>> במענה להתייקרות דמי הניהול בענף החיסכון הפנסיוני, יוזם משרד האוצר שינוי דרמטי בתנאי העברת כספי החיסכון בין מכשירי החיסכון השונים: קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה. עיקר השינוי הוא הסרה של כל החסמים המונעים העברה מסיבית של כספים מקופות הגמל וביטוחי החיים לקרנות הפנסיה. את המהלך, הנמצא עדיין בדיונים פנימיים בתוך האוצר, מוביל סגן השר יצחק כהן, הממונה על הפיקוח על הביטוח במשרד.

את האוצר מנחה התפישה הוותיקה לפיה קרנות הפנסיה הן מכשיר החיסכון הטוב ביותר לפנסיה כיום, בין היתר בזכות דמי הניהול הנמוכים - 0.8% בממוצע כיום לעומת ממוצע של 1.1%-1.2% בקופות הגמל וכ-2% בביטוחי המנהלים. בפועל, ההפרש בדמי הניהול גדול יותר, כי קרנות הפנסיה יוכלו לגבות מהכספים שיעברו רק דמי ניהול מצבירה (ללא דמי ניהול), כך שגובה דמי הניהול בפועל יהיה 0.5% לכל היותר. קרנות הפנסיה מציעות גם הטבות נוספות, כמו ביטוח מוזל וסובסדיה מהמדינה על ההשקעות (אג"ח ייעודיות).

מחלוקת על גובה התקרה

כדי לאפשר העברת כספים מאסיבית לקרנות הפנסיה - צעד שעלולות להיות לו השלכות הרסניות על המשך הקיום של קופות הגמל במתכונתן הנוכחית - מתכוון האוצר להסיר לפחות אחד משני החסמים העיקריים שמונעים כיום את מעבר הכספים לפנסיה. על הסרתו של חסם אחד מסתמנת הסכמה באוצר, כאשר הסרת החסם השני עדיין שנויה במחלוקת.

החסם השנוי במחלוקת הוא זה של תקרת ההפקדה המותרת בקרנות הפנסיה - עד פעמיים השכר הממוצע במשק, לעומת תקרת הפקדה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים. משמע, בעלי שכר גבוה לא יכולים לבצע הפרשות לקרן פנסיה עבור החלק של שכרם שגבוה מפעמיים השכר הממוצע (כ-16 אלף שקל בחודש).

הפיקוח על הביטוח ממליץ לאפשר להגדיל את תקרת ההפקדה בקרנות הפנסיה לארבע פעמים השכר הממוצע, ואולם אגף התקציבים מתנגד לכך בתוקף. האגף מנמק את התנגדותו בכך שצעד כזה משמעותו תמיכה מאסיבית של המדינה - גם באמצעות הטבות מס וגם באמצעות סבסוד התשואה לקרנות הפנסיה (אג"ח ייעודיות להן, הנושאות ריבית מובטחת וגבוהה) - בבעלי השכר הגבוה בישראל.

החסם שאין עליו מחלוקת באוצר נחשב גם למחסום העיקרי. זהו המחסום של העברת הכספים שנצברו עד 2007 בקופות גמל ובביטוחי מנהלים, ושהחוסכים היו רשאים למשכם עם פרישתם לפנסיה כמשיכה חד-פעמית פטורה ממס (משיכה הונית). הזכות הזו בוטלה החל מ-2008, אז הפכו כל אפיקי החיסכון לפנסיה לכספים החייבים להימשך כקצבה המשולמת לאורך החיים - כמו בקרנות הפנסיה. עם זאת, עיקר הצבירה בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים - בהיקף של מאות מיליארדי שקלים - היא של כספים אותם יכול החוסך למשוך באופן חד-פעמי, כמשיכה הונית פטורה ממס.

עד כה, העברת כספים אלה לקרנות הפנסיה היתה לא משתלמת, מכיוון שבהעברה היה מאבד החוסך גם את הזכות למשיכה הונית חד-פעמית וגם את הפטור ממס - מאחר שקצבת הפנסיה החודשית חייבת במס. עתה מתכוון האוצר לשנות זאת: כספים שיועברו מקופות גמל או מביטוחי מנהלים לקרנות הפנסיה יישארו פטורים ממס. משמע, החוסך יוכל לקבל בגינם קצבת פנסיה חודשית פטורה ממס - להבדיל מהמצב הרגיל בפנסיה, שבו הקצבה החודשית חייבת במס (עבור סכום הגבוה מ-6,500 שקל בחודש).

בנוסף, הפטור ממס יישמר לחוסכים גם לגבי משיכה הונית, כל עוד יותירו בחיסכון סכום המספיק לקצבה מינימלית של 3,800 שקל. כל החיסכון שמעבר לסכום זה יוכל להימשך כמשיכה הונית, חד-פעמית, פטורה ממס. ההערכה היא שקצבה מינימלית של 3,800 שקל מחייבת חיסכון צבור של כ-900 אלף שקל בעת הפרישה. באוצר מעריכים כי כ-60% מהחוסכים בקופות הגמל עוברים את הרף של 900 אלף שקל חיסכון. על פי הערכות האוצר, העובדים חסכו בקופות גמל באופן עצמאי כרובד שני, בנוסף לחיסכון הפנסיוני שנתן להם המעסיק.

זעזוע מוגבל בהיקפו

הסרת החסמים אמורה להקל מאוד על מעבר כספים מביטוחי המנהלים וקופות הגמל לקרנות הפנסיה - ובכך להביא דה פקטו להוזלת דמי הניהול שמשלם החוסך לפנסיה. כבר כיום דמי הניהול הממוצעים בקרנות הפנסיה נמוכים משמעותית מאלה של המכשירים המתחרים.

על פי הערכות, המתבססות על הצירוף של דמי ניהול מהפרמיה החודשית ודמי הניהול על החיסכון הנצבר, קרנות הפנסיה גובות כ-0.8%-0.9% מהצבירה בממוצע, קופות הגמל כ-1.1%-1.2%, ובביטוחי מנהלים הממוצע של דמי הניהול הוא קרוב ל-2%. לכאורה, העברת כספים צבורים מקופות הגמל לקרנות הפנסיה תביא לחיסכון של 0.2%-0.3% בלבד בדמי הניהול. בפועל החיסכון צפוי להיות גבוה בהרבה - מכיוון שמדובר בהעברת כספים צבורים, ולא בהפקדות חודשיות, קרנות הפנסיה יוכלו לגבות מכספים אלה רק דמי ניהול מצבירה (ללא דמי ניהול מפרמיה) בשיעור מירבי של 0.5% בלבד. החיסכון בדמי הניהול, לפיכך, יהיה 0.6% לפחות.

כתוצאה מצעדי האוצר עלולים שני המכשירים המתחרים, ביטוחי מנהלים וקופות גמל, לעמוד בפני גל משיכות כספים משמעותי. עם זאת, באוצר מעריכים כי הזעזוע יהיה מוגבל בלבד. להערכת בכירים במשרד, כמעט ולא יהיו משיכות מביטוחי מנהלים, מכיוון שסוכני הביטוח ילחמו כדי לשכנע את המבוטחים לא לנטוש את תוכניות החיסכון.

בקופות הגמל, שם לא קיימת המערכת השיווקית המיומנת של סוכני הביטוח, מעריכים באוצר כי רק חלק מהציבור יתעניין בשינוי ויקבל החלטות בעקבותיו. באוצר מעריכים את פוטנציאל הניוד בפועל של כספים בכ-10% מהיקף הכספים הוותיקים בקופות הגמל, שמשקפים סכום של כ-10 מיליארד שקל.