שי אגסי, מנכ"ל ומייסד בטר פלייס, הוא נואם מחונן, שנוהג להחמיא לקהל שומעיו. ארבע שנים אחרי שהציג לראשונה את הרעיון של המכונית החשמלית, הוא הודה גם לעיתונאים הביקורתיים בישראל: "אני אומר לחבר'ה בבטר פלייס דנמרק שצריך למצוא עיתונאים ישראלים שיכתבו עלינו בעיתונות המקומית, באותה תדירות שבה מוזכרת החברה בישראל", הוא אמר במסיבת עיתונאים שנערכה שלשום לכבוד נסיעות המבחן הראשונות בישראל של המכונית החשמלית של החברה.
מה שכונה בתחילה "פרויקט המכונית החשמלית", באמת עורר עניין רב בציבור ובתקשורת העולמית. הרעיון של אגסי, שנשמע בתחילה כמו מדע בדיוני, נראה כיום מעט יותר סביר מבעבר. השבוע הגיעה נסיעת המבחן הראשונה המשמעותית - של אגסי כמו גם של מכונית הרנו החשמלית של בטר פלייס - למרחקים ארוכים. אחרי שנים של דיבורים, אפשר היה לנסוע בצורה חופשית ברנו פלואנס ZE, המכונית הראשונה שתשווק בטר פלייס, ולבחון את טווח הנסיעה והשימוש שלה בחיי היומיום.
את מבחן הרושם הראשוני היא עוברת בהצלחה. רנו פלואנס ZE היא מכונית גדולה ומכובדת, ופנסים שקופים וגדולים מלפנים ומאחור מקנים לה מראה חדשני. בפנים, המצב מלבב פחות. לוח המחוונים מזכיר כי הפלואנס היא כבר מכונית שמתחילה להתיישן, ואיכות החומרים בה אינה מהטובות בקבוצת המשפחתיות. המרווח לנוסעים דווקא מצוין, אבל תא המטען פשוט זעיר. פלואנס ZE ארוכה ב-12 ס"מ מגרסת הבנזין (הארוכה כשלעצמה), אך מרבית תא המטען תפוס בידי המצבר העצום, ומותיר מקום שספק אם יספיק לעגלת תינוק או מזוודות גדולות.
החידוש הגדול של הפלואנס של בטר פלייס אינו רק ההנעה החשמלית והמצברים המתחלפים, אלא גם מערכת מידע ובידור המכונה Oscar. על מסך גדול שניצב מעל הדשבורד יכול הנהג להפעיל מוסיקה ומולטימדיה, לשוטט באפלקיציות שונות (בבטר פלייס יצרו "אקו-סיסטם", תוכנה שבה יכולים לפעול יישומים המתאימים לה, שתהפוך למקור הכנסה נוסף) ולנווט באמצעות מערכת המשולבת עם ניהול האנרגיה במכונית וממליצה לנהג מתי לטעון את המכונית או להגיע לאחת מתחנות החלפות המצברים האוטומטיות. השליטה במערכת, באמצעות כפתור חוגה שנתון בין שני המושבים הקדמיים, אינה נוחה, אך אחרי שמתרגלים לכך, מתגלה המידע כשימושי מאוד.
הגה קל ואחיזה טובה על הכביש
בעבר ההדגמות של בטר פלייס היו קצרות, ואיפשרו להוכיח בעיקר שהמכונית החשמלית אכן נוסעת. הפעם, בנסיעת מבחן שאירגנה החברה, אפשר היה לנסוע למרחקים ארוכים יותר, ובכבישים מאתגרים.
פלואנס יוצאת לדרך באיוושה דקה, ללא נהמת מנוע וחריקת צמיגים, וצוברת מהירות בצורה חלקה וליניארית. נוחות הנסיעה גבוהה. כל עוד השיבושים קלים הם כמעט לא יורגשו - אבל מהמורות גסות יותר ירעידו את המרכב, וחבטת הגלגלים האחוריים תזכיר לנהג את המצבר (200 ק"ג) שמכביד על הגלגלים האחוריים.
חובבי הנהיגה יגלו שההגה של הפלואנס קל וחסר תחושה, אך המכונית מציעה שפע אחיזה על הכביש ומעניקה תחושת ביטחון גם בכבישים מפותלים, בזכות בלימה טובה (שאף אוגרת אנרגיה, שכן במכוניות המכוניות הבלימה יוצרת חום ואילו במכונית החשמלית הבלימה יוצרת אנרגיה). עם זאת, לוח המחוונים אינו מצטרף לתחושת הביטחון. מד הטעינה יורד בקצב מסחרר, והצג המראה על האנרגיה שנותרה במצבר מחשב את קצו לאחור. בנהיגה עירונית שתסתיים בעמדת טעינה, הדבר לא יעורר חשש, אך מחוץ לעיר הפלואנס אינה יכולה להעניק טווח נסיעה אמיתי של יותר מ-100 ק"מ. כלומר, כל נסיעה מתל אביב לחיפה, או לירושלים וחזרה, תאלץ את הנהג להמתין כמה דקות בתחנת החלפת מצברים, ולעקוב בדריכות אחרי הצג.
כעת מבקשת החברה לשכנע את הנהגים הישראלים שהחשמלית היא גם משתלמת. לפי נתונים שהציגה בטר פלייס, בנסועה שנתית של 20 אלף ק"מ, תוכל המכונית לחסוך 3,000 שקל בשנה, בשל הוצאות נמוכות יותר על אנרגיה, ביטוח מוזל ומיעוט טיפולים במוסך, והיא נהפכת משתלמת יותר ככל שהנסועה עולה.
המוצר הראשון שמציעה בטר פלייס מתגלה כמרשים. על הכביש, הוא יכול להוות תחליף טוב למכונית משפחתית, אבל הוא יצריך את הנהג לשנות את הרגלי השימוש שלו ולהמיר את הביקורים בתחנות הדלק בחיבור תכוף לעמדת הטעינה, כמעט בכל עצירה. אפשר אולי להשוות את פלואנס ZE לסמארטפון מן הדור האחרון: היא חדשנית, מרשימה ומספקת שירותי מידע שלא נראו עדיין במכונית - אבל, ממש כמו אותו סמארטפון, צריך לחבר אותה למטען כל אימת שאפשר.
לסיכום, בטר פלייס הוכיחה שהיא יכולה להציע מכונית חשמלית טובה ולספק לה שירות הולם, אבל האם ירכשו אותה זו כבר שאלה אחרת.
-
תיק אישי
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
