מה שאירופה עושה לעצמה זו התאבדות

ההתעקשות של מנהיגי אירופה להמשיך בצעדי הצנע תרסק את כלכלת היבשת

"ההתעקשות של מנהיגי אירופה להמשיך בצעדי הצנע עוד תרסק את כלכלת היבשת כולה - ועמה את אזרחיה", כך כותב הכלכלן פול קרוגמן. "לפני כמה חודשים חשתי תקווה מסוימת בנוגע לאירופה", כותב קרוגמן. "בסתיו נראה היה שאירופה על סף קריסה אך אז הבנק המרכזי של אירופה הציע לבנקים האירופים קו אשראי זול". עם זאת, קרוגמן מעלה את התהייה "האם מנהיגי אירופה ידעו לנצל את מרווח הנשימה שקיבלו כדי לבחון מחדש את המדיניות שלהם". לדברי קרוגמן, "התשובה היא לא - הם רק הכפילו את המדיניות שכשלה, ואת המחיר על כך ישלם העולם כולו".

בסוף השבוע דיווח "ניו יורק טיימס" על תופעה הולכת ומתפשטת באירופה: "התאבדות בצל המשבר הכלכלי" - אנשים ששמים קץ לחייהם מתוך הייאוש הגובר לנוכח האבטלה וכישלון המגזר העסקי. זה היה סיפור קורע לב. אבל אני בטוח שאני לא הקורא היחידי, בייחוד בקרב כלכלנים, התוהה אם הסיפור הגדול יותר אינו נוגע למצוקה של אנשים יחידים, אלא עוסק בהחלטה הצלולה של מנהיגי אירופה לבצע התאבדות כלכלית ליבשת כולה.

רק לפני כמה חודשים חשתי תקווה מסוימת בנוגע לאירופה. אמנם רק בסתיו האחרון ניצבה אירופה על סף קריסה פיננסית, אך הבנק המרכזי של אירופה (ECB) - המקבילה האירופית לבנק הפדרלי של ארה"ב - ניגש להציל את היבשת. הוא הציע לבנקים האירופים קו אשראי זול ובלתי נדלה, כל עוד הם יעמידו את האג"ח הממשלתיות כעירבון. המהלך הזה תמך ישירות בבנקים ובאופן עקיף גם בממשלות, ושם סוף לפאניקה.

פול קרוגמן
פול קרוגמן
צילום: בלומברג

השאלה אז היתה אם הצעד הנועז והיעיל הזה יהיה תחילתה של חשיבה מחודשת בקרב מנהיגי אירופה - אם הם ידעו לנצל את מרחב הנשימה שיצר ה-ECB כדי לשקול מחדש את המדיניות שדירדרה את היבשת למצב הנוכחי - יישום צעדי צנע חריפים על המדינות עתירות החוב. אבל הם לא. במקום זה, הם רק הכפילו את המדיניות שכשלה. וזה נהיה קשה יותר ויותר להאמין שיש משהו שיוכל לגרום להם לשנות כיוון.

אירופה צברה מספר שנות ניסיון עם יישום של צעדי צנע חריפים, והתוצאות היו בדיוק כפי ששר ההיסטוריה צפה: תכניות כאלה דוחופות כלכלות חלשות לעבר מיתון עמוק יותר. ומשום שמשקיעים בוחנים את המצב הכלכלי של המדינה באמצעות הערכת יכולתה לפרוע את חובותיה, תכניות הצנע לא הוכיחו עצמן אפילו כמסייעות בהפחתה של עלויות מימון החובות.

אם מנהיגי אירופה באמת רוצים להציל את גוש היורו, עליהם לבחון כיוון אחר. האלטרנטיבה העומדת בפניהם ברורה למדי: אירופה חייבת לאמץ מדיניות רשמית של הרחבה מוניטרית, במחיר של אינפלציה גבוהה יותר. לאירופה דרושה גם מדיניות פיסקלית הדוקה יותר, כמו למשל העברה של תקציבים גרמניים שיוכלו לרכך את הצנע בספרד ובמדינות אחרות בפריפריה הנאבקות במשבר החוב. אפילו במקרה זה, מדינות אלה יעמדו בפני כמה שנים קשות, אך לפחות יהיה בכך סימן להתאוששות.

בינתיים, קשה שלא לחוש מידה של ייאוש: במקום להודות שהם טעו, מנהיגי אירופה מתעקשים להשתמש באותם כלים, ונראים נחושים להפיל את כלכלת היבשת - ועמה את אזרחיה - מצוק גבוה. את המחיר ישלם העולם כולו.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
18
לקחת את דבריו בערבון מוגבל
  • 16:35
  • 23.04.12

17
15
פופו
  • 06:23
  • 17.04.12

תמיד יש לו את אותן העצות: למחוק ללווים הלוואות שהם לא יכלו לעמוד בהם בעזרת שחיקת מטבע ודפיקת החוסכים. או במילים אחרות לסלוח לאלו שעשו טעויות על גבי אלו שנהגו בזהירות. זה גורם להרגיש טוב לזמן קצר אבל לאורך זמן זה גורם ל capital missallocation והרס הכלכלה.

13
LUDWIG FRIEDMAN
  • 22:25
  • 16.04.12

תראו מה הוא הציע לגרינספן לעשות בתחילת העשור הקודם. קראו את הטור שהוא כתב בניו יורק טיימס:

http://www.nytimes.com/2002/08/02/opinion/dubya-s-double-dip.html

10
קלוצמן
  • 17:26
  • 16.04.12

הרחבה מוניטרית זה פתרון קסם לבעיות של יוון? ספרד? אירלנד?

הוקוס פוקס מוניטרי - וזהו, היוונים חוזרים לעבוד? הפנסיה שלהם מסתדרת אחרי שלא הפרישו שנים לפנסיה? האיטלקים פתאום יתחילו לשלם מיסים?

האיש הזה הזוי.
הגיע רגע האמת. וצריך לחזור ליסודות: שכל אומה תתמקד ביתרונות היחסיים שלה ותנסה למקסם את התועלת מהם.

היוונים לא יהיו גרמנים ולא יתחילו פתאום לייצר מכונות תעשיה לקצה העליון, כלי רכב ואוניות כבדות.
והאיטלקים לא יתחילו פתאום לשלם מס אמת בהמוניהם.

הפתרון למשבר צריך להיות נקודתי - וסינרגי.
גרמניה זקוקה לפועלים מקצועיים להכפלת כושר הייצור שלה? שתיקח יוונים ואיטלקים.
יוון צריכה לפתח את החופים שלה ולהשקיע בחינוך ליצירת תשתית מדעית ראויה לדור הבא? שתלמד מגרמניה ותלווה ממנה כספים לפיתוח התשתית תמורת שיתוף ברווחים וניהול משותף.

וכ'ו.

לאן נעלמה כל התורה של מקסום היתרונות היחסיים? הכסף יענה את הכל?


09
דני
  • 17:22
  • 16.04.12

הבעיה באירופה ובמערב כולו הוא שמדינת הרווחה (ויש שיאמרו: מדינת הלאום) פשטה את הרגל. שנים ניסו להסתיר את זה באמצעות הלוואות והונאות, זיופי מדדי מחירים וכל מיני מניפולציות סטטיסטיות אודות צמיחה אינסופית, הגדלת פריון ושאר בבל"ת. האמת הפשוטה היא שכמעט כל מדינה מערבית בימינו נדרשת להוציא הרבה יותר מרמת ההכנסות שלה ובסופו של דבר, שום פתרון קסם נוסח הרחבה מוניטרית או "הלוואות" (הדפסת כסף) מהבנק המרכזי לא יפתרו את הבעיה, אלא רק ידחו את הקץ לזמן קצר ביותר במחיר של אינפלציה ואי שקט חברתי. הפתרו אם ירצו ואם לא ירצו הוא פשוט להגיד לאזרחים את האמת: החגיגה נגמרה. רמת החיים שהורגלתם אליה אינה בת קיימא ודורש חוזה חברתי-כלכלי חדש, שיאפשר למדינה לחיות במסגרת התקציב האמיתי שלה. למרבה הצער, עוד לא נולד מנהיג אחד שמסוגל לומר את האמת הפשוטה הזו לעם שלו. לא בספרד, לא בישראל ובטח שלא בארה"ב. העיקר שקרוגמן חושב באמת ובתמים שהדפסת כסף היא הפתרון. ראינו כמה זה הצליח בארה"ב ובעצם בכל מקום אחר בעולם במהלך ההיסטוריה. ולחשוב שהקשקשן ההזוי הזה זכה בנובל...

08
גוגו
  • 16:49
  • 16.04.12

כוונתו היא שיש לבנות תשתית רחבה לפהגברת הפעילות הכלכלית כי ההיקפים הנוכחיים לא מאפשרים למצוא תעסוקה לכל המעונינים (ההאבטלה תלך ותגדל) מה שמגביר את הלחץ התקציבי והמיתון אף גורם לירידה בהכנסות ושוב לחץ תקציבי ונוצרת ספירלה שכורמת להתכווצות.הדרך לצאת ממנה היא הרחבת הפעילות שתביא לגידול בהכנסות המשק והפרטים והגדלת ההכנסות תיא להגדלת הצריכה . אגב, אינפלציה שוחקת את החוב ומקלה על החייב (בדרך כלל החובות באירופה לא צמודים)

06
דן
  • 16:11
  • 16.04.12

04
חוזה שחורות מציאותי
  • 16:00
  • 16.04.12

ולא יקרה דבר רע,אז טלו קורה מעיניכם ,אם אירופה תיכנס למצוקה קשה ,כך זה נראה,אנחנו נלך פייפן מיד .אצלנו כבר יש גירעון תקציבי של מיליארדים רבים,אנו תלויים בייצוא לאירופה.כך שנהיה תלויים זה לצד זה באין ישועה!

03
זאביק
  • 15:35
  • 16.04.12

כשהמצב הכלכלי רע ונכנסים לחובות - צריך מדיניות צנע. ככה זה, אין קסמים בכלכלה. מדיניות מרחיבה בשלב זה היא טפשית

  •  
    אחד העם
    • 16:08
    • 16.04.12

    על קיינס שמעת? ועל הניו-דיל? ועל תכנית מרשל?

  •  
    יוגב
    • 16:22
    • 16.04.12

    אבל הפיחות צריך להעשות באופן רוחבי וגם צריך לאחד את האג"חים של כולם לפי המודל האמריקאי. כל עוד המודל האגחי באירופה נשאר כפי שהוא, אירופה תתרסק

  •  
    איציק
    • 16:42
    • 16.04.12

    קרוגמן אינו מבין בסיס בכלכלה, שטיגליץ אינו מבין בסיס בכלכלה, קיינס לא הבין בסיס בכלכלה- רק זאביק מבין. מה לעשות, לא מבינים אותך ואני משתתף בצערך.

  •  
    ארז
    • 16:58
    • 16.04.12

    צמצום מוניטרי יכול להרוג את הכלכלה.
    עסקים פושטים רגל, גביית המיסים קטנה, אנשים נהפכים לנתמכי סעד והלחץ על תקציב המדינה גדל.
    המצב אינו כזה שבשאר העולם יש פריחה, שאר העולם גם הוא בצרות ולא מזרים כסף לשווקים בקשיים.
    לעומת זאת, הרחבה כלכלית יכולה למנוע את התופעות האלה. נכון, המטבע נחלש בגלל אינפלציה והמשבר יסתיים אחרי הרבה יותר שנים, אבל לפחות המשבר יסתיים בלי הפיכה צבאית...

  •  
    דני
    • 17:28
    • 16.04.12

    כל כלכלן זוטר יודע שלא הניו דיל הוציא את ארה"ב משפל הגדול אלא תוכנית תמריצים אחרת לגמרי ששמה מלחמת העולם השניה. אגדת הניו דיל עדיין נלמגת בבתי ספר תיכוניים אבל מדובר בקשקוש. 1938 הייתה שנה גרועה לכלכלה האמריקנית, והנו דיל לא באמת פתר שום בעיה מבנית במשק האמריקני. למרבה הצער, בן ברננקי מתעקש ללמוד את הלקח ההוא מחדש: הדפסת כסף לא באמת מייצרת שפע. גם פיחות הוא פתרון קסם ואת קיינס אפשר לזרוק לפח. הוא דגל במדיניות מרחיבה וזה נחמד ויפה. הבעיה היא שזה לא באמת עובד בשום מקום בעולם. גם אגדת ההתאוששות במשק האמריקני של החודשים האחרונים היא בעיקר תרמית סטטיסטית וקוסמטיקה יצירתית.

  •  
    ארז
    • 19:13
    • 16.04.12

    איך יקראו למלחמה הגדולה שתוציא את העולם מהבור אליו הוא נופל כעת..... מסקרן מאד: מלחמת העולם השלישית, המלחמה האחרונה, מלחמת האטום הראשונה... יהיה מעניין.

  •  
    לדני
    • 06:49
    • 17.04.12

    האם הניו-דיל תרם או לא והאם צריך לזרוק לפח את קיינס או את הנאו-ליברליזם - אפשר וצריך להתווכח. אבל הבאת 1938 כדוגמה היא דמגוגיה שמתאימה לאספת בחירות של מסיבת התה.

    הניו-דיל היה בין 1933 ו-1936
    בזמן זה התוצר צמח והיגיע לרמתו *מלפני השפל*,
    ב-1938 *אחרי הניו-דיל" היתה ירידה קלה והצמיחה התחדשה אחריה. - זה כל מה שנדרש מניהול המשבר.

    נכון אמנם שבזמן המלחמה ואחריה התוצר צמח הרבה יותר מהר
    ושבר שיאים - אבל זה כבר היה (לפחות במונחי תוצר) אחרי שהמשק כבר יצא מהשפל.

    Get your facts right ...

  •  
02
עפר
  • 15:33
  • 16.04.12

ימים יגידו. מה שרואים בנתונים הלאומיים זה שב 12 שנה האחרונות, האמריקאי הממוצע הפסיד 2/3 מהונו. ומקום להגדיל את עושרו, למעשה מתרושש

01
רועי
  • 15:27
  • 16.04.12

הדרך של האמריקאים יותר גרועה

אם צריך תקופה מסוימת לחסוך ולהיכנס למיתון- שיהיה. עדיף מלהגיע יום אחד לפשיטת רגל

הפופולריות בגלובל
תגיות נבחרות
הצעות מיוחדות