בעד: קצת פטרנליזם לא מזיק

מה עושים, כאשר הציבור הרחב מזיק לעצמו? זאת דילמה שאף מפקח אינו שש להתמודד איתה. ובוודאי שמפקח אשר מקדש את התחרות ואת השקיפות, כפי שעושה אגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, אינו שש לכך.

אבל לעתים המציאות מורכבת, ומאלצת אותנו לקבל בחירות לא נוחות. כזה המצב לגבי ענף החיסכון הפנסיוני, שבו הציבור טועה פעם אחר פעם, ומטרפד את סיכוייו לפרוש לפנסיה בנוחות. למעשה, הציבור מבצע כל הזמן אינספור טעויות השקעה, כמו הטעות הנפוצה של לקנות מניות כאשר השוק עולה ולמכור כאשר השוק יורד. הטעות הזו מחסלת את תשואתו של הציבור הרחב בהשקעתו בקרנות נאמנות, ולפחות מבנה החיסכון הפנסיוני - השקעה חודשית קבועה, שיורדת מהמשכורת בכל מצב שוק, ולאורך שנים ארוכות - מצילה את הציבור מהטעות הזו.

אבל מהטעות של השקעה לפי התשואה של החודש האחרון, לא הצליחו עד כה להציל את הציבור. פעם אחר פעם ניסה המפקח, וניסה גם TheMarker בעזרת הדירוג השנתי של מנהלי החיסכון הפנסיוני שאנו מפרסמים, לחנך את הציבור כי פנסיה היא השקעה לעשרות שנים, ולכן צריך לבחון אותה לפי הביצועים לאורך שנים. זה לא עוזר. באופן קבוע, קופת הגמל שהניבה את התשואה הגבוה ביותר בחצי השנה האחרונה, תהיה קופת הגמל שתגייס הכי הרבה כסף מהציבור - גם אם כשלה בשנים שלפני כן ואחרי כן.

לאחר יותר מ-15 שנה שבהן הקפיד המפקח על פרסום תשואות חודשי; ולאחר שתחת הנהגתו הגדיל הענף את השקיפות שלו ואת הדיווחים שלו לציבור הרחב - גם המפקח הרים ידיים. התברר לו כי פריסת מלוא האינפורמציה בפני הציבור בילבלה יותר מאשר הועילה, וכי הציבור לא מסוגל לשקול נכון את מפת התשואות המונחת בפניו. גרוע מכך, מכיוון שהציבור מוטה רק לפי התשואה החודשית, גם ענף הפנסיה החל להתנהל לפי התשואה הזו. מנהלי קופות הגמל, ביטוחי החיים וקרנות הפנסיה החלו להתחרות מי ישיג תשואה טובה יותר בטווח הקצר - גם אם הדבר בא על חשבון הנבת רווחים בטווח הארוך.

די ב-15 שנה של טעויות כרוניות כדי להסיק את המסקנה. מוטב לציבור שינהגו בו במעט פטרנליזם, ויציגו בפניו את התשואה שעליה צריך להסתכל מלכתחילה - לטווח ארוך - תוך הסתרת התשואה החודשית, שרק מטעה אותו. נכון, זה פחות שקוף, וזה בהחלט פטרנליסטי - אבל זה משרת את האינטרס הציבורי היטב.

נגד: אנחנו לא הילדים של ענתבי

בראייה פיננסית טהורה, ענתבי צודק. בתי ההשקעות אכן מנצלים לרעה את נתוני התשואה החודשיים, ומבצעים בעזרתם מהלכים שיווקיים המבוססים על מידע מעוות. גם האקדמיה תומכת בו: מחקרים הראו שככל שאדם בודק את תיק ההשקעות שלו פחות פעמים, כך הוא עושה פחות טעויות השקעה - ותשואת התיק גבוהה יותר. הפתעה: לא כולם גאונים פיננסיים עם יכולת עיבוד נתונים של מתמטיקאי ומשמעת של מהנדס גרעין.

אבל כל זה לא אומר כי ראוי, נכון או אפילו מוסרי למנוע מהציבור מידע על הכסף שלו. בגישה של ענתבי - שמבקש למנוע מהציבור מידע על התשואה החודשית של החיסכון הפנסיוני שלו ולהציג רק מידע שנתי משום שזה "לא רלוונטי" - יש משהו מתנשא ומדיף ריח של משטר טוטליטרי. "אתם מפגרים", אומר ענתבי לציבור, "והמידע על מה שקורה לכסף שלכם - מזיק לכם".

זהו גם מדרון חלקלק ומסוכן, שלא בהכרח ייעצר כאן. בשלב הבא יתנו לנו מידע רק לחמש שנים, ובסוף יכריזו בפשטות: "עזבו. אתם לא מבינים. אתם עושים שטויות. עובדים עליכם. מעכשיו תחסכו כסף כל החיים, ולא תקבלו שום החלטות. ביום שתצאו לפנסיה - אנחנו כבר נודיע כמה כסף יש לכם". מעוניינים?

מידע הוא כוח. אפשר לנצל אותו לרעה, כמו שעושים לעתים בתי ההשקעות. אפשר לעשות בגללו טעויות בתום לב, כמו שעושים רבים מהחוסכים. אבל בכל הנוגע למידע על הכסף שלי, אני רוצה שהכוח יהיה אצלי. אנחנו לא ילדים, ואסור לריבון למנוע מאתנו שקיפות מלאה על הנעשה בכסף שלנו.

בשנה האחרונה נוכחנו שוב לגלות שמנהלי ההשקעות עושים בכספי הציבור ככל העולה על רוחם, ובעיקר ככל שמתאים לכיסם - והציבור זקוק לכל פיסת מידע כדי לפקח עליהם ולבקר אותם. עדיף היה שענתבי יעשה תפנית של מאה ושמונים מעלות, ויאפשר לנו לראות מה קורה בתיק ניירות הערך הפנסיוני מדי יום. אני רוצה לדעת מה קנו לי היום, ומה מכרו לי. מי שחושב אחרת, מוזמן להודיע לבית ההשקעות שלו שהוא מעוניין לקבל עדכון רק פעם בשנה.

ולמען הסר ספק, אנחנו נבצע את מה שאנחנו מאמינים בו: TheMarker יעשה כל מאמץ לחלץ את המידע החודשי מהנתונים השנתיים שיפורסמו מעתה - ויפרסם אותו ברבים באתר האינטרנט.