ניו יורק טיימס

"נשים בארה"ב ובאירופה מתמודדות במקביל עם אחריות יוצאת דופן הן בבית והן בעבודה, והדבר גורם ללחץ ולאיכות חיים נמוכה", אומרת פרופ' הרמיניה איברה, ממחברי דו"ח על הפערים בין המינים במגזר העסקי ב-2010, שפורסם מטעם הפורום הכלכלי העולמי.

הדעות של הצרפתים, במיוחד, מעידות על הפער בין הרצון לשוויון בין המינים לבין יישומו בפועל. 100% מהצרפתיות ו-99% מהצרפתים תמכו בשוויון, אך 75% גם השיבו כי לגברים יש חיים טובים יותר - השיעור הגבוה ביותר מבין המדינות שבהן נערך הסקר. מדוע דווקא בצרפת, שמספקת תמיכה ממשלתית נדיבה לאמהות טריות ופעוטותיהן, מורגש מרחק כה רב משוויון בין המינים?

"מאחר שהן אכן רחוקות משוויון, לפחות בכל הנוגע להשתתפות בכלכלה", טוענת איברה, המלמדת התנהגות ארגונית בבית הספר הבינלאומי לעסקים אינסיאד שבצרפת. "מעט מאוד נשים מנהיגות חברות גדולות, והתרבות העסקית עדיין מהווה ברובה מועדון סגור של גברים".

מתוצאות הסקר בארה"ב ובגרמניה עולה פער גדול בין המינים בשאלה אם נעשה מספיק כדי להעניק שוויון לנשים. מבין אלה שמאמינים בשוויון בין המינים, הרבה יותר גברים אמריקאים וגרמנים מאמינים כי הממשלות עשו מספיק שינויים כדי להתאים את שוק העבודה לנשים, בעוד שהרבה יותר נשים מגברים מאמינות כי יש לנקוט צעדים נוספים.

"כשאת נשארת מחוץ למועדון, את יודעת זאת. כשאתה בתוך המועדון, אתה לא מבין מה הבעיה", אומרת פרופ' ג'קי טרו, מומחית ליחסים בין המינים ומרצה בכירה באוניברסיטת אוקלנד. המעצמות העולות סין והודו, ביחד עם אינדונזיה וירדן, היו ארבעת המדינות האחרות שבהן רוב התומכים בשוויון האמינו שרוב התיקונים הדרושים כבר נעשו.

בשיחות טלפון ובראיונות פנים מול פנים, פיו כי שוויון הוא מטרה משותפת לרוב הגברים והנשים. ב-13 מהמדינות יותר מ-90% מהנסקרים טענו שהם תומכים בשוויון. בשאר המדינות, למעט מצרים, ירדן, קניה, אינדונזיה וניגריה, יותר מ-75% תמכו בשוויון. ניגריה, למעשה, היתה המדינה היחידה שבה יותר ממחצית מהמשיבים (54%) טענו כי נשים לא צריכות ליהנות משוויון זכויות - רק 45% מהמשיבים העדיפו שוויון זכויות בין המינים.

בנוסף, רק בפקיסטאן, מצרים וירדן השיבו פחות מ-80% כי לנשים יש זכות לעבוד מחוץ לבית. אך אפילו בשלושתן תמכו הרוב בזכות הנשים לעבוד. כהוכחה לכמה מקובל נהפך רעיון השוויון, בבריטניה ויפן יותר גברים תמכו בשוויון זכויות מנשים (מדינות סקנדינוויה, שלרוב זוכות לציונים הגבוהים ביותר במדדי השוויון בין המינים, לא נכללו בסקר).

עם זאת, רק במדינות ספורות הושג שוויון - לפי הסקר. רק בשלוש מדינות האמינו רוב הנסקרים כי נשים וגברים הגיעו לאיכות חיים זהה: מקסיקו (56%), אינדונזיה (55%) ורוסיה (52%). בשש מדינות אחרות האמינו שיעור משמעותי של 40%-50% כי נשים וגברים נהנים מאיכות חיים דומה.

בפולין, לעומת זאת, רוב המשיבים (55%) טענו כי גברים נהנים מאיכות חיים גבוהה יותר. ובחמש מדינות אחרות - בהן הודו, ספרד וניגריה - טענו 40%-49% כי איכות החיים של גברים גבוהה יותר. ואולם צרפת, שבה טענו 75% כי גברים נהנים מאיכות חיים גבוהה יותר, הובילה את הרשימה. רק בדרום קוריאה (49%) וביפן (47%) השיבו יותר כי חיי הנשים טובים יותר או טובים באותה מידה כמו חיי גברים. ייתכן שגברים באותן מדינות "מתוסכלים מכך שעבודתם תובענית מדי, ובנוסף מכך שיש פחות ציפיות מנשים", אמרה טרו. "אך זה לא שוויון".

במדינות ערב רוצים יותר חינוך לגברים

לפי הדו"ח, ההערכות בנוגע לשוויון בין המינים מרמזות כי "בעוד שתחושת השוויון נהפכת נפוצה יותר, היא אינה חזקה". ברוב המדינות שבהן האמינו המשיבים כי איכות החיים של נשים וגברים זהה, אומרת טרו, "רק החלו לחקור ולהילחם בהפליה על רקע מגדרי, שעד כה היו מובנות מאליהן ונראו לגיטימיות. באותן מדינות יש פחות מודעות לפערים בין המינים, מאחר שגברים תמיד שלטו ולנשים לא היתה הזדמנות לקרוא תגר על השליטה הגברית".

טרו, שחיברה חמישה ספרים על יחסים בינלאומיים ופוליטיקה מגדרית, גם מנהלת את המחלקה לתאוריה פמיניסטית ולימודי מגדר ב-International Studies Association - ארגון של אקדמאים והוצאות לאור של ירחונים אקדמאיים. הסקרים נערכו בכל רחבי המדינות שהשתתפו, למעט סין, הודו ופקיסטאן, שבהן רוב הנשאלים היו תושבי הערים. טעויות הדגימה נעות בין 3% ל-5%.

אף ששוויון מושג לרוב באמצעות החלטות ממשלתיות בנוגע לשוויון בחינוך ובהזדמנויות עבודה, במדינות אחדות התומכות בעיקרון השוויון יש גם אוכלוסיות משמעותיות שאינן מוכנות להעניק לנשים אותן זכויות. מחצית או יותר מהנסקרים בהודו, פקיסטאן ומצרים השיבו כי חינוך אוניברסיטאי חשוב יותר עבור בנים. בסין, יפן, ירדן, פולין וניגריה היה הנתון קרוב לשליש.

במדינות אחדות שבהן העדיפו הנסקרים חינוך לגברים, דעות הנשים היו שונות. במצרים, למשל, 60% מהגברים טענו כי בנים זכאים יותר לחינוך, בעוד ש-60% מהנשים חלקו עליהם. בירדן ובפקיסטאן הפער היה דומה. כמו כן, בחלק מהמדינות היה רוב משמעותי שטען כי לגברים יש יותר זכות לעבוד. יותר מ-50% מהמשיבים ב-10 מ-22 המדינות שבסקר טענו שכשאין מספיק משרות, הן צריכות להיות מוענקות לגברים. "אם עוגת ההזדמנויות גדולה, כולם תומכים בשוויון. אם העוגה מוגבלת, הם לא", אמרה איברה. באינדונזיה, הודו, פקיסטאן, מצרים וסין האמונה הזו היא הנפוצה, בעוד שבארה"ב, בריטניה, ספרד, גרמניה וצרפת לא הסכימו רוב הנסקרים שגברים צריכים לקבל יחס מועדף.

עם זאת, האמונה שגברים לא צריכים ליהנות מיחס מועדף לא מיתרגמת למציאות במדינות רבות. בצרפת, גרמניה, פולין והודו, לפחות 80% מהמשיבים טענו כי גברים עדיין זוכים ליותר הזדמנויות מנשים בכל הנוגע למשרות בעלות שכר גבוה - אפילו כשהנשים מוכשרות באותה מידה. "חוסר השוויון בכל הנוגע למשרות בעלות שכר גבוה הוא אמיתי בהחלט. זה לא עניין של דעה, וניתן למצוא ראיות לכך בכל מקום שאליו תסתכל", אומרת איברה.

לדברי טרו, יידרשו לפחות שני דורות לפני שהמציאות תתאים עצמה לשינוי בגישה. "במדינות רבות אנו נכנסים ל;-שלב הבא. אנו הולכים לראות הרבה יותר תסכול לנוכח אי שוויון בקרב גברים ונשים לפני שהשינוי במדינות המתפתחות יתמסד".

נשים מסביב לעולם

1. צרפת. מודעה של גוטיה מציגה גישה חדשה לחלוקת התפקידים בין המינים בפרסום

2. פולין. תחרות ריצה על עקבים

3. קניה. אשה שעברה התעללות על רקע אתני

4. הודו. נשים בתור לקבלת פתקי הצבעה בבחירות

5. מצרים. נשים ממתינות בתור להצביע בקלפי

6. דרום קוריאה. נשים שנוצלו לרעה בתקופת הכיבוש היפני בעצרת בסיאול