תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שטים על גב המשבר

לקנות יאכטה עם חברים ב-100 אלף שקל

ישראלים חובבי שיט מגלים את המועדונים וקורסי הסקיפרים ומייצרים פתרון לתחביב יקר

9תגובות

מוסיקת ריקודים חזקה, בר חופשי ורקדניות בביקיני קיבלו את פניהם של המבקרים במרינת הרצליה בבוקר שישי לפני כחודש. האירוע שקיים Sea Gal, מועדון שיט ובית ספר לימאות שפועל מהמרינה, נראה מנותק להפליא מכותרות הגזירות שמילאו את העיתונים באותו שבוע, אבל קהל המבקרים היה רב ומגוון. כמו חברות נוספות, החברה פעילה בשוק שהולך ומתרחב בישראל: קניית סירות ויאכטות משומשות בחו"ל ומכירתן בשקלים ברווח.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

"בתערוכה הצגנו כ-40 כלי שיט, במחירים שמתחילים ב-100 אלף שקל בלבד ומגיעים עד 2.5 מיליון שקל", מספרת עדי לוטן, הבעלים והמנכ"לית של בית הספר. "מכרנו כמה, אבל המטרה היתה בעיקר להציג אותם, והעסקות מושלמות אחר כך. אנחנו מוכרים מדי שנה כ-100 כלים".

אף שמדובר בפינוק לא זול, רכישת היאכטות תופסת תאוצה בישראל. לצד Sea Gal פועלות גם החברות תשוט בע"מ, Stream, תלתנית, אקווה מרינה ואופק, שחלקן מוכרות גם יאכטות יד ראשונה. יש מי שמחפשים ישירות באתרי הלוחות הבינלאומיים, כמו yachtworld.com, שמפרסמים מודעות למכירת סירות ויאכטות בטווח מחירים רחב. גם באתרי הלוחות הישראליים יד2 ו-win-win אפשר למצוא אלפי מודעות שמציעות כלי שיט יד שנייה בטווח מחירים רחב, בעיקר כלים קטנים ופשוטים במחירים של אלפי שקלים או עשרות אלפים בודדים.

"בעשור האחרון עבר התחום קפיצת מדרגה בארץ, כי המרינות התפתחו. מרינת הרצליה היא בסטנדרט בינלאומי, והיא הגדילה את השוק באופן ניכר", אומר יפתח קוז'יק מחברת תשוט ‏(ובעל הבלוג "שבעת הימים"‏). "יש זינוק במספר בתי הספר, התלמידים והאנשים שמוסמכים לכך. התפתח ענף שלם: חנויות עם ציוד, בתי ספר לשיט, סוחרים של יאכטות חדשות ויד שנייה. לב העניין הוא המרינות שנבנו והיאכטות החדשות שהגיעו לכאן, וסביבן התבססו ענפים נלווים. התפתחה גם תרבות דיג וצלילה עם סירות מנועיות. אפשר לקשר את זה להתפתחות של תרבות הפנאי. מבחינתי יאכטה היא דרך חיים, לא תרבות פנאי, אבל בהחלט יש גידול במספר האנשים שעבורם זה בילוי".

עמ' 27 תערוכת יאכטות בהרצליה ++ סטריפ מרקרוויק
אייל טואג

להערכת לוטן, בישראל יש כ-2,000 כלי שיט שעלו 100 אלף שקל ומעלה. לפי רשות הספנות והנמלים, בישראל רשומים כ–16 אלף כלי שיט קטנים, המשמשים לדיג, נופש, ספורט ושימושים אחרים. לא הרבה עבור מדינה ים־תיכונית. "העיסוק הזה לא כל כך נפוץ פה מכמה טעמים", מסביר קוז'יק. "הליך קבלת הרישוי מסורבל יחסית. יש לנו חוף ים עני יחסית לשיט: ביוון ובטורקיה אפשר לעגון כמעט בכל מקום בחינם או בזול, ואילו פה אין מעגנים טבעיים, אין מפרצים, אין אורך של חוף ים. בעולם, השיט הוא הרבה יותר מקובל וטריוויאלי. פה אנחנו עם חוף עני, סקאדים וסדאמים, ותרבות פנאי בעייתית. ישראל אינה ארץ של שפע - לא בכסף ולא בתרבות פנאי".

פעילים בתחום מתעקשים שסירות ויאכטות יכולות להתאים לכל אחד, לא רק לעשירים מופלגים. החברות מייצרות את עתודת הלקוחות בקורסי הסקיפרים והימאים, שעלותם מגיעה לכ–12 אלף שקל. בוגרים שלא יכולים או רוצים לקנות סירה משלהם יכולים להצטרף למועדון שיט, קונספט ש–Sea Gal ייסדה בישראל לפני כ–15 שנה: תמורת תשלום של כמה מאות שקלים בחודש אפשר להשתמש בכלי השיט וליהנות ממגוון פעילויות לקהלים שונים - צעירים, משפחות ופנסיונרים. "הבוגרים זעקו לממש את הרישיון, ובנינו מועדון שמזכיר מנוי בקאנטרי. יש כיום מאות מנויים במועדוני השיט השונים בישראל", אומרת לוטן.

"כילד, כשעבדתי במוסך הסירות של אבא שלי, חלמתי שיהיה לי כלי שיט משלי", אומר אייל לוי, יבואן יאכטות וכלי שיט שעובד יחד עם Sea Gal. "חשבתי שזה רק לעשירים. רציתי להביא את ישראל למצב שבו גם בני מעמד הביניים יוכלו לקנות סירות, שזה לא יהיה בשמים. כיום, עם מצב השוק העולמי ומצב הדולר, זה בהחלט כבר לא בשמים. גם אנשים שהם לא חלק מהאלפיון העליון קונים אצלנו. יש לנו לקוחות מכל הסוגים - אנשי עסקים, מתעשרים חדשים והיי־טקיסטים, אבל תמצאי פה גם את הירקן, הספר השכונתי ונהג המונית שלך. האנשים שקונים את הסירות לא אוהבים את החשיפה, ולא בטוח שהם רוצים שכולם יידעו שהם קנו סירה".

לוטן מוסיפה: "את היאכטות הגדולות, המגה־יאכטות, הישראלים מחזיקים בחו"ל. הרבה אנשים מעדיפים שבארץ לא יידעו עליהן".

גם פרופיל הסקיפר הקלאסי, הם אומרים, הולך ונסדק. "בעבר הקהל היה גברי ואליטיסטי, אבל זה נפתח ונעשה הטרוגני מאוד", אומרת לוטן. "בכיתה של קורס סקיפרים תראי עקרת בית, מנכ"ל חברה, חייל משוחרר, אנשים שעוברים את משברי גיל ה–30–40–50. יש פה כל מיני. התחום לא דורש שום ניסיון. יש אנשים שעורכים פה את ההפלגה הראשונה שלהם. לראות מה זה עושה להם, איזה מהפך, זה עונג גדול".

מחירי הרשיונות ליאכטות

יאכטות הן שוק בינלאומי, שנע תמיד בהתאם לתנודות בשערי החליפין - היכן זול לקנות ויקר למכור - ומצבי השוק המקומיים: איפה יש משבר שמוזיל את המחיר ומגדיל את ההיצע, ואיפה יש גיאות שתורמת למחירים ולביקושים. לא מעט מהיאכטות שמגיעות לישראל בשנים האחרונות שטות על גלי המשבר הכלכלי העולמי, שהביא רבים למצוקה שגרמה להם למכור את הצעצוע במחיר נמוך. גם חולשת הדולר תורמת לכדאיות הרכישה בארה"ב והמכירה בישראל.

עסקי המכירה של Sea Gal זכו לזריקת חיים לאחר המשבר, שאילץ אמריקאים רבים למכור את היאכטות שלהם. בישראל שמחו לקבל את הצעצועים המשומשים. "אנחנו מחפשים אנשים עם בעיות שרוצים להיפטר מכלי השיט, או כאלה שהבנק כבר לקח להם את הכלי - ואז אנחנו קונים ישירות מהבנק או מכונס נכסים", אומר לוי. "גם חברות ביטוח מוכרות כלים שעברו תאונות. לא מזמן טסתי לניו יורק למכירה של כ–8,000 כלים שניזוקו בסופה סנדי, וחיפשתי ביניהם הזדמנויות".

קוז'יק מסכים שיש "התעוררות מסוימת, שקשורה לירידות מחירים שקשורות למצב כלכלי מסוים". עם זאת, הוא מסויג יותר. "בכל רגע נתון יש בעולם משבר כלשהו, ובכל מקום שיש בו משבר מישהו עושה מזה כסף. יאכטות תמיד יכולות לעבור ממקום למקום. היתה תקופה שהליש"ט היה חלשה והיתה מצוקה נדל"נית בבריטניה, אז בריטניה נהפכה למעוז הסירות האטרקטיביות, עם ליש"ט נמוכה לעומת היורו והדולר ואנשים שרוצים למכור. יוון נמצאת כרגע במצוקה כלכלית גדולה, אבל זה לא משפיע על שוק המפרשיות בה, כי עדיין מגיעים אליה תיירים שרוצים להפליג. שוק היאכטות המנועיות, לעומת זאת, הושפע מאוד מהמצב הכלכלי הקשה, ויש ירידות מחירים משמעותיות ומציאות אטרקטיביות".

ראשי המשק לצד סטודנטים

הדרך שבה מגיעות כעת לישראל אותן יאכטות במחירי סוף עונה מזכירה שלדמוקרטיזציה של התחביב יש גם צד מסוכן. קל היה לזהות אותו באירוע המכירות במרינה, שבו כמה מהמבקרים חישבו בקול יחד עם חבריהם או בני המשפחה לא רק את מאפייני הסירות והזמן שיוכלו לבלות עליהן, אלא גם את ההלוואות שיוכלו לקחת כדי לקנות אותן.

קשה לדעת אם שיחות כאלה הן בסך הכל פנטזיה משועשעת או שחלק מהקונים באמת מעמיקים את חובותיהם כדי להרשות לעצמם את הפינוק, אבל מה שבטוח הוא שגם האמריקאים שנאלצו למכור את הסירות בהפסד אחרי המשבר של 2008 היו בטוחים שיוכלו לעמוד בתשלומים. ב–Sea Gal אף השתמשו במחירי הנדל"ן כמדד, והרבו להדגיש באירוע כי ביחס למחירי הדירות בישראל, עלות של חצי מיליון או מיליון שקל ליאכטה בעצם אינה גבוהה כל כך - אף שמדובר בשני מוצרים שונים לגמרי, אחד צורך בסיסי והשני מותרות.

עם זאת, בענף טוענים שאין בועה בתחום, ושהקונים בהחלט מסוגלים לעמוד בהוצאות של קנייה ותחזוק של כלי שיט. קוז'יק אף מציין שבניגוד לארה"ב ואירופה, בשוק הישראלי הקטן לא פועלות חברות מימון שמתמקדות בסירות - ולכן לא מקובל לקנות אותן באמצעות הלוואות גדולות. "מאז ומתמיד לא רק עשירים קנו יאכטות. ב–20 אלף דולר אפשר לקנות סירה שיכולה להקיף את העולם", אומר קוז'יק.

"האם זה כדאי? ועל חשבון מה? זו כבר שאלה אמוציונלית ואישית, וזה בא על חשבון דברים אחרים. אחד רוצה לעשות תואר במינהל עסקים ואחד רוצה לקנות יאכטה - בסכום דומה אפשר לעשות את שניהם, והשאלה היא מה אתה מעדיף. יש לי לקוחות מכל שכבות האוכלוסיה: יש את ראשי המשק ויש סטודנטים שזה החלום שלהם, יש מבוגרים ויש צעירים. יש יותר גברים מנשים, אבל בדרך כלל יש מאחוריהם אשה".

כדי לרכך את המחיר, יש מי שמצאו פתרון חלקי: בענף מזהים בשנים האחרונות שיותר ויותר כלי שיט נקנים יחד על ידי כמה משפחות או כמה חברים, שמתחלקים בהוצאות ומחלקים את הסירה ביניהם בסופי השבוע. "קנייה בשותפות תופסת תאוצה, בדומה לקבוצת רכישה", אומרת לוטן. "יש בזה היגיון כלכלי. היו לנו למשל ארבעה היי־טקיסטים צעירים שלמדו כאן קורס סקיפרים, וקנו יחד יאכטה ב–185 אלף שקל. מעבר לעלות הרכישה, צריך להוציא 1,000–2,500 שקל בחודש על עגינה ואחזקה. אם זה מתחלק בין כמה אנשים, זה סכום די הגיוני. אנשים מחפשים היום תרבות פנאי. חסרים אנשים בישראל שיכולים להשקיע כמה אלפי שקלים בשנה בתחביב?"

אורי קום, 47, מאזור המרכז, שעובד בחברת יבוא מזון, הוא אחד מהם. "אנחנו כמה חבר'ה שמפליגים יחד במועדון, ובינתיים זה ממלא את החסר וגם חוסך בעלויות. הרי יאכטה זה הוצאות. אבל אנחנו חושבים לקנות אחת יחד, ישירות בחו"ל. מי שהפרוטה לא מצויה בכיסו באופן בלתי מוגבל יכול להתחלק ולקנות יחד עם עוד כמה חבר'ה. יש אצלנו שניים שיותר בעניין, הם כבר טסו ובדקו סירות. בינתיים הכל דיבורים.

"אני מפליג כל סוף שבוע, זה טוב לנפש. יש לי ארבע בנות ולפעמים חלק מהן מצטרפות - לא מכריחים, אבל כולן ניסו. לכולם זה נראה כמו חלום עד שמגיעים ומקבלים מחלת ים, אבל מי שאוהב נשאר, ובסוף זה עובר".

ב–Sea Gal מדגישים שבכל מקרה, רכישה מיד שנייה יכולה לפחות לא להיות הפסדית. "זה לא כמו מכונית, שלאחר כמה שנים מאבדת את כל הערך", אומרת לוטן. "יאכטות מאבדות ערך בשנים הראשונות בקצב של כ–10% בשנה, עד שמחירן מתייצב על כ–50% מהמחיר הראשוני. בזה אנחנו עוזרים ללקוחות שלנו: המחיר שבו הם קונים מאתנו כבר לא יירד".

קוז'יק מסויג יותר: "אם אתה מקצוען, אז כמו שסוחרי מכוניות יודעים להרוויח על כלי רכבי משומשים, גם סוחרי יאכטות יכולים. אבל באופן כללי זה רכוש שנושא תשואה שלילית.

"יאכטה היא חלום סקסי, וכל אחד חולם על זה: אם אזכה בהרבה כסף אקנה בית, אוטו ויאכטה. אני לא בטוח שיש שינוי בשנים האחרונות במידת הרצון לקנות, בקונים או במוכרים, אבל יש אווירה של מצוקה בכלכלה העולמית והמחירים באמת יורדים. כיום אפשר לקנות יותר סירה בפחות כסף. יותר אנשים רוצים להיפטר מהיאכטות שלהם, ויש גם הרבה אנשים עם כסף נזיל שמבקשים עכשיו לקנות, כי זו תקופה טובה לזה. הירידה בערך הסירות מהירה יותר בשנים האחרונות, אבל אני לא מזהה בועה. אנשים לא הולכים מעבר לאמצעים שלהם כדי לקנות".

העצה העיקרית של קוז'יק לקונים חדשים היא לא להתפתות לנגישות של הסירות, ולהיוועץ באיש מקצוע שידריך אותם לעסקה המשתלמת ביותר עבורם. "הרוב המכריע של סירות נמכר על ידי ברוקרים, והתמחור שלהן הוא עסק מורכב מאוד, כי זה שוק בינלאומי. ערך של סירה אינו דבר מוחלט. אפשר לבנות יאכטה בצרפת, יקנה אותה לקוח בריטי ויעביר לאוסטרליה, הוא ימכור למישהו באבו דאבי שיעשה טרייד אין עם ישראלי, סוכן הביטוח יהיה יווני והמספנה פורטוגלית. העולם הוא מגרש המשחקים. לכן רצוי לפנות לברוקר של יאכטות, שמבין ויכול לתת דעה מקצועית ומנעד של אפשרויות. כבר קרה לי גם שאמרתי לאנשים שהם יכולים למצוא את הסירות שהם רוצים במחיר נמוך יותר משהתכוונו לשלם.

"למשל, אותה סירה בדיוק יכולה להיות שווה שני סכומים שונים אם היא ביוון או בקריביים. בקריביים היא תהיה זולה יותר, כי קשה יותר להגיע לשם וצריך יותר משאבים כדי להעביר אותה לאן שהקונה רוצה. לפעמים יאכטה נוצצת ומהממת בשווי 700 אלף יורו תקועה בצד השני של העולם, עם זוג בריטים שהחליטו להקיף את העולם אבל באמצע הדרך לא הרגישו טוב. כמה היא שווה אז? פחות. אבל אפשר להעביר אותה לשוק ריאלי, ואז היהלום הלא מלוטש נהפך למלוטש".

אבל כמו בהרבה תחומים, שאלת המחיר היא לא רק עניין של מספרים. "את רכישת היאכטות אפשר לשים על שתי רגליים: טכנית ואמוציונלית. אחד אוהב סירת עץ ישנה, כמוני, ואחד אוהב סירת פיברגלס חדשה, ושתיהן עולות 100 אלף יורו. מה שווה יותר? תלוי במה שהלקוח אוהב. 50% מקבלת ההחלטות ברכישה הם רגשיים, והחוכמה היא לחבר את שני החלקים לעסקה טובה. זה מורכב למי שלא מכיר את התחום".

גם אם המחירים נעשו נוחים יותר, לחובבי השיט יש מוקד ברור אחד לתלונות: התפוסה העודפת במרינות המקומיות. בישראל יש שמונה מרינות - הרצליה, תל אביב, יפו, אשדוד, אשקלון, חיפה, עכו ואילת - ובכל אחת כמה מאות מקומות, שמסתכמים יחד ב–3,000 מקומות עגינה. הביקוש כבר מזמן עקף את המספר הזה, ובענף מספרים על מצוקה של מקומות עגינה ברוב המרינות ורשימות המתנה ארוכות. נראה שגם מסיבה זו, לפי הערכות בענף, כ–50% מהיאכטות של ישראלים עוגנות בחו"ל, בחופים קרובים כמו טורקיה, יוון וקפריסין. טיסה זריזה בתחילת סוף השבוע ואפשר ליהנות מהן, עד שצריך לחזור ליבשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם