<< פרופ' עומר מואב יוצא בהתקפה חסרת תקדים על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ובעיקר על המפקח על מערכת זו - המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). מואב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת לונדון, וכן יו"ר פורום הייעוץ לשר האוצר, קובע כי המל"ג מעודדת בינוניות, מדרדרת את הרמה של האוניברסטאות בישראל ומביאה ליצירת מחקר אקדמי "זבלי".

לדברי מואב, הדירוג הזה מייצג "את כל הרעות החולות של המערכת האקדמית, שמדברת גבוהה-גבוהה על מצוינות, אבל העשייה עצמה הולכת בדיוק לכיוון ההפוך. מודל התקצוב שקבעה המל"ג מעודד בינוניות, והמצוינות שקיימת במערכת האקדמית בישראל היא למרות המל"ג, ולא בזכותה".

לדבריו, מדידת אוניברסטאות לפי מספר המחקרים האקדמיים שהן פירסמו ולא לפי איכות המחקרים, מעודדת בינוניות. "מה החשיבות של מחקר אקדמי שאיש אינו קורא? זה לייצר זבל. אין ערך למחקר באיכות נמוכה, וכאשר מעודדים לייצר כמה שיותר מחקרים - כי הקידום והתקציב שלך נקבעים לפי מספר המחקרים - התוצאה היא הרבה מחקר זבלי. אי אפשר לייצר מחקר טוב אם מתמקדים בכמות. כלכלן מבריק צריך לעבוד שנה ואפילו שנתיים כדי לפרסם מחקר איכותי. עובדה", אומר מואב.

הוא מוסיף: "חוקר שיש לו 100 פרסומים חלשים לא יקבל לעולם הצעת משרה מאוניברסיטה חשובה בחו"ל. לעומת זאת, חוקר עם 3-4 מחקרים חשובים - ואני לא מדבר על מחקרים ברמה של פרס נובל - יכול לקבל הצעת משרה בכל אוניברסיטה, כולל הרווארד".

מואב טוען כי פרדוקס הדירוג של המל"ג מתגלה בהשוואה לדירוגים העולמיים של אוניברסטאות. "יש לנו שבע אוניברסטאות מחקר, ורק ארבע מהן - ויצמן, הטכניון, העברית ותל אביב - נחשבות טובות. לא מדובר באוניברסטאות מצוינות, חלילה, ואף אחת מהן אינה בליגה העולמית, אבל לפחות יש להן מעמד כלשהו בעולם.

"שלוש האחרות - בר אילן, חיפה ובן גוריון - מדורגות נמוך מאוד. והנה פתאום דווקא בר אילן יוצאת ראשונה בדירוג של המל"ג. זה מוכיח שספירת כמות המאמרים פשוט שגויה".

מואב קובע כי בשל מודל התקצוב של מל"ג, רוב המחקרים המתפרסמים בישראל חסרי חשיבות. "נעשה בישראל מחקר מעולה", קובע מואב, "אבל לא נעשית כל הבחנה בין מחקר מעולה לירוד. אוניברסטאות מקבלות תקצוב לפי מספר הדוקטורנטים, מה שגורם להן לנפח את מספר הדוקטורנטים ולבזבז בכך את כספי ציבור לחינם. אבל אם אוניברסיטה מייצרת מחקר ברמה של פרס נובל - היא לא תקבל על כך תוספת תקצוב. המל"ג אחראית למחדל המתמשך הזה, בכך שהיא כשלה ביצירת מערכת תמריצים נכונה לעידוד מחקר איכותי".

המחדל, לטענתו, נובע ממבנה ההשכלה הגבוהה בישראל הנשלטת בידי הסגל האקדמי. גם במועצת המל"ג יש לנציגי הסגל האקדמי רוב. "זה הכל חלק מהרעה החולה, שמערכת ההשכלה הגבוהה נשלטת בידי עצמה ולציבור אין שליטה על הקורה בה. זה כמו שנתנו את חברת החשמל לעובדים שלה, כך גם ההשכלה הגבוהה נשלטת בידי עובדיה - בידי הפרופסורים".

מואב אמר עוד כי ההאשמות שהאקדמיה בישראל מידרדרת בגלל קיצוצי תקציב הן "שקריות, ואני מאוד מקווה שיו"ר הות"ת (זרוע התקצוב של המל"ג - מ.א) החדש, פרופ' מנואל טרכטנברג, יצליח להתגבר על כל הכוחות השליליים במל"ג ולערוך רפורמה במודל התקצוב. המדינה, דרך מודל התקצוב של הות"ת, היא זו שקובעת כיצד ינוהלו האוניברסטאות, והמדינה צריכה ליצור תמריצים לאוניברסטאות להתחרות ביניהן על תפוקות מחקריות איכותיות - ולא על כמות התפוקות".

מטרכטנברג נמסר אתמול בתגובה: פרסום הדירוג במסגרת דו"ח המל"ג הוא בגדר "תקלה גדולה". לדבריו, הוא אינו חתום על הדו"ח, שיצא לפני תקופתו, והוסיף כי לא היה נותן לו יד, זאת מאחר שהדירוג התבסס על סקר בין מרצים באוניברסיטאות, שנועד למטרה אחרת לחלוטין ואין לו כל תקפות סטטיסטית. הוא הוסיף כי אין לדירוג זה כל קשר - וגם לא יהיה קשר - למודל התקצוב של הות"ת, המתבסס על מענקי מחקר ופרסומים לפי מדדי איכות בלבד.