"המשבר הזה קשה אבל נצא ממנו חזקים יותר, בריאים יותר. אני קורא בעיתונים מילים כמו 'גאות' ו'סימנים מעודדים' וחושכות עיני. אופוריה כזו מסוכנת ומוקדמת מדי. שלא יהיה ספק, אנחנו נמצאים עדיין במשבר. אם יש אינדיקטורים חיוביים הם מצומצמים מדי, מעט מדי והתאוששות שוק המניות אינה מעידה על התאוששות כלכלית ויציאה מהמשבר. יידרשו כוחות רבים וסבלנות רבה לפני שנראה את קיצו. הדרך עוד ארוכה". כך אמר היום (ד') שר האוצר, יובל שטייניץ, בכנס קיסריה הנערך בשעה זו במלון רויאל ביץ' שבאילת.

"יש לנו צמיחה שלילית, יש לנו עלייה באבטלה, אנו חווים ירידה קשה של קרוב ל-25% ביצוא ובמדינה ש-45% מהתוצר שלה מבוסס על יצוא זו תופעה קשה. אנו חווים ירידה דרמטית מהכנסות המדינה שמשאירה אותנו כמדינה עם בור בשנים 2009-2010 של 70 מיליארד שקל בהשוואה לתחזיות המקוריות. זהו משבר קשה", אמר שטייניץ.

שטייניץ הוסיף ואמר כי בעולם כולו יש סימני מצוקה וחרדה. "גם בישראל הציבור והתקשורת הכלכלית מבינים את עוצמת המשבר ואת ייחודו לעומת משברים עונתיים קודמים שחווינו בעבר בכל 8-10 שנים", אמר.

"דווקא בממשלה ובכנסת ישנם כאלה שעבורם סדר העדיפויות אינו רלוונטי. אבל הוא רלוונטי וחיוני. הכל חשוב: הבריאות חשובה והחינוך חשוב והפריפריה חשובה וגם אילת וירושלים והגליל והרווח והסיוע לחלשים והקליטה והעלייה. הכל חשוב, אבל בתקופה הזו סדר העדיפויות בעולם כולו וגם אצלנו חייב להיות המשק והכלכלה. יש כאן איום אמיתי בעולם כולו ואם לא ניזהר, זה עלול לקרות גם אצלנו".

"היציבות היא נקודת כח ועוצמה בישראל"
שר האוצר אמר כי ישראל נכנסה למשבר לאחר 5 שנים של צמיחה ושגשוג, "אבל לא היה ברור לנו עד הסוף עד כמה הצמיחה והמהירה והשגשוג הם בני קיימא ומה עוצמתו וחוסנו האמיתי של המשק. האם מדובר בצמיחה מבוססת או שמא מדובר בתופעת 'הנמרים האסייתיים' שגם שם חוו צמיחה מואצת אך עם הזעזועים הראשונים התרחש משבר נורא ואף קריסה".

"בריאות וחוסן לא נבחנים כשהכל טוב ומוצלח אלא דווקא בעת קשה", ציין שר האוצר. "צריך לראות את הכוס המלאה שקיימת בכלכלה הישראלית כי לא ראינו בישראל את אותה תגובת שרשרת חמורה, את אותה ריאקציה גרעינית שראינו בחלק גדול מהכלכלות המפותחות. לא ראינו קריסה של הבנקים, להיפך: כל הבנקים יציבים. לא ראינו קריסה של חברות ביטוח. ראינו האטה בפעילות השוק החוץ בנקאי אבל גם שם רואים התחלה של התאוששות בפעילות. לא נתקלנו בתופעות של קריסה בכל המגזר הפיננסי וזאת בהחלט נקודת כוח ועוצמה של הכלכלה הישראלית. הצענו ערבויות לבנקים: ירצו - ייקחו, לא ירצו – יגייסו בעצמם".

עוד אמר שטייניץ כי לא התגלתה בישראל בועת נדל"ן כמו במקומות אחרים. "טוב עשה קודמי בתפקיד, רוני בר-און, שבתקופה קשה לאחר קריסת ליהמן ברדרס ולאחר שהתפשט חשש מקריסה, שר האוצר ומשרד האוצר לא נכנעו לחרדות ולפאניקה ופעלו בשיקול דעת ואני חושב שזה הוכיח את עצמו: שהאמונה בחוסן של המערכת הפיננסית הישראלית הוכיחה את עצמה עד היום".

"קיבלנו הכרה בינלאומית בעוצמה של ישראל"
שטייניץ סיפר כי העוצמה של הכלכלה הישראלית זכתה להכרה בינלאומית: ראשית, ההחלטה של מורגן סטנלי לכלול את ישראל בדירוג המדינות המפותחות. שנית, מנכ"ל ארגון ה-OECD שאמר שעד חודש אפריל 2010, תוכל ישראל להצטרף לארגון - "דבר שהוא עדות להכרה בעוצמת הכלכלה הישראלית". ושלישית, ההחלטה האמריקאית, לאחר שיחות עם משלחת האוצר בראשות מנכ"ל האוצר, ירום אריאב, להעניק לישראל את האפשרות לשימוש בערבויות בהיקף של 4 מיליארד דולר

"אני לא יודע כמה ומתי נשתמש בערבויות אבל זה משהו טוב שקיים על השולחן", אמר. בהמשך, חזר על עיקרי התוכנית הכלכלית שהציג עם ראש הממשלה נתניהו לפני מספר חודשים.

בהמשך הפורום, נגע רוני בר און בנושא אישור התקציב בממשלה והביע מורת רוחו על התנהלות ועדות הכנסת ואישור חוק ההסדרים בממשלה.

"הקביעה שיש למשרד האוצר כוח להשחית, או לניצול לרעה - הם דברים לא נכונים. אני קושר את זה להתקפות הבלתי נסבלות על חוק ההסדרים. ואני רוצה לתת לכם דוגמא מחוק ההסדרים לתקציב 2008 ולומר לכם באחריות מלאה שמצב החקיקה הממשלתית נהיה בכי רע. משרדי הממשלה עצלים בחקיקה והתנהלות הכנסת היא דבר שלא יכול לעמוד בשום ביקורת ציבורית. את הכנסת מנהלים חברי הכנסת. בראש הוועדות נמצאים חברי כנסת ומשחק השמור לי ושמור לך - עובד. התחילו לחתוך מהצעת התקציב כמו שווארמה. ולא נשאר ממנו הרבה. החקיקה הפרטית חגגה".