>> העסקה הענקית ביותר בתולדותיו של המשקיע הנחשב ביותר בעולם היא באפט קלסי: וורן באפט, היו"ר של ברקשייר התאוויי, הימר ב-44 מיליארד דולר על חברת רכבות משא בשם ברלינגטון.

קשה להאשים את באפט בהיותו נוסטלגי. רכישתה של חברת רכבות במהלכו של מיתון קשה אינה גחמה של זקן מעידן טרום-הסילון שנזכר בנעוריו בשנות ה-50. באפט מאותת כמה איתותים חשובים עם הרכישה הזו - הוא מאמין שהכלכלה האמריקאית תתאושש.

רכבות משא נוסעות ומובילות סחורות וחומרי גלם כאשר יש להם ביקוש. הוא אמר זאת במלים פשוטות בריאיון ל-CNBC בבוקר הרכישה: "אני מהמר על הארץ שלנו, בעיקרון. אני מאמין שהארץ הזו תשגשג ואנשים יזיזו סחורות 10, 20, 30 שנה מעתה, ומסילות הרכבת ירוויחו מכך".

ואולם באפט מאמין שגם הכלכלה העולמית תתאושש. מי שמקבל חומרי גלם רבים שארה"ב מייצרת ומובילה ברכבות, כמו פחם, הן מעצמות ייצור, בעיקר סין.

ולקינוח, לצד ההתאוששות הזו באפט מאמין שמחיר הנפט ימשיך להיות גבוה. המתחרות העיקריות של רכבות משא בארה"ב הן משאיות. כשהנפט היה זול, לאחר תום משבר הנפט של שנות ה-70, תעשיות הרכבות כמעט וקרסה.

יותר מדהים מהבחירה ברכבות הוא אופן ביצוע העסקה. לראשונה בתולדות ברקשייר, באפט משלם לא רק במזומן אלא במניות, ומסכים לפצל את מניות ברקשייר. לחברה יש מניות משני סוגים: A נסחרות ביותר מ-100 אלף דולר למניה, ו-B נסחרות בכ-3,300 דולר ונושאות פחות זכויות הצבעה. באפט הסכים לפצל את מניות B בנימוק שהוא רוצה לאפשר למשקיעים קטנים של ברלינגטון ליהנות מהטבות מס בדומה למשקיעים הגדולים (משקיעים קטנים לא יוכלו להמיר את המניות שבידיהם למניות ברקשייר היקרות).

פיצול מניות נועד להגביר את סחירותן, אך באפט מעולם לא הסכים לעשות כן, מכיוון שהוא מאמין שמשקיעים צריכים לראות עצמם כשותפים בחברה, שמחזיקים את המניות זמן רב, ופיצול כזה מעודד השקעות קצרות טווח וספקולציות. הפעם באפט ויתר, בשם ההגינות.