>> בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה בדנמרק בדצמבר התחייב נשיא המדינה, שמעון פרס, לצמצום פליטת גזי החממה מתחומה של ישראל. באחרונה פורסם כי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי הכינה דו"ח על פוטנציאל צמצום הפליטה בעבור המשרד להגנת הסביבה, וכי גם ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה וארגוני הסביבה בישראל עוסקת בעניין.

התמונה שעולה מעבודת הוועדות והדו"חות היא כי לישראל מאפיינים שיקשו עליה לנצל טכנולוגיות קיימות לצמצום פליטת גזי החממה, כמו שימוש במפלי מים או רוח לייצור חשמל. הפתרון האופטימלי, הזמין, הזול והיעיל שאותו תוכל ישראל ליישם טמון בתחום ההתייעלות בשימוש בחשמל ובדלק. עם זאת, ההתייעלות האנרגטית דורשת התגייסות כוללת לשינוי - למשל מעבר לתחבורה ציבורית, תליית כביסה במקום שימוש במייבש, כיבויים של כל מכשירי החשמל שאינם בשימוש ועוד.

מהדו"חות צצה ועולה אפשרות נוספת שנראה כי אינה כרוכה במאמץ מיוחד של האזרחים ושמבטיחה לצמצם משמעותית את פליטת הגזים - הקמת כור גרעיני אזרחי להפקת חשמל. כורים גרעיניים אינם פולטים גזי חממה בתהליך הפקת החשמל, ולכן נחשבים - בטעות - לנקיים ואף ירוקים. ברחבי העולם אף ניתן לשמוע מומחי סביבה שטוענים שלא תהיה תוחלת למין האנושי אם לא נתקין במהירות כורים גרעיניים כדי לספק את צורכי האנרגיה הגואים של האנושות.

אלא שהטכנולוגיה שקיימת כיום להקמת כורים גרעיניים היא בזבוז משאבים משווע. פיצוח האורניום מפיק אמנם כמויות אנרגיה אדירות, אך הכורים שנמצאים כיום בשימוש מסוגלים לנצל רק אחוזים בודדים ממנה. כריית האורניום גורמת לזיהום סביבתי רב וכרוכה בפליטת גזי חממה ויתרת האנרגיה נפלטת במשך שנים בצורת חום וקרינה קטלנית.

כמו כן, את הפסולת הגרעינית מהתהליך יש לאפסן למשך עשרות אלפי שנים הרחק מיד אדם וממי תהום. לבעיה זו אין פתרון מספק - באחרונה נסגר פרויקט אמריקאי לחציבת מנהרות לאכסון פסולת גרעינית. אחרי 9 מיליארד דולר ו-22 שנות מחקר ופיתוח, הפרויקט בוטל משום שלא הצליח לענות על הדרישות. בצרפת, מחסני הפסולת דולפים ומסכנים את מי התהום ובגרמניה, אתרי אכסון במכרות מלח מאיימים להתמוטט.

אמנם כיום משולבים בכורים מנגנוני בטיחות, אך בפועל ממשיכות להתרחש תאונות חמורות מדי שנה. בפינלנד מתעכבת מזה כמה שנים הקמת כור חדש שאמור היה לשמש כדוגמה לבטיחות של כורים גרעיניים - בשל בעיות בטיחות מהותיות שנתגלו בו, הן בתכנון והן בהקמה.

ישראל היא מדינה קטנה, הצפופה בעולם המערבי, וההשלכות של תאונה גרעינית בה תהיינה קיצוניות - מפגיעה במאגרי מי התהום עקב דליפה ועד לפיזור נשורת רדיואקטיבית על פני המדינה כולה.

מזה כשני עשורים בוחנים במעבדות ברחבי העולם טכנולוגיות שעשויות לפתור את הבעיות האלה, אך רק כשיבשילו, ניתן יהיה לבחון את אפשרות הקמתו של כור גרעיני בישראל. עד אז, ומדובר בעשרות רבות של שנים, לא נותרה ברירה אחרת מלבד שינוס מותניים, צמצום הבזבוז והגדלת היעילות בשימוש בחשמל ובדלק בישראל.

הכותב הוא מנהל המחקר בפורום הישראלי לאנרגיה