>> עצוב להיווכח שהשיח הציבורי על שוק הנדל"ן אינו זז מילימטר מנוסחאות שחוקות, שכבר הוכחו כבלתי נכונות. נוסחאות אחרות הן פרשנות חלקית ומצומצמת למציאות קיימת, ומתעלמות מנתונים סותרים.

מענקי המקום, שאליהם כל כך מתגעגעים שר השיכון אריאל אטיאס ויו"ר ועדת הכלכלה אופיר אקוניס הם נוסחה למתן תמריצים לזוגות צעירים לרכוש דירות בפריפריה, שנוסתה בתחילת העשור. באמצע העשור כבר סוכם הניסיון ככשלון. המענקים, שהגיעו לגובה של עשרות אלפי שקלים, לא הצליחו למשוך צעירים מהמרכז ליישב את הנגב והגליל, וההגירה השלילית מיישובי הפריפריה לא נבלמה.

הכשלון לא התבטא רק בזה: בדיקה שנערכה באותה תקופה בבנק ישראל הראתה כי במקום שהמענקים יסייעו לזוגות הצעירים לרכוש דירות, הם גרמו לעליות במחירים, והכספים הגיעו בסופו של דבר לכיסי הקבלנים. אין, לפיכך, שום הצדקה עניינית לחדש את המענקים האלה, זולת הרצון של אטיאס להצטייר כגואל ההמונים.

אבל בעצם, מי בכלל צריך מענקי מקום? שוק הנדל"ן מעניק לרוכשי הדירות בפריפריה "מענקי מקום" גבוהים בהרבה ממה שהממשלה יכולה לתת - דירות 4 חדרים בנהריה, למשל, עולות בסביבות 750 אלף שקל; בבאר שבע - 650 אלף שקל; בשדרות ובקרית שמונה - 350 אלף. מדובר בסכומים שנמוכים ב-25%-70% ממחירי דירות דומות בערים כמו מודיעין, נתניה ופתח תקוה, ובחיסכון שמתבטא במאות אלפי שקלים ולעתים אף במיליון ויותר. שום מענק של שום ממשלה לא יוכל להשתוות למענקים אלה של השוק.

גם באוצר נותרים תקועים עם נוסחאות שגויות. שם מקובעים בגישה, שבעיות שוק הנדל"ן בישראל נעוצות בהיצע הקרקעות והדירות. זאת שבועיים בלבד לאחר שמינהל הכנסות המדינה פירסם את הנתון המדהים, ששליש מהדירות שנמכרות בישראל נרכשות על ידי משקיעים, ואחרי שראש מינהל תכנון במשרד הפנים, שמאי אסיף, שב וטוען, כי מבחינה תכנונית אין שום מניעה מלהקים באופן מיידי יותר מ-200 אלף דירות ברחבי המדינה. מדוע לא מקימים אותן? משום שבחלק גדול מהמקרים הקבלנים חוששים שלא יהיו להן רוכשים.

נתונים אלה מעידים שהבעיות נעוצות דווקא בביקושים. צעירים רבים אינם מוכנים לעזוב את המרכז לפריפריה, גם בתמורה לחסכון של מאות אלפי שקלים במחיר הדירה, ומעדיפים להתגורר בשכירות בתל אביב וסביבותיה. המשקיעים קולטים את הנעשה ורוכשים עוד ועוד דירות. כתוצאה מכך, מחירי הדירות במרכז עולים, וחלום הדירה הולך ומתרחק מאותם צעירים, אבל במידה רבה באשמתם.

חבל שאין אפילו אחד בשיח הציבורי בישראל, שמעז להסתכן בעשרות טוקבקים נזעמים ולומר את האמת הלא פופולרית. חבל מאוד גם, שכשמגיע גורם שמגדיל את היצע הדירות - קבוצות הרכישה - שוכחים בממשלה את האמירות אודות הבעיות בהיצע הדירות וניגשים להצר את צעדיהן. בכך הממשלה משמשת זרוע של התאחדות הקבלנים ומתכחשת למטרה עליה היא מכריזה שוב ושוב - להגדיל את היצע הדירות.