השקעות מאידך. רק רשות ניירות ערך האמריקאית הביעה מעט התנגדות".

והבנקים הגדולים לא מתנגדים?

בלומברג

"יכול להיות שגם הבנקים הגדולים בוול סטריט מתנגדים, אבל יכולת ההתנגדות שלהם לא בשיאה. להיות בנק בוול סטריט היום זה לא כבוד כזה גדול. המשבר התחיל בגלל הבנקים ובגלל תאוות הבצע שלהם. לכן, היכולת שלהם לשנות את זה יהיה בניגוד לכל הטרנד בארה"ב".

האמריקאים יעשו הכל כדי להביא כסף מחו"ל שיושקע בארה"ב. זו ממש משימה לאומית. אחת ההקלות האחרונות לדוגמא היא שמי שמשקיע מספיק כסף מקבל ויזת עבודה. הכל נועד כדי לפתח מקומות עבודה. אם הכסף יבוא מחו"ל, אין להם שום בעיה - להיפך, האוירה הציבורית היא 'תביאו כסף כמה שיותר'.

"צריך להבין, הבחירות הבאות יוכרעו על ידי מי ייצר תעסוקה. מדינות מנסות בצורה נואשת להביא עסקים לארה"ב. חברות ישראליות בהחלט יכולות לנצל את ההזדמנויות האלה. כשחברה ישראלית רוצה לפתוח חברה, יש מרוץ בין המדינות שמנסות לשכנע את החברה לפתוח את המשרדים אצלה, באמצעות הטבות שונות".

"האמריקאים מאוד אוהבים טכנולוגיה ישראלית. למדינת מסצ'וסטס יש משרד אחד לפיתוח כלכלי מחוץ לגבולות המדינה - בישראל. הסיבה לכך היא שהם מאמינים בטכנולוגיה הישראלית. יש הערכה מאוד עמוקה ליכולת של הישראלים ליצור מוצרים פורצי דרך.

"היום לחברות שיש להן טכנולוגיה ישראלית נפתח צינור של הזדמנויות. לישראל יש גם הטבות מאוד משמעותיות בסטרט אפים. זה חלק מהתחרות האדירה שיש היום בעולם על מי שמייצר משרות ומביא כסף. הקלות רגולטוריות בשאלת המימון בהחלט משחקות תפקיד מרכזי בתחרות הזו".

האם בישראל יאמצו את החוק?

לשוק ההון הישראלי יש נטייה לאמץ, בדרך כלל באיחור של כמה שנים, את הרפורמות שמתקבלות בשוק ההון האמריקאי. לאור החוליים שמתגלים היום בשוק הישראלי, עם מספר שיא של תספורות ואובדן ערך למשקיעים מצד אחד, ועם תעשיית סטרט אפים משגשגת מאידך, נראה שהדבר מתבקש.

אי-פי

עו"ד שמוליק זיסמן, העומד בראש פירמת זיסמן, אהרוני, גייר ושות', סבור שהרגולטור בישראל יהיה חייב ליישר קו: "המחוקק האמריקאי בחר להתמודד באופן ישיר ואמיץ עם בעיות מבניות המעכבות את התפתחות הכלכלה האמריקאית. מעבר להזדמנויות החדשות שהחוק פותח בפני חברות סטארט אפ ישראליות ואמריקאיות, ראוי שהרגולציה בישראל תבחן ברצינות את הכלי, ואת השיקולים המנחים בהפעלתו".

"שעה שהמשק הישראלי, המתמודד גם הוא עם בעיות מבניות לא פשוטות, יכול וצריך גם הוא לזהות מנועי צמיחה יזמיים בסקטור הטכנולוגי ובסקטורים נוספים ולאפשר להם לפעול באופן יעיל, שקוף ומשתף, הצעירים הארה״ב אינם מחכים למחוקקים. אותם צעירים בעצם אילצו אותם להגיב לשינויים בשטח. אני מקווה שהמחוקקים בישראל לא ימתינו לתכתיבים מהשטח".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם