אם תאושר הצעת החוק שהעלה שר האוצר, יובל שטייניץ, צפויה מהפיכה של ממש באופן שבו מתנהל שוק כרטיסי האשראי בישראל - שוק בלתי תחרותי אשר נשלט במלואו על ידי שלוש חברות בלבד (ישראכרט, לאומי קארד וויזה כאל) אשר מוחזקות בידי 4 מתוך חמשת הבנקים הגדולים. מטרתה המרכזית של הצעת החוק היא להגביר את התחרות בתחום הסליקה ולהטיב בעיקר עם בעלי העסקים הקטנים בכלל ובפריפריה בפרט.

כיצד פועל שוק הסליקה?

חברות כרטיסי האשראי מספקות לבעלי העסקים שירות ששמו "סליקה" כלומר העברת כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק. כיצד זה פועל? הלקוח רוכש מוצרים בבית העסק באמצעות גיהוץ כרטיס האשראי. בית העסק מקבל את התשלום עבור הרכישה מחברת הסליקה תמורת עמלת בית עסק (הנקראת גם עמלת סליקה).

בשלב הבא דורשת חברת הסליקה ממנפיקת הכרטיס - חברת כרטיסי האשראי של הלקוח - את התשלום שכבר נסלק. תמורת קבלת התשלום משלמת חברת הסליקה עמלה צולבת. לדוגמה, אם הלקוח שילם בכרטיס לאומי קארד ואילו בית העסק מקבל שירותי סליקה מישראכרט, הרי שישראכרט אמנם מקבלת את עמלת בית העסק, אבל היא נאלצת לשלם ללאומי קארד עמלה צולבת.

המטרה: הגברת כושר המיקוח של בעלי העסקים

הבעיה היא ששלוש חברות האשראי אינן "מדברות" אחת עם השנייה, כלומר לא כולן מסכימות לסלוק את כל הכרטיסים. חברת לאומי קארד וחברת כאל סולקות אחת את השנייה (כלומר מסכימות להעברת הכספים) אולם חברת ישראכרט, שבשליטת בנק הפועלים (-0.06% , 1580.0), אינה "מדברת" עם שתי החברות האחרות ומתעקשת לבצע את הסליקה בעצמה.

המשמעות הפרקטית היא שבעל עסק צריך להתקשר בשני חוזים: הראשון מול לאומי קארד או ויזה כאל והשני מול חברת ישראכרט. אחרת, בעל העסק לא יוכל לכבד לקוח שעוניין לבצע רכישה באמצעות כרטיס ישראכרט.

הסיבה לסירובה של ישראכרט היא שמדובר במותג פרטי מבית בנק הפועלים וזאת בניגוד ללאומי קארד וויזה כאל אשר נשענות על חברת ויזה העולמית. כבעלים של מותג, מעוניין בנק הפועלים לשמור על מלוא השירות שהוא מעניק. לפיכך, ההצעה צפויה לפגוע בעיקר בישראכרט אשר נהנה במשך שנים מבלעדיות.

הצעת החוק החדשה תחייב כל מנפיק "גדול" (כלומר מי שהנפיק 10% או יותר מכרטיסי האשראי) לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקות שבוצעו באמצעות כרטיסי החיוב של אותו מנפיק גדול. כך, יוכל בית העסק לבחור להתקשר רק מול גוף אחד, מה שיגביר את כוח המיקוח שלו. הצעת החוק גם מאפשרת כניסה של מתחרים חדשים לשוק. היום למנפיקים חדשים יש חסם כניסה גבוה כי אין להם תשתית סליקה, הצעת החוק קובעת כי מי שסלק 20% או יותר מהעסקות יהיו חייבים לסלוק עסקות של מנפיקים אחרים. למעשה, מנפיקים חדשים יוכלו להשתמש בתשתית הסליקה הקיימת של החברות ולא יצטרכו להקים אותה בעצמם.

על פי נתוני משרד האוצר מחזיקה ישראכרט 17% משוק הסליקה, ויזה (באמצעות לאומי קארד וכאל) מחזיקה ב-46%, מאסטר קארד (מותג בינלאומי המשווק על ידי ישכראכרט ונסלק על ידי חברות אחרות) מחזיק ב-28%, 5% מוחקים בידי אמריקן אספרס ועוד 4% על ידי דיינרס. לפיכך, הצעת החוק תשפיע בעיקר על המותג ישראכרט המחזיק ב-17% מנתח השוק.

הסיבה לכך שבאוצר מדגישים את עידוד התחרות בפריפריה היא שישראכרט אמנם מחזיק ב-17% משוק הסליקה אולם התחרות באיזורי הפריפריה נמוכה במיוחד, כך ששני הבנקים הגדולים (לאומי (0.75% , 1617.0) והפועלים) מחזיקים בנתח שוק דומה הנע סביב 45%-50%. המשמעות היא שהרוב המכריע של בעלי העסקים חייבים לעבוד עם ישראכרט שהוא כרטיס אשראי נפוץ, לעיתים גם ככרטיס אשראי בודד של הלקוח. בית עסק שמוותר על שירותיה של ישראכרט, עשוי להפסיד נתח ענק מלקוחותיו ומכאן שעליו להתקשר עם שני גופים.

הגברת התחרות בשירותי הניכיון

שירות נוסף שמעניקות חברות כרטיסי האשראי נקרא שירות ניכיון, שירות שממיר תזרים מזומנים חודשי לסכום בודד. לדוגמה: לקוח רכש מקרר בשווי 5,000 שקל ב-36 תשלומים. בעל העסק מקבל לפיכך בכל חודש כ-139 שקל. אפשרות אחת שעומדת מולו היא להגיע לאחת מחברות הניכיון, לשלם עמלה ולקבל סכום בודד נמוך יותר. למשל 4,700 שקל. כך הוא מקבל סכום בודד ולא נאלץ לחכות 3 שנים עד לקבלת מלוא הכסף.

כל שלוש חברות כרטיסי האשראי מפעילות את שירות הניכיון והן שולטות על רובו המכריע של השוק. הסיבה לכך היא שהן חוסמות חברות אחרות שמעוניינות להעניק את שירותי הניכיון. הסיבה לכך שחברות כרטיסי האשראי מעוניינות לגזור רווח גם בתחום הניכיון ועל כן כובלים את בעלי העסקים ומונעים ממנו להגיע לחברה אחרת.

אחד מסעיפי ההצעה כולל גם את פתיחת שוק הניכיון לתחרות מתוך שאיפה שזו תפחית את העמלות עבור שירותי הניכיון.

הצעת החוק צפויה לעבור לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ולאחר מכן לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. יש להניח כי היא תתקל בלא מעט מכשולים מטעם החברות.

מישראכרט נמסר בתגובה כי "קבוצת ישראכרט דוגלת בתחרות הוגנת על פי חוקי מדינת ישראל. מיום היווסדה פועלת החברה על מנת להטיב עם קהל לקוחותיה - הצרכנים הפרטיים ובתי העסק. מעבר לכך, טרם קיבלנו לידינו את הצעת החוק. עם קבלתו, יילמדו פרטיו ונגיב בהתאם".