במאמרו "להצליח באמריקה", במהדורה האחרונה של המגזין "אטלנטיק", מספר המחבר אדם דיווידסון בדיחה מאזור גידולי הכותנה, המתארת עד כמה מפעלי הטקסטיל המודרניים עברו אוטומטיזציה: במפעל הטקסטיל הממוצע יש רק שני עובדים כיום: "אדם וכלב. האדם שם בשביל להאכיל את הכלב, והכלב שם בשביל לדאוג שהאדם לא יתקרב למכונות".

מאמרו של דיווידסון הוא אחד ממגוון מאמרים שהופיעו באחרונה וטוענים כי הסיבה בגללה שיעור האבטלה גבוה באופן ממושך והכנסות המעמד הבינוני נשחקות, נובעת בעיקר בשל הירידה החדה בביקוש בעקבות המיתון, אך גם בשל ההתקדמות המטאורית של הגלובליזציה ושל טכנולוגיות המידע, שמובילות להחלפה של יותר ויותר ידיים עובדות במכונות או עובדים זרים.

בעבר, עובדים עם כישורים ממוצעים, העושים עבודה ממוצעת, יכולים היו להרוויח ביושר אורח חיים ממוצע. אך כיום, כבר הגיע הקץ לממוצע. ממוצע פשוט כבר לא יאפשר לכם להרוויח כבעבר. זה בלתי אפשרי בתקופה בה למעסיקים כה רבים יש גישה גדולה יותר לעובדה זרה זולה מעל הממוצע, רובוטים זולים, תוכנות זולות, אוטומציה זולה, וגאונים זולים. לכן, כולם צריכים למצוא משהו קצת מעבר לממוצע - התרומה הייחודית שלהם שגורמת להם להתבלט בתחומם. אין יותר מקום לממוצע.

טכנולוגיות חדשות מאז ומעולם נגסו במשרות. כמו שאומרים, אם לסוסים הייתה זכות הצבעה, המכונית לעולם לא הייתה נכנסת לשוק. אך בתקופה האחרונה חלה האצה בתהליך. כפי שמציין דיווידסון, "בעשור שהסתיים ב-2009, מפעלים בארה"ב פיטרו עובדים במהירות כה רבה, עד כי כמעט וביטלו לחלוטין את הישגי 70 השנים האחרונות. כמעט שליש מעבודות הייצור בארה"ב - בסך הכל 6 מיליון - פשוט נעלמו".

ועוד לא ראיתם כלום. באפריל שעבר, אני לאורי ממגזין "סלייט", כתבה על סטארט-אפ בשם "E la Carte - שנועד לצמצם את הצורך במלצרים. החברה ייצרה מעין אייפאד המאפשר לכם להזמין ולשלם מהשולחנכם. ההמצאה, הנקראת פרסטו, פרי מוחם של מהנדסי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), עשויה להגיע בקרוב למסעדה בקרבתכם.

אתם בוחרים מה אתם רוצים לאכול, ומוסיפים פריטים לעגלה. בהתאם להעדפות המסעדה, המסך יכול להראות לכם ערכים תזונתיים, רשימת רכיבים ותמונות. אפשר להוסיף בקשות מיוחדות, כמו "רוטב בצד" או "תוספת בייקון". כשאתם מסיימים, ההזמנה מועברת מיידית למטבח, והמסך מציג את זמן ההגעה הצפוי לשולחן. אם אתם משועממים, תוכלו לשחק במחשב. כשתסיימו לאכול, תוכלו לשלם דרך המחשב, לפצל את החשבון כרצונכם, ואף לקבל את החשבונית לדואל. כל קונסולה כזו תעלה 100 דולר לחודש. עבור מסעדה הפתוחה 8 שעות ביום במשך כל ימות השבוע, המחיר יוצא 42 סנט לשעה לכל שולחן – מה שהופך את הפרסטו לזול בהרבה גם מהמלצר הזול ביותר.

מה שהאייפד אינו מסוגל לעשות בצורה מעל לממוצע, עובד סיני יוכל לעשות. קחו לדוגמא את הפסקה הבאה מהמאמר הנפלא של צ'רלס דוהיג וקית' ברדשר ב"ניו יורק טיימס" על הסיבה שאפל מייצרת כל כך הרבה ממוצריה בסין: "אפל עיצבה מחדש את המסך של האייפון ברגע האחרון, מה שאילץ שינוי של כל פס הייצור. המסכים החלו להגיע למפעל הסיני בחצות. מנהל משמרת העיר באופן מיידי 8,000 עובדים במעונות העובדים של החברה, לדברי בכיר בחברה. כל העובדים קיבלו לחמניה מתוקה וכוס תה, נשלחו לתחנת עבודה, ותוך חצי שעה החלו משמרת של 12 שעות בהתאמת מסכי זכוכית למסגרות. תוך 96 שעות, המפעל כבר ייצר 10,000 מכשירי אייפון ביום. 'המהירות והגמישות מדהימה, אין מפעל אמריקאי שיכול להשתוות לזה', אמר בכיר בחברה".

אוטומציה אינה מוגבלת לתחום הייצור בלבד, מסביר קרטיס קרלסון, מנכ"ל SRI אינטרנשונל, מרכז המחקר שהמציא את תוכנת ה-Siri של האייפון. "סירי היא תחילתו של שינוי עצום באופן שבו אנחנו מתקשרים עם בנקים, חברות ביטוח, חנויות, ספקי שירותי בריאות, שירותי מידע ושירותי תמיכה", אומר קרלסון.

תמיד יהיו שינויים - משרות חדשות, מוצרים חדשים, שירותים חדשים. אך הדבר שאנו יודעים לבטח הוא שבכל התקדמות של הגלובליזציה ושל מהפכת המידע, המשרות הטובות ביותר ידרשו חינוך רב ואיכותי יותר של העובדים, שיצטרכו להיות מעל לממוצע. עבור אמריקאים מעל גיל 25, 13.8% מהעובדים שלא סיימו השכלה תיכונית מובטלים. שיעור זה יורד ל-8.7% בקרב מסיימי תיכון, ל-7.7% בקרב מי שלמדו במכללה, ובקרב בעלי תואר ראשון ומעלה, ל-4.1% בלבד.

בעולם שבו הממוצע כבר לא מספיק, יש הרבה דברים שצריך לעשות על מנת להילחם באבטלה, כאשר החשוב בהם הוא העברת חוק השכלה גבוהה המבטיח כי לכל אמריקאי גישה ללימודים מעבר להשכלה תיכונית.