תוצאות הבחירות המטרידות ביוון והמחלוקת המסתמנת בין גרמניה לצרפת עם היבחרו של פרנסואה הולנד גררו היום את בורסות אירופה לירידות שערים חדות. מדד סטוקס 600 הכלל אירופי ירד ב-1.6%;
נתוני המסחר
הרשמה לנתונים בזמן אמת
הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
לונדון
נחלשה ב-1.8%;
נתוני המסחר
הרשמה לנתונים בזמן אמת
הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
פאריס
נפלה ב-2.8%;
נתוני המסחר
הרשמה לנתונים בזמן אמת
הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
פרנקפורט
איבדה 1.9% מערכה; מילנו ירדה ב-2.4% ובורסת אתונה צללה ב-3.6% לרמתה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 1982. היורו ננעל בירידות של 0.25% מול הדולר לשער של 1.301 דולר ליורו.
המסחר בשוק הסחורות התאפיין בירידות חדות. הנפט מסוג טקסס מתוק נופל ב-1.9% למחיר 96.07 דולר לחבית, הנמוך ביותר מאז תחילת פברואר. הנפט מסוג ברנט הנסחר בלונדון ירד ב-1.5% למחיר 111.4 דולר לחבית. הזהב נסחר ברמתו הנמוכה ביותר מתחילת 2012 לאחר שירד ב-2.3% למחיר 1,602.9 דולר לאונקייה.
יום רביעי, 23 במאי, בנייני האומה – הכנס השנתי של יוזמת ישראל 2021. לרישום, לחצו כאן.
אנטוניס סמאראס, יו"ר המפלגה הגדולה ביותר ביוון לאחר הבחירות, הודיע אתמול בלילה כי אינו מסוגל להרכיב ממשלה, וכעת יוטל על מפלגת קואליציית השמאל, המפלגה השנייה בגודלה המתנגדת לתכנית הצנע, לנסות להרכיב ממשלה. בעקבות הודעתו המהירה של סמאראס - כעבור שש שעות בלבד - החלו ביוון להתכונן לאפשרות של בחירות חוזרות.
האג"ח הממשלתיות של יוון המשיכו להיחלש גם היום, והתשואה עליהן, הנעה בכיוון הפוך למחיר, עלתה ב-0.38% ל-22.2%. התשואות המקבילות של ספרד עלו ב-0.1% ל-5.79%. התשואות של איטליה ל-10 שנים עלו עם נעילת המסחר ב-0.05% לריבית של 5.428%.
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, דחתה אתמול בערב תמריצים ממשלתיים כדרך לעודד את הצמיחה באירופה, והביעה בכך התנגדות לעמדתו של נשיא צרפת הנבחר, פרנסואה הולנד. בתגובה פומבית ראשונה לבחירתו של הולנד, אמרה מרקל כי היא מתנגדת לחזרה לתכניות התמריצים ה"עצומות" בעקבות המשבר הכלכלי. עם זאת, היא הוסיפה שהיא והולנד ידברו בפתיחות על אופן השגת הצמיחה, דיון שמתנהל כעת ברחבי אירופה ושאליו "נשיא צרפת יביא את הדגשים שלו".
בספרד הודיעה הממשלה כי תציג השבוע צעדים לחילוץ בנקיה, הבנק השלישי בגודלו במדינה במונחי נכסים. מדובר בשינוי מדיניות מבחינת הממשלה שתזרים לבנק מיליארדי יורו מכספי הציבור כאשר בעבר התעקשה שלא יידרשו כספים נוספים מהממשלה להצלת מגזר הבנקאות. מיד לאחר היוודע בשורת החילוץ התפטר מנכ"ל בנקיה רודריגו ראטו שנכנס לתפקיד בשנת 2010 לאחר שהבנק נוצר כאיחוד של 7 בנקי חסכון קטנים (קאחות).
מריאנו רחוי, ראש ממשלת ספרד, אמר בראיון ברדיו כי הממשלה תשקול הזרמת כספים למגזר הבנקאות אם תדרש לכך. עם זאת, הוא התעקש כי הממשלה אינה מתכוונת להלאים את בנקיה, אשר היה אחד המוסדות הפיננסיים בעלי החשיפה הגדולה ביותר לשוק הנדל"ן בספרד. בממשלה לא אמרו בדיוק כמה כסף יידרש להעביר לבנק אך התקשורת הספרדית טענה כי מדובר בסכומים של כ-7-10 מיליארד יורו.
מניית בנק HSBC ירדה ב-1.1% בלונדון למרות שהבנק הגדול באירופה דיווח על עליה חדה מהצפוי ברווחיו. הרווח של HSBC לפני מס עלה ברבעון הראשון ל-6.8 מיליארד דולר, לעומת 5.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. אנליסטים צפו כי הרווח יסתכם ב-5.9 מיליארד דולר.





