אין הורה שלא היה רוצה שהילד שלו יהיה חכם ומוכשר ככל האפשר, ואם אפשר שיהפוך בבוא מן הימים למדען מצליח, איש היי-טק, רופא מנתח או מוזיקאי מוכשר. אולם לפרופסור סאצושי קנצאווה מלונדון סקול אוף אקונומיקס יש גישה אחרת, הטוענת כי מנת משכל גבוהה במיוחד לא רק שאינה מהווה ערובה לאושר - היא בדרך כלל עומדת בסתירה אליו.
קנצאווה, מחבר הספר "פרדוקס האינטליגנציה", טוען כי אנשים אינטליגנטים מעדיפים לפעול באופן אנליטי במקום להשתמש ברגשות שלהם והופכים רעיונות פשוטים למורכבים רק משום שהאינטליגנציה שלהם מאפשרת להם ליצור אותם. "חכמים אידיוטים", כפי שהם מכונים לא אחת. לדבריו, החוכמה היתרה עומדת פעמים רבות בעוכריהם.
קנצאווה טוען כי בניגוד ליתרונות ולהצלחות של אנשים בעלי מנת משכל גבוהה במיוחד בתחום התמקצעותם, הם מתקשים בפתרון בעיות בתחומים החשובים ביותר בחיים: משפחה, חברים ומערכות יחסים ככלל.
קנצוואה מספר על מחקר ארוך שנים שנערך בקרב ילדים עם איי.קיו 155. כשהם התבגרו התברר שהם הצליחו הרבה יותר בהישגים אקדמיים ומדעיים ופחות בהורות ובחיי הנישואים. "הם אינם חברים טובים כל כך או הורים טובים לילדיהם. הם גם לא מצטיינים לרוב בזוגיות כבעלים או נשים", טוען קנצאווה שמציין כי להרבה מהאנשים בעלי מנת משכל גבוהה אין כלל ילדים מה שמהווה מבחינתו "בעיה קשה שאין לה פיתרון".
את השורה התחתונה בתזה שלו מנסה קנצאווה להמחיש באמצעות אנקדוטה משעשעת, בה מראיין המנחה הוותיק לארי קינג את המדען סטיבן הוקינג. קינג שואל את הוקינג: אמור לי פרופסור, על מה אתה חושב הכי הרבה? מה הכי מסקרן אותך בחיים? הוקינג עונה לו: נשים. קינג אומר בתגובה: ובכן, ברוך הבא לעולם.
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
