>> בפסיכולוגיה קוראים לתופעה הזאת הפרעת אישיות תלותית. הסובלים ממנה מתאפיינים בהתנהלות תלותית, כשהם נסמכים על אחרים שיקבלו החלטות עבורם, וסובלים מהיעדר ביטחון עצמי. אם הבעיה מחמירה, הם מרגישים חסרי אונים ולא מסוגלים לקבל החלטות, אפילו החלטות יומיומיות, ללא אישורם של אחרים. קחו אדם כזה, הציבו בפניו דילמה פשוטה לכאורה: "מה אתה מעדיף שיכרתו לך, יד או רגל?" וקיבלתם את מצבה הנוכחי של יוון.

מאז 2009 כלכלת יוון נמצאת במשבר החמור בתולדותיה. במשך אותו הזמן ניסו מנהיגיה, לפי הוראות אנשי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, לעשות הכל כדי למנוע ממנה לגלוש לחדלות פירעון. אין דבר שהם לא ניסו: קיצוצים כואבים וצנע, ועוד קיצוצים ועוד תוכניות צנע. אבל דבר לא עבד. לבסוף, ניסו להגיע להסדר חובות עם הנושים, שבמסגרתו יצטרכו לספוג תספורת של 50%-70%, אבל גם זה לא הרגיע את השווקים. במקביל, ככל שהבחירות שהיא נאלצה לקבל הפכו לכואבות יותר ולמשפיעות יותר על עתידה של אירופה, איבדה הנהגתה הרופסת של יוון את היכולת לקבל החלטות לבדה.

ההנהגה הפוליטית של יוון דחתה לאחרונה שוב את ההגעה להסכם, על רקע שורה של שביתות והפגנות ששיבשו את החיים במדינה. בכירים בגוש היורו איימו בשיחות פרטיות לגרש את יוון מגוש היורו אם לא תסכים על הקיצוצים הנדרשים, שעה שקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מזהירה כי לעזיבה של יוון את הגוש יהיו "תוצאות בל ישוערו". 20 במארס, התאריך שבו תצטרך לפרוע חובות בסך 14.5 מיליארד דולר, מתקרב במהירות, השעון מתקתק - אבל היוונים בשלהם, לא מסוגלים להחליט.

הורים מגוננים מדי, או סמכותניים מדי, עשויים להוביל ילד לפתח את ההפרעה. המערכת הפוליטית של יוון שבורה. היא סובלת מביטחון עצמי נמוך, שמתבטא בכך שהיא מענישה את עצמה, וזקוקה לגורמים סמכותיים שיקבלו עבורה החלטות. לעומת זאת, ההורים שלה, אנגלה מרקל ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי, הם גם מגוננים מדי וגם מענישים אותה כבר שלוש שנים ברציפות. אז פלא שהיא לא מסוגלת להגיע להחלטות?