>> בבית שבו גרים שני עורכי דין וארבעה ילדים, לא פלא שלוחות הזמנים קבועים, מדודים וידועים מראש - והכל מתנהל תוך קיום משאים ומתנים. את הבוקר פותחת רונית כבר ב-5:30, מכבסת, מסדרת, מנקה קצת ו"מכינה תקרובות לפי דרישת הלקוחות, כולל ניהול מו"מ בין בריאות והנאה", מספר רוי.

מתי אתה חוזר? - פרויקט מיוחד

סקר TheMarker ומכון פאנלס: רוב הגברים בהיי-טק שבים אחרי 19:00; 58% מבלים עם ילדיהם שעתיים ביום"

בשש בערב מתחילים הסמסים: "איפה אתה?"

הגברים מתלוננים: "מהר מאוד הבנתי שהכוונה היא שב-9:00 אתה עמוק בעבודה וב-17:00 יוצאות האמהות"

האבא, האמא, המנהל והמבקר: קרייריסטים מספרים על עצמם

התמרון הגדול/קרני תומר

גבריות אחרת/טלי חרותי-סובר

בדרך ליומולדת של מה-שמו

ב-7:00, כשרונית יוצאת לעבודה, נכנס רוי לתמונה "במשך השנים פיתחתי יכולת לקלוע צמות ואני זוכה על כך לקרדיט מיתר האמהות בגן. גם למדתי לא להתווכח עם הילדים לגבי מה לובשים היום. אם למשל הילדה רוצה בגדים קצרים בחורף, אני לא מתווכח איתה. היא תגלה עוד מעט שקר לה ואני אהיה שם עם בגדים חמים.

"גם לקחת את הילדים לרופא שיניים, בדיקות דם וטיפת חלב זאת האחריות שלי - כל הדברים שילדים אוהבים לעשות. פה מסתבר שאישתי טובה ממני במו"מ. איכשהו התקבע הנוהג שזה מובן מאליו שאני אחראי לדברים המהנים האלה. להצגות, לעומת זאת, היא הולכת אתם".

בצהריים חוזרת רונית הביתה ממשרד עורכי הדין. אין לה דקה להחליף בגדים, לאכול או לשתות - היא עסוקה בהכנת ארוחת צהריים, שיעורי בית ותיאום מפעל לוגיסטי של מערך החוגים, "כי הרי הילד צריך להיות ב-35 חוגים אחרת הוא לא יתפתח", צוחק רוי. "בנוסף, כדי לפתח את הכישורים החברתיים של הילדים לכל ילד יש ארבעה חברים שמארחים או שהם מתארחים אצלו. וכמובן שאירוח כולל גם הכנת ארוחה לילד המתארח. זה אומר שכשאני חוזר, בסביבות 20:00, יש שטיח של ילדים אצלי בסלון".

רונית: "מקלחות זה בדרך כלל אני. אני משתדלת שכשרוי יגיע הם יהיו כבר אחריהן ואחרי ארוחת ערב. אבל תמיד יש מתח בין האינטרס שהם יהיו בדרך למיטה וילכו לישון בשעה סבירה לבין הרצון שיראו את אבא". בעניין שעת החזרה המאוחרת אומר רוי: "אני עובד בשוק תחרותי ותובעני, ולכן נאלץ להשקיע שעות עבודה רבות".

את משלמת מחיר על הקריירה שלו?

רונית: "עובדתית כן. שילמתי מחיר ולא התקדמתי בקריירה. אבל זה מתוך בחירה שלי, בלי שמץ מרירות. אני עובדת במשרד עורכי דין באותו תפקיד מהרגע שהילדים נולדו. פורמלית העבודה נגמרת ב-13:30, אבל אני גם לומדת תיקים בבית כהכנה להופעה בבית משפט. "לאור המלחמות של הנשים לשוויון יש מי שיאמר, ובצדק, שירינו לעצמנו ברגל כי אנו מנסות גם לנהל קריירה מלאה וגם לנהל את מלאכת גידול הילדים ואת הבית. אכלנו אותה, כי השילוב הזה קשה מאוד".

ומה דעתך על זה, רוי?

רוי: "רונית משקיעה את כל כולה ומעבר לזה בילדים. תכתבי שאני אמרתי שהיא עושה עבודה נפלאה ושבזכותה יש לנו ארבעה ילדים נפלאים. הקריירה השנייה של רונית זה ועדי הורים - כיום היא יו"ר ועד ההורים המרכזי של בית הספר וועד ההורים של כל אחת מהכיתות של הילדים".

על אף שעות העבודה הרבות, בני הזוג לא מוותרים על תחביבים. בחמישי בערב רוי הולך לראות סרט עם שני חברים טובים, לרונית יש שיעורי התעמלות פעמיים בשבוע. את ימי שישי בבוקר הם מבלים ביחד -"זמן איכות לבד ללא אף ילד", אומרת רונית.

בהשוואה לחברים שלך, שעות העבודה שלך חריגות?

רוי: "כל האבות שאני מכיר נמצאים במצב דומה. גם הם חוזרים מאוחר. הם מתנהגים כמוני".

רונית: "רוב בני הזוג של החברות שלי מתנהלים בדרך דומה. האישה נושאת בעול הבית וגידול הילדים והבעל מגיע בסביבות 19:30. בכל הבתים יש את המתח של שעת החזרה של הבעל הביתה ורמת המעורבות שלו בבית ובגידול הילדים.

"אני מעדיפה פחות קריירה - גם אם זה כרוך בפחות כסף. אני מעדיפה בעל ואבא ובן זוג בבית. הייתי מוכנה להצטנע קצת יותר ושהוא יהיה יותר בבית, אבל הוא רוצה להתקדם ולהתפרנס".

יש רגשות אשם?

רוי: "אני מרגיש שרונית ממלאת נהדר את הצרכים של הילדים, אבל אני מנסה לבלות זמן נפרד עם כל ילד וליצור פעילויות נוספות, כמו רכיבה על אופניים עם הבכור. אבל לא מתוך רצון לפצות, אלא כי זמן איכות בנפרד הוא חשוב.

דווקא רונית חשה אשמה: "אני עסוקה מאוד בלהכות על חטא אם לדוגמה לא יצאתי ללוות טיול או אם אני לא נמצאת עם כל ילד מספיק. אני תמיד מרגישה שיש ילד שחסר לו משהו. גם כשאני מתאמנת בערב אני מרגישה שזה לא בסדר"

הייתם רוצים להחליף תפקידים?

רוי: "זה תלוי באיזה יום בשבוע. ביום ראשון בבוקר, אחרי סופשבוע עם הילדים, אולי. אבל ביום ראשון בערב אני כבר כולי שקוע בעבודה שאני אוהב. במובן מסוים אני וורקהוליק".

רונית: "אפיל לא ברמה של 1%. בחיים לא".

"יש משהו דפוק ביעילות של ההיי-טק הזה. זאת צורת חיים עגומה"

>> ברוב ימות השבוע חוזר יריב ניב הביתה אחרי 19:30. לפעמים הוא מגיע גם ב-20:30. אחת לשישה שבועות (או חודש, אם שואלים את אישתו הילה), הוא גם נוסע לשבוע לחו"ל במסגרת עבודתו. מה שמשאיר לו מעט זמן לבלות עם שלושת ילדיו הקטנים. וזה עוד בלי להזכיר את המילואים, שאליהם הוא יוצא למשך כארבעה שבועות פעם בשנה.

התובענות של המקצוע של יריב מותירה את אשתו הילה, מרפאה בעיסוק, פחות או יותר לבד בחזית גידול הילדים ("אבל עם הרבה עזרה של ההורים שלי"). היא אמנם מנהלת קריירה משל עצמה, אבל במקביל גם אוספת את הילדים בכל יום ב-13:00 מהגנים ומבית הספר ("למעט ביום שלישי - זה היום עם סבא וסבתא וביום ראשון יש מטפלת"). יום אחד בשבוע אמור יריב לחזור הביתה מוקדם ב-17:00, "אבל הוא לא תמיד מספיק להגיע בזמן", אומרת הילה.

"כל מטלות הבית עלי", אומרת הילה. "כשהוא פה הוא מהמם והאבא הכי מדהים שיכולתי לייחל לילדים שלי. הבעיה היא שהוא הרבה לא פה כי הוא עובד עד מאוחר".

הראיון עם יריב התקיים השבוע בשיחת טלפון, במהלך שירות המילואים שלו. כשהתקשר יריב הביתה באחד הערבים, כדי לבשר להילה שגם בשבוע הבא לא יהיה בבית - הוטלה עליו נסיעת עבודה לחו"ל - הוסיף אמרי, תלמיד בכיתה ב', משפט משלו: "התרגלתי לזה שאבא לא נמצא, אבל האמת? זה די נמאס".

שעות העבודה האלה הן הסטנדרט במקום העבודה שלך?

יריב: "זה הסטנדרט, אבל בסופו של דבר אנו חיים בעולם שהבחירה בו היא בידינו. הבעיה היא שאם אתה רוצה להתקדם ולפרוח ברמה המקצועית אז אין מה לעשות וצריך להשקיע, במיוחד כשמדובר בחברה בינלאומית, שדורשת ממך להיות בקשר עם כל קצוות עולם שעובדים בשעות שונות משלנו. אני כן חושב שכשאשה מבקשת לצאת יותר מוקדם זה נראה יותר מובן מאליו, אבל גם גברים יוצאים פעם בשבוע מוקדם".

מבחינת הילה זה נראה קצת אחרת: "בשנים שעברו יריב היה מתחיל את יום העבודה במשרד ב-7:00 ומסיים בערב. הוא כל הזמן היה אומר שכולם עובדים ככה. במסיבת סיום התפקיד גיליתי שרק הוא היה מגיע בשעות האלה ושהוא האכיל אותי לוקשים. יריב הוא וורקהוליק, אבל הוא לא זן נדיר בהיי-טק. יש שם חשיבות למי עובד יותר שעות - בהחלט מסתכלים על זה".

אתה מרגיש שאתה צריך לפצות את הילדים?

יריב: "ילדים צריכים אבא ובנקודה הזאת קשה לי מאוד. הם מאותתים שהם רוצים להיות אתי יותר. הם גם אומרים זאת בצורה כנה ואמיתית מאוד - שאבא לא נמצא. הבן שלי כבר אמר לי שהוא לא יעבוד בהיי-טק כשהוא יהיה גדול. אני חושב שזה בגלל שעות העבודה.

"אז אני עושה כמיטב יכולתי ומנסה לפצות על זה בדרכים לא חומריות. הפיצוי מבחינתי הוא פשוט מאוד - כשאני נמצא בבית אני כולי אתם. אני לא חצי-חצי. רק כשהם נרדמים אני חוזר לעבוד על המחשב עד השעות הקטנות. בהתחלה גם הייתי מביא להם מתנות כשהייתי חוזר מחו"ל, אבל זה נהפך למובן מאליו אז הפסקתי. חוץ מזה, אני מעריך מאוד את הילה כאדם וכאמא ולכן אני לא מרגיש שאני צריך להיות עם הילדים כדי שהם יגדלו עם ערכים שדומים לשלי. אני יודע שהם בידיים טובות".

הילה: "אני לא חושבת שיש ליריב רגשות אשם שהוא נמצא פחות עם הילדים. אבל לדעתי רוב הגברים לא מרגישים ככה. בניגוד אלי למשל, שכשאני חוזרת מהעבודה בערב אני מרגישה אשמה וצורך לפצות את הילדים".

יש מתחים וכעסים בבית בגלל ההיעדרות של יריב?

יריב: "להילה קשה מאוד עם זה. זה לא העניין של העזרה הפיסית כי יש לנו עזרה מדהימה מהסבא והסבתא. מפריע לה שהילדים צריכים אבא והוא חסר. גם חברים שלי עובדים שעות ארוכות. אני לא יכול לדבר בשמם, אבל הרבה מהם חיים במתח התמידי שבין הבית לעבודה והעובדה שהאשה כל הזמן רוצה שתגיע הביתה. אני לא היחיד בעבודה שמתחיל לקבל הסמסים כבר ב-18:00 עם השאלה 'מתי אתה מגיע'. כמובן שאני רוצה לשנות את המצב, אבל ברמת המציאות זה לא יקרה".

הילה: "זה כבר לא כעס, התרגלתי. יש חיכוכים אבל עם השלמה. כיום הטענות שלי הן לא כלפיו אלא כלפי המצב הזה של הזילות בחיים שלנו, בלחיות, לראות ולהרגיש בית ומשפחה. חוץ מזה אני חושבת שהוא לא עובד קשה יותר ממני. אני לא חושבת שבבית העבודה קלה יותר ממה שהוא עושה".

הייתם מוכנים להחליף תפקידים?

יריב: "אני כל הזמן מבקש ממנה והיא לא מסכימה. היא גם רוצה להיות בבית ולגדל את הילדים".

הילה מאשרת: "הוא כל הזמן אומר לי בצחוק 'המכתב כבר מוכן. רק תגידי ואני אלחץ send'". אבל היא ממהרת לצנן את ההתלהבות: "אין סיכוי שהוא יתפטר - הוא מכור".

אז מה בעצם היתרונות של עבודה כזאת?

יריב: "היתרון הכלכלי הוא שאני יכול לפרנס את המשפחה שלי בכבוד. זה אפשרי גם לעצמאי, אבל גם לכך יש מחיר כבד. יתרון נוסף הוא ההתפתחות האישית - מכיר תרבויות, מכיר אנשים, מאותגר ומרגיש הישג. אבל כמובן שהחיסרון הוא שאני לא נמצא בבית ושאני מפספס את השנים הקריטיות עם הילדים".

הילה: "אפילו הרווחה כלכלית לא מצדיקה את המצב. אין סיבה לחיים כאלה. טוב לו ומעניין לו. טוב לי שטוב לו. אבל אני לא מצליחה למצוא את הקשר הישר בין שעות העבודה המטורפות לרווחה כלכלית. לי יש תחושה שמשהו דפוק ביעילות בהיי-טק הזה. זאת צורת חיים עגומה, שלצערי התרגלנו אליה".

"אני עושה הכל בבית. המלך קם מתי שבא לו"

>> "התפקיד שלי בבית זה להביא את הכסף", מסביר ישראל מילר את תחום האחריות שלו בניהול משק הבית. תפקידי המשנה הם לקחת את רגב בבוקר לגן וב-19:30, כשהוא חוזר הביתה, להשכיב את הילדים לישון, ולאפשר לשירלי להתפנות להעברת שיעורים בסטודיו לפילאטיס שלה, שממוקם בבית.

את זמן העבודה של שירלי בערב מכנה ישראל "פאוזה", כי היא לא סופגת את כל ההמולה של הערב. אבל הוא מיד מסייג: "כי בעצם היא אתם לבד בהמולת ארוחת הערב והמקלחות. לרוב כשאני מגיע הם כבר אחרי מקלחת וארוחת ערב".

לעומת זאת, כששואלים את שירלי מה היא עושה בבית התשובה היא: "הכל. המלך קם כשבא לו. אני מכינה את הילדים לגן ולבית הספר, כולל ארוחת בוקר להם וקפה לאדון. אני עושה קניות, מנקה את הבית, מחכה לילדים כשהם חוזרים מבית הספר". ישראל מסכים עם שירלי אבל מסביר ש"אם אני רואה טיפה המולה בהתארגנות בבוקר אני מתערב. זה לא שאני יושב בצד ונותן לה להתמודד עם הכל".

לדבריו, כשהוא מגיע הביתה בשבילו זאת הפסקה מהאנדרלמוסיה של העבודה, והוא מביא שמחה וחגיגה לבית: "יש מצבים שאני מגיע הביתה ולשירלי כבר נמאס מהכל, אז אני נכנס לזה באהבה ומתחיל לתפעל את העניינים". שירלי אמנם לא היתה רוצה להתחלף עם ישראל בתפקידים, אבל היתה שמחה לעזרה קבועה בבית".

מהם סדרי העדיפויות שלכם בחיים?

"אני לא מקל ראש בקריירה, כי היא מאפשרת לנו לחיות בנוחות וברווחה, אבל תמיד אעדיף להשקיע זמן במשפחה מאשר בעסק", אומר ישראל. הוא מסביר שהוא יוצא מהעבודה בשעות מוקדמות באופן יחסי לעומת עמיתיו למקצוע, "שיכולים להישאר ולעבוד גם עד 21:00-22:00". שירלי וישראל מסכימים שלשניהם היה חשוב שיהיה מי שיחכה לילדים בבית בצהריים.

שירלי: "השהות עם הילדים מאוד משמעותית. יש לי שיחות שונות עם הילדים שלי מאשר להורה שרואה את הילד שלו בערב מאוחר כשהוא חוזר מהעבודה. אצלי הילד הוא לא רק מפעל ציונים שמספר לי כמה קיבל במבחן בבית הספר, או רק ילד טוב או רע. יש בינינו שיחה. אני מכירה אותם כבני אדם, ולא רק דרך מערכת יחסים של הוראות ופקודות.

"אצל משפחות אחרות מסביבנו הסבא וסבתא משדרגים לילדיהם את הקריירה ומתחזקים אותה בכך שהם נמצאים שם - הם מוציאים את הנכדים מהגן ועוזרים בבית כדי שההורים יוכלו לעבוד יותר שעות. אצלנו אין את העזרה הזאת".

"אני מבשל יום-יום. אם זה היה תלוי באשתי היינו אוכלים רק שניצלים קפואים"

>> עד לפני שנתיים היה אלון רז "הייטקיסט לפי הספר", כדבריו. במלים אחרות: משועבד למקצוע. "עבדתי המון, גם בלילות. השיא היה 36 שעות עבודה רצופות", הוא מספר. "הילדים ידעו שאם הם צריכים משהו בלילה הם באים רק לאמא".

אבל ברגע שהחליט שהוא עוזב את המרוץ ונהפך לאיש מחשבים עצמאי, התמונה התהפכה: כיום אלון, שהלו"ז שלו גמיש משל אשתו ענת, אחראי על הקניות, על הבישולים ("אם זה היה תלוי בה, היינו אוכלים רק שניצלים קפואים"), על העזרה בשיעורים ועל נגינה עם הילדים ("עם איתי על סקסופון ועם אוהד על גיטרה").

ענת אחראית על הניקיונות, הכביסות, השכמה בבוקר ומשחקים משותפים ("אני לא יושבת איתם על שיעורי בית. אני יותר בקטע של לשמוע חוויות, ללכת איתם לפארק, לשחק איתם מחבואים, לשבת עם אוהד על ספר שהוא כותב").

כדי למנוע מחלוקות יש מטלות שבני הזוג "מוציאים לאאוטסורסינג, שעולה לנו פחות כסף מעו"ד לגירושים", אומרת ענת ומפרטת: "יש לי מנקה, מזכירה, מארגנת ארונות, מישהי שעוזרת בגיהוץ וסטייליסטית שעוזרת לי בקניית בגדים".

אתם מרגישים שאתם משקיעים באותה מידה בבית ובטיפול בילדים?

ענת: "כשילד נולד הרבה דברים נופלים על האמא - בין אם היא תבחר ובין אם לא - וככל שהשנים התקדמו אלון עושה יותר. אני משקיעה יותר רגשית. אלון משקיע יותר בפיתוח כישרון ובהכנת שיעורים. אבל אלה שני סוגי השקעה שתומכים אחד בשני ומשלימים אחד את השני. כל אחד יודע מה החוזקות ומה החולשות שלו".

אלון: "אני בכלל לא מסתכל על זה. לא מעניין אותי מה היא משקיעה".

אלון עם הילדים לפחות שלוש-ארבע שעות ביום, אבל לעתים נעלם באמצע היום או הלילה, אם ללקוח יש בעיה דחופה. ענת חוזרת פעמיים בשבוע מאוחר - אבל משתדלת לקבל את פני הילדים בצהריים פעמיים בשבוע. "אני אמא של 6:30-8:00 בבוקר", היא אומרת. "הרבה פעמים אני ממשיכה לעבוד בבית".

ואת מרגישה צורך לפצות את הילדים על כך שאת נמצאת פחות?

ענת: "אמא מאושרת ומסופקת היא אמא יותר טובה כי זה עובר לילדים. מצד שני אלון לא מרגיש צורך לפצות ואצלי זה בולט יותר - אם יום אחד נעדרתי, אני אנסה להשלים למחרת".

הנטל הכלכלי מתחלק בצורה שווה?

ענת: "אלון יגיד לך שהוא מביא את הכסף ואני מביאה את הכבוד (דוקטור) אבל זה לא נכון. אנחנו מפרנסים באופן שוויוני".

אלון: "אני המפרנס העיקרי. אני מבין למה אנשים עם תארים עוזבים את ישראל - על אף שענת משכילה יותר, אני מרוויח יותר ממנה. כעצמאי אני חושב כל הזמן כמה ארוויח מחר, אבל היתרון הגדול הוא הגמישות עם הזמן והיכולת להיות עם הילדים. אני רואה זאת בתגובות של ילדים שבאים אלינו. מוזר להם שאבא בבית, ועוד במטבח".

ויש חיכוכים סביב הנוכחות בבית?

"מדי פעם יש חיכוכים", אומרת ענת. "למה אני לא עונה לטלפון כשאני בסדנה, מתי אני מגיעה. אלון לפעמים מבקש שאהיה יותר בבית. אני עונה לו שאני מאוד אוהבת את עבודתי ושאשתדל לשמור אנרגיות לבית. אבל זה גם ההפך - אלון מטפל בתקלות של לקוחות ולפעמים אני לא יודעת מתי הוא חוזר, וקשה להימנע מלשאול מתי הוא חוזר".

אלון: "אני לא כועס אבל אני זורק לענת שהילדים לא ראו אותה ומתגעגעים, ושתעשה היא את השיקולים. עושה לה קצת נקיפות מצפון אבל לא נכנס לה לנשמה. כמו שלי יש מחויבות ללקוח לה יש את המחויבות שלה".