<<עמית קפלן, מרצה לסוציולוגיה מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, עמלה שש שנים עד שסיימה את עבודת המחקר שהכינה לשם קבלת תואר דוקטור בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. שם העבודה: "כלכלה פוליטית של חיי המשפחות - על ההקשרים המוסדיים של עבודה בשכר והתנהגות משפחתית", רחוק מאוד מהנתונים העסיסיים שהיא מנפקת.

המדינות אותן סקרה התחלקו לשתי קבוצות ברורות: המדינות המסורתיות, כמו איטליה וספרד, שבהן התפישה המגדרית השלטת מתבססת על מודל גבר מפרנס - אשה בבית; ומדינות שוויוניות כמו דנמרק ופינלנד, המעודדות באופן פעיל השתתפות נשים בשוק העבודה. עוד נבדקו גרמניה, בריטניה וצרפת.

המתודולוגיה היתה פשוטה: בכל מדינה חולקו הזוגות הנשואים לשלוש קבוצות - קבוצה שבה נשים מרוויחות יותר מבעליהן, קבוצה שבה גברים מרוויחים יותר מנשותיהם וקבוצה שבה המשכורות שוות. בכל קבוצה כזו נבדקו רמות הגירושים.

מבין המדינות המסורתיות שבהן נתפש הגבר כמפרנס הראשי, היתה הקבוצה שבה רמת הגירושים הגבוהה ביותר זו שכללה זוגות שבהם הנשים מרוויחות יותר. "במדינות שבהן תפישת המגדר מסורתית, אשה שמרוויחה יותר מבעלה מזעזעת את הסדר החברתי", מסבירה קפלן. "האשה יותר עצמאית, ולכן קל לה לקבל את ההחלטה להתגרש. מצד הגבר קיימת בעיה - הוא לא עומד בסטנדרטים החברתיים. להרוויח משכורת גבוהה יותר מבעלך זה כמעט חטא שאין עליו כפרה".

הקבוצה היציבה ביותר, באופן לא מפתיע, היא זו שבה הגבר מביא את המשכורת הגבוהה יותר הביתה. "במצב כזה הסדר החברתי נשמר ותפישות בסיס לא מזדעזעות". מוסיפה קפלן. "בנוסף, חשוב לזכור שנשים עצמאיות פחות, התלויות במשכורת של הבעל, חוששות יותר מעשיית הצעד לגירושים".

בין שתי הקבוצות הקיצוניות נמצאת הקבוצה שבה חברים שני בני זוג המרוויחים משכורת דומה.

מוזר שדווקא הקבוצה שבה זוגות שמקבלים את אותו שכר היא לא היציבה מכולן.

"העובדה ששני בני הזוג מרוויחים משכורות שוות אמנם מקשה על מי שתופש את הגבר כמפרנס העיקרי, אך עדיין לא מזעזעת את אמות הסיפים".

משכורת שווה, פחות גירושים

במדינות השוויוניות המצב שונה במקצת. שם אחוזי הגירושים בשתי קבוצות הקיצון - אשה מרוויחה יותר או בעל מרוויח יותר, דומים (אם כי קבוצת הנשים המרוויחות עדיין יותר "מסוכנת"). הקבוצה היציבה מכולן היא זו ששני בני הזוג מרוויחים בערך אותו דבר. ההסבר, לפי קפלן, נובע מהעובדה שבמדינות בהן התפישה האידיאולוגית הכללית שוויונית, משכורות דומות הן גורם מייצב. "אין שום דבר מזעזע בבני זוג עובדים שמרוויחים שכר דומה, מאחר שהתפישה שהגבר חייב להרוויח יותר רווחת פחות".

מסתבר שהאיום על הסדר החברתי גם הוא שוויוני במדינות אלה. נשים שמרוויחות יותר, וגברים שמרווחים יותר מועדים יותר לגירושים.

"במדינות האלה נשים חוששות פחות להתגרש כי הן מכירות את רשת הביטחון הסוציאלית שתעזור להן במידה וייאלצו להסתפק במשכורת אחת ומזונות. חשוב להבין כי התפישה המגדרית משליכה, בין היתר, גם על מדיניות הרווחה וחוקי העבודה. במדינות השוויוניות מתקיימת מדיניות רווחה כוללת המחלישה חסמים שעומדים בפני נשים - משוויון במשכורות עד אורך חופשת הלידה בתשלום. במדינות המסורתיות, מדיניות הרווחה אינה מן המתקדמות ובוודאי שאינה מסייעת לנשים לצאת לעבודה. הנשים תלויות יותר בבעליהן שמרוויחים הרבה יותר ויודעות שגם אם יעשו את הצעד יזכו במקרה הטוב ברשת ביטחון מינימלית".

יהיו שיגידו כי מדיניות הרווחה מעודדת גירושים.

"היא לא מעודדת גירושים אלא מאפשרת לנתק את הקשר בין שכר, איכות חיים וחיי משפחה. אנשים יתגרשו כך או כך, השאלה היא איך מונעים עוני בעקבות הצעד הזה. כל הסטטיסטיקות מוכיחות שאמהות חד-הוריות נמצאות בתחתית סולם העוני. מדינת רווחה אמיתית תאפשר לנשים לא לחשוב כל הזמן איך להאכיל את הילדים".

בישראל - תפישה יותר מסורתית

על השאלה איך משפיעים הנתונים האירופיים על ישראל, יש לקפלן, שתשתתף ביום חמישי בכנס נשים חזקות משלמות מחיר בקריה האקדמית אונו, תשובה ברורה. "התפישות כאו הרבה יותר מסורתיות משוויוניות. תפישת הגבר המפרנס עדיין חזקה ובין רוב הזוגות העובדים בישראל עדיין נחשבת האשה מפרנסת משנית. בכל שנה מתפרסמים גם נתוני שכר שמוכיחים שמשכורות של גברים גבוהות יותר מאלה של נשים - גם באותו תפקיד".

והמסקנה?

"נובע מכך שגם בישראל עולה הסיכוי לגירושים בקרב קבוצת הנשים שמרוויחות יותר, בעוד שהקבוצה היציבה היא ההפוכה בדיוק - הגבר מביא את המשכורת הגבוהה הביתה".

ומשכורות שוות לא יסייעו פה ליציבות?

"צריך קודם תפישה מגדרית רחבה שכוללת התייחסות לנשים כאל שוות, גם בשוק העבודה". מה היית ממליצה לשר הרווחה לעשות בנדון?

"לשים לב לעובדה שבארה"ב, המדינה בעלת אחוזי גירושים מהגבוהים בעולם, מדיניות הרווחה ממוקדת וסלקטיבית ואינה מתחשבת באמהות חד-הוריות - זה לא מונע גירושים - זה רק הופך את החיים לקשים ועניים יותר. אם מדיניות הרווחה בישראל - שהיא הרבה יותר קרובה לצערי, למדינות המסורתיות, היתה חזקה יותר, היא היתה מעודדת גם תפישה מגדרית של שוויון שדווקא מעודד יציבות משפחתית".