|
רגע לאחר סיומו של מבצע עופרת יצוקה, נפתחת החזית התקציבית בנוגע לו: מערכת הביטחון הגישה אתמול למשרד האוצר את ההערכותיה הראשוניות בדבר עלויות המבצע. ל-TheMarker נודע כי הדרישה היא יותר מ-5 מיליארד שקל. לשם ההשוואה, מבצע חומת מגן ב-2002 הסתיים בתוספת תקציב של שני מיליארד שקל, ולאחר מלחמת לבנון השנייה קיבל הצבא תוספת תקציב של 8.2 מיליארד שקל שנפרשה על פני כמה שנים.
משרד האוצר צפוי להתנגד בתוקף לדרישה, בעיקר עקב הגירעון הגדול הצפוי ב-2009 - יותר מ-40 מיליארד שקל (5.5% תוצר), על פי הערכות. היכולת של הממשלה לממן את הוצאות המלחמה, כפי שהיה לאחר מלחמת לבנון בשנת 2006, פחתה מאוד בשל המצב הכלכלי - 2006 היתה שנה של צמיחה גבוהה ואילו 2009 צפויה להיות שנה על סף מיתון כלכלי. באוצר מזכירים כי מבצע חומת מגן, שנעשה במהלך המיתון החמור של 2002, הסתיים אמנם בתוספת תקציבית של שני מיליארד שקל, אבל במקביל ספג תקציב הביטחון את חלקו בקיצוץ הרוחבי שהיה אז בתקציבי משרדי הממשלה, בסכום של 3 מיליארד שקל.
באוצר גם סבורים כי סכום הדרישה מופרז, לנוכח משך המבצע והיקף גיוס המילואים שהיה בו. עם זאת, גם לאוצר ברור כי לצה"ל היו הוצאות לא מתוכננות במבצע, שצריך יהיה לפצותו עליהן. ככל הנראה, ישאף משרד אוצר להגיע עם משרד הביטחון לסיכום דומה לזה שנעשה לאחר מלחמת לבנון השנייה - מתן תוספת תקציבית שתתפרס על פני כמה שנים. מנגנון הפריסה וגודלה של התוספת יהיו שנויים במחלוקת, ויצטרכו להיות מובאים להכרעת ראש הממשלה. לא ברור אם אולמרט, הנמצא בשלהי כהונתו, יבחר להכריע בסוגיה - ובכך להטיל מגבלה תקציבית דה פקטו על הממשלה החדשה.
לצורך ההתנגדות לדרישת מערכת הביטחון, צפוי האוצר לגייס את דו"ח ברודט שקבע את מתווה תקציב הביטחון לעשור הקרוב אבל גם הציב שני סייגים המאפשרים סטייה ממנו. סייג אחד הוא משבר ביטחוני חמור שמחייב תוספת תקציב. הסייג השני הוא משבר כלכלי חמור, המתבטא בירידה בצמיחה לנפש ומחייב קיצוץ בתקציב. באופן פרדוקסלי, שני הסייגים - המקזזים זה את זה - מתקיימים הפעם.
|
Smartphone
התראות
x
עוד
פתח את כל התגובות
...תגובה נשלחת
