>> קובי (שם בדוי) השתחרר משירות סדיר בצה"ל לפני כשנה וחצי, התקבל לעבודה כמאבטח בחברת הקבלן "ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ" וכיום מועסק באחד מסניפי הביטוח הלאומי בירושלים. קובי הוא אחד העובדים המסורים בסניף, ועובד חמישה ימים בשבוע, 12-14 שעות במשמרת.

למרות המאמץ והזמן שהוא משקיע, כשמגיע מועד התשלום מדי חודש הוא מגלה הפתעות בתלוש. שעות נוספות, למשל, מופיעות באופן חלקי בלבד, וגם מספר השעות שעבד אינו חופף לסכום שאותו הוא מקבל, לרעתו כמובן. חברת הקבלן גובה ממנו גם דמי חבר או דמי טיפול, כפי שהיא קוראת לזה, של כ-60 שקל בחודש. הטענה היא כי אלו הם דמי חבר בהסתדרות, על אף שכשקובי בירר זאת הוא גילה כי אינו רשום בה. בנוסף, כשהוא נדרש ללכת למטווח אחת לשנה כדי לשמור על כשירות, אינו מקבל על כך תשלום מלא. זאת ועוד: אחת לשנה קובי זכאי לתוספת על ביגוד. בפועל, הוא נדרש לשלם מכיסו תשלום חד פעמי של כ-300 שקל בתחילת ההעסקה בטענה כי מדובר בפיקדון שיוחזר לו כשיעזוב את התפקיד - ואלו הן רק החריגות הבולטות.

"בכל חודש מחדש אני פונה לאחראי מטעם חברת הקבלן ומבקש לקבל את מה שמגיע לי. התשובות תמיד מתחמקות וחלקיות", טוען קובי ומוסיף: "כשאני מתלונן הם מבטיחים לשלם בחודש שאחרי".

קובי אינו זוכה ליחס מיוחד. מתחקיר TheMarker עולה כי דפוס ההעסקה הפוגעני לכאורה, חוזר כלפי עשרות מאבטחים המועסקים על ידי אותה חברה בסניפי הביטוח הלאומי בבירה. "יכולתי בקלות לחיות מקצבה או לחתום אבטלה", אומר עמי, שעובד גם הוא בסניף הביטוח הלאומי בירושלים. "אבל אני רוצה לעבוד ולהתפרנס בכבוד. קשה לי לעזוב את העבודה למרות ההתעמרות של חברת הקבלן. אני חושש שלא אמצא משהו אחר ושאם אעבור לחברה אחרת התופעות האלה יחזרו על עצמן. אני לא מבין למה בביטוח הלאומי, שמן הסתם משלמים לקבלן בכל חודש את הסכומים המלאים, לא פועלים לתיקון המצב. מחברת הקבלן כבר איימו עלינו לא פעם שאם נמשיך להתלונן יפטרו אותנו. אנחנו פוחדים ואובדי עצות".

העובדים פונים - המנהלים מתעלמים

החל בנובמבר 2008 מנהלת עמותת במעגלי צדק - שפועלת להעלאת מודעות בנושאי צדק חברתי - דיאלוג ער אך עקר עם החשב אבי ברף, היועץ המשפטי יעקב ששפורטה ועוזר המנכ"לית של הביטוח הלאומי, עורך דין יצחק סבטו. בידי אנשי העמותה עדויות של יותר מ-20 עובדים הטוענים כנגד תנאיהם הפוגעניים. למרות פניות חוזרות ונשנות בעניין, למעט במאי 2009, חזרו העבירות המוזכרות בכל חודש.

הטענה המרכזית של נציגי הביטוח הלאומי היא כי עד שלא יגיעו תלונות ספציפיות של מאבטחים הם לא יוכלו לפעול בעניין. אלא שמסתבר כי המאבטחים פנו לא פעם ישירות לנציגים שונים של המוסד, והעבירו תלונות מסודרות בכתב וכן העתקים של תלושי השכר, בין היתר למנהל אגף הביטחון בירושלים ימיני כנען, מנהל הביטחון של המוסד עופר גולן וקב"ט אחד הסניפים אפי סהר.

בעקבות התערבות TheMarker, התקיימה השבוע פגישה בהולה של כל אחראי הביטחון בביטוח הלאומי בירושלים, שבעקבותיה יחברו ששפורטה וכנען דו"ח על התנהלות החברה, שאותו יגישו בתוך שבוע ימים למנכ"לית המוסד, אסתר דומיניסיני. בהתכתבות מול במעגלי צדק טען החשב של הביטוח הלאומי כי המכרז שבו זכתה חברת הקבלן תקין, כי הוא עורך ביקורת תקופתיות וכי לא מצא כל חשד לעברות. עם זאת, ל-TheMarker נודע כי חברת הקבלן כבר נקנסה בעבר על עברות שונות, כך שנראה כי בביטוח הלאומי מודעים לעברות הפליליות המתבצעות בחצרם.

בנוסף, רק בחודשיים האחרונים הוגשו נגד חברת הקבלן לא פחות מארבע תביעות בבית הדין לעבודה על ידי עובדים לשעבר, שתובעים מהחברה 14-25 אלף שקל כל אחד. "בכירי הביטוח הלאומי טוענים כי לפי בדיקה שערכו, העובדים מקבלים את מלוא זכויותיהם", אומרת מיטב שמיל, מנהלת המחלקה לאקטיביזם חברתי בעמותת במעגלי צדק. "הם רק שכחו לשאול את העובדים. אף אחד מהם לא עצר לרגע לפני שהוא נכנס למשרד הממוזג שלו ושאל את המנקה או המאבטח איך נראתה המשכורת שלו החודש, אף שהדגשנו כי קיימות הפרות מהותיות לפי בדיקות שערכנו עם העובדים. המוסד לביטוח לאומי חייב להכיר באחריותו על תנאי עובדי חברת הקבלן כמזמין שירות. לא ייתכן שמוסד האמון על ביטחוננו החברתי-כלכלי יפגע בעובדי הבית שלו. על הנהלת המוסד להקים מערך פיקוח מעמיק על תלוש המשכורת המגיע לכל עובד ועובד ועל הקשר בין הרישום ביומן הנוכחות, חוקי המגן והסכום הרשום על הצ'ק. המוסד חייב לאמץ מנגנון פיקוח חיצוני ואובייקטיבי כדי לאפשר לעובדים להתפרנס בכבוד".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "לאור החשיבות שמייחסת מנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, לשמירת זכויותיהם של עובדים ולהבטחת תנאיהם הסוציאליים הורתה ליועץ המשפטי ולמנהל אגף הביטחון, להגיש לה בתוך שבוע, לאור התנהלות החברה עד כה, המלצות ומסקנות בעניין".

מחברת הקבלן נמסר כי היא דוחה את כל הטענות שעולות בכתבה. בחברה הודו כי לעתים מתגלות טעויות בשכר המאבטחים, אך זאת משום שמדובר בהעסקה של עשרות עובדים. בחברת הקבלן ציינו כי היו מקרים שבהם נעשו טעויות שהיו אף לטובת העובדים. עוד נכתב כי החברה עמדה לפחות שלוש פעמים בשנה האחרונה תחת ביקורת של מבקר חיצוני מטעם הביטוח הלאומי ועברה אותה בהצלחה יתרה. אם יימצאו ליקויים, הבטיחו בארי יוסי אבטחה ושירותים לתקנם לאלתר.

מעניקים מכרזים במחירי הפסד

מי אשם במצב הקשה שאליו נקלעו עובדי השמירה והניקיון, שנהפכו למגזר המנוצל ביותר בישראל? "הגופים שמעסיקים באופן עקיף את מנקי הרחובות והשומרים בתנאים פוגעניים, הם שיצרו את יחסי הכוחות הלא הוגנים בין הקבלנים לעובדים - והם שמרוויחים מכך", אומר שמולי בינג, ממייסדי ארגון במעגלי צדק ומראשי תנועת "רוח חדשה בארגון המורים", שסיים כתיבת עבודת תזה בעניין העסקת עובדי קבלן באוניברסיטה העברית. "רוב עובדי הקבלן מנוצלים בגלל קבלנים שזוכים במכרזים במחירי הפסד, היעדר הרתעה וחולשת העובד".

על פי חוק, גופים ציבוריים מחוייבים לערוך מכרז לקניית השירות ולקבל את ההצעה הזולה ביותר, למעט במקרים חריגים. כתוצאה מכך, קבלני השירותים מציעים לא אחת הצעות זולות, עד כדי מחירי הפסד - כלומר שערך הכסף שיקבל הקבלן עבור שעת עבודה נמוכה מעלותה האמיתית וממה שהקבלן אמור לשלם לעובד. "כמעט מתבקש שהקבלן ינסה לחסוך ו'להעביר' את ההפסד על גבם של העובדים. זה אפשרי מאחר שאין פיקוח אמיתי על התחום הזה ומשום שהעובדים מגיעים מאוכלוסייה חלשה מאוד", אומר בינג. בעוד שחברות הכוח אדם הן חברות גדולות בעלות יכולת לשלם ערבות בנקאית, להקים חברת קבלן כל אחד יכול, גם אם אין לו אמצעים כלכליים או ניסיון בתחום - ואפילו אם יש לו עבר פלילי. אחד הקבלנים עמם דיברנו ניסח זאת כך: "כל אחד עם דלי וטנדר יכול להקים חברת ניקיון. אם גופים ציבוריים מנסים לקצץ בהוצאות שלהם על ידי שיתוף פעולה עם קבלנים שמבקשים מחירי הפסד - הם לא יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם".

יש דרישות - אין פיקוח

במארס 2007 פירסם החשכ"ל במשרד האוצר הוראה שמחייבת את כל גופי השלטון לערוך מכרזים שיעמדו בכללי בסיס כמו חישוב עלות מינימום לשעת עבודה ופירוט של תנאי סף לקבלנים הרשאים להתמודד. התהליך שאותו התחיל החשכ"ל היה עשוי להציב פתרון אפקטיבי אם היה מוחל על שני סוגי מכרזים: מכרז שירות גלובלי ומכרזים שעתיים (על פי שעות עבודה). בפועל, ההוראה מבוצעת רק על מכרזים שעתיים.

שני סוגי המכרזים לא מביאים בחשבון את העלויות הנוספות מעבר לשעות העבודה שעל הקבלן לשלם לעובד. חומרי הניקוי, למשל, לא נכללים בהוראות החשכ"ל וכתוצאה מכך הקבלן, שמנסה לצמצם הוצאות, מנכה הוצאות אלו משכר העובדים. המאבטחים מתבקשים להחזיק נשק עוד בטרם הם מגויסים, דבר הדורש אימון ורענון תמידי וכן תשלום אגרת נשק - כל אלה אינם מגולמים במחירי המינימום שדורש החשכ"ל.

"הפתרון היעיל היחיד הוא מכרז המשלב את היכולת הכלכלית של הקבלן לשלם לעובדיו ולהרוויח, וכן יוצר בדיקה אפקטיבית אודות ביצוע המכרז בפועל. חייבים לוודא שהקבלן מקבל מספיק כסף כדי שיוכל לשלם לעובדיו את מלוא זכויותיהם כחוק, לקנות את כל החומרים הדרושים לו למילוי תפקידו ובסוף היום גם להרוויח. במקביל מי שמזמין את השירות חייב להשקיע יותר משאבים לבדיקה בשטח. לא מספיקות בדיקות מדגמיות ואי אפשר לסמוך רק על דיווחי הקבלנים עצמם.. במידה ומגלים מחדלים או עברות יש לנקוט יד קשה ולא לאפשר לאותם קבלנים לגשת שוב למכרזים".

career@themarker.com

איפה המדינה?

>> המדינה, באמצעות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ"ת), שאחראי לאכיפה, עומדת בשלב זה חסרת אונים מול תופעת קבלני השירותים.

המדינה היא המעסיק הגדולה ביותר וגם האחראית על אכיפת החוק. אם היא תאכוף את החוק באופן מלא, השירותים בכובעה כמעסיקה יעלו יותר.

דו"ח מבקר המדינה קבע כי ב-2007 עבדו באגף הפיקוח רק 26 פקחים ועוד כמה סטודנטים במשרות זמניות, שאמורים לכסות את הפיקוח בכל הארץ. המספר מצומצם וכמובן לא מספק. בנוסף, נכתב בדו"ח כי קיים סרבול בתהליך הגשת כתב אישום או הטלת קנס וגם גביית הקנסות שהוטלו לוקה בחסר: עד סוף 2007 נגבו רק 52% מהקנסות שהוטלו ב-2005.

בעיה נוספת היא כי מינהל האכיפה במשרד התמ"ת בודק בכל שנתיים רק כ-20% מחברות השמירה. בפועל, נבדקת כל חברה רק אחת לעשר שנים.

תחקיר TheMarker חושף: עיריות נצלניות

>> בספטמבר התפרסם ב-TheMarker תחקיר ראשון בסדרה, שבו הובאו עדויות מצולמות ומוקלטות שאסף משרד החקירות לקט מידע, בראשות אלי שדה, שציירו תמונה קשה: מנקי הרחובות בתל אביב המועסקים כעובדי קבלן, לעתים משתכרים פחות משכר המינימום הקבוע בחוק ומקבלים את שכרם במלואו או בחלקו ב"שחור" - בלי רישום, בלי תלוש משכורת כנדרש ובלי שמופרשים עבורם כספים עבור זכויותיהם הסוציאליות.

רוב עובדי הקבלן משתכרים כ-90-100 שקל עבור יום עבודה של 6-7 שעות - כ-14-15 שקל לשעה - הרבה פחות משכר המינימום, שהוא כ-20.70 שקל לשעה. המשכורות הממוצעות של המנקים מסתכמות בכ-2,500 שקל בלבד.

כשבועיים לאחר הכתבה הראשונה פורסם תחקיר שני שבו נחשף כי גם בראשון לציון, בנתניה ובהרצליה התקבלו ממצאים על עבירות דומות לכאורה.

בעקבות פרסום התחקיר פתח משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ"ת) בחקירה פלילית נגד העיריות; בכיר בעיריית תל אביב התבטא בחריפות בנושא וטען כי משפחות הפשע הן ששולטות בשוק המנקים וכי עד שלא תופסק העסקת עובדי דרך חברות הקבלן לא ניתן יהיה לשים קץ לתופעה. ח"כ דב חנין (חד"ש) דרש דיון דחוף בעניין בכנסת.

■ ניצול עובדים בחסות עיריית תל אביב: מנקי רחובות משתכרים 14 שקל לשעה

■ "קבלני המשנה בתחום הניקיון הם גנבים שעובדים בשביל המאפיה"

■ לא רק בת"א: מנקי הרחובות בראשל"צ, בהרצליה ובנתניה מועסקים בתנאים פוגעניים