|
ניו יורק טיימס
<< וליב (Velib), מערכת השכרת האופניים של פאריס, נוצרה מחזון עירוני חדש בעידן השינוי האקלימי. תושבי העיר יכולים לשכור אופניים ממאות תחנות ציבוריות, ולדווש להם ליעדם - חלופה זולה, בריאה ולא מזהמת לנסיעה במכונית או באוטובוס.
אך האוטופיה הפריסאית הזאת נתקלה במציאות הפרוזאית: רבים מזוגות האופניים, שעוצבו במיוחד ועלו 3,500 דולר לזוג, מופיעים להם במזרח אירופה ובצפון אפריקה. זוגות רבים אחרים "נגנבים לסיבוב" ולאחר מכן ננטשים בצדי הדרך, עם גלגלים מעוקמים או גנובים.
80% מ-20,600 מזוגות האופניים המקוריים נגנבו וניזוקו, ומארגני התוכנית נאלצו לגייס מאות אנשים לפעולות התיקונים. מעבר לפגיעה בתקציב העירוני, נפגע גם הלך הרוח הפאריסאי. "הסמל של עיר נקייה וידידותית לסביבה היה למקור חדש לפשיעה", התאבל העיתון "לה מונד" בקיץ.
אופני וליב הזהובים נתפשים כסמל סטטוס של ה"בובוס" - הבורגנים הבוהמיינים, והם מעוררים תרעומת וחמדנות. לדברי המשטרה בפאריס, הוונדליזם מתבצע על ידי צעירים כעוסים או אנרכיסטים. "מצאנו אופני וליב רבים בשכונות בעייתיות בפאריס", אמרה מארי לז'וס, דוברת המשטרה. "לא מדובר בגניבה למטרות רווח, אלא בנערים, בעיקר מהפרברים, המתייחסים לאופניים כאל חפץ חסר ערך".
ברונו מרזלוף, סוציולוג המתמחה בתחבורה, אמר כי "צריך להסתכל על הבעיה ביחס לעבירות אחרות, כמו שריפת מכוניות", בהתייחסו לבני נוער מהגרים ששרפו מכוניות במהומות בפרברים ב-2005. מרזלוף מאמין כי מאחורי הוונדליזם של האופניים עומד מרי אזרחי, בייחוד בקרב תושבי הפרברים - רבים מהם מהגרים עניים החשים כי הודרו מהצד הזוהר של פאריס. "מדובר בהתמרדות. אלימות זו אינה נעדרת סיבה. אלה אנשים שחשים כי אין להם זכות לניידות כמו לאחרים, שקשה להם להגיע לפאריס".
150 אלף נסיעות ביום
אופני הווליב נפוצים בעיקר בלב לבה של פאריס, ולפי מדדים רבים התוכנית נחשבת להצלחה. לאחר העברת כרטיס אשראי כפיקדון בתחנת עגינה אלקטרונית, הרוכב משלם יורו ליום, או 29 יורו למנוי שנתי, תמורת גישה בלתי מוגבלת לאופניים לפרקי זמן של חצי שעה, אותם ניתן להאריך תמורת תשלום קטן. מדי יום משמשים האופניים ל-50-150 אלף נסיעות, תלוי בעונה, והאופניים מצליחים במיוחד גם בקרב תיירים.
אך המבנה האיכותי של האופניים והמעגנים האלקטרוניים הם יקרים, ולא כולם שותפים לאמונה ברכוש ציבורי משותף בה דוגל ראש עיריית פאריס הסוציאליסט, ברטראן דלאנו. "לא הערכנו נכון את שיעור הנזקים והגניבות", אמר אלברט אסרף, מנהל אסטרטגיה, מחקר ושיווק ב-JCDecaux, חברת פרסום החוצות המשמשת ספונסורית מרכזית בפרויקט. "לא היתה לנו נקודת ייחוס בעולם לסוג זה של יוזמה".
JCDecaux צריכה לתקן כ-1,500 אופניים מדי יום. החברה מחזיקה 10 סדנאות תיקון קבועות, וסדנה נוספת על סירה הנעה במעלה ובמורד נהר הסיין. החברה אף קיבעה את השרשראות והסלים של האופניים וחיזקה את מנגנוני העגינה - אך הגניבות והנזקים נמשכו.
מציאת זוג אופניים תקין היא משימה כמעט בלתי אפשרית כיום. ג'רלדין ברנאר, בת 31, רוכבת על אופני וליב לעבודה מדי יום, אך היא מודה כי באחרונה היא מתקשה למצוא אופניים תקינים. "זו יוזמה מאוד חכמה, אך לא הצלחה מוחלטת", היא אומרת. "עבור משתמשת רגילה כמוני, זה יוצר המון תסכול".
אך עם 63 מיליון השכרות מאז השקת התוכנית באמצע 2007, הווליב כבר היו לחלק בלתי נפרד מהחיים הפאריסאיים, וכעת הורחבה התוכנית לאספקת 4,000 אופניים גם ל-29 פרברים. על אף העלויות הגדלות, העירייה ו-JCDecaux ממשיכות קדימה. החברה השקיעה כ-140 מיליון יורו בפרישת המערכת, ומעבירה 5.5 מיליון יורו מדי שנה לעיריית פאריס, שזוכה גם בדמי השכרת האופניים. בתמורה, החוזה של JCDecaux ל-10 שנים מתיר לה להקים 1,628 שלטי חוצות בעיר. עיריית פאריס גם הסכימה להחזיר לחברה 600 דולר עבור כל זוג אופניים שנגנב או ניזוק בצורה בלתי הפיכה, אם שיעורם יהיה גדול מ-4% מצי האופניים הכולל.
|