בימים של משבר כלכלי ומחסור במקומות עבודה, אחת הדרכים הפתוחות באופן טבעי בפני צעירים הזקוקים לפרנסה היא יזמות. אולם בארץ, מתברר, צעירים לא ממהרים לפנות לדרך הזו. "גילינו שצעירים לא חושבים על אופק יזמי", אומר מיכאל כהן, מנכ"ל מ.ט.י רעננה. 20% מהאוכלוסייה הם צעירים עד גיל 30 ואילו רק 5% אחוז מהצעירים עד גיל 35 פונים ליזמות. בקרב צעירים בני 35 ומעלה, לעומת זאת, עולה שיעור הפונים ליזמות ל-30%. "הבנו שצעירים מפחדים להיכנס לתחום היזמות", אומר כהן. "ושעובדה זו נובעת מחוסר ידע. במדינה בה רוב הצעירים גדלים בבתים של הורים שכירים ואף כאלו עם קביעות, כמעט לא קיים רקע של לקיחת סיכונים.

"החלטנו שהדרך לעודד יזמות בקרב צעירים היא הורדת חסמים, וזאת על ידי הענקת הכשרה בתחום הכישורים ה'רכים' כמו איך לדבר ולהתלבש, מלבד הכישורים ה'קשים' של מקצוע הניהול עצמו", מתאר כהן.

המודל הבריטי

לפני כחודשיים יצא לדרך במ.ט.י רעננה פרויקט יזמות לצעירים. הפרויקט אמור להכשיר צעירים חסרי עורף כלכלי בגיל 21-34, להקמה ולניהול של עסק עצמאי, ללוות אותם בשלבי הקמת העסק ולעזור להם בהגשת בקשה למימון הנדרש. התוכנית מיועדת ליזמים שמעוניינים להקים עסק בפעם הראשונה או לבעלי עסק הקיים עד חצי שנה. מי שנמצאים מתאימים להשתתף בפרויקט זוכים למימון תוכנית ההכשרה, בתשלום דמי רישום בסך 750 שקל. הפרויקט הוקם ביוזמת תב"ת - מיסודה של ג'וינט ישראל ומשרד התמ"ת וממומן על ידם, ומ.ט.י (מרכז טיפוח יזמות), הוא הגוף המבצע.

"פרויקט 'יזמים צעירים' נולד איתנו לפני כשלוש שנים", מספר כהן. "הוא פותח על פי מודל בריטי של פרויקט Young Business International שהובילה קרן בחסות הנסיך צ'ארלס בשנות ה-80 בבריטניה. התחלנו בפיילוט בשותפות עם איי.די.בי, אך הם החליטו ללכת בכיוון אחר בתחום הפילנתרופיה. באותם זמנים פרצה מלחמת לבנון ואחריה מבצע עופרת יצוקה, אז היתה הפסקה של כשנה וחצי בפעילות ועכשיו אנחנו למעשה יוצאים לדרך עם המחזור הראשון".

"המודל הבריטי בא להתמודד עם בעיה של צעירים בבריטניה מוכת האבטלה של שנות ה-80. הרעיון היה שהצעירים יקימו עסק, יקבלו ליווי ואחרי זה יכשירו אותם. בשנות האלפיים בישראל הנושא כבר היה מפותח יותר", מסביר כהן, "כבר היו מנגנונים ומערכים שעבדו. כמו פרויקט החונכות העסקית, שאמנם נחשב תקוע עכשיו, אבל היה אחד מסיפורי ההצלחה של משרד התמ"ת ומערכת המ.ט.ים".

"בשונה מהמודל הבריטי, אצלנו הוחלט שנבחן את הרעיונות מראש ונקדם רק את מי שלדעתנו יצליח, כדי להוריד את רמת הסיכון, שלנו ושל היזם. הוספנו גם את כתיבת התוכנית העסקית לפני הקמת העסק, ואת העזרה בגיוס המימון".

רעיונות ישימים, לא חלומות

למחזור הראשון נרשמו כ-60 פונים שמתוכם נבחרה קבוצה של 28 יזמים עם 22 מיזמים. ירון בירנבוים, רכז הפרויקט, אומר כי מי שהתקבלו היו יזמים עם רעיון עסקי "שיש לו היתכנות, לא חלום. כזה שיש להם רקע וחיבור אליו, כמו גננת שרוצה להקים גן ילדים". במסגרת הפרויקט הקבוצה עוברת שלושה שלבים: קורס יזמות וניהול בן 60 שעות אקדמיות, סדנה לכתיבת תוכנית עסקית בת 30 שעות אקדמיות, ולאחר הגשת התוכנית לקרן לקבלת מימון, ליווי של חונכות אישית ומקצועית לסיוע בהקמת העסק ובניהולו. כל התהליך נמשך כשבעה חודשים".

בקורס היזמות נלמדים נושאים כמו חשיבה יצירתית, שיווק, מכירות, היבטים משפטיים, פיננסים ומוסדות מיסוי. "מאחר וסטטיסטית 70% מהעסקים החדשים שקמים לא שורדים את שלוש השנים הראשונות בגלל כשל במיומנויות ניהול, אנחנו רוצים לשים דגש על התחום הזה כדי לעזור לשרידות העסקים שבפרויקט", אומר בירנבוים. "מלבד זאת, אנחנו עוטפים אותם עד שלב מתקדם. הליווי הוא מעבר לפגישה שבועית, אני נמצא איתם בקשר באופן יומיומי. זה מה שבעיקר דרבן את הפונים. העובדה שיש להם פה אבא ואמא, יש להם מסגרת ותמיכה עד הבשלות, עד שלב תקיעת היתד".

הקבוצה הראשונה נמצאת כרגע באמצע הקורס. רוב המשתתפים הם מאזור המרכז, ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ומטה וחסרי תואר אקדמי. לגבי המשבר הכלכלי אומר כהן כי "חלקם הגיעו מכורח המצב, חלקם בזכות המצב. אנחנו בעיקרון מעדיפים יזמות מתוך הגשמה ולא מתוך כורח". לגבי סוגי העסקים מספר בירנבוים שקיים מגוון, "יש בין השאר יוזמות להקמת חנות בגדים, אתר אינטרנט וסטודיו לצילום, בניית מוצרי עץ אקולוגיים לילדים, פיתוח אפליקציה לאייפון, די.ג'י ויזמיות שמעצבות כרטיסי ברכה מיוחדים".

"הייחודיות של הפרויקט היא בזה שהוא לא מיוחד", טוען אלי בנטאטה, ראש תחום נכויות, צעירים ויזמות בתב"ת, חברה-בת של הג'וינט המתמקדת בנושאי תעסוקה. "הרבה פרויקטים פונים לאוכלוסייה או לאזור ייחודיים, כמו פריפריה או שכונות עוני. אנחנו חושבים שגם במרכז הארץ וגם אנשים מן היישוב יכולים להיות במצוקות וזקוקים לעזרה. ככל שהפרויקט מתקדם, אנחנו מתכננים להגיע לאוכלוסיות עם חסמים גדולים יותר". כהן מאשר: "הקבוצה השנייה, שתתחיל באוקטובר היא קשה יותר", הוא אומר על המחזור השני שנמצא כרגע בשלב המיונים.

עם כל הציפיות, המארגנים לוקחים בחשבון כי לא כל העסקים יקומו. "שוחחנו עם היזמים גם על מצב שבו לא יתנו להם הלוואה, כי זה לא תלוי בנו", אומר כהן. בירנבוים טוען כי למרות זאת "לפרויקט יש ערך מוסף שהם לוקחים אתם לכל החיים. זה כמו ללמוד לרכב על אופניים", ובנטאטה מסכם כי "אחד הדברים החשובים הוא אחריות אישית. ניתן לסייע ולתמוך אבל לא להחליף אותם. האחריות היא שלהם".

מלימודי מקרא לקייטרינג

מורן רוטמן, בת 30, ממשתתפי הקבוצה הראשונה, מספרת כי הגיעה לפרויקט בשלבי הקמת עסק הקייטרינג ואירועי הבוטיק שלה "מורן שף-אומן - וינטג' קוויזין". "בגיל 22 סיימתי תואר באמנות ובמקרא והבנתי שבעצם אני רוצה לעסוק בבישול. עברתי קורס מקצועי בבי"ס בישולים, עבדתי במסעדת מסה, שבה זכיתי מקום ראשון בתחרות שפים צעירים ואחר כך יצאתי לדרך עצמאית בשתי מסעדות. באותה תקופה חברה ביקשה שאערוך לבעלה אירוע פרטי. לאור ההצלחה הבנתי שאני רוצה לעשות קייטרינג", היא מספרת. "רציתי להתמקצע ולקבל כלים לניהול נכון של העסק, שמעתי על מ.ט.י דרך קולגות מתחום המזון שהשתתפו בקורסים שלהם, והגשתי מועמדות לפרויקט".

"מאז תחילת הפרויקט הקייטרינג שהקמתי רק מתחזק, ובזכות ההשתתפות בו הבנתי שהחלום האמיתי שלי הוא לפתוח מקום משלי. כך נוצר המיזם שאני עובדת עליו כעת - בית שף מארח - מקום שבו יתקיימו אירועים פרטיים, עסקיים וסדנאות וממנו אוכל להוציא גם שירותי קייטרינג חיצוניים. אני מרגישה שמעצימים אותי מבחינה מקצועית - החל מניהול חשבונות הכי בסיסי ועד לרמה של שיווק העסק, וגולת הכותרת היא בניית תוכנית עסקית שתסייע לייצב את העסק ולמצב אותו בצורה שבה אני מעוניינת. בנוסף, החונך המלווה שלי מאוד עוזר לי".

רוני אבידן, בן 24, גם הוא ממשתתפי הקבוצה הראשונה: "קצת אחרי שהשתחררתי מהצבא עבדתי בחברת אבטחה, בעקבות הרקע שלי בשרות. הייתי עובד קבלן, התנאים היו לא תנאים והרגשתי מנוצל. היו לי הרבה שעות לשרוף בעבודה וכל מה שהיה לקרוא היה TheMarker, כי מישהו שהיה מנוי הביא אותו. קראתי ונכנסתי לעולם העסקים והתחלתי לשאול את עצמי הרבה שאלות, כמו - למה אני נכנס באופן אוטומטי למעגל של עבודה כשכיר. אחר כך טיילתי בעולם כשנה, והתגבשו לי הרצון וההחלטה לנסות להיות עצמאי".

אבידן מספר כי חיפש רעיון לעסק בתחום שתהיה לו זיקה אליו, "ושלא דורש השקעה ראשונית גדולה. הגעתי למסקנה שמה שאני מכיר זה בעיות בניהול בנייני דירות למגורים. בבנין בו אני גר יש כל הזמן וויכוחים וחילוקי דעות בנוגע לוועד בית, אנשים מתנערים מאחריות ולא רוצים לטפל בדברים. אפשר להבין את זה, כי אחרי יום עבודה רוצים לנוח ולהיות עם המשפחה ולא להחליף מנורות או לאסוף תשלומים. אם זה המצב בבנין של חמש קומות ותשעה דיירים, בבניינים של 20 דירות בטח המצב קשה יותר. אז חשבתי להקים חברת אחזקות. אני לא מכיר סוג כזה של חברת אחזקות לבניינים פרטיים, רק במגזר העסקי, בקניונים ובניינים מסחריים".

"כרגע אני עדיין מגבש את הרעיון, אבל זו תהיה חברה שתאגד בתוכה את כל נושא התפעול המקצועי של הבניין. ברגע שהחלטתי להתחיל להוציא את הרעיון לפועל, שמעתי על מ.ט.י דרך חברים ורציתי לקחת קורס שלהם לניהול והקמת עסק. כשדיברתי איתם המליצו לי על הפרויקט הזה. הקורס מאפס אותי ונותן לי נקודת התחלה. אני לא בא עם ניסיון וידע בניהול עסק והקורס מכין אותי עד כמה שאפשר לקראת מה שאני הולך להיכנס אליו, כמו בנושאי מיסים, שיווק וראיית חשבון".

פונים לאוכלוסייה מחוץ למעגל העבודה

במ.ט.י רעננה מטפלים בכל אזור השרון ומתמחים בסיוע לחברות היי-טק, סטארט-אפ ואינטרנט, שפונות אליהם גם מכל רחבי הארץ. "אנחנו בעצם קבלן משנה לביצוע פרויקטים עבור גופים כמו משרד הקליטה, התמ"ת והג'וינט, שהוא שותף מרכזי שלנו, או גופים אחרים שרוצים שנגשים מטרה שקשורה ליזמות, במימון הגוף עצמו", אומר מיכאל כהן, המנכ"ל.

תב"ת (תנופה בתעסוקה) היא חברה-בת של הג'וינט, שהוקמה לפני ארבע שנים בשותפות הממשלה. "הוחלט שהעשייה מרכזית של הג'וינט תהיה תעסוקה, ולכך הוקמה תב"ת", מסביר אלי בנטאטה, ראש תחום נכויות, צעירים ויזמות. "ההסכם עם הממשלה הוא שעל כל שקל שמביא הג'וינט מביאה הממשלה שקל כנגד. הרעיון הוא לא החלפת המדינה במימון פעילויות בשוטף, אלא הקמת פרויקטים במטרה שהמדינה תאמץ את התוכניות שלנו, אם הוכחנו אותן כלכלית ומקצועית".

"תב"ת לא פועלת מול הלקוח הסופי, הרעיון הוא להשתמש בעמותות קיימות, מנקודת הנחה שהעמותה מקושרת לגופים השונים, לרשות המקומית ויש לה נגישות לחברה", מסביר בנטאטה. "אנחנו מזהים חסמים שמונעים מהאוכלוסיה להיכנס לשוק התעסוקה ומנסים להתמודד איתם על ידי פיילוטים של פרויקטים בהם אנחנו משקיעים כספים, כדי לראות אם המשרד שאחראי עליהם בממשלה יוכל לבסוף לאמת את התוכנית מבחינת פעילות וכספים. ביזמות אנחנו עובדים כל הזמן בשיתוף עם המט"ים ועם מט"י רעננה אנחנו בקשר של 15 שנה".

בתב"ת עובדים עם אוכלוסיה בגילאי העבודה שלא נמצאת בשוק העבודה - לא מקבלים דמי אבטלה או קצבה ולא מחפשים עבודה. "בתוך אוכלוסיה זו אותרו כמה קבוצות כמו נשים, חרדים, בעלי מוגבלויות, עולים- במיוחד מאתיופיה, וצעירים מודרים - חסרי עורף משפחתי כלכלי, שנפלטו ממסגרות. הפרויקט הזה פונה אל הצעירים הללו", מסביר בנטאטה.

"אלו צעירים שלא השכילו לייצר לעצמם אופק תעסוקתי שמאפשר להם להתפתח, כמו למשל תואר אקדמי", אומר כהן. בנטאטה מוסיף כי "לא כופים על המשתתפים לבוא להיות במסלול. הם מחליטים להיכנס למסגרת, החלטה שמצריכה מוטיבציה ונקודת מבט שרואה ביזמות אפשרות להתייצבות".