>> "הגעתי לעיריית נתניה כשהיתה בקריסה כלכלית מובהקת. הכניסו לשם בבת אחת כמות עצומה של עולים חדשים. הילדים שם בנויים מצבע אחד וההורים שלהם אנאלפביתים ביסוד" - אלה רק חלק מההתבטאויות של ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, בדיון בוועדת הגבולות בנוגע לבקשת העירייה לספח לתחומה 11,250 דונם משטחי המועצות האזוריות הסמוכות לה.

פיירברג נלחצת מקצב התקדמות היישובים הסמוכים לה - שאליהם נכנסה אוכלוסייה חזקה, ופותחו בהם תעשיות ומרכזי היי-טק. היא סבורה כי סיפוח שטחים מהמועצות האזוריות חוף השרון, לב השרון ועמק חפר, יתרום לפיתוח העיר וחיזוקה, ויגרור כניסה של אוכלוסייה חזקה - שמשלמת ארנונה גבוהה.

הדיון בוועדת הגבולות של משרד הפנים, בראשות פרופ' ערן רוזין, התקיים באפריל. עד היום התקיימו שלושה דיונים בוועדה בעניין זה.

נתניה מבקשת לספח לשטחה אזורים מהמועצה האזורית חוף השרון, הכוללת 14 יישובים, בהם מושב כפר נטר, שפיים, געש וארסוף. העירייה דורשת כי יסופחו מהמועצה 2,035 דונם, מהם כ-365 דונם מכפר נטר. העירייה גם דורשת לספח שטחים מהמועצה האזורית עמק חפר, שכוללת 42 יישובים קהילתיים, קיבוצים ומושבים, בהם חופית, בת חן, חבצלת השרון, כפר ויתקין וכפר הרא"ה. ממועצה זו דורשת נתניה לספח 5,445 דונם.

עוד 3,800 דונם דורשת נתניה לספח מהמועצה האזורית לב השרון, הכוללת 18 יישובים, בהם נורדיה (ממנו יסופחו 1,800 דונם), בני דרור, כפר יעבץ, עזריאל ומשמורת.

הפרוטוקול יוצא לאור

"המלחמה שלי היא נגד העובדה שהתעשייה והמסחר של נתניה קרסו", אמרה פיירברג בדיון. "אין לנו עתודות קרקע וזו בדיוק הצעקה - אין לנו איפה לזוז".

פיירברג טענה בדיון כי אוכלוסיית נתניה היא חלשה במיוחד: "הכניסו לעיר בבת אחת כמות עצומה של עולים חדשים. כשאני מדברת על עולים חדשים זה לא רק על שנות ה-50, שיצרו בתוך הסלאמס דור שני ושלישי של מצוקות. רציתי להזמין את ראש מועצת עמק חפר, שיבוא לראות איך נראים חמישה בתי ספר שכל התלמידים בהם בנויים מצבע אחד וההורים שלהם אנאלפביתים. לא רק שמשקיעים בילדים האלה הון תועפות, גם אין להם שום סיוע משום גורם אחר בבית, כי ההורים שלהם בעצמם אנאלפביתים ביסוד".

פיירברג פרקה את זעמה גם על מוסדות התכנון: "כעיר תיירות, יש לנו צרות צרורות בעניין זה. כשהיו צריכים לתכנן בעיר שכונות מגורים, מוסדות התכנון לא התלבטו הרבה. היכן הם מתלבטים ומקשים במיוחד? ברצועה המערבית של נתניה, שהיא העוגן היחידי שיכול לשנות את התמהיל של האוכלוסייה בעיר הזו וליצור איזשהו חתך סוציו-אקונומי סביר. כדי לעשות זאת יש לנו רצועת חוף. שם יש המון חשיבה, אבל תוקעים לנו פרויקטים יפים. כל אחד חושב שנתניה צריכה להיות מחולקת: החלק המערבי בתי מלון, והחלק המזרחי - סלאמס. זה לא עובד ככה. לעיר צריכים להיות מנופים כלכליים".

לדברי פיירברג, המפעלים מעדיפים לנטוש את אזור התעשייה של נתניה לטובת המועצות האזוריות הסמוכות. "זו פשוט בריחה של כל אזור התעסוקה הצפוני שלנו", אמרה פיירברג בדיון. "אני יכולה למנות מפעל אחר מפעל שעזבו את נתניה ונמצאים במועצות האזוריות - מאפיות, מפעלים, אריחים, אלוני ושמלוני, כולם נמצאים במועצות האזוריות. קיימת תחרות לא הוגנת. זה ברור שבמתחם הכפרי יש מרחב - יש חניה, הרבה יותר נוח, המסים הרבה יותר נמוכים והשכירות זולה הרבה יותר. אנחנו קרסנו. אזור התעשייה הצפוני שלי קרס. אני מתחרה עם שלוש מועצות אזוריות שמקיפות אותי. יש לי על שטחים מסוימים 25% מסים. איך אני יכולה להתחרות אתם?".

לפיירברג יש טענות קשות כלפי המושבים באזור: "נתנו לקיבוצים ולמושבים, ובצדק, אחוז מסוים לגדול, כדי לתת לבנים הממשיכים לגור בהם. אבל הם עושים הכל חוץ מלשכן בנים ממשיכים. הם יוצאים לשוק החופשי ומוכרים את זה, ויוצרים יישובים קהילתיים קטנים שמושכים אליהם את המעמד הסוציו-אקונומי הבינוני והגבוה, ואנחנו נשארים עם החלשים.

"אתה יכול לראות איפה גר כיום האלפיון העליון של מדינת ישראל. הוא גר בכל המושבים - בארסוף, שבי ציון ואפילו בכפר נטר. אלה המיליונרים הכי גדולים. אז שלא יספרו לנו סיפורים. אלה לא קיבוצניקים ולא מושבניקים. אלה עשירים שקנו את הרכוש בצורה חוקית, אבל זה לא מושב. יש הגדרה ברורה מאוד במילון אבן שושן מה זה מושב. שלושה עובדים בכירים בעיריית נתניה גרים בבית יהושע. אף אחד מהם לא מכיר חקלאות, חוץ מהסלט שהוא אוכל בבוקר. זו ההיכרות היחידה שיש להם עם מלפפונים ועגבניות.

"לא ייתכן שהתעשייה והמסחר יישארו אצלם, והצרות אצלנו. אנחנו קוראים לזה ?עסקות הקומבינה'. הם עשו את הקומבינה, ואנחנו נשארנו עם הקומבינזון. זה בדיוק העיקרון".

"מאיימים עלינו באקדח"

בשלב זה מתנגדות חלק מהמועצות האזוריות לסיפוח המסיבי של עיריית נתניה. בדיון האחרון שהתקיים בוועדת הגבולות במאי הביע ראש מועצת עמק חפר, רני אידן, תסכול וחוסר אונים, והודיע כי לא ייכנע לאיומים.

"התקיים איזשהו מגע ראשוני ביני לבין ראש עיריית נתניה", אמר אידן בדיון. "אני לא מסוגל לקיים משא ומתן תחת איומי אקדח, ומה שיש פה זה איומי אקדח. אם רוצים לקחת לנו 4,200 תושבים, זה איומי אקדח. אנחנו נאבקים על הבתים שלנו. בשונה מאחרים שנאבקים על מילימטר פה מילימטר שם, אנחנו נאבקים על תושבים".

היישוב כפר נטר הוא אחד הנפגעים המרכזיים בפרשה זו. מינהל מקרקעי ישראל מקדם כיום תוכנית להקמת אזור תעסוקה על שטח של 300 אלף מ"ר באזור התעשייה החדש של נתניה. לטענת חברי מועצת כפר נטר, קיים כשל תכנוני משום שתעבורת כלי הרכב לאזור התעשייה החדש תיעשה דרך כפר נטר. עיריית נתניה מבקשת לפתור בעיה זו באמצעות סיפוח השטח הרלוונטי בכפר נטר לידיה, אך חברי המועצה מתנגדים למהלך זה.

"הפתרון שהם מצאו לבעיה הוא חיבור דרך אדמות כפר נטר", מסביר חבר הנהלת המועצה, עו"ד עמי הולנדר. "המושב יצטרך להכיל מדי יום עשרות רבות של כלי רכב. מדובר בקטסטרופה שתפגע באופי הכפרי של הסביבה".

בכל זאת - יש רווחים

למרות ההתנגדויות הגורפות לתוכנית הסיפוח, מסתמן כי יהיו כמה מועצות אזוריות שייהנו מרווחים משמעותיים שייכנסו לקופתן - מקידום פרויקטים לתעשייה ומסחר בשיתוף עיריית נתניה. במקרה כזה, הסיפוח יועיל ליישובים, מכיוון שהיקף הארנונה בפרויקטים שיהיו בשטח של נתניה יהיה גבוה יותר מהארנונה בשטח היישובים.

לדברי חבר הוועדה המקומית חוף השרון, אבי כהן, "המצב כיום הוא שבאזור המועצה האזורית חוף השרון משולמת ארנונה נמוכה על מתחמי עסקים. בעוד שבחוף השרון משלמים 60 שקל למ"ר, בנתניה משלמים 300 שקל למ"ר. זה יחס קיצוני ובלתי סביר הגורם נזק של 10 מיליון שקל בשנה לקופת המועצה".

כהן פנה למשרד הפנים בבקשה להכפיל את שיעור הארנונה במועצות האזוריות. משרד הפנים דחה את הבקשה, אך מסתמן פתרון אחר.

בנוסף, המועצה האזורית לב השרון מנסה לגבש הסכם עם עיריית נתניה לסיפוח 2,000 דונם משטחה, בתמורה להפקת רווחים מתשלומי ארנונה.

גם קיבוץ שפיים והמועצה האזורית חוף השרון מנסים להגיע להסדר דומה. אחת ההצעות שעלו היתה שעיריית נתניה תתמוך בפרויקט הנדל"ן שתקדם המועצה, והשתיים יגבשו מודל לחלקות הארנונה העסקית.

הסדר הבנות דומה מתגבש גם בין נתניה לעמק חפר - נתניה תוותר על סיפוח חמישה יישובים לתחומה, ובמקום זאת יוקם במשותף מרכז למסחר ותעסוקה ענק שישתרע על חלק קטן מהשטח המבוקש. "מדובר במעין הסכם קומבינציה", מסביר אידן, "לפי העיקרון של חלוקה בהכנסות".

"רציתי לסייע לחלשים"

פיירברג מסרה בתגובה: "נושא האחריות המוניציפלית אינו פוגע בזכות הקניינית של בעלי הקרקעות, אלא משרטט מחדש את החלוקה למשאבים - ארנונה, היטלי השבחה ועוד. שטחה של נתניה הוא כמחצית משטחה של חדרה וכמחצית משטחה של אשדוד, אף שמספר התושבים המתוכנן זהה. זאת בעוד שטחן של שלוש המועצות האזוריות הסמוכות לנתניה הוא פי עשרה משטחה של העיר.

"כל זמן שהמועצות ניצלו את השטח העצום לצורכי חקלאות לא היתה הצדקה להגדיל את שטח נתניה. ברגע שהמועצות הפכו את שטחי הענק שלהן לעתודות קרקע לנדל"ן - מגורים יוקרתיים לאלפיון העליון או שטחי מסחר ללא היתר - כל אלה נהפכו למקור תחרות פרועה ולא הוגנת לעיר.

"מצד שני, המועצות לא קלטו כלל עלייה נזקקת. משלם המסים בנתניה מימן מ-1990 קליטת עלייה בהיקף של יותר מ-250 מיליון שקל בהוצאה ישירה ואובדן הכנסות.

"כשהסברתי את עמדתי בוועדה הצבעתי על העיוות הקיים. כל מי שיבקר באותם בתי ספר שרוב תלמידיהם יוצאי אתיופיה, יבין שהקושי בקליטתם נובע לא רק בשל מצב כלכלי, אלא גם בשל העובדה שחלק גדול מההורים נעדרי השכלה ומיומנויות למידה - לא למדו קרוא וכתוב בארצם, אינם יודעים עברית ולא מסוגלים לסייע לילדים. יש מן האבסורד בכך שדברים שנאמרו בלהט לטובת חיזוק האוכלוסיות החלשות הוצגו במהופך כאילו באו לדבר בגנותם".