ראש הממשלה בוועידת שוק ההון של TheMarker ו-Deloitte בריטמן: "אני, הרמטכ"ל ושר הביטחון מוכנים להופיע בפני ועדת הבדיקה של המשט" ■ "לא יכול להבטיח שלא תהיה טלטלה בכלכלה המקומית, אך אני מאמין שכלכלת ישראל תדע לצלוח את המשבר המתמשך"
בנימין נתניהו,ועידת שוק ההון,זוהר גושן,רועי ורמוס,
בנימין נתניהו: "מדי שנה אנו באים הנה לדבר על המדיניות הכלכלית של ישראל. אך לפני כן, אתייחס לנושא שעל סדר היום הבינלאומי.
"אנחנו מתייעצים עם כמה גורמים בקהילה הבינלאומית לגבי הליך בדיקה ראוי שיביא לגילוי העובדות לאשורן על המשט לעזה. אנחנו יודעים את האמת. העם בישראל יודע את האמת. אני, שר הביטחון, השרים והרמטכ"ל נהיה מוכנים להופיע ולמסור את כל העובדות ללא כחל ושרק. אבל למדתם שהגוף היחיד שימשיך לתחקר את הלוחמים שלנו הוא רק צה"ל. כך נהוג בצבאות ידידינו בעולם וכך גם אצלנו.
"אנחנו נתעקש שכל האמת תצא לאור ולכן הבדיקה תצטרך לתת תשובות לכל השאלות: מי עמד מאחורי הקבוצה הקיצונית באונייה? מי מימן את חבריה? איך הגיעו לספינות גרזנים, אלות, סכינים וכלי נשק אחרים? מה עשו סכומי כסף גדולים בכיסיהם של האנשים על הסיפון ולמי היה מיועד הכסף? העולם צריך לדעת את התמונה המלאה ואנו נדאג שהתמונה המלאה תצא לאור".
ישראל צמחה במשבר אבל זה לכאורה כי המשבר עדיין כאן. יש גלי הדף שעדיין לא רואים את סופם: רואים את זה באירופה ומשם זה מוקרן למקומות אחרים. הכניסה ל-OECD מסכמת פעילות של שנים, אך היא לא סוף פסוק. התחרות בעולם העסקים אינה מסתיימת - וגם לא בכלכלה הלאומית והגלובלית. השיפורים והרפורמות אינם באים לסיום.
בעקבות מדיניות ברורה שאימצנו כבר במשך העשרים שנה האחרונות, בין היתר פתיחה לשווקים וטיפול בריכוזיות, הצלחנו בשנים האחרונות. אך אנו חייבים להמשיך במדיניות ולהגדיל את כושר התחרות של המשק - על ידי הגדלת המשק הפרטי: הסרת בירוקרטיות, שיפור התשתיות הפיזיות והאנושיות. התרכזנו ב-5 דברים: 1 - ייצוב המשק תוך כדי המשבר. 2 - פיתוח הקרקעות במדינה והרפורמה במנהל מקרקעי ישראל. 3 - פרישת רשת תשתיות במדינה, רכבות וכבישים בגליל ובנגב. השקענו 30 מיליארד שקל בפיתוח של תחום זה ואנו יוצרים מהפכה חברתית. 4 - שינוי נטל המס, הקטנת מס חברות ומס על יחידים.
אנו חייבים לצמצם את הריכוזיות במשק, בין אם זו ריכוזיות של ממשלה או הסתדרות ובין אם זו במגזר הפרטי. אני לא נגד בעלי הון, אך הם צריכים להרוויח תוך כדי תחרות, שהיר הכרחית לקידום המשק. אנו בוחנים את חיזוק הכלים של רשות ההגבלים העסקיים, וכן הפרדה בין אחזקות פיננסיות לאחזקות ריאליות. וכן, אנו פועלים לחיזוק הממשל התאגידי - ניהול חברות הנסחרות בבורסה.
נוסף על כל אלה, יש לטפל בהון האנושי. יש לטפל בחינוך היסודי והתיכוני. אנו בוחנים שיטות לימוד והוראה חדשות, כגון תקשוב. יש אמת באמירה שלא הרבה השתנה בחינוך מאז ימי בית שני, של לימוד פרונטלי בחדר. אך יש אמצעים חדשים שאפשר להכניס למערכת בכדי לשדרג את החינוך.
כמו כן, שדרוג ההשכלה הגבוהה עומד על הפרק. אנו פועלים בכדי להגיע להסכמה על מהלכים לשינוי המצב. אנו חייבים לעזור לאוניברסיטאות לרענן את עצמן. מרכזי המצוינות הם כלי חשוב להמשך הצמיחה.
אני לא יכול להבטיח שלא תהיה טלטלה בכלכלה המקומית. אך כפי שהצלחנו לעבטור את המשבר ולשפר את הדירוג הבינלאומי שלנו, אני מאמין שכלכלת ישראל תדע לצלוח את המשבר המתמשך, כשהיא תחרותית יותר ומשגשגת יותר, ונוכל להיות אחת מ-15 הכלכלות המובילות בעולם".
הרצאות קודמות
יחימוביץ’: לא סביר שנתניהו לא מבין בנושא שכר הבכירים - מה יש לו להמשיך ללמוד?
שלי יחימוביץ': בשתי סיטואציות שונות האוצר הכריז מלחמת חורמה - בפעם הראשונה כשנחתם הסכם עבודה קיבוצי בענף הניקיון שהעלה את שכר עובדות הניקיון מ-20.70 שקל לשעה ל-22 שקל בשנה. הם אמרו שזה יפגע בתחרות, שזה ימוטט את המשק, שמפעלים לא יעמדו בזה, שאי אפשר להתערב בהסכם קיבוצי וש-20.70 הוא הסכום היחיד שאפשר לשלם. ייהרג ובל יעבור.
מומחי השקעות בוועידת שוק ההון: "המשבר באירופה יגרור גל של ירידות גדולות וממושכות"
"המורכבות שיש היום גדולה. השוק לא כל כך יקר, אך האופק שחור ומתרבים הסימנים למיתון", כך אמר היום יעקב וינשטיין, מנהל השקעות ראשי מגדל שוקי הון, בפאנל השקעות בוועידת שוק ההון. בעניין המשבר הפוליטי שהתעצם בימים האחרונים בעקבות המשט והמתיחות עם טורקיה אמר וינשטיין: "המשט החזיר אותנו להבנה שאנחנו במזרח התיכון עם כל הסכנות. הפרמיה שהייתה כאן בארץ בזכות הכלכלה המאוזנת נמחקה. חזרנו להיות כמו כל הגוים ומה שיקרה שם יקרה כאן".
מקוב ציין כי "שוק ההון הישראלי עמד לפני המשבר האחרון בסיטואציה שהוא התחיל לצאת החוצה. המשקיעים הבינו כי אחת הדרכים להתמודד עם הבעיות זה פיזור. וזה הדבר שצריך להמשיך גם בשנים הבאות".
וינשטיין: "מבחינתנו בתור מנהלי השקעות זה לא חשוב. בכל קונסטלציה שלא תהיה, הגוש הולך לעבור תקופה קשה. או שיהיה מיתון ומשבר רך, או שיהיה תוהו ובוהו. מבחינתנו זה היינו הך. אנחנו צריכים לראות את אירופה כמקום מאוד מסוכן. אנחנו בתור מנהלי השקעות לוקחים בחשבון את כל התרחישים וראוי להתרחק מהשקעות שם".
זוהר גושן: בשוק ההון פועלים גורמים המעדיפים רשות חלשה
דמינו רופא בבית חולים אבל יש לו שתי אפשרויות - לרשום פלצבו או טיפול כימי. זו משימה בלתי אפשרית. יש לאפשר מגוון תרופות ומגוון כלים. האכיפה הפלילית אורכת שנים. ההליכים הפליליים מתאימים למגוון ההפרות שיש בשוק ההון. הרשות פותחת כל שנה 15 חקירות פליליות, אך יש יותר - יש עשרות הפרות שלא נעשה עימם דבר. אי אפשר לשלוח כל תיק לפלילי. אך אם יש הפרה ללא חקירה, זה פוגע בשוק.
הפתרון - להוסיף לרשות אפשרות לאכיפה מנהלית: הליך מנהלי קצר ומהיר שידון בהפרות חוק שאינן דורשות הוכחה ברמה שהיא מעל רשלנות. את ההליך תנהל ועדת אכיפה בראשות יו"ר הרשות. היא תוכל להטיל סנקציות כמו שלילת עיסוק וקנסות, אך לא עונשי מאסר. על פסיקותיה ניתן יהיה להגיש ערר לבית המשפט המחוזי. האיזון המובנה בתוך ההליך הוא בין היתר בכך שגם אם יתגלו ראיות פליליות בעת התהליך, לא תוכל הרשות להפסיק את ההליך המינהלי ולעבור למישור הפלילי.
"קיבלנו עידוד מכל הגופים המעורבים כי לחברה בהיקף ובאיכות כמו שלנו לא תהיה שום בעיה להנפיק ולהיכנס למדד ת"א 25 (המעו"ף) סביב שווי של 1.1 על ההון העצמי. סביב המודל הזה יצאנו לדרך ואולי במידה מסוימת זאת היתה גישה קצת שחצנית כשחשבנו שלא תהיה בעיה לגייס סכומים שחשבנו (כ-2.5 מיליארד שקל)"
"נכון שמדובר בהנפקת ענק כשגם מה שגייסנו אין לו אח ורע כשאין הרבה חברות שמדפקות בדלת שמתכננות לגייס סכומים דומים, אך לצערנו הסביבה החלה להתעורר כמו בעיות ביוון, פורטוגל, רעשים באנגליה, דרום קוריאה, והתחלנו להרגיש חששות, כשבהתחלה כטבעם החתמים המפיצים באים בהתחלה להנפקה חדשה בהתלהבות וברגע האמת שמתקרב יום ההנפקה משתדלים להיות זהירים ככל האפשר".
"אסור לשנות חוזים רטרואקטיבית, זה יהיה אסון, אבל ניתן להגדיל את שיעור המס מתגליות הגז האחרונות". כך אמר היום יגאל ברייטמן יו"ר דלויט ברייטמן אלמגור זהר. לדבריו, ניתן להגדיל את שיעור המס מרווחי היזמים (לאחר ניכוי ההוצאות) לשיעור של 49%-50%. "כמו שהמדינה יודעת להפחית מס על סקטורים מסויימים, לדוגמה בחוק עידוד השקעות הון, כך היא יכולה להגדיל את המיסוי על אוצרות הטבע שלה", אמר.
ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר אמר, כי המדינה צריכה להקים קרן שתקבע מדיניות לשימוש ברווחי הגז. לדבריו, התגלית החריגה עלולה לשנות את המאזן בין יצוא ליבוא, וקיים חשש שהעושר החדש ישבש את כלל הפעילות הכלכלית. "צריך להקים סוג קרן מתאימה ליכולות ולצרכים שלנו. צריך לחשוב, איך יוצרים מצב שהעושר לא יפגע שבשיעורי תעסוקה בגלל שינוי האיזון בין יצוא ליבוא", אמר. בעניין התמלוגים הדגיש אריאב, כי "עמידה בחוזים זה ערך נכון לכל הצדדים. יזם לא צריך לבוא לממשלה ולשנות תנאי חוזה כשלא נוח לו, ולהיפך". לדבריו אפשר לשנות מדיניות תמלוגים אולם רק מתגליות גז עתידיות.
חיים שני: היינו רוצים לראות את הבורסה הישראלית מהווה פיתרון לחברות לגיוס הון
אנו מאמינים שיש מספר נושאים שיש להתמקד בהם. הראשון הוא שמירת היתרון היחסי של ישראל בהשכלה. משרד האוצר יתמוך ויעבוד עם הות"ת בכדי לשמור על הייתרון היחסי. הצגנו תוכנית עבודה שתלווה אותנו בשנים הקרובות להבטחת שמירת היכולות לש ישראל - ההיי-טק הישראלי הוא המנוע.
דבר שני - אנו רואים את האבטלה היחסית נמוכה, אך שיעור ההשתתפות הא פחות מ-60%. אנו מטפלים בנושאים האלו ביחד עם גופים אחרים לשלבם. יש כאן הרבה מאוד נושאים שמקביל. דבר שלישי הוא ש-60% מהוצאה הממשלתית הוא שכר. יש לשפר את השירות הציבורי.
כמו כן, אנו מטפלים גם בשוק ההון - היינו רוצים לראות את הבורסה הישראלית מהווה פיתרון לחברות לגיוס הון, כאלטרנטיבה לקרנות ההון סיכון.
אנחנו רוצים שהבורסה תהיה תחליף לגיוס הון להיי-טק. אנחנו עובדים על כך עם הנהלת הבורסה. המדינה תתן את תעודת הביטוח עבור מוסדיים, כדי שישיקעו בקרנות הון סיכון. אין הצדקה שרק 0.8% מההון שלהם מופנה להון סיכון, מול 2% בעולם.
רוני חזקיהו - המפקח על הבנקים:
המעשים שלנו באים לשמור על היציבות, הן של התאגיד הבודד והן של המערכת כולו. אסור לפגוע בתאגיד הבודד תוך כדי שמירה על המערכת. האתגר הקשה הוא המעשה: כיצד עושים את זה. בעולם עדיין לא מצאו את הפטנט כיצד בנק מרכזי יכול לפקח ללא אחריות. המבנה כולו של הממשל עדיין בויכוחים.
הצלחנו דרך הנושא הזה שמתחיל להתפתח בעולם לטפל בשוק הדיור. זה מה שעשינו בתקופה האחרונה.
גורמי הרקע - עליית מחירי דיור אדירה של עשרות אחוזים בשנתיים, והפער בינו לבין מדד הדיור שנפתח לטובת מחירי הדיור. זה הגדרה של בועה.
היה ביקוש גבוה, בעיקר לדיור להשקעה. וכן גידול באשראי לדיור - עלייה בולטת ומדאיגה. הריבית הנמוכה יוצרת אשליה בדבר יכולת ההחזר של הלווים. אך זו תשתנה. הייתה עלייה משמעותית ומסוכנת במינוף. ביקוש גבוה לצורץ השקעה, עלייה במחירים ועלייה בכמות ובגובה המשכנתאות וכל זה בסביבת ריבית נמוכה - כל זה בעייתי והחלטנו לפעול.
כבר באוגוסט 2009 זיהינו את הביצועים שתופסים גובה והוצאנו הנחייה לבנקים להיזהר. גילינו פריצה בקרב קבוצות הרכישה שניצלו את האשראי לבנייה לאשראי לדיור אלו קיבלו לגיטמציה לקבל אשראי גבוה.
הרמנו דגל אזהרה שבא לסמן שיש בעיה בשוק הדיור, והבנו שזה הזמן לפעול. המקרו-פרודנשן הוא כלי חדיש שאנו משתמשים בו כעת בזהירות ובמדידה. הדבר החשוב הוא שהכלים לא יבואו על חשבון יציבות במיקרו. זה מה שלא עשו בחו"ל. לא שינה להם אם ייפול מוסד זה או אחר. אנחנו מנסים להימנע מפגיעה ביציבות של מוסד בודד.
יגאל ברייטמן: תהליך ההצטרפות ל-OECD מחייב את ישראל לבצע מספר רב של התאמות ושינויים משמעותיים
הכלכלה הישראלית הציגה יציבות מרשימה בתקופה משברית שטרם ידענו כמותה, ודאי אם נביט בביצועי החברות המרכיבות את מדד תל אביב 25 בכדי לאשש אמירה זו, כך אמר היום רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ, Deloitte בריטמן אלמגור זהר בועידת שוק ההון. ביצועי החברות בשנתיים החולפות מוכיחים, לדבריו, למעשה את חוסנה של הכלכלה הישראלית, שהודות להתנהלות מושכלת ומדיניות נכונה של בנק ישראל, הצליחה לשמור על יציבותה גם במהלך המשבר העמוק ביותר שפקד את השווקים הפיננסיים ברחבי העולם כולו.
רו"ח בריטמן הוסיף כי חוסנה של כלכלת ישראל הוא זה שבין השאר גרם לקבלת ההחלטה בדבר צירופה ל-OECD - מהלך אשר הכניס את ישראל למועדון המדינות המתקדמות והמפותחות בעולם. למעשה, צירופה של ישראל לארגון זה הוגדר כיעד לאומי אסטרטגי המעוגן בהחלטת הממשלה כבר בשנת 2000 ומומש לידי חברות מלאה לפני כחודש. תהליך הצטרפות ל-OECD מחייב את ישראל לבצע מספר רב של התאמות ושינויים משמעותיים על מנת לעמוד בסטנדרטים שקבע הארגון, ובכלל זאת שינויי חקיקה, שינוי כללי המשחק בשוק ההון ורפורמות בתחומים שונים הכוללים הקטנת אי השוויון בחלוקת ההכנסות, שיפור מערכת החינוך, צמצום פערי העוני, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שיפור איכות הסביבה והסרת חסמים בירוקרטים.
(א) האתר מאפשר לגולשים להוסיף תגובות ו/או הודעות מטעמם וכן לעיין בתגובות ו/או הודעות שנכתבו על ידי משתמשים אחרים באתר (להלן- "התגובות"). תוכנן של התגובות הן באחריותו של המשתמש בלבד.
(ב) המשתמש מצהיר, כי ידוע לו שהתגובות נכתבות על ידי המשתמשים וכי החברה ו/או מי מטעמה לא יהיו אחראים לתגובות, לנכונותן, טיבן ו/או איכותן ולכל נזק שיגרם לו ו/או לאחרים מפרסום התגובות ו/או מכל שימוש שיעשה על ידו בתגובות ו/או בתוכנן.
(ג) המשתמש מתחייב כי התגובות שלו באתר לא יפרו הוראות כל דין ו/או לא יכללו כל חומר הפוגע או מפר זכויות קנייניות של אחרים, כל חומר פורנוגרפי או בעל אופי מיני בוטה או העלול לפגוע ברגשות הציבור ו/או כל חומר הנוגע לקטינים ומזהה אותם, ו/או כל חומר בלתי חוקי, או חומר המעודד, תומך, מסייע, מספק הוראות לביצוע או מזהה בביצוע מעשה המהווה עבירה פלילית לפי דיני מדינת ישראל ו/או כל חומר המהווה לשון הרע על אדם או פוגע בפרטיותו ו/או כל חומר שפרסומו נאסר לפי הוראות כל דין ו/או כל חומר העלול להטעות צרכן, כמשמעות הדברים בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.
מובהר בזאת, כי החברה תהיה רשאית לנקוט כנגד משתמש שיפר הוראות אלה בכל האמצעים העומדים לרשותה על פי דין וכן תהיה רשאית להעביר את פרטיו לכל גורם שיפגע מפרסום התגובה.
x
עוד
פתח את כל התגובות
...תגובה נשלחת
